בתשובה לעומר, 19/06/15 1:30
 |
|
 |
||
|
||||
 |
זה נכון על הנייר, פחות במציאות. ואולי לא מיותר לציין שמכך שנסגר תיק בגלל חוסר בראיות לא נגזר שמדובר בתלונת שווא. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
לא, לא נגזר.אבל הספר עושה עבודה לא רעה בלשכנע שבמקרה זה אכן מדובר בתלונת שווא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היות ואני עושה כמיטב יכולתי להמנע מהטקסט המדובר, אני לא יכולה (וגם לא ממש רוצה) להתווכח לגופו של עניין וגופה של מתלוננת. אני כן יכולה לומר שממעט הציטוטים שיצא לי לשמוע לא קיבלתי רושם דומה לשלך. בפרט התיאור שלו שהוא תפס לה את הידיים כדי שלא תכה אותו בפנים.1 1 התלבטתי אם להשאיר את המשפט הזה או למחוק אותו. אני באמת מעדיפה להמנע מהפרטים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היה עדיף שתמחקי אותו. מצד אחד את מסרבת להתעניין בפרטים, ומהצד השני את ממהרת לגזור את דינו על סמך חצאי ציטוטים מצד שלישי. מבול האשמות הקורבן במקרה הזה, מאנשים שבימים כתיקונם מתרעמים (ובצדק) כנגד התופעה, הוא עניין מטריד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לתשומת לבכם למי שיש פייסבוק חובה קריאה. אני כבר הבנתי שנעשה עוול גדול לנפגע. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ובכן. אני מתרשם שהטענה המרכזית של המתלוננת היא שהוא שאבן סימם אותה בסם אונס (או באלכוהול) כדי שלא תוכל להתנגד, ואז אנס אותה. את זה לא הצליחו לבסס, וברור למה: אין ראיות פיסיות רפואיות לסם אונס (הוא לא נשאר בדם יותר מ-24 שעות והיא הגישה את התלונה רק אחרי שבוע), לא נמצאו ראיות פיסיות בחיפוש שהמשטרה ערכה בביתו (מה שלא מפתיע בכל מקרה, כי הוא ידע על החקירה מתחילתה שבוע לפני כן בגלל הדלפות לחברים עיתונאים שלו), הוא עצמו מכחיש בתוקף שנתן לה סם אונס וגם עבר בהצלחה בדיקת פוליגרף בנושא, היא עצמה לא באמת יודעת אם היה סם אונס ומתבססת רק על זה שהרגישה מוזר, ואין שום ראיות נוספות. אז הגיוני בעיניי שלא הוגש כתב אישום. אני קראתי את זה אחרת. במקום לנסות להבין מה הגרסה שלה ועד כמה היא אמינה, ניסיתי לראות עד כמה סבירה הגרסה שלו, מתוך הנחה שהוא הציג אותה באופן המחמיא ביותר שאפשרי. והיא לא נראית לי סבירה בכלל. (אזהרת טריגר לתאורי אונס מפורטים עד סוף הפיסקה הנוכחית). הוא מתאר תיאורים פיסיים שנראים כמו אונס: אומר שהיא סטרה לו תוך כדי, כשהוא עליה; שהוא היה צריך להחזיק בכוח את הידיים שלה מעל הראש חלק מהזמן כדי שלא תפגע בו, כמה פעמים. לפי הסיפור שלו, היא עשתה את זה כי ככה היא אוהבת את זה, אגרסיבי, שבשאר הזמן היא נראתה די להוטה וגם הביעה הסכמה, ושהוא לא אהב את זה בכלל וגם די נעלב ולכן היה צריך להחזיק לה את הידיים כדי שלא תפגע בו. אני רציני, זה מה שהוא בעצמו אומר. זה סיפור שההבדל בינו לבין אונס ממש כהגדרתו הוא הבדל דק מאוד. ניחא אם הוא היה אומר שאלה היו משחקי בדס"מ בהסכמה הדדית. אבל הוא לא אומר את זה, הוא אומר מפורשות שהוא לא אהב את הסטירות האלה וביקש ממנה להפסיק והיא המשיכה. זאת אומרת שגם לגרסתו-שלו היה ביניהם מאבק של כפייה פיסית אמיתית (לא משחק!), במהלך האקט, כשהוא עליה, ושהוא ניצח בו באמצעות כוח פיסי. וזה גם בהנחה שאנחנו מקבלים את הגרסה שלו כפשוטה. אנחנו צריכים להניח שהספר שלו הוא כתב-ההגנה שלו מול הציבור (ואולי גם מול עצמו). כל פרט חשוב שנכלל בו, נכלל או כי הוא מקדם את חפותו, או כי הוא היה חייב לכלול אותו כדי לא לערער לעצמו את האמינות. ולהיפך: כל פרט חשוב שלא נכלל, לא נכלל כי הוא פוגע בקייס שלו וכי הוא חושב שהוא יכול להרשות לעצמו להשמיט אותו. יכול להיות שהיא לא הביעה הסכמה בכלל (היא בעצמה הכחישה בתוקף שהביעה הסכמה, כבר בשיחת הטלפון המוקלטת למחרת הארוע). יכול להיות שהיו אקטים אלימים נוספים. יכול להיות שחלקים גדולים יותר מהארוע היו ביוזמתו ולא ביוזמתה, ויכול להיות שאקטים שהוא מודה שהיו ומתאר כלא-אלימים בעצם היו אלימים למדיי. לדעתי הוא היה חייב לכלול את התיאור מהפיסקה הקודמת פשוט כי הוא-עצמו הזכיר אותו מפורשות בשיחה המוקלטת איתה, אז הוא לא היה יכול לחזור בו. הוא עשה מה שהוא היה יכול כדי למסגר אותו בצורה החיובית ביותר האפשרית, וזה לא מחזיק מים. גם התיאורים שלו של החקירה בהמשך עשויים להיות חלקיים. למשל, נראה לי לא סביר שהתיאור לא עלה כמה פעמים בחקירה, בפוליגרף, ובעימות, אבל בתיאורים שלו את הארועים האלה זה פשוט לא מוזכר. שנית, ההתנהגות שלה לאחר המקרה. הוא אומר שהיא אולי רצתה לא להציג את עצמה כבחורה קלה, הוא טוען שהיא ניסתה לשמור איתו על קשר, שלקח לה הרבה זמן עד שהחליטה שזה אונס, שמשום מה היא לא סיפרה על זה לאף אחד אחרי הארוע עד שהחליטה להגיש תלונה, שהיא כנראה רצתה לנקום בו על זה שהוא לא רצה לשמור איתה על קשר. כל אלה לא הגיוניים לפי העובדות שהוא-עצמו מביא. הוא אומר שהיא הציגה את עצמה כבחורה מינית מאוד ויוזמת עוד לפני שנפגשו, ושמטרת הקשר היא קודם כול סקס, אז לא ברור על איזו תדמית טהורה יש לה לשמור מפניו ולמה. היא שלחה לו אימייל מיד למחרת הארוע שבו היא מאשימה אותו באונס, בלי להשתמש במילה המפורשת ("ניסיתי להתנגד ולא הצלחתי" היו המילים שלה, אני חושב). לא מאשימה את האלכוהול, לא מאשימה את העייפות, אלא אותו, מפורשות, כמה פעמים, ומצפה ממנו להתנצלות ולתיקון. גם הוא הבין את המשמעות של מה שהיא אומרת, והתקשר מייד לעו"ד פלילי. וזה נשאר אותו סיפור, בווריאציות קלות, כל השבוע שלאחר מכן עד שניתקה איתו את הקשר. זאת לא התנהגות של מישהי שפשוט רוצה ליצור רושם טוב על בן זוג חדש ולשמור אותו. זאת התנהגות של מישהי שנפגעה. וכשהיא לא הצליחה להשיג איתו תיקון או אפילו להיפגש לדבר איתו, היא ניתקה איתו את הקשר פנתה לאמצעים אחרים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"ההבדל בינו לבין אונס ממש כהגדרתו הוא הבדל דק מאוד" - זה לא נכון. בכלל. ההבדל בין טענתך לטענות נוסח "הנאנסת הלכה עם שמלת מיני במקום חשוך, ולכן ברור שהיא רצתה את זה" הוא דק מאד. יש אנשים שאוהבים מין אגרסיבי ואפילו אלים. אין בכך דבר ראוי לציון, ולא כל מי שעושה זאת הוא אנס. השאלה הרלוונטית היחידה היא שאלת ההסכמה והרצון. אם היא הסכימה (ואפילו יזמה ועודדה זאת), לא היה אונס - בלי קשר לקיומן או העדרן של סטירות, נשיכות, משיכות בשיער, חניקות וכו'. ישנן אינדקציות רבות ההופכות את התרחיש הזה לסביר: ההתכתבויות והשיחות ביניהן לפני ואחרי האירוע, החיבה המתועדת שלה למין מהסוג הזה וחוסר-החיבה המתועדת שלו למין מהסוג הזה (המשטרה תיחקרה בעניין לא מעט פרטנריות שלו לשעבר). וישנן גם אינדקציות רבות ההופכות את הסיפור שלה בנוגע ל-"סם האונס" (ובכלל) ללא אמין. הן כוללות את בדיקת הפוליגרף שהוא עבר במשטרה, את הגרסה השקרית שלה בנוגע לאמבטיה, את שיחת הטלפון שהיא ניהלה עם שותפתה לדירה בהיותה אצלו (בין הפעם הראשונה שהם שכבו לבין הפעם השניה שהם שכבו), את הסתירות בגרסתה לגבי התמונות שהיא הציגה עם הפגיעות שלה לכאורה (שממילא לא היו יכולות לחזק את גרסתה כאשר שני הצדדים מסכימים שהיה מין אגרסיבי). יש גם את שאלת המוטיבציה. המשטרה אספה את ההתכתבויות שלו מהטלפון והמחשב ותיחקרה מכרים ומכרות שלו, וברור שהזמינות של הסקס עבורו גבוהה מאד. אז יש כאן אדם נורמטיבי, מאד-פעיל מינית, ללא היסטוריה של אלימות או תקיפות מיניות, עם שורה של בנות זוג לשעבר שמוכנות להשבע שאין סיכוי שהוא היה עושה משהו כזה - שפשוט יום אחד קם בבוקר, הלך למוכר הסמים השכונתי שלו לקנות GHB, ואנס מישהי בציניות לפי תכנית שהוא הכין מראש? לא בלתי אפשרי, אבל בהחלט far fetched (צריך להדגיש: אני מתייחס בפסקה הזו רק לגרסת "סם האונס"). בעיני, גם עצם פרסום הספר הוא ראייה משכנעת לכך שלא היה מעורב "סם אונס" בסיפור. זה הגיוני רק אם זה היה המקרה הראשון והיחיד בו הוא השתמש בסם-אונס או תקף מינית מישהי (אחרת הוא כמעט מבטיח הגשת תלונות חדשות בעקבות הפרסום), וגם אז צריך פסיכופט בסדר הגודל של חניבעל לקטר כדי לסמם מישהי, לאנוס אותה - ואז לפרס ברבים ספר כזה. אף אחת מהאינדקציות בפני עצמה היא לא מאד חזקה, אבל מכלול העובדות משכנע למדי. גרסת המתלוננת גם היא חשופה לציבור (והייתה כזו הרבה לפני גרסתו של החשוד - היא דאגה להפיצה לעיתונאים ובלוגרים באמצעות יחצ"ן), ואני - כאמור - השתכנעתי שהיא פשוט משקרת. כך גם המשטרה והפרקליטות. אתה זכאי לדעתך כמובן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תיקון חשוב: המשטרה והפרקליטות לא השתכנעו "שהיא פשוט משקרת". הם רק השתכנעו שהגרסה שלו סבירה כמו הגרסה שלה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם מי שמטיפות נגדו צריכות לרענן את הטיעונים. לדוגמה כאן * הוא בפרוש מתיחס בספר למסלול הייסורים שנאנסת עוברת כדי להגיש תלונה (אחד הטיעונים הראשיים שלו הוא: תלונות שווא1 מגבירות את הייסורים בגלל הקטנת האמון). * "הכתב המקושר לעומת מישהי שאת גרסתה אפשר היה למצוא במקום נידח באינטרנט" (פרפרזה חופשית שלי על הטיעון). עד היום זה היה: הכתב המקושר שהרבה מחבריו בברנז'ה מאמינים לגרסתו מול המתלוננת שהצליחה לשכנע מספיק אנשים באינטרנט כדי שחיפוש גוגל פשוט של שמו יראה את ההסבר. היום שני הצדדים (הצד שלו והצד שלה) מקושרים מהערך עליו בוויקיפדיה. מפתיע אותי שאין שם עדיין מלחמת גרסאות קשה. * "בתחילת החודש הבא ייערך ערב מחווה לאנס מורשע [זוהר ארגוב]" - ביטול הערב משמעו העלבת המזרחיים. גם המזרחיים וגם הפמיניסטיות לא יקבלו בהבנה פגיעה בציפור נפשם. * "ובמשכן הכנסת יושב אדם [אורן חזן] נגדו הועלו טענות קשות על סרסרות בנשים והטרדות מיניות, אבל אף אחד לא מתכוון להוציא אותו משם": אי אפשר להדיח חבר כנסת על סמך שמועות או אפילו על סמך תחקירים רציניים בעיתונות. אנחנו לא רוצים שתהיה אפשרות להשפיע על הצבעות בעזרת תחקירים. מצד שני אני כן הייתי מצפה מחבר כנסת שנקשרו האשמות כה חמורות בשמו, שיתפטר. אבל יש חברי כנסת ממשפחות לוחמות יותר. לא ידוע לי על חקירה של התלונות נגדו על הטרדה מינית או על סרסרות (די סביר שיש), אבל יש חקירה נגדו על מקרה של תקיפה מהשנה האחרונה - מספיק כדי להסיר את חסינותו. דרך אגב, נחמד לדעת שספר יכול לקרוא לעצמו "ספר ויראלי". ראיתי את יהונתן קלינגר מוזכר לקראת סיום הספר. חבל שהוא לא יעץ לפרסם אותו ברשיון קריאטיב קוממונז כלשהו (CC-By-SA-NC או CC-By-NC-ND). 1 תוספת שלי, שלא קראתי בשום מקום בספר במפורש: לכאורה אין בעיה של תלונות שווא. הרי לא תובעים על תלונות שווא. לכן אין בעיה למתלוננות עם ספק. אבל ברור שיש בעיה. כמו שמי שלא הוגש נגדו כתב אישום נשאר עם כתם, כך גם המתלוננת הזו נשארה עם כתם. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |