|
||||
|
||||
אתה טועה. לא כל העמים העתיקים היו בעלי תודעה לאומית, אלא התבססו על נאמנות אישית למלך, דרך ההיררכיה המונרכיסטית-אריסטוקרטית. זה נכון לגבי המצרים, הפרסים והבבלים כאחד. שני המקרים הידועים ביותר של תודעה לאומית מפותחת בעת העתיקה הם כמובן היהודים והיוונים. ההבדל ניכר במיוחד במצבי קיצון, כמו מלחמה - עמים בעלי תודעה לאומית ייצאו לקרב ויהיו מוכנים להקריב את חייהם למען עמם (''חזק ונתחזק בעד-עמנו, ובעד ערי אלוהינו'' - שמ''ב י'), בעוד עמים בעלי תודעה מונרכיסטית יילחמו בעבור מלכם. |
|
||||
|
||||
למיטב ידיעתי לפרסים והמצרים היתה תודעה לאומית ואני לא חושב שנאמנות למלך בהכרח סותרת את קיומה של תודעה כזאת. מצד שני אני לא בטוח שאפשר למדוד תודעה לאומית -לכל היותר אפשר להצביע על סממנים ברמת מובהקות (כמו שהבאת) משתנה.במצב כזה צריך לשאול האם לעמים שלא ניתנה ההזדמנות להלחם עם שכניהם לא היתה תודעה לאומית? מה לגבי סין והאינדיאנים של צפ' אמריקה? מסכים וברור שלנו, היהודים היתה תודעה לאומית. |
|
||||
|
||||
תודעה מלוכנית ותודעה לאומית אמנם יכולות (בקושי) לדור בכפיפה אחת. ע"ע "for king and country"' (ומצד שני, בית המלוכה האנגלי הוא ממוצא גרמני) , אבל שאיפות אימפריאליות (כפי שהיו לפרסים, למצרים ולבבלים, ונובעות ישירות מהמונרכיה) לא יכולות לדור יחד עם תודעה לאומית. מהסיבה הפשוטה שעם בעל תודעה לאומית קשור למולדתו ולא מעוניין לגור בארצות זרות. לסין היתה בעבר תודעה תרבותית, והיום פוליטית (המפלגה הקומוניסטית) . לאינדיאנים (כשם כוללני) תודעה שבטית. |
|
||||
|
||||
" שאיפות אימפריאליות (כפי שהיו לפרסים, למצרים ולבבלים, ונובעות ישירות מהמונרכיה) לא יכולות לדור יחד עם תודעה לאומית" כלומר לכל מעצמות אירופה לא הייתה תודעה לאומית? לגרמנים, איטלקים, בריטים, רוסים וכו' עד אמצע המאה ה-20, לא הייתה תודעה לאומית? נראה לי שצריך להגדיר את המושג מחדש... |
|
||||
|
||||
באירופה, התודעה הלאומית התפתחה אלפי שנים לאחר המזרח הקדום, אי לכך עדיין נשארו אצלם שרידים של דחפים אימפריאליסטים פרימיטיביים (שהם נרפאו מרובם בסוף מלה"ע II, אבל יקח להם עוד כמה עשרות שנים להיפטר מהם לגמרי, ע"ע איי המלוינס, גיברלטר, סקוטלנד, צפון אירלנד וכו' במקרה הבריטי) לגרמנים, לאיטלקים, ולרוסים היה מונרך לפחות עד מלה"ע I. הם החליפו אותו במשטר דמוקרטי רעוע עקב לחץ חיצוני, שהתחלף כעבור זמן קצר בדיקטטורה כזו או אחרת (נאציזם, פשיזם, קומוניזם). הרי הצעתי מבחן פשוט: למי נשבעים אמונים? חיילי הוורמאכט לא נשבעו לאומה הגרמנית אלא ישירות לפיהרר. חיילי הצבא האדום לא נשבעו אמונים ל"אמא רוסיה" אלא לסובייט העליון. זה מצביע על כך שהתודעה הלאומית שלהם היתה בחיתוליה. |
|
||||
|
||||
מה הקשר בין שיטת המשטר, לבין תודעה לאומית? האם בדיקטטורה\מלוכה לא יכולה להיות תודעה לאומית? גישה מוזרה. אם היית מתחקר גרמני (או בריטי) במאה ה-19 (נגיד ב - 1880) בנושא הלאומיות שלו, במה, אם בכלל, אתה סבור שתשובתיו היו שונות, מגרמני בתחילת, אמצע או סוף המאה ה-20? חיילי גרמניה אולי נשבעו לפיהרר (רק לפיהרר? מה היה תוכן השבועה?), אבל הם גם שרו "גרמניה מעל הכל", שנכתב בשנת 1841... |
|
||||
|
||||
תוכן השבועה1 לחיילים היה משהו כמו: "אני נשבע בשם אלוהים את השבועה הקדושה הזאת למנהיג האימפריה והעם הגרמני, אדולף היטלר, המנהיג העליון של הכוחות המזוינים, אני אציית ללא תנאי וכחייל אמיץ אני אהיה מוכן לתת את חיי בכל עת על מנת לשמור על שבועה זו" לשם השוואה, השבועה הקנדית2 היא משהו כמו: "אני נשבע שאהיה נאמן ואשמור אמונים אמיתיים להוד ממלכתה המלכה אליזבת השניה, מלכת קנדה, וליורשיה, כה יעזור לי השם". השבועה האמריקאית3 היא משהו כמו: "אני נשבע בזאת שאתמוך והגן על חוקת ארה"ב נגד כל אויביה מבית ומחוף, שאהיה נאמן ואשמור אמונים לנ"ל, ושאציית לפקודות של נשיא ארה"ב ולפקודות של הקצינים שממונים עלי בהתאם לחוק הצבאי, כה יעזור לי השם". והשבועה הישראלית4: "הנני נשבע (ת) ומתחייב (ת) בהן צדקי לשמור אמונים למדינת ישראל לחוקיה ולשלטונותיה המוסמכים, לקבל על עצמי ללא תנאי וללא סייג עול משמעתו של צבא הגנה לישראל, לציית לכל הפקודות וההוראות הניתנות על ידי המפקדים המוסמכים ולהקדיש את כל כוחותיי ואף להקריב את חיי להגנת המולדת ולחירות ישראל." 1 Hitler_oath [Wikipedia] 4 טקס השבעה צבאי [ויקיפדיה].
2 Oath_of_Allegiance_ [Wikipedia](Canada) 3 United_States_Armed_Forces_oath_of_enlistment [Wikipedia] |
|
||||
|
||||
וחיילי צה"ל נשבעים ומתחייבים בהן צדק לשמור אמונים למדינת ישראל לחוקיה ולשלטונותיה המוסמכים (אבל לא לעמישראל לדורותיו). כנראה שהתודעה האזרחית של חיילי צה"ל גוברת על התודעה הלאומית. |
|
||||
|
||||
אתה מתעלם מהסיפא בנוחיות ''ואף להקריב את חיי להגנת המולדת ולחירות ישראל'' כלומר ציות (דרגה נמוכה יותר) - לרשויות המוסמכות (תודעה אזרחית) הקרבת החיים (דרגה גבוהה יותר) - להגנת המולדת ולחירות ישראל (שזה במפורש על זמני - עמישראל לדורותיו - תודעה לאומית) |
|
||||
|
||||
בתחילת המאה העשרים היו לכמעט כל מדינות אירופה מלכים ממוצא גרמני (מכיוון שרק גרמניה נשארה מחולקת, להלכה, לנסיכויות, וכך נשאר שם מאגר בני האצולה הרמים הגדול של אירופה). נוצרו באירופה מספר מדינות חדשות באותה תקופה. הומלכו עליהם מלכים. אבל המלכים חייבים היו להיות מלכים בחסד אל ולכן ממוצא של בית מלוכה עתיק (מה שלא הפריע להמליך את נפולאון, בני משפחתו וכמה מהמרשלים שלו מאה שנים קודם לכן. המרשל ברנדוט אומץ רשמית לפחות על ידי מלך שוודיה הקודם). הממלכות החדשות של יוון, רומניה, סרביה, מונטנגרו, נורווגיה קיבלו מלכים בני עמים אחרים. כמעט כולם גרמנים. זה לא הפריע ללאומנות לפרוח שם. לקראת מלחמת העולם הראשונה היו חלק ניכר ממלכי אירופה קרובי משפחה ואף בני דודים, אך ארצותיהם לאומניות. לסין יש תודעה תרבותית מפותחת. ע"ע מכוני קונפוציוס. ובכלל, עם שגאה בעצמו יכול לחשוב שהוא נעלה על כל השאר ולשאוף להביא את בשורת התרבות לשאר העולם: משא האדם הלבן של קיפלינג לתרבות הודו. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |