|
רבים רבים מבין מצביעי הימין ה"משוכנעים" הצביעו עבור ברק ב-99. מדוע? משום שהם לא סמכו על ביבי. זו הסיבה היחידה. ביבי ניסה "להחזיר אותם הביתה". איך עושים את זה? על ידי הדגשת הנושא המדיני. בנושא המדיני אין מרכז. המרכז הוא פיקציה. או שאתה בעד החזרת שטחים, או שאתה נגד. בכך שנתניהו הדגיש את הנושא המדיני, ואת היותו שייך לימין, הוא חייב את אהוד ברק להציג את עמדתו. לאהוד ברק נשארו שתי אופציות - או להודות בהיותו שמאלני ולא ימני, דבר שהיה דוחה חלקים ממצביעי הימין שרצו להצביע עבורו ומחזיר אותם אל נתניהו כברירת מחדל, או, לחלופין, להציג עצמו כבעל דעות ימניות (ניציות), דבר שהיה מטיל ספק על אמינותו, שהיא הייתה הקלף המנצח שלו. ברק בחר בדרך שלישית - הוא נמנע לגמרי מהנושא המדיני (והרי לך וואקום שכן קיים בפוליטיקה - הדעות המדיניות של ברק, שכל מצביע מילא בעצמו לפי מה שהוא קיווה שיהיו עמדותיו של ברק). זו הסיבה שברק לא הגיע לעימות, והשאיר את הבמה לאיציק מרדכי. בעימות הוא היה נאלץ לענות לטענות של נתניהו, בעוד שברק העדיף להתעלם ממנו לגמרי. תוכניתו של נתניהו להחזיר לחיקו את המצביעים שנטשו אותו בגלל אמינותו, אם כן, כשלה, שכן ברק לא התנהג כמצופה ממנו, ומנע מ"מאוכזבי נתניהו" להבין שבעצם הוא לא אלטרנטיבה אמיתית. אם מטרותיהם של ברק ושל נתניהו כה דומות, מדוע לא ניסה נתניהו לבצע את כוונותיו בעצמו? מה היה מפריע לו לנצח בבחירות, להכנס לממשלת אחדות עם העבודה, ושלום על ישראל - כל מה שהוא היה יכול לרצות היה מתבצע. עוד יותר - מדוע פרש מהליכוד? הוא היה יכול לחסוך הרבה מאוד בעיות לכל הנוגעים בדבר אילו היה נשאר מנהיג הליכוד, נכנס לממשלת אחדות עם ברק, וביחד היו השותפים האידאולוגיים הללו משיגים את כל מטרותיהם המשותפות. בקיצור, התאוריה שלך מלאה חורים, ואתה מתאמץ מאוד לדחוף אצבעות לתוכם כדי למנוע ממנה להתפרק לגמרי. זה לא עובד. סליחה.
|
|