|
||||
|
||||
אני לא בטוח שאני מבין. אם אני מבין נכון את יכולת השרידות של האריות מול איומי האדם, אז אם תושבי זימבבואה יחליטו באופן קולקטיבי לחסל את האריות בארצם, הם יעשו זאת ללא קושי תוך חודש. מספיק שנגיד 20% מהתושבים לא יעצרו את עצמם, והאריות יכחדו. מה עוצר אותם? האם מדובר בדיסוננס קוגניטיבי של זימבבואים - מכירים בצורך לשמור על האריות, אבל רגשית עוינים אותם? |
|
||||
|
||||
מצטרף לתמיהה שלך ומוסיף, שמדינות כמו זימבבואה מרוויחות יפה מאוד מהאריות, הן לצרכי ספארי והן במסעות ציד שעורכים אנשים מהמערב בארצם. אם כל האריות יכחדו מהמדינה (דבר שמתרחש ממילא בכל אפריקה), התוצאה תהיה פגיעה כלכלית לא מבוטלת בעבור המדינה המתפתחת. |
|
||||
|
||||
מי שעוצר את הרג האריות היא המשטרה. האדם הפשוט לא ממש נהנה מהאריות סביבו. מי שנהנה מהאריות כנראה הן רק השכבות האמדות שמרוויחות מתיירות. מזכיר לי את סיפורי ביבי על כך שמדינת ישראל מתעצמת כלכלית ושעושר זה מחלחל לשכבות הנמוכות, סיפורים יפים ומציאות שונה. |
|
||||
|
||||
גם בזימבאבואה חלק ניכר מהאוכלוסיה נמצא בפריפריה הפראית והמרוחקת (האקזוטית וולט-דיסנית בעיני המערב) ואני משער שדי שקשה להרגיע ילד שנבהל משאגת אריה לעומת יללת תן. |
|
||||
|
||||
אני לא חושב שנאזו מנסה להציג משנה ערכית סדורה או פרוגרמה מעשית באשר למקומם של האריות במארג החיים הזימבאבואי, אלא פליאה על היררכיה ופרופורציות. מאחר והתגובות (שכללו מעשים) לפרשה היו על רקע רגשני בלבד (למרות כסות ערכית פה ושם), נראה שנאזו העדיף לענות באותה מטבע, דהינו, לפנות אל הרגש בהסבירו שלא מדובר ביצור חמוד או אצילי באופן המחריג אותו ממיליוני חתולים, פרות או אפילו אנשים הראויים ללא פחות אמפטיה וסיוע. |
|
||||
|
||||
שותף לתמיהתך אבל איני סבור שמדובר בבעיית הבנה או בתמימות. לדעתי ה''דוקטורנט לביולוגיה הלומד בארה''ב'' או לפחות הבאז סביבו הוא חלק מטרנד של אדישות מוסרית ערכית המבקשת להעמיד פרימיטיביות, נבערות ואדישות בנאלית על רמה שווה עם מודעות קולקטיבית וסביבתית ורגישות ערכית אוניברסלית. אפשר בשקט להניח שהרבה יותר בני אדם בזימבאבואה נטבחים ע''י בני אדם מאשר ע''י אריות ואני לא רואה בדברי הדוקטורנט איזכור לפחד הזימבאבואנים מפני הטורפים האנושיים הללו. אני גם מטיל ספק בתמונה שהוא מצייר על הפחד הנורא מפני אריות. נדמה לי שציד אריות כחלק מטקס חניכה של נערים באפריקה הוא דבר די נפוץ ובני אדם לא עד כדי כך חסרי ישע בפני האריות הנוראים. איני מתייצב אוטומטי בכל מערכה המנוהלת בשם התקינות הפוליטית אי שם, אבל עם המערכה נגד רופא השיניים ממינסוטה אני מזדהה בכל ליבי. יתכבד האדם הבנאלי הזה ויפרוק את שעמומו בציד דובים או סנאים או עכברושים בארצו שלו ויניח לאריות מאפריקה. בחשש גדול ובהבנה כי אני דורך בשדה מוקשים, אני רוצה לבטא את דעתי כי באחרונה פושה צורה חדשה של גזענות לאטנטית והיא הגזענות של כל אותם המתייצבים באופן אוטומטי לצידו של כל מי שגוון עורו כהה. אני בטוח שגם בזימבאבואה יש מספיק אנשים ואפילו שחורים המבינים את החשיבות הסביבתית והתרבותית ואת התרומה הכלכלית של אוכלוסיית האריות בארצם ולא מתיחסים אליהם כאל מוטציה מפלצתית של עכברושים. לי מפריע הדיסוננס של חוסר היכולת להכיר בלגיטימיות ובאותנטיות של צערם וכעסם של אנשים שאורח חייהם נפגע בצורה קשה ע''י ההשלכות הסביבתיות של הצפת מהגרי עבודה והטענות כלפי חוסר הסובלנות והאמפטיה שלהם, בו זמנית עם זלזול והגחכה של התנגדות ומחאה כלפי מעשים חסרי טעם מיותרים לחלוטין שעושים אנשי המערב באפריקה ובמקומות אחרים. אם יש תגובות קשות כלפי מסורות הציד בבריטניה וכדומה, בודאי יש טעם לסלידה מהפגנת המסורות הברבריות הללו בחצרות זרים. מי שחובב מלחמות שוורים יטרח וינהל אותן בארצו שלו. קשה מאד וכנראה גם בלתי אפשרי ליטול על עצמך, את האחריות למעשיהם ולגורלם של בני אדם אחרים. זה לא הופך את נטילת האחריות על קיומם של מינים אחרים בסביבתנו למעשה טריביאלי וחסר משמעות. |
|
||||
|
||||
אמר כבר אוסקר וויילד על הג'נטלמנים הדוהרים בחדווה אחרי שועלים. |
|
||||
|
||||
נדמה לי שציד אריות כחלק מטקס חניכה של נערים באפריקה הוא דבר די נפוץ. > אני חושב שציד אריות כטקס חניכה היה שמור לתרבות המסאית בלבד ובכל מקרה ההרג נפסק. יתכבד האדם הבנאלי הזה ויפרוק את שעמומו בציד דובים או סנאים או עכברושים בארצו שלו ויניח לאריות מאפריקה. > אצלי יש קו ברור בנוגע לציד ודיג. זה בסדר להרוג חיה רק אם משתמשים בבשרה (אכילה בלבד). הגזענות של כל אותם המתייצבים באופן אוטומטי לצידו של כל מי שגוון עורו כהה. > גרמת לי לתהות אם אי פעם היתה התייצבות אוטומטית לחובשי שטריימל וסתם יהודים בלי אף ארוך. לא שאני מתגעגע לתגובות שהגיעו לאחר מלחמת ששת הימים, רק מציין תהייה. |
|
||||
|
||||
הכושי המצוי עושה במכנסיים1 כשהוא רואה אריה או נמר בגודל טבעי. יש את הציידים שיש להם רובים, אבל גם רובה הציד הנפוץ באפריקה2 הוא למעלה מכפי יכולתו של הכפרי המצוי. וגם אם יתאגדו כל גברי הכפר ויצאו באמצעים הדלים שבידם להתגבר על אריה אחד, ברוב המקרים הציד יגבה קרבנות - לפחות פציעה רצינית של אחד מהם, אם לא יותר. ומה בדבר להקת אריות? אלה שגרים בעיר, לא סובלים מהתופעה. אלה שגרים בכפר, אפילו כפר שחונך את גבריו בציד אריות, מה יעשו עם הילדים והנשים? __________ 1 אם יש לו. 2 גוש עץ עם קנה ומנגנון ירי חצי מאולתר. במקומות מסוימים נמכר תמורת סכומים שבין 50 ל-100 דולר. |
|
||||
|
||||
העבודה שהאריות נכחדו מארץ ישראל בימי הביניים, הדובים בתחילת המאה ה-20, וההיפופוטמים עוד לפני הספירה, מעידה שגם בזמנים מוקדמים הרבה יותר, עם כלי נשק פרימטיביים הרבה יותר, בני אדם התגברו בקלות, אם רצו בכך, על חיות הבר. לא צריך רובה אוטומטי כדי להרוג אריה, קשת מספיקה, גם קשת זה מיותר, שלושה אנשים עם חניתות יחסלו בקלות אריה בודד, אולי עם פציעות. |
|
||||
|
||||
האם ניסית פעם לצוד אריה עם חנית או עם חץ וקשת? |
|
||||
|
||||
אבל סרן ספולדינג (הוא גרוצ'ו מארקס) ירה בפיל בפיז'מה. |
|
||||
|
||||
אני לא יודע איך מתנהג אריה שבע בבר ששוכב בצל, בזמן שמתקרב אליו אדם, באיטיות, כמטווחי קשת (אה אה) 1. אבל סביר בעיניי, שהוא לא זז לכבוד העניין. אם הקשת מיומן בצורה סבירה, הוא פוגע באריה. עכשיו נשאלת השאלה מה קורה אחרי הפגיעה הראשונית, אם האריה מת, אין בעיה 2, אבל סביר שזה לא המצב, מאידך, לא סביר בעיניי שהוא מבין, שהקשת הוא האיום. ולכן כנראה שהוא לא יסתער אלא יברח, לא בטוח שבאופן אפקטיבי. בכל מקרה, צריך לזכור שהמטרה היא לא לצוד, אלא להרוג, הבדל מסויים2. ושבכל מקרה נהוג לצוד בקבוצות ולא בבודדים, מה שמקטין את הסיכון ומגדיל את הסיכוי. עניין החניתות כמובן קשה ומסוכן יותר, אבל אם אפשר לצוד ממותה מחד וצבי מאידך, אז גם אריה אפשר. 1 זה כמובן תלוי בתקופה, אבל ויקיפדיה מוסרת על קשתות בימי הביניים שהיו אפקטיביות בטווח של 300 מטר עם קצב אש של 12 חיצים בדקה ועל קשתות אחרות עם יכולת לחדור שריון בטווח של 50 מטר ולהרוג בטווח של 200 מטר. אני מוכן להסתפק בדיוק בטווח של 100 מטר. 2 אם החץ נתקע באריה, סביר שהוא ימות ממילא תוך כמה ימים. |
|
||||
|
||||
לבד זו בעיה אבל עשרה גברים עם חניתות? אריה לא יתקוף עשרה גברים מזויינים בחניתות. |
|
||||
|
||||
האריה לא צריך לדעת לספור; הוא יודע שבפניו עומדת להקה. הוא מבדיל בין התמודדות עם צבוע בודד או להקת צבועים. |
|
||||
|
||||
וחידה באותו עניין: מיהי הנמרה החוששת מצבועים (ומדוע)? |
|
||||
|
||||
נטפוק (או לפחות נסיון לנטפוק) מדובר על עיצה שהיא קיבלה - להיזהר מצבועים מסוימים, שדומים לאילו שכרתה עמם ברית (ושאינה צריכה לחשוש מהם - על פי אותה עיצה). ובענין הנמרה - מה שידידיה אמר. |
|
||||
|
||||
סדר נשים, מסכת סוטה, כ"ב-ב': "אמר לה ינאי מלכא לדביתיה אל תתיראי מן הפרושין ולא ממי שאינן פרושין אלא מן הצבועין שדומין לפרושין שמעשיהן כמעשה זמרי ומבקשין שכר כפנחס" (והכוונה לשלומציון המלכה) מי שפותר מקבל טרופית? |
|
||||
|
||||
רק מנחש אחד ובגלל שאימץ טכניקות של הקרן החדשה. |
|
||||
|
||||
אם כך מדוע לא נכחדו האריות באפריקה? סברה אחת שקשורה בנושא מצביעה על כך שבאפריקה היה לחיי הבר זמן ארוך להתאים את עצמם לסביבה הכוללת בני אדם חמושים בחניתות. |
|
||||
|
||||
בני אדם לא חיסלו את האריות באפריקה, כי הם לא אוכל מוצלח, וכנראה שבניגוד לנאמר לעיל, לא היו סיכון גדול מדי. להרוג אריה זאת פעולה לא לגמריי בטוחה, ששכרה לא בצידה1, מאידך, ומסיבות דומות, גם האריות מעדיפים כנראה לצוד עיזים, כבשים וזברות ולא את בני אדם שחיים לידם. ההבדל בין אפריקה לארץ ישראל הוא שכנראה שאפריקה גדולה מספיק, והאוכלוסייה שם (הייתה) דלילה מספיק, כדי לאפשר לאריות ובני אדם להתקיים אחד לצד השני. למה לא נכחדו השועלים והזאבים? 1 במובנים של בשר מול מאמץ וסיכון. |
|
||||
|
||||
ולמה האריות לא נכחדו מארץ ישראל עוד הרבה לפני ימי הביניים, כאשר בארץ הסתובבו ופעלו צבאות חמושים? בנוסף, בימי הביניים לוחמים רבים היו משוריינים ברמה כזו או אחרת. לכושי מהכפר אין שריון ומגן. בני האדם לא התגברו בקלות על חיות הבר. להרוג אריה או דוב היה נחשב למעשה גבורה. אריה לא מת בקלות, והמושך בקשת צריך להיות קלע טוב המצוייד בחיצים טובים, על מנת לירות את החץ למקום הנכון, כשהחץ חודר עמוק מספיק על מנת שהאריה ימות לפני שיתנפל על הצייד ביש המזל כמו צייד הדובים מתוך ספר השירותים המלא של עמרי בר-לב. |
|
||||
|
||||
אריה צריך לאכול די הרבה. להקת אריות צריכה לאכול עוד יותר. במישורים הגדולים יש להם עדרים שלמים. גם בארץ ישראל יש להם עדרים שלמים, אבל לעדרים הללו יש מגנים. לכן קשה ללהקת אריות לשרוד: יש הרבה יותר אנשים מאריות. אחד או שניים מהם יהיו קלעים טובים. |
|
||||
|
||||
זה רק מחזק את הטענה שלי. אם לעדרים בארץ ישראל היו מגינים, ופשוט וברור שהמגינים יכולים לחסל את האריות, איך זה שהאריות לא נכחדו בארץ ישראל כבר לפני שלושת אלפים שנה? |
|
||||
|
||||
אין לי בינתיים תשובה טובה, אבל אם יש לך זמן מה להאזין להרצאה בנושא, ר' הזמן הצהוב (חלק א') מתוך "פה ושם בארץ ישראל" (ולא, לא מדובר על גרוסמן או עוז). אין לי זמן להאזין לזה כרגע, אבל למיטב זכרוני חלק ב' מתמקד בנמרים בלבד. אני לא זוכר עד כמה החלק הראשון מדבר על חתולים אחרים. |
|
||||
|
||||
הייתי שמח יותר אילו היית נותן לי מקור כתוב. עקב בעיות אינטרנט אני מצפה שאוכל אולי להאזין לזה במוצאי שבת, אם יהיה לי זמן. |
|
||||
|
||||
הספרתי ביום שישי להאזין ל-29 דקות מלאות. עד כה נהניתי מההרצאה, מהעברית המשובחת של הדובר ומהציטוטים. אם כי בגלל האפקטים וצורת הפניה בה הוא משתמש לפעמים, אני מרגיש שהוא מתייחס אלי כאילו אני ילד בן שתיים 2. ואם אתייחס לתוכן ההרצאה, זה רק מחזק את דברי. האריות לא נכחדו מארץ ישראל עד שבאו האבירים המשוריינים של הצלבנים וחיסלו אותם. שאר הטורפים נכחדו עם השימוש בנשק חם. |
|
||||
|
||||
והחרדי המצוי עושה את אותו הדבר כשהוא נתקל בכלב בגודל טבעי. |
|
||||
|
||||
נכון. אבל כדי להשלים את ההקבלה, תצטרך לתאר שכונה חרדית שכלבים נושכים פולשים אליה מדי פעם ומנשנשים להם פה ושם גברים, נשים וטף. |
|
||||
|
||||
למה, כי אילו כלבים היו פולשים לשכונות חרדיות ומנשנשים להם פה ושם, החרדים היו יודעים לעמוד על נפשם מול הכלבים? _____________ לפני כמה שבועות טיילתי בסטף. טייל שם ברנש עם סן-ברנרד. גם כיתה של בית יעקב טיילו בסטף. כשבנות בית יעקב ראו את הסן ברנרד, שבינינו לבין עצמנו, לעומת הכלבה שלך הוא שלום-עכשיוניק עגול משקפיים, הם פרצו בצרחות וצווחות כאילו ראו אריה. |
|
||||
|
||||
הרי לך. החרדים ברובם לא היו עומדים על נפשם מול הכלבים, כשם שהכושים מתקשים לעמוד על נפשם מול האריות. ___________ אני מאמין לך לגמרי. אבל זכור לי שהלכתי עם הכלבה שלי ברחוב מלכי ישראל שהוא הרחוב הראשי בשכונת גאולה, ולא קמה בהלה המונית. איש לא צווח ואיש לא ברח. |
|
||||
|
||||
_ תראה מה זה. הבורח מכלבים חביבים ושקטים, סופו שלא יברח מכלבים אכזרים. |
|
||||
|
||||
בקשר להערת הרגל מס' 2, העמדת הדברים על דיוקם. מבדיקה שערכתי השבוע, הרובה המדובר עולה כ-110 דולר אמריקאי, שבמקומות מסוימים באפריקה זה סכום שכפרי חי ממנו במשך כחצי שנה. במקומות אחרים אף למשך שנה. כל יריה עולה כדולר וחצי. זה מסביר את הקשיים של הכפריים להתחמש ולעשות שפטים באריות המסכנים אותם. |
|
||||
|
||||
ללא שום קשר ישיר: מסתבר שהנשרים באפריקה בסכנת הכחדה. בין השאר בגלל שציידי פילים מרעילים אותם כדי שלא יתריעו על פגרי פילים ויתנו לציידים לסיים את מלאכתם בשקט. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |