|
||||
|
||||
עשר שנים? יש לי גנים של דג גופי: הזכרון שלי מוגבל לשעתיים. (האמת היא שזה די משונה שלא זכרתי, כי אנקדוטות כאלה הן בדיוק מה שאני כן נוטה לזכור). |
|
||||
|
||||
כן, איך היינו צעירים פעם. נראה לי שאני היום בגילך מאז. מצמרר. |
|
||||
|
||||
אבל זה יופי של גיל. יש עליו אפילו שיר של ג'ניס איאן: At 1700. |
|
||||
|
||||
Ah, but I was so much older then
|
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |