|
||||
|
||||
יש ''נושא'', ויש פיל שיושב באמצע החדר ומציג את עצמו בתור קרנף. כל זמן שהפיל יושב באמצע החדר ומנסה לעשות פרצוף צדיק-תמים, כאילו לאכול חציר על כל מיני ''נושאים'' זה כל מה שמעניין אותו בחיים - אזי זה באמת לא מעניין במיוחד, מה דעתו המלומדת ב''נושא'' כזה או אחר הנדון ע''י המשתתפים - היות ובמקרה שלו, בתור פיל, יש נושאים אחרים לגמרי, תלויים ועומדים ואינם זוכים לתשובות. |
|
||||
|
||||
שמות התואר המתארים את ההתנהגות הזו הם: צביעות והיתממות ולעיתים שקר ישיר ועקיף. אין כאן יושר ולקיחת אחריות ואולי עדכון לגבי דעה דהיום. לכן ההוקעה טבעית ותוצאה ישירה של ההתנהלות הזו. |
|
||||
|
||||
אם בחרת לעזוב את העיקר ולעסוק בטפל שבטפל, דעתך לא מעניינת במיוחד. אם אתה מחכה לתשובות, מן הסתם תוסיף ותחכה עד שיבוא אליהו. |
|
||||
|
||||
שאלת מעשיך אינה "טפל שבטפל", ממש כשם שמעשיהם של יגאל עמיר, הרוצח גולדשטיין, האנס בני סלע, הבדרן האלים דודו טופז ועוד שורה של גושי צואה מהלכים - אינם עניינים שהם "טפל שבטפל" - וזאת גם אם האנשים האחרים, הנורמטיביים וההגונים, הנקראים במחוזותינו בשם החיבה "איילים", מתדיינים באותו רגע על דוסטוייבסקי, על וירג'יניה וולף או על מכונת הכביסה שהתקלקלה. |
|
||||
|
||||
הרי אתם מוכיחים שוב ושוב שאני צודק. וודאי ששאלת מעשי הינה טפל שבטפל. א. מבחינה עניינית - לפני שנערבב את כל הקישורים הלא קשורים שעשית, עצם הדיון באייל1 אינו מעלה ואינו מוריד, אינו קובע את סדר היום הציבורי ולא מתקן שום דבר. לכן אם יש דיון באייל על פוליטיקת ההשתקה ובאיזו תגובה מישהו יזכיר בלי קשר את יגאל עמיר או ברוך גולדשטיין, זה טפל שבטפל. כשנושא הדיון יהיה כיצד לשמור על הציבור מרוצחים, העיסוק ביגאל עמיר וברוך גולדשטיין יהיה לעיקר, והדיון בפוליטיקת ההשתקה והתנפלויות שלעיתים גורמות לאנשים להתאבד - טפל. ב. בדיון על תופעה שגורמת לאנשים מסוימים להתאבד, העיקר הוא אנשים שמתאבדים ומשפחות שנהרסות. אצל אנשים נורמטיביים והגונים, חשד להתעללות בבעלי חיים טפל להתאבדויות ומשפחות הרוסות. ג. יחסית ליגאל אמיר שרצח אדם, לבני סלע שאנס נשים ולדודו טופז שהתעלל בבני אדם, חשד להתעללות בבעלי חיים הוא טפל שבטפל. ניקח אותך לדוגמה, לאחר שנטלת לעצמך את התארים של נורמטיבית והגונה. למיטב ידיעתי, מעולם לא הזקתי אותך ולא גרמתי לך עוול. למיטב ידיעתי, איש לא מינה אותך לשופטת או לתובעת שלי. למיטב ידיעתי, היכרותך עם המקרה שעליו את מדברת בחמת זעם - קלושה עד אפסית. כמה הגינות יש באדם שעושה דין לעצמו, וממנה את עצמו להעניש מישהו שלדעתו עשה משהו רע? לתומי חשבתי שהאדם ההגון משאיר את החקירה, השיפוט והענישה לרשויות. כמה הגינות יש באדם שמשווה חשד להתעללות בבעלי חיים, לרצח ואונס? לכן אני חוזר ואומר: האנשים הנורמטיביים וההגונים לא רוצים שלכל אחד יהיה את הכוח לשפוט, להרשיע, להעניש ולהשפיע. אותו "כל אחד" שלא טורח לוודא אשמה, שלא מבדיל בין עיקר לטפל, שמבחינתו כל דבר זה "כמו יגאל עמיר וברוך גולדשטיין", ולכן מצדיק כסא חשמלי, תליה, מוות בעינויים וכריתת איברים. לסיכום המצב2: 1. אין זה מסמכותך או מתפקידך. 2. אין לך קשר אישי לנושא, שיצדיק את היותך תובעת. 3. לא טרחת לברר מספיק את העובדות. 4. התייחסות בלתי מידתית לנושא. 5. אין כאן עניין של תיקון/שיקום או תועלת. מתוך חמשת הנקודות האלה נובע שהמניע לתוקפנות שלך כלפי איננו הגינות. מסתבר שמדובר בבריונות ותו לא. הטענות על הגינות הן התחסדות, על מנת שתוכלי להתנשא בעיני עצמך והסביבה - כדי שתרגישי שאת יותר טובה ממני. ____________ 1 או בכל אתר ואתר ברחבי הרשת, מקום המשמש כר פורה לכם - אנשי השיימינג. 2 להזכיר שוב לאלו שהופכים את היוצרות בין עיקר לטפל. |
|
||||
|
||||
אז הנימוק שלך הוא "יש גרועים ממני"? מכל הנבלות שמנית, יגאל עמיר הוא הפחות גרוע. מבחינתו, רבין עמד לעשות מעשה בל-יעשה, למסור חלקים מא"י. אין בכך תמיכה במעשיו, או שמץ הצדקה שלהם. ואתה? למה אתה התעללת בחתולים? ולמה אתה שיסית את הכלבה שלך בבני העם המארח? |
|
||||
|
||||
בכלל לא קראת את מה שכתבתי, אה? הטענות שלי היו כדלקמן: 1. זה לא קשור לנושא. 2. זה לא עניינכם. 3. רוב העוסקים בשיימינג בטוחים שהם צודקים והקרבן רשע שחייב להם דין וחשבון. 4. העוסקים בשיימינג - ובפרט אלה שאובססיביים לזה - הם בריונים, ובאופן כללי אנשים שאינם הגונים. |
|
||||
|
||||
1. זה האייל. סוטים מהנושא כל הזמן. 2. אנחנו לא ממש חייבים להתדיין איתך, אתה יודע. ואנחנו נחליט אם זה מענייננו או לא. 3. עשית סקר? 4. ואנשים שעוסקים בהתעללות בבעלי חיים ובאנשים? הם, אנשים הגונים? |
|
||||
|
||||
אתה חוזר שוב ושוב אל הפזמון-שעמומון "אני לא הנושא". נושא הכתבה/מאמר מוצע ע"י המערכת, ומשם והלאה המשתתפים קובעים את ההמשך. "סטייה מנושא המאמר או הדיון היא כמובן מוסד מפואר באייל" - ירדן ניר-בוכבינדר, חבר מערכת ותיק ומוערך, תגובה 392121. "באנו כדי להנות", שורה ראשונה, דיון 1013. זכותי המלאה היא להכניס נושא חדש שאינו מופיע למעלה, בכותרת, והוא - "לא כיף לי שיש כאן מתעלל שככל הנראה ועפ"י החשד עוסק בהתעללויות מגוונות למדי. באתי כדי ליהנות, והנוכחות החדשה הזאת, השונה מכל נוכחות אחרת שהיתה כאן אי פעם, פוגמת בהנאתי". כך, כאמור, זכותי. לשאלת זכויותיך שלך - מי חכמה ותדע. הנה, כאן, בערך בין תגובה 643496 לתגובה 643554, יש דיון מעניין, כולל ציטוטים מן החוק, ומהם עולות לכאורה מסקנות מעניינות. |
|
||||
|
||||
באייל אין הרבה אנשים. רובנו (כולל אותך) ניקים ופרסונות וירטואליות. מחסות האלמוניות את תוקפת את הדמות המציאותית יוסי מה שמו שמתחבאת מאחורי הניק אביר הקרנפים. אבל לא, את בעצם תוקפת את הניק אביר הקרנפים על שמתחבאת מאחוריו דמות מציאותית שלא מוצאת חן בעיניך. את (בעצם לא את אלא הניק שלך) מבצע כאן מעשה בריונות כנגד אביר הקרנפים. אביר הקרנפים לא אשם שיש מאחוריו דמות מציאותית שלא מוצאת חן בעיניך, ואינו צריך לתת דין וחשבון על מעשיה. עם מאמץ מסוים אפשר להגיע לדמות שמאחורי כל מגיב באייל ולשפוט אותו פומבית על מה שעשה לסיגל בכיתה זין. אני חושב שזה לא תואם את מטרות האתר. |
|
||||
|
||||
מדוע זה מעשה בריונות להזכיר את מעשיו המפורטים שהוא עצמו התגאה בהם? התזכורת הזו היא המחיר החברתי שסדיסט גס רוח כלפי חיה ואדם משלם. סופר הוגן. יש הבדל (והדבר כבר נאמר בעבר) אם יש לך ידיעה על מעשיו של אדם (למשל, אונס, הרג חתולים, בריונות כלפי מקומיים שלא חטאו בדבר נגדו) ואתה בוחר אם לדבר איתו אם לאו לבין מצב שאין לך ידיעה כזו על אדם ואתה מניח שהוא נורמטיבי. (כלו' לא אנס, מתעלל בחתולים או במקומיים). כאשר יש לך ידע מהסוג הזה אתה יכול להחליט להתעלם ממנו או להתייחס אליו והתזכורת הפומבית זו אחת הדרכים להתייחס לעובדות. זו לא בריונות. לאף אחד אין זכות מולדת לאינטראקציה חברתית ב"אייל". יוסי כהן הודה במעשיו וכאשר גילה את הרתיעה הנורמטיבית ממנו ניסה להכחיש במאה התפתלויות. לאור הפרשה האחרונה הוא מצא התפתלות חדשה: עושים לי שיימינג ואתם בריונים. יופי. חכה קצת והוא ימצא התפתלות מכחישה אחרת. הוא לא חייב דין וחשבון ואכן אינו נוטל אחריות ורק מתפתל. אנחנו לא חייבים לו אי תזכורת למעשיו הנתעבים. החתולים המסכנים, האנשים המסכנים, הם שסבלו מהבריונות שלו והוא מנסה להפוך את היוצרות ולצייר עצמו כקורבן ומעציב לראות שאתה שוכח מי הקורבן האמיתי, בחיים האמיתיים. יש הבדל בין אי רצון לשוחח עם אדם כזה באתר אינרנטי לבין אימון ושיסוי כלבה בחתולים ובאנשים במציאות. יוסי כהן סדיסט ובריון. טוב להזכיר לכולנו זאת, עד שיועמד לדין וירצה את עונשו, עדויות והודאה כבר קיימים. אינך יודע מה ואם עשיתי לסיגל בכיתה ז', אתה יודע מה יוסי כהן עשה לחתולים ולאנשים תמימים. זה הבדל גדול כאשר ה"אם" נמחק. |
|
||||
|
||||
>> מדוע זה מעשה בריונות להזכיר את מעשיו המפורטים שהוא עצמו התגאה בהם? להזכיר זו אינה בריונות. לשוב ולהזכיר ולדוש ולענות על כל דבר שיאמר רק בכך- זו לדעתי בריונות. >> סופר הוגן לדעתך. זה שיקול מוסרי שאת עושה להעמיד אדם אל עמוד הקלון. הוא אמר ג'הווה ואתן מסתתרות מאחורי הזקנים המלאכותייים רוטטות מהתרגשות לסקול אותו כבר. >> יש הבדל בין אי רצון לשוחח עם אדם כזה באתר אינרנטי לבין לנסות לסתום לו את הפה על ידי שמסיטים כל הזמן את הדיון למעשיו הנלוזים. אף אחד לא מבקש ממך להגיב אליו, אבל בחרת להציק לו באופן אקטיבי. >> אתה שוכח מי הקורבן האמיתי, בחיים האמיתיים. לא אני לא. מי ששוכח זו את, ומה שאת שוכחת הוא - שפושעים הם לא זן שונה של בני אדם. - שמי שמטפל בפושעים הן רשויות האכיפה, ולא הציבור. - שאם השכן שלך היה מתעלל בכלבים חתולים או כושים את היית במקרה הטוב הולכת למשטרה להתלונן עליו ובמקרה השכיח מביטה לצד השני, אבל לא היית מתחילה לצעוק עליו "סדיסט" בכל הופעה פומבית שלו- בתור בסופרמרקט השכונתי, בדואר או כשהוא יושב עם חבריו בבית קפה. - שאם היית עושה זאת באופן קבוע היית עבריינית בעצמך. - שאם זה "סופר הוגן" אני הייתי יכול לעקוב אחריך, להצביע עליך ולצעוק עליך "סטוקרית" בדואר בסופר ובבית הקפה, ולפי העקרונות שלך הייתי צדיק. >> אתה יודע מה יוסי כהן עשה לחתולים ולאנשים תמימים. אפילו נניח שאני יודע, האם זו סיבה לסתום את פיו? האם רק לצדיקים מותר לפצות את פיהם באתר? האם לאיציק מרדכי אסור להגיב באייל הקורא? והשוטר שהרביץ לחייל האתיופי? היית סותמת גם לו את הפה? וההוא שעבר מעבר חצייה ברמזור אדום והפריע לתנועה? אני תעבתי את הרב לוינגר ואת מעשיו. אני חושב שהוא יצא בזול מאוד מהריגת אנשים תמימים בחמת זעם. אבל אילו היה מגיע להגיב כאן באתר הייתי מתדיין איתו על כל דבר שבעולם. לקרוא לו "רוצח" כנגד כל מה שהיה רוצה לומר היה הופך אותי לטעמי למרושע. |
|
||||
|
||||
לו היה מרדכי נמלט למדינה אחרת, ממשיך שם במעשיו, מתגאה בהם ולא נותן על כך את הדין, לא הייתי דן איתו. הבה ניקח אפילו דוגמה קונקרטית יותר: הנח שמשה בן איבגי היה מבקש להידיין כאן בנושאי תרבות וחברה, ממקום מושבו מארגנטינה. אילו כתב בשמו המלא באורח קבע לא היה טעם להזכיר את מעשיו שוב ושוב, מכיוון שהוא מפורסם והקורא הסביר מודע אליהם, אבל אילו כתב בשם בדוי בהחלט היה טעם בהוקעתו מדי פעם. אם יכתוב היום בן איבגי מהכלא בארץ ייתכן שאענה לו. |
|
||||
|
||||
תודה על הפרוט, עמדתך כעת מובנת יותר עבורי. יש כמה נקודות שעדיין אינן ברורות לי ויש גם כמה נקודות מחלוקת ביננו. ראשית, זקני אינו רוטט מחדוות הסקילה, זו לא עמדת המוצא שלי למרות שנראה שכך התרשמת. בזמנו הסכמתי עם מי שכתב שרצוי להזכיר מדי פעם עם מי יש לנו עסק ואכן יוסי ניהל כאן לא מעט דיונים מבלי שהפריעו לו. אינני רואה בכך הצקה אקטיבית אלא השבת מידה זעומה למי שהתנכל אבל חמק מהמשטרה שחיפשה אותו ולא נתן כל דין על מעשיו. "הצקה" כזו בעיני היא סופר הגונה. לו יוסי כהן היה אומר (ואין כאן גילוי גדול, הוא כבר הודה, יש צילומים) שהוא מתחרט ושהוא מבין היום עד כמה הפגיעה בחתולים ובאנשים הינה טעות, היה קל יותר להניח לו. כאשר הוא משקר ולא לוקח אחריות ואינו מדבר על שינוי רגשי וענייני, הוא נשאר אותה הדמות שראינו בסרטונים ואולי הוא עדיין משסה את כלבו בחתולים ובאנשים. הוא אינו חייב לי ולאחרים כאן הסבר ותשובה ובאותה מידה אין אני ואחרים חייבים בהתעלמות ממעשיו. יש כאן סימטריה. להציק לו - להרוג חתולים, לדעתי הכף נוטה נגדו. יש מדרג פשיעה. אם נקצין את המצב כדי לברר את הסוגיה, האם היית ממשיך להתדיין עם אדם שידוע לך בבירור שהוא פדופיל שחמק מעונש? חופש הדיבור וההשתייכות לקהילה ורטואלית לעומת נתעבות המעשים (אני מעריכה שהיית משוחח איתו וכאן אנו חלוקים). אין דין מעבר חציה באדום כדין התעללות בבעלי חיים. איציק מרדכי נשפט, נשא עונש, הנושא שונה. אני לא הייתי מתדיינת בשל תחושת דחייה מהאיש אבל הייתי מבינה את מי שכן. יש שוני ביננו בהתייחסות למרחב "האייל הקורא". כפי שציינה האלמונית, אינני נהנית לראות את יוסי כהן הסדיסט בין המתדיינים. עבורי, משום ידיעת מעשיו, משום אי לקיחת אחריות והבעת חרטה כלשהי, אני מדלגת על הודעותיו לחלוטין. אינני רואה בתזכורות למעשיו משום סתימת פיות, עובדה, אתה ומעט אחרים מתדיינים איתו. אני רואה בכך מעט צדק ותגמול למעשים שנחשבים בעיני נתעבים. אני מבינה שאתה רואה בכך בריונות וברור שאיני מסכימה להגדרתך. בעולם האמיתי יוסי חמק מעונש, בעולם של "האייל הקורא" תזכורת למעשיו היא הצגת עובדות כהוויתן. איני יכולה לסלק אותו מכאן למרות שנוכחותו פוגמת בהנאתי, אני יכולה מדי פעם להזכיר את מהותו. ואני מזכירה שוב את מדרג הפשעים, בסולם שלי התעללות בחיות מתוך שמחה וגאוה, זהו פשע די גבוה. איני רואה עצמי כסטוקרית כלל וכלל אלא כמי שמשיבה מעט מדי את הסימטריה. |
|
||||
|
||||
את כורכת יחדיו התעלמות והצקה תחת הכותרת של "להשיב לו כגמולו". בעוד מי שמתעלם (או מזכיר מדי פעם עם מי יש לנו עסק, בעיקר כאשר הלה מתבטא בעניני מוסר) אינו מציק אקטיבי, זה שחוזר ודש הוא לדעתי כן סותם פיות מהסוג של ויכוחי רחוב- "לך אין זכות לדבר כי..." ואולי טעיתי כשהפניתי כלפיך את האצבע כי לא ממש עקבתי אחרי זהות המזנבים בקרנף. גם לוינגר לא התנצל ולא התחרט והוא היה לדעתי איש שהאידאולוגיה שלו ומעשיו איומים ונוראים, ושהאש שלהטה בקרבו הצליחה לאכל חצי מדינה. בכל זאת הוא היה אדם כמוני, אולי אפילו טוב ממני, כי הוא הגשים את מה שהאמין בו. הייתי דן איתו על כל דבר בלי להזכיר השכם והערב שהוא הרג חפים מפשע, והוא הרג אותם ולא הצטער ולא התנצל. את מבדילה בין מי שנשפט ונשא בענשו לבין מי שחמק מעונש. אני לא רואה היכן ההבדל- האם היית מגנה את מי שמתדיין עם איציק מרדכי בטרם הורשע, אבל לא לאחר שהורשע? לפיסקה האחרונה - אני מבין בהחלט את הגישה שלך אבל חושב שהניסיון "להשיב את הסימטריה" הוא כיבוס מילים ל"עין תחת עין". כבני אדם יש לנו הנטיה הטבעית להשיב לפושעים כגמולם, אבל אני חושב שאתר נאור להחלפת דעות הוא המקום האחרון שבו צריך לנקוט בגישה הזו. הרי לפי הטבעונים רבים מאיתנו מתעללים בחיות. אילו היה מגיע הנה בעל לול תעשייתי, האם היית מצדיקה את מי שהיה מתנכל אליו וקורא לו" רוצח" בכל פעם שהוא היה פוצה את פיו ? |
|
||||
|
||||
גם לשיטת הטבעונים, יש איזה הבדל בין בעל לול תעשייתי, לבין מי שמתעלל בבעלי חיים להנאתו הסאדיסטית. |
|
||||
|
||||
מה ההבדל? שניהם מתעללים לתועלת עצמית, אחד עושה את זה כי משלמים לו תמורת זה השני עושה את זה להנאתו בחינם. יש עוד הבדלים? |
|
||||
|
||||
לגבי לוינגר, יתכן והיה נחוש ממך אבל לא טוב ממך בעיני. לתוכן המטרות יש קשר להגדרת טוב/רע וודאי במקרה שלו. אני מודה שלי קשה יותר ואין בי רצון להתדיין עם מי שמעשיהם או משנתם מתועבים בעיני. כל התדיינות היא סוג של תגמול חברתי חיובי ואיני רוצה להעניק אותו לאדם כזה ואי רצון זה גובר על סקרנות כאשר היא קיימת (לא במקרה הנוכחי). לו ידעתי בוודאות על מעשי מרדכי טרם נשפט, כן, הייתי מתקשה לראות שיח איתו בפרט בנושא הטרדות מיניות. זהו שיח צבוע בדומה לצביעות שמתקיימת כאשר יוסי כהן מדבר על מוסר. "טובל ושרץ בידו". "עין תחת עין" היה מתקיים לו שיסיתי כלב שהיה טורף את כלבתו האהובה או תוקף אותו(כמובן שלא, היא אינה אשמה). באמת ובתמים זו לא מכבסת מילים. מקומם אותי לראות את ההתפתלויות ואת אי לקיחת האחריות ואת אי הנכונות להביע בדל חרטה או איזו עדות לשוני בגישה או בהרגשה. נוכחותו כאן עבורי היא מטרד. לו היה נושא בעונש, מביע חרטה, הייתי ממעיטה או כנראה מפסיקה להזכיר. המצב שונה. איני רואה פגם בלהציק לו מדי פעם, לטעמי הוא הרויח זאת ביושר. מעבר להיות "האייל הקורא" אתר נאור להחלפת דעות יש כאן אנשים, יש כאן רגשות, יש כאן הנאה שנפגמת ומעל לכל, בניגוד לדעתך איני חושבת שסותמים את פיו, ראה, הוא עדיין מתבטא רבות ואף מתוגמל בתגובות ובשיח. לדעתי, לאור ההתפתלויות והשקרים והמעשים, אין כאן הגדשת הסאה. לא בכל פעם מגיבים אליו ובניקוד לחילוקי הדעות עם הטבעונים, נראה לי שאין כאן חובבי התעללות בחיות וכן זו עברה על החוק, אכילת בשר מותרת. בקצרה, המידה שבה מעירים לו מידתית בעיני. |
|
||||
|
||||
אני מבין אותך, אבל לא מסכים שכך ראוי ברשת. לדעתי הניק אינו אמור לשלם על פשעי בעליו. |
|
||||
|
||||
העמדה שלך לגבי הפרדה בין המציאות ברשת לחיים עצמם (מסתבר שזה ביטוי שימושי :)) ברורה. עבורי, אם קיים מידע על נושא הניק ובפרט מידע שלילי קיצוני, ההפרדה הזו בטלה ואין להתעלם מהעובדות שנחשפו לגבי בעל ניק מסוים ועדיין מידתיות ביחס אליו חשובה. נכון הוא שללא ידע כזה לא הייתי מוצאת פסול בהתייחסות אינטרנטית למי שמביע עמדות קיצוניות (שנאת נשים, שנאת זרים וכדומה) או אי התייחסות מתוך רצון שאדם כזה לא יתוגמל חברתית ואולי יעזוב את האתר. שתי הדרכים לגיטימיות. |
|
||||
|
||||
את לא חושבת שעצם הדיאלוג הזה שלך עם אריק הוא "היא סוג של תגמול חברתי חיובי" עבור חזיר הזנבזיפים? רק אני רואה בטלביזיה את הסדרות על הרוצחים הסידרתיים תאבי הפרסום1? _________ 1 לא, בזאת אינני אומר שהוא רוצח סדרתי. לא כל פסיכופט מגיע לשם. חצר הניא לותח תגירה (את זה כתבתי הפוך כדי לא לצער את חברתי לדירה). |
|
||||
|
||||
יתכן שהוא מפיק הנאה מסיימת מתשומת הלב אבל כיון שתשומת הלב הזו ברובה שלילית ויוסי מנסה נואשות להרחיק עצמו ממעשיו בשקרים ובהתפתלויות, יתכן והכעס בחשיפת ערוותו גדול מהנאתו. שים לב שאנו מדברים עליו ולא אליו, יש בכך התנשאות לא מהנה שהוא הרוויח בצדק והיא המשך לטענתי שהוא אינו בן שיח ראוי. לבסוף, חשוב היה לי להבין את עמדתו של אריק שכה שונה מעמדתי ונדמה שהגענו להבנת העמדה של שנינו. האם הסרטים משקפים מציאות או שישנה חירות אמנותית? האם ת"ל שלילית גורמת /גורעת מהנאת העבריין? במיוחד זה המתחזה שוב ושוב בכל כוחו ושקריו לנורמטיבי? אהמר על האפשרות השניה וממילא לא יהיה כל דיאלוג ישיר ביני לבין ר' החתולים. |
|
||||
|
||||
ניתן אם כן לקבוע שאת תומכת בשיימינג, ולטענתך את עושה את זה מטעמים מוסריים. כל הכבוד לך. ואני מחייך... |
|
||||
|
||||
שיימינג הוא כלי מצויין. הוא מחליף את כיכר העיר. תחליף את "תומכת בשיימינג" ל"תומכת לשים את העבריין בסד בכיכר העיר". זה מרתיע מאוד ועשוי למנוע התנהגויות נבזיות. הסייג היחיד הוא, שהנאשם עשוי להיות חף מפשע. אתה לא חף מפשע. על פי הודאתך שלך, או ליתר דיוק, התפארותך שלך - אתה אשם. מכאן שהשיימינג ראוי ביותר. למעשה, לא די בשיימינג. אבל בהעדר כלים חוקיים לפתור את הבעיה1, שיימינג זה מה שנשאר. 1 אתה בליבריה, למשטרת ישראל טרדות אחרות. |
|
||||
|
||||
ראשית אתקן אותך. נניח שיש סד בכיכר העיר. האם יש בסמכותך או בסמכותו של כל אדם מהרחוב לשים את מי שבא לכם בסד? או שמא צריך שהסמכות המתאימה תחליט לשים אותו בסד? ואם לך אין סמכות לשים אותי בסד, למה שתהיה לך סמכות להחליף את הסד בשיימינג על פי שיקול דעתך? ולאחר שהבהרת לנו שבהעדר כלים חוקיים לפתור את הבעיה אדם ממנה את עצמו לשפוט ולהעניש, מה תגיד על המקרה שלהלן: פלוני ששמע שבקצה העיר אלמוני הרביץ לאשתו לפני שנתיים והמשטרה לא עשתה לו כלום. הלך פלוני והפיץ את השמועה בקהל רעיו, עד שמצא לו חבורה של עשרה פלונים חמומי מוח. הלכו כולם והכו את אלמוני מכות נאמנות - כי למשטרה טרדות אחרות. האם כנופיית הפלונים הם אנשים מוסריים, או שהם בריונים ופושעים? |
|
||||
|
||||
אני חושב שהמטרה בדיאלוג הזה היא לשכנע את אריק ומגיבים אחרים להחרים את הזנבנף. מי יודע, אולי ישקע בדיכאון מבדידותו בגולה (קצת משעמם לכתוב רק בפורומים של כהניסטים) וישוב לזרועות משטרת ישראל. אזכירך, אגב, שהנ''ל התגאה גם בתקיפת בני אדם. |
|
||||
|
||||
את באמת חושבת שההתנהגות הזו מצילה חתולים, או מונעת אחת מעוולות העולם? האם זו תמימות או פשוט שקר, כמו שקרים אחרים שאת כותבת? |
|
||||
|
||||
למנוע ממך להתעלל בחתולים, בכלבים או במקומיים בליבריה, קצת קשה. אנחנו כאן, אתה שם, גם אם היית חי בירושלים היה קצת קשה למנוע ממך להתעלל. קל וחומר כשאתה בליבריה. אבל להזכיר לך וקוראי האייל - אפשר. וגם להתעלם ממך - אפשר. |
|
||||
|
||||
לא דיברנו על המתעלמים. תערב להם צדקנותם, לפחות הם לא מאלה שעוסקים בשיימינג. ולהזכיר לי ולקוראי האייל - אפשר. אבל ''אפשר'' אינו בהכרח הגיוני, הגון, חכם, קשור לנושא, מועיל, מעניין, או כל דבר אחר שהיית מחפש באתר שאמור להוות משכן לדיונים על רמה. |
|
||||
|
||||
באשר להתעלמות, לשכ''ג היתה תגובה מעולה בה הוא היצר על כך שאנו ממעטים להשתמש בזכות השתיקה (דיבר על אישקש אך ניתן להחיל בהצלחה על ר' החתולים). |
|
||||
|
||||
היה פעם מגיב בשם אורי פז שאחת הטרוניות הקבועות שלו היתה משהו בסגנון שהליברלים לא עומדים בקריטריון הפלורליסטי כי הם מתנגדים לזכותו לדכא את האישה. |
|
||||
|
||||
הוא זכור לי כולל ההכללות הפרועות על דמותו המדומיינת של החילוני. הומור האבסורד (התגובה הראשונית שלי למשמע הטרוניה היתה צחוק) או שימוש ברטוריקה פלורליסטית להצדקת פגיעה חשוכה באחר. זה לא עובד. |
|
||||
|
||||
בכנות? זה נראה לי כמו קוזאק נגזל. ובאמת קוזאק. ניחא, אם היה מדובר על מעשים בכיתה ז'1. לא מדובר על מעשים בכיתה ז'. המדובר היה לפני 4 שנים. וניחא, אם האדם המדובר היה מסביר את מעשיו. או מפסיק אותם. אבל הוא לא. מהתעללות בחתולים הוא עבר להתעללות בשחורים, וזה על בסיס התרברבויותיו שלו-עצמו. ואגב, סבורתני שאביר הקרנפים, לכל הפחות, צריך לתת דין וחשבון (אינטרנטי, לכל הפחות), על מעשיו של אביר הקרנפים. המשתמש בכינוי מחוץ לאייל, יתכבד וישיב על דבריו במקומות אחרים. 1 אילו מעשים, אגב? משך לסיגל בצמות? לא מאוד רלוונטי. אנס אותה? בעיני - רלוונטי למדי. |
|
||||
|
||||
כשירדן כתב את שכתב על סטיה מנושא המאמר, הוא התכוון לדרכם של השרשורים באייל, שגולשים מנושא לנושא. גלישה טבעית שמתרחשת כאשר נושאים עולים לדיון אגב הדיון בנושא המאמר, והמגיבים דנים גם בנושאים שעלו כבדרך אגב. שונה המקרה כאשר סוטים מהנושא בלי קישור לנושא המקורי, רק כדי לחזור בצורה מונוטונית על דבר שברצונך לומר. זה בערך כמו שאתעקש בכל דיון שלא יהיה לסטות מהנושא (זו זכותי!) ולטעון שחוק הספרים הוא חוק גרוע. פוליטיקת ההשתקה? - חוק הספרים! תרופות חדשות נגד סרטן? - חוק הספרים! מנשה קדישמן? חוק הספרים! למה אתה סוטה מהנושא כל פעם? - חוק הספרים! אבל מה הקשר? - חוק הספרים!!! באנו כדי להנות, ובילדותיות של ממש, את טוענת לזכויות שאין לך. גם אני באתי להנות. גם לי יש את הזכות להנות, ולך אין את הסמכות לשלול ממני את הזכויות שלי, גם אם נראה לך שראוי לשלול אותן ממני. כאן את עושה דין לעצמך, ממנה את עצמך לקבוע למי יש זכויות ובאיזה מקרה מותר לך למנוע מאחרים את זכויותיהם. ואני שואל: מי שמך לקבוע את זכויותי, או להחליט שמותר לשלול אותן ממני? בקשר לנוכחות שלי, עצם הנוכחות שלי אינה שונה מכל נוכחות אחרת שהיתה כאן. הדיון הוא לא על הנוכחות שלי, אלא על דברים שלא קשורים בכלל לנוכחות שלי ולהתנהגות שלי כאן. |
|
||||
|
||||
קאטו הזקן. ''מלבד זאת אני סבור שיש להרוס את קרתגו''. |
|
||||
|
||||
הערה צדדית קטנה: מרגישים שאתה נמצא באייל רק שנה ולא מכיר לא את האייל ולא את ירדן. ירדן התכוון למה שירדן התכוון, לא בהכרח למה שאתה החלטת שהוא צריך להתכוון. |
|
||||
|
||||
קצת היגיון בריא מביא למסקנה שלי, למרות שמאוד מתחשק לך לסתור אותה ולהחליט שאתה הקובע, בשם זקנותכם המופלגת. נראה לי שלעניין זה אין הבדל גדול בין היכרות של שנה עם האייל ועם כתיבתו של ירדן, להיכרות של חמש ועשר שנים. |
|
||||
|
||||
אני לא מומחה להגיון בריא (נראה לי שגם אתה לא, למען האמת), אבל אם היית קורא את האייל, היית רואה שמקובל כאן מאוד לסטות באופן בולט מהנושא ה''רשמי'' לנושאים אחרים לגמרי. בעבר, זה היה חלק מהחן של המקום. למעשה, גם הנושא שבו אתה עצמך עוסק - השיימינג, האנשים הרעים (כולם), והמלאך (אתה) - אין לו שום קשר לנושא הכתבה ולא לנושאים אחרים. |
|
||||
|
||||
אללי, אבל אם היית קורא את הנכתב לעיל, היית מגיב קצת אחרת. א. מקובל כאן מאוד לסטות מהנושא על פי הקשרים, פחות מקובל לכתוב תגובה שלא קשורה להודעה שמעליה. זה החן של המקום, שדיון יכול להתפתח. כשנכתבת תגובה שלא קשורה להודעה שמעליה, זה לא דיון. ב. למעשה, נושא השיימינג מופיע במאמר שבראש העמוד, האנשים הרעים (אנשי השיימינג והמתלהמים חסרי הפרופורציה) הם נושא המאמר, ואני קצת קשור, בגלל שהייתי (ומסתבר שעודני, במקצת.) אחד הקורבנות לתופעת השיימינג. דא עקא, שבמקום לטעון טענה קשורה ועניינית כגון: שיימינג מוצדק במקרים מסוימים - לדוגמה: אביר הקרנפים, בחרו כמה טיפוסים לתת לנו דוגמה קטנה מהתופעה. שבענו והותרנו כדבר השד. |
|
||||
|
||||
אתה טועה, אבל דא ק*ה, אין לי לא זמן ולא סבלנות להסביר את העניין לאלמנט עברייני שחוץ מחיבתו לסטייק חתולים הוא גם נודניק אולימפי שמלא בעצמו עד אפס מקום. |
|
||||
|
||||
"אתה טועה" האמנם? המסר שעולה מתגובתך הוא: אני לא רוצה לנהל דיון. אני רק רוצה לקנטר ולריב. אז איפה הטעות שלי? |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |