בתשובה לצפריר כהן, 02/06/15 12:16
 |
|
 |
||
|
||||
 |
מתוך התשובה לשאלה 3: BASP will require strong descriptive statistics, including effect sizes. We also encourage the presentation of frequency or distributional data when this is feasible. Finally, we encourage the use of larger sample sizes than is typical in much psychology research, because as the sample size increases, descriptive statistics become increasingly stable and sampling error is less of a problem. However, we will stop short of requiring particular sample sizes, because it is possible to imagine circumstances where more typical sample sizes might be justifiable. הכוונה ב-descriptive statistic ("סטטיסטי תאורי") היא למספר פשוט, הרבה פעמים סתם ממוצע או פרופורציה, בלי שמתלווה אליו ניתוח סטטיסטי כגון בדיקת השערה או בניית רווח סמך. אם נחזור לדוגמת הטלת המטבע מתגובה 581763, אז בניסוי שבו התקבלו 52 תוצאות "עץ" ב-100 הטלות, הסטטיסטי התאורי יהיה הפרופורציה 0.52. "גודל האפקט" כאן הוא 0.02: זה ההבדל בין ה-0.52 שהטלקינטיקאי הצליח להדגים לבין ה-0.5 שאקראיות טהורה נותנת (בממוצע). גודל המדגם הוא 100.אם אני מבין נכון את עורכי הג'ורנל, הם לא יתרשמו בסיפור הנ"ל מגודל אפקט של 0.02, כי הוא לא חזק: אין הבדל גדול בין 50% ל-52%. אכן, כשמטילים מטבע 100 פעמים, ההסתברות לקבל (בלי קסמים) 52 "עץ" או יותר היא 0.38, כלומר זה לא מאורע נדיר בכלל. אבל לפי אותו קריטריון בדיוק של "גודל אפקט חזק", העורכים ידחו גם ניסוי שבו מקבלים 5,200 "עץ" במדגם של 10,000 הטלות, כי גודל האפקט הוא עדיין 0.02, למרות שההסתברות לעבור (בלי קסמים) את הרף של 5,200 "עץ" היא 0.00003. בדיוק בגלל ההסתברות הנמוכה הזו, אני, למשל, הייתי דווקא מאד מתרשם ממישהו שבאמת מצליח לגרום למטבע ליפול 5,200 פעמים על "עץ" ב-10,000 הטלות. פרוצדורת בדיקת ההשערות הקלאסית קושרת כמו שצריך את המושגים "גודל אפקט" ו"גודל מדגם" דרך המושג "מובהקות סטטיסטית". להכריז שכל הגישה הזו אינה תקפה, ולאסור את השימוש בה, נראה לי טמטום מדרגה גבוהה ביותר. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
טמטום? אולי זה במסגרת פרויקט הנגשת תוצאות המחקרים לציבור הרחב. בחייאת, אחי, עזוב אותך מפי-ואליו, אני בקושי יודע פי שתיים1. תגיד מה יצא לך וזהו. _____ 1- [sic]
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אגב, את זה קראת? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, בדיוק אתמול בערב קראתי, ושמחתי לראות שם תגובה שלך. יופי של פוסט, אם כי קצת מוטה דיסציפלינרית לכיוון הביולוגיה הרטובה. את הסיפור עם המאמר של איינשטיין לא הכרתי, ולפי מה שכתוב פה, הביקורת השלילית עליו היתה מוצדקת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם אני לא הכרתי את הסיפור על איינשטיין. בעקבות הקישורית שהבאת מסתבר שלמרות כעסו איינשטיין שינה את המאמר לאחר הביקורת ושלח לפרסום בעתון אחר נוסח מתוקן. זה לא מנע ממנו להחרים את Phys Rev Let עד סוף ימיו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תגובה 344279 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עשר שנים? יש לי גנים של דג גופי: הזכרון שלי מוגבל לשעתיים. (האמת היא שזה די משונה שלא זכרתי, כי אנקדוטות כאלה הן בדיוק מה שאני כן נוטה לזכור). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, איך היינו צעירים פעם. נראה לי שאני היום בגילך מאז. מצמרר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל זה יופי של גיל. יש עליו אפילו שיר של ג'ניס איאן: At 1700. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
Ah, but I was so much older then
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
והנה עוד משהו שהתפרסם על הבעייתיות של המתודולוגיה המחקרית: http://www.sciencecodex.com/fraud_bias_retraction_of... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש עוד חסרון בשיטת סקירת-הפיר שלא הועלה שם - חוקרים צעירים לעיתים קרובות סוקרים מאמרים של עמיתיהם-שהם-גם-מתחריהם לתחום, ודחייה של מאמר בתשעה חודשים (לדוגמה) נותנת לסוקר, האנונימי כמובן, לפרסם את תוצאותיו שלו בנושא ולהקדים את מתחריו במירוץ אל הז'ורנלים המובילים, שמוביל למשרות הנחשקות. ועכשיו, אחרי שהוא סקר את המאמר, הוא גם יכול להשלים פערים במחקר שלו על סמך מה שהוא ראה, אבל עדיין לא התפרסם, ולקבל יתרון לא הוגן כפול במירוץ הנ''ל - גם לעכב את המתחרים וגם להאיץ את עצמך על חשבונם. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |