|
||||
|
||||
בוא נניח שקבלן קולות אומר לך "אתה ממילא לא מתכוון להצביע, נכון? אז הנה 50 ש"ח, כתוב "זדר" בטופס ההצבעה-בדואר שלך ותן לי לשלוח אותו". אם ממילא לא התכוונת להצביע ולא אכפת לך, למה לא תעשה זאת? בשיטה הנוכחית, הקבלן צריך להביא אותך פיסית לקלפי וגם אז הוא לא יכול להיות בטוח שיקבל את התמורה לכספו - אז זה פשוט לא כדאי לו. |
|
||||
|
||||
זה תסריט אחר לגמרי מהחרדי\ערבי\עובד שמצביע בהתאם לרבי\מוכתר\יושב ראש הועד אומר לו - מעבר לזה, הסכנה כאן היא לא סכנה לבחירות החופשיות. אנחנו צריכים לשאול את עצמנו אם אנחנו מקבלים תסריט כזה כלגיטימי, בהנחה שלא (ולמיטב הבנתי, הוא לא לגיטימי בכל העולם הדמוקרטי - אם כי, בשם הבחירות החופשיות אולי כדאי כן להפוך אותו ללגיטימי) כל מה שצריך לעשות זה לחוקק חוק נגד מכירת קולות. בהנחה שעסקה כזאת היא עבירה פלילית (ונראה לי שמדובר בעבירה פלילית בכל העולם הדמוקרטי) שהעונש לכל המעורבים (הקונה, המוכר והמפלגה) הוא מאסר של (נגיד) שלוש שנים נראה לי שאף אחד (=מספר קטן מכדי להשפיע על הרכב הכנסת) לא יקח על עצמו את הסיכון. באותה מידה היום אותו קבלן יכול לשחד את חברי ועדת הקלפי באיזה קלפי נידחת. |
|
||||
|
||||
יש כבר חוק, וגם תופעות כמו שוחד לחברי וועדת בחירות (או מינוי חברים מראש בידיעה מה תהיינה התוצאות הרצויות) יש. |
|
||||
|
||||
כמה? אם בבחירות מצביעים 4 מליון אזרחים, אז מנדט יחיד זה 30 אלף מצביעים. אתה חושב שמספר העבריינים הצפויים יגיע לסדר גודל כזה? |
|
||||
|
||||
לא יודע. אני יודע שפרצה קוראת לגנב, ולכן צריך לסתום פרצות ולא להרחיב אותן. לומר ''תשמע, הגנב יצטרך להתאמץ הרבה בשביל לסחוב מהבית דבר שווה משהו אז אפשר להשאיר את הדלת לא נעולה'' זה מתכון להפתעות לא נעימות. |
|
||||
|
||||
במקרה שמדובר במספר קטן, אנחנו מדברים על פשע ללא קורבנות, והגדר שאנחנו מחזיקים על מנת למנוע את הפשע פוגעת בנו (גם כלכלית וגם בייצוגיות של הבחירות), במידה ומדובר במספר גדול יש לנו בעיה הרבה יותר קשה שכדאי לטפל בה ולא בסמפטום שלה. |
|
||||
|
||||
לא נוכל לדעת אם יש בעיה קשה או לא עד שנפתח פתח להתממשותה, ואז הנזק כבר ייגרם. אני יכול לראות כל מיני תרחישים בעייתיים - מורים בבתי ספר של "אל המעיין" שנדרשים להצביע ש"ס כתנאי להמשך העסקתם; הורים לתלמידות בסמינר חרדי שמבהירים להם שאם הם רוצים שהבנות תמשכנה ללמוד שם בשנה הבאה וגם אחיותיהן תתקבלנה אז כדאי שהמנהל יידע שהם הצביעו נכון; עובדים בתעשיה האווירית שמצופה מהם להראות שהם הצביעו למפלגה של חיים כץ - אנחנו הרי מדברים על האנשים שביום הפריימריז מגיעים אוטובוסים למפעל, לוקחים אותם לקלפי ושם דוחפים להם טופס מוכן ומסומן ביד כדי להבטיח שחיים והמומלצים של הדיל שלו יצליחו, אז למה לא בבחירות הכלליות? אז יש בעיה של תאוות שלטון, אני לא יודע איך לפתור אותה וגם לא עד כמה היא חמורה, אבל כל עוד לא ברור לי שמישהו כבר טיפל בכל מרבצי היתושים וניקז את כולם אני לא מתכוון להוריד את הרשת מהחלון. |
|
||||
|
||||
"... אז למה לא בבחירות הכלליות?" משום שבבחירות הכלליות זה (1)יהיה מנוגד לחוק ו(2)ההשפעה של זה תהיה קטנה בהרבה. אל המעיין (ועל אחת כמה וכמה ש"ס), עובדי התעשייה האווירית (ועל אחת כמה וכמה המפלגה של חיים כץ) לא ירצו לקחת את הסיכון. אולי אם נדבר על מספרים זה יהיה יותר מובן. באל המעיין יש (פחות מ-)10,000 אלף מורים. מצד אחד, 10,000 אנשים לא יכולים לתאם עבירה על החוק ביחד בלי שהדבר יהיה נחלת הכלל, מצד שני, לש"ס הצביעו 240,000 מצביעים, ה-10,000 האלה הם פחות מ-4% (וסביר להניח שרובם מצביעים לש"ס כם ככה), לא מספיק להשפיע על תוצאת הבחירות, ואף פוליטיקאי לא יקח את הסיכון הכמעט וודאי של ישיבה בכלא וסיום הקריירה שזה הפרס שלו. ככל שאתה מגדיל את מספר האנשים הוודאות שתתפס נהפכת לגדולה יותר, ואפילו בתעשייה האווירית הענקית יש רק 16,000 עובדים (עדיין לא מנדט) - ומצד שני, ככל שאתה מקטין את מספר המשתתפים בקונספירציה אתה מקטין את ההשפעה שלה. אני יכול לקנות סיפורים על קנייה של קול, 5 קולות, מאה קולות, אבל 1,000 קולות? זה פשוט לא סביר. יש בעיה של תאוות שלטון, תמיד תהיה וקיימת בכל העולם. מצד שני, יש לזה פתרונות, לא מושלמים, אבל מתפקדים - לא נמנע (ואנחנו גם לא מונעים היום) מכירה של כל קול. אבל למנוע מכירה בסדר גודל של 30,000 קולות זה בהחלט סביר, ולא צריך להמציא את הגלגל בשביל זה. |
|
||||
|
||||
מישהו אמר פעם "עוד פתק ועוד פתק! גשם של פתקים!". גם תוספת של 1000 קולות אינה משהו מבוטל. כל קבלן קולות תורם את חלקו. |
|
||||
|
||||
תוספת של 1,000 קולות בבחירות של 4,000,000 מצביעים היא משהוא די מבוטל. |
|
||||
|
||||
עוד פתק ועוד פתק. כל קבלן מביא 100 קולות. רשת של קבלנים מביאה תוצאות. |
|
||||
|
||||
ז"א אתה צריך 3,000 קבלנים פעילים, שלכל אחד יש 100 קולות קנויים (ועל כל קול קנוי אתה צריך להציע מכירה ל-4 אנשים שיסרבו), כל אחד מהם מציע את הסחורה שלו לכל המפלגות, וכל זה מתחת לראדאר... לא סביר. |
|
||||
|
||||
למיטב ידיעתי, זה מנוגד לחוק גם בפריימריז. אז מה? גם מפקדי ארגזים מנוגדים לחוק. הרבה דברים מנוגדים לחוק נעשים, ולאיש אין זמן ומשאבים לחקור אותם. גם בבחירות הכלליות יש לא מעט דיווחים על התנהלות בעייתית למדי בכל מיני קלפיות - במיוחד קלפיות שרוב גדול של המצביעים בהן משתייכים למגזרים מוגדרים (ערבים, חרדים, מתנחלים). העובדה שההשפעה של כל קלפי בודדת אינה גדולה לא מספיקה כדי למנוע את זה. אני לא מנסה להמציא שום גלגל, רק לא להחליש את המגבלות שכבר קיימות. |
|
||||
|
||||
לתת פתק עם רשימת מומלצים בפריימריז לא מנוגד לשום חוק. הרבה דברים מנוגדים לחוק נעשים, אבל לא בתיאום שכולל 10,000 אנשים. כשמדובר בשלוש שותפים ואפס נפגעים באמת אף אחד לא יחקור, כשמדובר בעשרות אלפים שותפים ומליוני נפגעים זה ייחקר והאמת תצא לאור. כאמור, בחירות בדואר, בקלפי לפי בחירתך או על ידי מיופה כח קיימות בכל העולם, התופעות שתיארת לא קיימות (במידה ששווה התייחסות), לכן מנקודת מבטי זה נראה בדיוק כמו נסיון להמציא את הגלגל, למצוא תרופה לבעיה שלא קיימת, ואין שום סיכוי שתתקיים (מסיבות שהסברתי), ולהצדיק בדיאבד חוק שמטרתו היתה (ועדיין) שונה לחלוטין מההצדקה שלך. |
|
||||
|
||||
גם לתת פתק בבחירות הכלליות לא מנוגד לחוק. התרגילים שנעשים בפריימריז (במיוחד, אבל לא רק, בליכוד) מנוגדים לחוקים השונים שנחקקו כדי לצמצם את תופעת המרמה בפריימריז. במקרים רבים מדובר על תרגילים ששותפים בהם אלפי אנשים. כל אחד במפלגות הגדולות יודע מיהם הפוקדים הגדולים, אנשים שדואגים להביא אלפי טפסים שסרים לפקודתם. השיטות שלהם בדרך כלל לא ממש ממש חוקיות. זה סוד גלוי. בבחירות הכלליות גם כמה עשרות קולות יכולים להכריע את גורלו של מנדט, ולפעמים את גורלה של מפלגה שנמצאת על גבול אחוז החסימה. זה תמריץ חזק לרמאות, וגם תמריץ חזק לערעורים - בין אם היתה רמאות ובין אם לא. ערעורים כאלה יכולים להביא למצב שלא תפורסמנה תוצאות של הבחירות במשך תקופה ממושכת והמדינה תשותק (היית מצפה שגם איזה בלגן קטן בסימון הפתקים במחוז נסאו בפלורידה לא ישפיע ולא ייחקר, אבל בסופו של דבר הבלגן הקטן הזה הביא, בסופה של פארסה ארוכה, לכניסתו של האיש הלא נכון לבית הלבן לשמונה שנים). שיטה שמצמצמת את האפשרות לרמאות מפחיתה את התמריצים גם לזה וגם לזה. כבר יש לנו שיטה כזו, אני לא רואה למה להחליף אותה בגרועה ממנה. יש בעולם מדינות שבהן יש חלופות להצבעה בקלפי שלך. המדינות האלה פועלות בשיטות ממשל שונות ובתרבויות פוליטיות שונות משלנו, ולכן הלקחים שלהן לא בהכרח רלבנטיים לנו. שיטת הבחירות שלנו הבטיחה עד היום בחירות נקיות למדי. אני לא רואה תועלת רבה בהצבעה בדואר, ואני בוודאי לא רואה בה תועלת שתצדיק את סיכון הנקיון הזה. באופן כללי, מי שמציע שינוי הוא זה שממציא גלגלים, ועליו נטל ההצדקה וההוכחה. |
|
||||
|
||||
למיטב ידיעתי הפוקדים הגדולים במפלגות בישראל פועלים בהתאם לחוק. גם קול אחד יכול לשנות את גורלו של מנדט. אבל את התשלום הרי עושים מראש, ומראש לא תוכל לדעת שקול למפלגה X יהיה קול מכריע או חסר חשיבות, כן תוכל להעריך את הסיכוי שהוא יהיה בעל חשיבות, והסיכוי שקול בודד, או עשרות קולות, יכריעו את גורלו של מנדט או של מפלגה הוא כמעט אפסי --> מכאן שאף אחד לא ישלם הרבה. ימכרו קצת? אולי. אתה בטוח מעל לכל ספק סביר שהיום לא מוכרים? אני לא. הערעורים בפלורידה לא נבעו בגלל חדש למכירה אלא בגלל בעיה בספירה, ודווקא השיטה הישראלית הנוכחית היא בעייתית (יחסית לשיטות חלופיות, לא יחסית לשיטה שהיתה קיימת בפלורידה בזמנו, מעניין לציין שלא היתה בעיה לספור את המצביעים בדואר אלא רק את המצביעים בקלפי) לספירה. אם אני מבין אותך, הטענה שהתחילה ב"הבחירות החופשיות יפגעו" והמשיכה ל"הבחירות ימכרו" עברה ל"הבחירות אמנם יהיו חופשיות, ואמנם לא ימכרו, אבל אנשים עלולים לחשוד שהם ימכרו, להגיש תלונה ועלול לקחת זמן עד שהתלונה תבדק". אם כך, זה לא רציני, גם בשיטה הנוכחית אפשר להגיש תלונה, וגם לה, אם תוגש, יכול לקחת אותו פרק זמן עד שתדברר. כמו שהראתי, אין שום סיבה לחשוב שמספר הרמאויות יגדל (או יקטן), אין שום סיבה שמספר התלונות יגדל (או יקטן), ובוודאי שאין שום סיבה שזמן הבירור של תלונות יגדל (או יקטן). אני חושב שעמדתי בנטל ההוכחה. עניתי לכל הטענות, ואחת מהתשובות הטובות היא להביא דוגמאות ממדינות אחרות. ישראל לא קיימת בואקום, המצביע הישראלי לא שונה במהותו מהמצביע האוסטרלי או מהמצביע האמריקאי. כל הבעיות שהעלתם לא קיימות בשאר העולם, ואין שום סיבה להניח שהם יתקיימו בישראל, גם בגלל שהן לא הגיוניות וגם בגלל שהן לא התרחשו בשום מקום אחר בעולם. על הבעיות בשיטת הבחירות בישראל אפשר לקרוא בדיון 3700. הבעיה של בחירות לא נקיות היא בעיה שולית, גם בישראל וגם בעולם. הרעיון שאפשר לקנות עשרות אלפי קולות מתחת לראדאר של הרשויות הוא פשוט רעיון שלא עומד במבחן השכל הישר. בעיה הרבה יותר קשה, לדעתי, נוצרת כשתוצאות הבחירות לא מייצגות (משום שהן מקשות על אוכלוסיה מסויימת, בעלת מאפיינים מסויימים, וצורת הצבעה מסויימת, להצביע) או כשהבחירות מאד יקרות (משום שיום חופש לכל המשק זה דבר יקר). |
|
||||
|
||||
אם הבנתי נכון אתה מביע פקפוק בדברי אלו המאמינים בכוחן הנסתר וביד הנעלמת של הבחירות הכלליות והאלקטורט הגדול להעלים ו"למצע" את העיוותים והשחיתויות האופיינים לקהל הבוחרים כפי שהוא מתגלה בפריימריז ובהצבעות מרכזי ומתפקדי המפלגות למיניהן. א. עצם השימוש שלי בביטוי "כוח נסתר ויד נעלמת" מוכיח שיש לא מעט צדק בעמדתך. בכל זאת, לפחות הבנתי שלי אומרת שה"שחיתויות" והסיאוב שעליו מדברים מתבטא בעיקר בהעברות והטבות כספיות ושווי-כסף מן הציבור הכללי אל הכיסים הפרטיים של המוטבים. כאשר הבחירות הן כלליות, ההנחה הסבירה היא מן הסתם כי האלקטורט ייצג את הרוב הגדול של הנגזלים שלא יהיה מעוניין במנגנון ההעברות המושחת. (לצערי, נראה שיש להוסיף שבציבוריות הישראלית יש כאן כשל מיוחד מפני שלישראלים יש דיסוננס קוגניטיבי המונע מהם לתפוס עצמם כנגזלים. כאשר מוסיפים להמוני מעמד הביניים שיש להם 3-4 ילדים 20 ש"ח לקצבת הילדים, הם משכנעים עצמם די בקלות שהם דפקו את המערכת). ב. יתר על כן, כל בחירות הביניים הללו (פריימריז, מרכזי מפלגות) יש להן צד שלילי מובנה בתוכם המבדיל ביניהן לבין הבחירות הכלליות משל היתה זו בחירה בין רע לטוב. בפרט, בעיתוי זה (סקנדל אורן חזן) אני רואה לטעון שוב באופן גורף וראדיקלי כנגד בחירות הביניים הללו. תומכי ה"דמוקרטיה הפנימית" מרבים לראות בבחירות הפנימיות הללו מנגנון ה"מעשיר" את השיטה הדמוקרטית ורואים במפלגות הועדה המסדרת, המר"ן המסדר וכו' מפלגות לא ראויות במובן הדמוקרטי. לדעתי אנשים אלו שוכחים את הפגם היסודי שבעצם המבנה של שלטון פוליטי-חברתי שאותו תפס כבר שמואל הנביא: "וְאֶת-עַבְדֵיכֶם וְאֶת-שִׁפְחוֹתֵיכֶם וְאֶת-בַּחוּרֵיכֶם הַטּוֹבִים, וְאֶת-חֲמוֹרֵיכֶם--יִקָּח; וְעָשָׂה, לִמְלַאכְתּוֹ. צֹאנְכֶם, יַעְשֹׂר; וְאַתֶּם, תִּהְיוּ-לוֹ לַעֲבָדִים. וּזְעַקְתֶּם, בַּיּוֹם הַהוּא, מִלִּפְנֵי מַלְכְּכֶם, אֲשֶׁר בְּחַרְתֶּם לָכֶם;". כלומר שלטון (כל שלטון) אינו מצב אידיאלי או אוטופי. עצם הצורך של החברה האנושית בשלטון והנהגת המעטים את הרבים הוא במקרה הטוב הכרח בל יגונה והרע במיעוטו. במה מועילים ומיטיבים הליכי הביניים שבהם הציבור מטיל על עצמו כל מיני מנהיגי ביניים שכאלו. איך הענקת כוח פוליטי לערב רב של חנפים, בטלנים ויושבי קרנות המעורבים בקהל אנשי עולם תחתון, סרסורים, קבלנים ו"אנשי עסקים" במובן הישראלי הרע של המילה, מיטיבה עם הדמוקרטיה או עם החברה בכלל? ג. האם מנגנון שבו אנו מאפשרים לבן-גוריון, שרון, נתניהו, קצב ואולמרט, לבחור לעצמם את הפמליה והצוות הפוליטי שיעבוד איתם ולהציג אותו בפני העומדים לבחור בהם. האם ההצגה הזו לא תגלה לציבור הבוחרים מאפיינים חשובים של המנהיג הנבחר בבחינת אמור לי מי הוא חברך ואומר לך מי אתה? האם שיטה כזו לא תטיב להבטיח פעולה חלקה ואפקטיבית יותר של ההנהגה ברגע שתבחר ולא תאלץ אותם להלפת במאבק ותחרות מתמידים כנגד אנשים שהצמידו להם "מרכזי המפלגה" ושאותם אינם יכולים לסבול? האם מישהו סבור שכל אותם מרכזי ומתפקדי המפלגות מהוים תוספת ראוייה ובכיוון החיובי למערכת שלטון החוק בישראל במאבק כנגד השחתה ומשטר של העדפת מקורבים של המנהיגים הנבחרים? ד. הנה כי כן לב הבעיה אינו בכשלים ובמגבלות הידועים של הבחירה הדמוקרטי אלא בקטע מיותר ומעוות שלה. בדמוקרטיה הכללית יש אור וחושך הנאבקים זב"ז. בעיני לפחות התוספת המיותרת של דמוקרטיה פנימית של מרכזי ומתפקדי המפלגות הוא כולו חושך! |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |