בתשובה לשוקי שמאל, 13/08/15 16:17
מצעד האיוולת הישראלי ממשיך 661578
אביר הקרנפים • בתשובה לשוקי שמאל יום ו', 14/8/2015, 5:41
אני לא מבין אותך. מהציטוט שלך את יוסף בן גוריון, נראה שאכן העם נטה לצד הפרושים - אפילו נגד מלך עריץ ואכזר.
הרי ינאי לא צלב 800 פרושים לכבוד החתונה עם שלומציון, כדי לעצבן אותה ואת אחיה שמעון. ינאי נישא לשלומציון על פי מצוות היבום, וסביר להניח שכמו נשים רבות אחרות, היא התוודעה לטיבו האמיתי רק לאחר הנישואין.
מצעד האיוולת הישראלי ממשיך 661685
שוקי שמאל • בתשובה לאביר הקרנפים יום א', 16/8/2015, 17:01
אני מודה שנתתי כאן מקום לתמיהתך.
הבאתי את הציטוט מהספר ''יוסיפון'' מפני שהוא מתאר במדוייק נקודה זו. המלחמה בטרור שניהל ינאי המלך היתה ביסודה מאבק של הצדוקים בפרושים. אבל כשם שהצדוקים היו מתי מעט שהיתה להם ככל הנראה תמיכה לא מועטה בקרב עם הארץ שאפשרה לינאי ולצדוקים לנהל את מלחמת החורמה בפרושים, כך גם הפרושים היו בחזקת מעט המנהיג את המרובה. הפרושים ככל הנראה נמנו על מנהיגי המרד בינאי והובילו את המון תומכיהם בקרב העם. אין פרוש הדבר שהמון התומכים מקרב עם הארץ היו בעצמם ''חסידים'' (כפי שמכנים לעיתים את הפרושים). אפשר לנחש שבקרב המורדים היו לא מעט גרים ונוכרים שאותם רדף ינאי באכזריות לא פחות מהפרושים.
הפיתרון המסתבר של כל החידות הללו, הוא קיומו של המון עם הארץ שאותו הובילו אליטות מסוגים שונים ומשונים. כשם שהצדוקים ככת היו מתי מעט כך כנראה גם הפרושים ככת (ולו הגדולה ביותר ע''פ יוסף) היו בבחינת מיעוט המוביל את המרובה.
אם אתה סבור שאני מסבך מצב שהיה לאמיתו פשוט, חשוב על יוסף פלאביוס, צדוקי, מקורב משפחתית לחשמונאים המתאר עצמו גם כמקורב לפרושים. דבר זה צריך לומר לך שגם בקרב אותה אליטה קטנה של תלמידי חכמים פרושים, לא כולם היו מעור אחד ולא כולם היו רבן בן זכאי או לחילופין ר' עקיבא.
מצעד האיוולת הישראלי ממשיך 661711
אביר הקרנפים • בתשובה לשוקי שמאל יום ב', 17/8/2015, 3:02
כאדם שקרא את יוסיפון, אתה אמור לדעת שינאי דיכא את המרידות בעזרת צבא של שכירי חרב ולא בעזרת המון-תומכי-צדוקים.

סתם ניטפוק, "חסידים" נקראו בכירי הפרושים, אותם שנהגו לפנים משורת הדין והחמירו עם עצמם - אבל לא עם זולתם.
לא כל אחד מהפרושים זכאי לכינוי.

דווקא טענת הקרבה של יוסף בן גוריון (למה הנטיה לכנות אותו בשמם הרומאי?) לבית חשמונאי אמורה להבהיר את העניין. בית חשמונאי קפץ לקדמת הבמה באמצעות מאבקם של מתיתיהו ובניו שסירבו ללכת אחר האליטה המתייוונת. עם הזמן חלק מהם התרגלו למנעמי השלטון והעדיפו את חברתם של הצדוקים. כך התנדנדו בני חשמונאי בין שמירה על מסורת אבותם לבין נטיות לבם.
חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים
האייל הקורא RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש © כל הזכויות שמורות