 |
א. על אותו משקל: נשים תמיד פגעו = לא הנשים, אלא נשים. לא כולן. אתה מתיימר לטעון שהצד "שלהן" לא פגע? זה יהיה שקר גס והתעלמות בוטה מן המציאות. ואם הצד שלהן פגע, תוכל לומר שגם הצד שלהן תמיד פגע. אז מה הרבותא? ב. רוני (1)אלוני (2)סדובניק. ג. תלונת שווא - פשע. כשנחפזים לנקוט בצעדים נגד חשוד ללא ראיות, בעיקר בנושא שמטיל כתם כל כך כבד - פשע. אם כן, איך הצדק יצא לאור כשתלונת שווא מפעילה צעדים כנגד החשוד גם ללא ראיות, ואין צעדים שננקטים נגד מגיש התלונה גם כשברור מעל לכל ספק שזו תלונת שווא? ד. למה מי שהואשם לשווא צריך לתבוע? למה שהרשות שכבר יודעת שבוצע כאן פשע לא תטפל בזה? הם כבר עשו את רוב הדרך. אז כל אחד יפיץ שקרים על האחר בחינם ובקלות, חיל הפרשים ידהר בקול שאון לדרוס את החשוד שעליו מוטלת החובה להוכיח את חפותו ולתבוע את מוציא הדיבה? ה. למה לא באותה המידה? ושמתי לב. הדברים מכוונים כדי להצביע על הניגוד. יש היגיון גדול יותר לאסור לומר על מישהו שהוא אידיוט, אם הוא לא. למה להעליב אותו ולהפיץ עליו שקרים? לעומת הפרוצה, שאם היא לא רוצה שיכנו אותה "פרוצה", שלא תהיה כזו. ...אבל פרוצה היא אישה, וזה עלבון מיני. זהו! קץ העולם הגיע! מוות! כריתת אברים! לא נראה לך שהמאזניים האלה מקולקלים? ו. אסור לאף אחד להניח שהתלונה מוצדקת מראש. חובת ההוכחה על המתלונן, והמערכת צריכה להתייחס בשוויון גמור כלפי שני הצדדים, עד שברור מעל לכל ספק שאחד מהצדדים משקר. ז. הטרדה מינית לא בהכרח קשורה לרמיזות מיניות. כך נוצר פתח גדול לפרשנות רחבה מאוד מה זה מיני ומה לא, מה מטריד ומה לא, והכל תלוי בשיקול דעתה של האישה. כל חיזור תמים יכול להתפרש כהטרדה. וזה לא נגמר שם. אלה שקוראות לאבטחה, מתיזות תרסיס פלפל או נוקטות בשלל צעדים נגד מישהו שלא מתאים להן באותו הרגע, אפילו לא התחיל איתן או איים עליהן.
מאז ומעולם היחסים בין גברים לנשים עמדו באיזון עדין מאוד. האיזון נשבר וגולש בצורה מסוכנת שמאלה.
|
 |