בתשובה ליהונתן בר, 16/07/15 2:06
 |
|
 |
||
|
||||
 |
בלי קשר לדבריך המיותרים 1 עלתה בי תהייה. אולי ההבדל בדימוי למדידת פחד מונע ממך להבין את מדידת היקפו והשפעתו. חשבתי על שתי דרכים שיסבירו חלק מהשיבוש הקולוסאלי בתהליך ההבנה העצמאי. אחד, לא משנה מי, מדמה מכשיר ציתות שמחובר לכבל הרגשות הראשי שמרכז את כל תנועת הרגשות מהגוף למודעות וחוזר חלילה. כלי מעולה לניתוח וזיהוי רגשות בזמן אמת, אם רק היה כזה. הגבוה והשרירי מדמה מפה ובה אזורי רגשות שמהבהבים בעוצמות שונות בעת פעילות. במקצת האזורים, לרוב השכיחים והמשפיעים מתנוסס ליד נורת הבקרה באותיות קידוש לבנה שם הרגש וממנו יוצא כבל ייחודי וממוספר שמתחבר לאותו backbone רגשות מעולמו של הברנש הראשון. מפה כזאת קיימת בכל אחד אבל נתמקד בתהליך שיצר הפער בגישות . ההוא טוען ובצדק 2 שהמכשיר שטרם הומצא מראה שהפחד לא עובר רוב הזמן. השזוף והמתולתל מצביע על כך שצורת המדידה מתאימה לסרטי ריגול ולא להבנת רגשות הציבור ושרק פעילות עניפה באזור פעיל שחצתה רמת מודעת מסויימת קיבלה שם וצימחה כבל שמתחבר ישירות ל- backbone. במילים אחרות, המגניב מצביע על חתירת הוואדי באדמת הלס והצמחיה שלאורכו וטוען שרק מים רבים ושוצפים מסבירים את עומק הנתיב המרוצף בחלוקים, את העצים וקיעורי הסלע במפלים. ההוא חופן שוב ושוב את העפר המתפורר בהתרסה וטוען שהעצים הם אנקודות מדבריות ובהעדר מד מים (שניהם מסכימים שטרם הומצא) הוא לא רואה מסביבו הוכחות ואף הדגים זאת בסיבוב מהיר על מקומו בעיניים פקוחות לאמור, הנה חיפשתי. הוא חזר על כך שדבריו של המקסים נובעים מאמונה והתרשמות אישית בלתי מבוססת. והנה הוא מוסיף בטון בלתי מרגיע שעצים וחלוקים אפשר למצוא גם בהרים -וחריצים ארוכים בלתי מוסברים יש גם במכסיקו, מאצ'ו פיצו' ובגבינה בולגרית. הבדואי מתפלא ואומר לו וואלאק יא גנוב -תראה כמה חלוקים ועצים יש כאן לעומת הגבעות ותראה איך המים נכנסו מתחת למדף וגרפו את הסלעים והענפים משמה עד לכאן. הברנש משלב ידיים וקבע בשביעות רצון: אתה פשוט וואדיולוג! טרם הוכחת שיש כאן יותר חלוקים מאשר על בגבעות, אין סטטיסטיקה כזאת, לא מכיר סקר חלוקים מהשנים האחרונות, אין נתונים, אין עדויות והמשיך לבדו למולל עפר ולרקוע בסנדלי השורש מבוקר עד ערב עד לבואו של השיטפון. או אז, חיש קל טיפס אל על וממקום מבטחים צרח: אנקדוטה. --- 1. אין טעם לשוב לשטות ההוכחה והסטטיסטיקה כי כבר הסכמתי, חבל. 2. הנובע מנקודת מבט מוטעית. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אם אתה כותב שירה, אולי כדאי שתפצל אותה לשורות קצרות, אולי גם לנקד חלק מהמילים, שנדע איפה לקרוא בפאתוס (כי הרי מובן זה לא מובן). למשל: הַגָּבוֹהַ והשרירי מדמה מפה ובה אזורי רְגָשׁוֹת שֶׁמְּהַבְהְבִים בעוצמות שונות בעת פעילות. במקצת האזורים, לרוב השכיחים וְהַמַּשְׁפִּיעִים מתנוסס ליד נוּרַת הבקרה באותיות קידוש לבנה שם הרגש וממנו יוצא כבל ייחודי וּמְמֻסְפָּר שמתחבר לאותו backbone רגשות מעולמו של הברנש הראשון. מפה כזאת קיימת בכל אחד אבל נתמקד בתהליך שיצר הפער בגישות. ההוא טוען ובצדק שהמכשיר שטרם הומצא מראה שהפחד לא עובר רוב הזמן. השזוף והמתולתל מצביע על כך שצורת המדידה מתאימה לסרטי ריגול ולא להבנת רגשות הציבור ושרק פעילות עניפה באזור פעיל שחצתה רמת מודעת מסויימת קיבלה שם וצימחה כבל שמתחבר ישירות ל- backbone. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
משיר אחד הבנת שנמרים כותבים שירה בלחישת אהבה לילית ראית פאתוס וברשלנות פסקת ממלאכת הניקוד יען כי קמת עלי לכלותני באנקדוטת הר הבית: סע בן צור, סע רק 999 דולר לניו-יורק במבצע. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמו שאמרתי, אתה מאמין. בין היתר אתה מספר לנו מעשיות שמוסר ההשכל שלהן הוא שהאמונה שלך מוצדקת. זה בסדר גמור - אין לי ויכוחים עם אמונות. אפשר לקרוא לסיפור ״ההגדרה הטמילית״ ולסגור את הדיון. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |