 |
בתחילת המאה העשרים היו לכמעט כל מדינות אירופה מלכים ממוצא גרמני (מכיוון שרק גרמניה נשארה מחולקת, להלכה, לנסיכויות, וכך נשאר שם מאגר בני האצולה הרמים הגדול של אירופה).
נוצרו באירופה מספר מדינות חדשות באותה תקופה. הומלכו עליהם מלכים. אבל המלכים חייבים היו להיות מלכים בחסד אל ולכן ממוצא של בית מלוכה עתיק (מה שלא הפריע להמליך את נפולאון, בני משפחתו וכמה מהמרשלים שלו מאה שנים קודם לכן. המרשל ברנדוט אומץ רשמית לפחות על ידי מלך שוודיה הקודם). הממלכות החדשות של יוון, רומניה, סרביה, מונטנגרו, נורווגיה קיבלו מלכים בני עמים אחרים. כמעט כולם גרמנים. זה לא הפריע ללאומנות לפרוח שם. לקראת מלחמת העולם הראשונה היו חלק ניכר ממלכי אירופה קרובי משפחה ואף בני דודים, אך ארצותיהם לאומניות.
לסין יש תודעה תרבותית מפותחת. ע"ע מכוני קונפוציוס. ובכלל, עם שגאה בעצמו יכול לחשוב שהוא נעלה על כל השאר ולשאוף להביא את בשורת התרבות לשאר העולם: משא האדם הלבן של קיפלינג לתרבות הודו.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש