|
עומר ידידי, אתה מעלה כאן נקודות מענינות, אם כי כרגיל מוקצנות קמעה. נכון הוא שהסיבה העיקרית (ולמעשה היחידה) הרלוונטית לקיומה של מדינת ישראל כמדינת היהודים היא הסיבה הפשוטה שממש לא רוצים אותנו בשום מקום אחר, וזאת בהמעטה. עם זאת, לא צריך להגזים ולהכריז על מדינה זאת כמדינה ללאום יחיד. כמדינה המלקטת שרידים של עם עתיק המפוזר בעולם, אנו נהיה כור היתוך לתרבויות שונות בכל מקרה, כאשר הדבק המאחד כביכול את כולנו הוא שכולנו בני דת משה. אך בהגדרה עצמית כזו, אנחנו מובילים את עצמנו לניכור ופונדמנטליזם, אשר לצערנו הם כבר מנת חלקנו כאן. אין כל סתירה בין היות מדינת ישראל מקלט מדיני לשאריות העם היהודי, לבין היותה למדינה רב לאומית, ואין שום סיבה שנבצע טיהורים אתנים או שנשאיר את תושבי המדינה הגויים כאזרחים סוג ב'.
בנושא אחר, ברצוני רק לציין שפטריוטיות אף פעם לא באה בסתירה עם סלידה מהממשל. בעצם היות אדם פטריוט אין הוא מחוייב לקבל כל משובה של השלטונות אלא להיפך. חובה עליו במשטר דמוקרטי לפעול כמיטב יכולתו מתוך המערכת כדי לשנות את המצב לפי ראות עיניו, אך כמובן שגם חובה עליו לציית לחוקי המדינה ולצויה כל עוד הוא חי כאזרח בתוך שטחיה ותחת תחום שיפוטה (למעט כמובן מקרים יוצאי דופן שלא עליהם אני מדבר עכשיו). פטריוט מוגדר כאדם אשר מוכן להקריב למען המדינה שלו, בין אם מדובר בחייו בשדה הקרב, או בין אם מדובר בדקות אחדות מזמנו ביום הקלפי. כל אדם אשר מוכן לתת כאשר נדרש ממנו כשם שהוא מוכן לקחת כאשר ניתן לו, הוא פטריוט. אדם אשר אכפת לו, הוא פטריוט אפילו אם הוא שמאלן-מלוכלך-תוקע-סכין-בגב-האומה-אוהב-ערבים.
מי שלדעתי אינו פטריוט, הוא אדם אשר אינו מוכן לציית לצו פינוי מסויים כאשר המדינה נאלצת לבקש זאת ממנו עקב הכרח מדיני.
|
|