|
||||
|
||||
א. גברים תמיד פגעו = לא הגברים, אלא גברים. לא כולם. הצד שלנו תמיד פגע - אבל לא כולנו! זה ברור. ב. מי זאת "הפמיניסטית מרובת השמות"? כאן איבדתי אותך. ג. תלונת שווא = פשע. עבירה לשמה. רק שים לב למקרים בהם אין תלונת שווא אלא יש כזו שלא הוכחה, קרי שלא נמצאו לה ראיות. למשל, הנערות שהתלוננו על אייל גולן ולפתע חזרו בהן, מסיבה שאולי לעולם לא נדע. אני מקווה שאיש לא קנה את שתיקתן. מה שמוזר היה שהן לא הכירו זו את זו ובכל זאת מסרו בעדותן במשטרה תיאורים מאוד דומים. ד. גם אני חושב שמי שהואשם לשווא צריך לתבוע את מי שהוציאה עליו דיבה, כביכול. לא הוגן להרוס את חייו כל לא עוול בכפו. ה. אידיוט לעומת פרוצה: שני הכינויים מעליבים, אך לא באותה מידה. אך שים לב שבמשפט הזה שלך אתה כבר מציג את זה כך שהאידיוט אינו באמת כזה אך הפרוצה באמת כזו... ו. הערתך לגבי אישה טובת לב וישרה - נכונה בהחלט. מסכים איתך. אך לגבי עדר של שוטרים וכו', זה נובע מכך שיש ריבוי מקרים שבהם התלונות מוצדקות ומיעוט מקרים שבהם אלו תלונות שווא. ז. נשים מעדיפות שגברים יתחילו איתן. בזה אתה צודק. אבל להתחיל עם מישהי לא אומר לרמוז למיניותה. יש כל כך הרבה דרכים ליצור קשר עם אישה, ולהעיר לה על הגוף שלה או להציע לה משהו בכיוון זה ממש לא. אלא אם מדובר במישי שכבר היה ביניכם קשר ואז זה כבר זורם ביניכם ואתה מכיר את הגבולות שלה, מה בסדר להגיד ומה לא - והרוב בסדר. אבל עם מישהי שאתב לא מכיר, לא מתחילים ככה. וגם לא נהיים מסורסים ומשאירים לה להתחיל -אל תצפה לזה, כי אז אתה תישאר לבד. |
|
||||
|
||||
היום פורסמו הנתונים לגבי דיווחי שווא: 3% בלבד. 97% מהתלונות נמצאו אמינות כך שמדובר במספר זניח לגמרי. הנתון נחקר ע"י גוף חיצוני ולא ע"י המרכז לנפגעות. מי שמשתמש בטיעון הזה שאינו מגובה במציאות, הוא בעל אג'נדה ולא נותן לעובדות לבלבל אותו. |
|
||||
|
||||
איפה פורסמו? |
|
||||
|
||||
בתוכנית של קרן נויבך. כרמלה מנשה סיפרה על קצין בכיר בצה"ל שהטריד חיילת נוספת. בפעם הראשונה הוא קיבל נזיפה. הפעם הוא קיבל נזיפה חמורה והוא "יאלץ" לעזוב את צה"ל בעוד *שנתיים* עם פנסיה מלאה. במסגרת הדיון נחשף הנתון הזה (לצערי לא זכור לי שמו של הגוף המחקרי שפרסם אותו אבל צוין במפורש שהוא גוף חיצוני). |
|
||||
|
||||
אם יש נתונים כאלה, מעניין לראות איך נאספו, לא מדובר במתודולוגיה פשוטה, נניח שא' הואשם על ידי ב' באונס, ובסופו של דבר הודה בעסקת טיעון בהטרדה מינית, איך מסווגים זאת כתלונת שווא או כאמת? מחד, לא הורשע באונס, מאידך הורשע בהטרדה מינית, מחד, אולי הבעיה היא מחסור בעדויות, אבל אכן היה אונס, מאידך, אולי הודה בשל עינוי הדין והרצון לעונש קל ולוודאות בפסיקת השופט. |
|
||||
|
||||
מעולה, תודה! תגיד את זה לאביר הקרנפים. |
|
||||
|
||||
איני משוחח עם רוצחי חתולים. |
|
||||
|
||||
ניסיתי לבדוק את הנתונים. מול כל מיני פמיניסטיות כמו קרן נויבך ועו"ד יערה רשף שמתעקשות שאחוז תלונות השווא עומד על 3% בלבד, יש אחרים שטוענים שהמספרים גדולים יותר. למשל, כאן עו"ד יערה רשף מספרת לנו שמחוז תל אביב של לשכת עורכי הדין אמר שיש מגיפה של תלונות שווא. אבל הגברת הנכבדת יודעת יותר טוב מהם, וכראיה לכך שהרשויות לא מסתערות על חשודים שנשים התלוננו עליהם, היא מספרת לנו שבשנת 2012 נרצחו 12 נשים על ידי בני זוגן. ואיך זה מוכיח משהו? נמשיך הלאה. מצאתי אתר מעניין, שלמרבה הפלא מנוהל על ידי פמיניסטית מרובת שמות - עו"ד קרן דביר-ברקוביץ. ושם יש חומר מאלף על תלונות שווא. כך אחד הקישורים באתר מביא אותנו למאמר שכתבה הגברת, ובו היא מספרת שלפי נתוני המשטרה, בשנת 2007 אחוז תלונות השווא בנושא אונס והטרדה מינית עמד על כ-50%! היא מספרת כי בעשור החולף התאבדו כאלפיים אבות שהותירו אחריהם כ-5,000 יתומים, בגלל החרפה והעוול שגרמו להם בתלונות שווא, כשלא יכלו להוכיח את חפותם בגלל התנהלות המערכת. מתוך הנחיה 2.5 של פרקליטות המדינה [ויקיפדיה]: על-פי מאמר שפרסם נצ"מ ד"ר פנחס יחזקאלי בכתב העת מראות המשטרה, ביטאון השוטרים של משטרת ישראל, שיעור פניות השווא של נשים בהליכי גירושין יכול להוות מעל 50% מהפניות לתחנת משטרה,6 אך יש לציין כי במאמרו הנ"ל של יחזקאלי אין כל הפניה מדעית המבססת את דבריו. ניתן גם לעיין בדף הזה, ולקרוא את תת הכותרת "כנס באוניברסיטת אריאל בדק את האפשרות לעיוות נתונים בוועדה לאלימות במשפחה". שם עלו עוררין על הטענה שלך שגברים תמיד פגעו, או שתמיד הם הצד הפוגע. מן הנכתב עולה שנשים מפעילות אלימות בכמות זהה לאלימות שמפעילים הגברים. גם הכתבה הזו מעלה תמונת מצב עגומה, וכל המקורות והעוסקים בדבר מספרים על הלחץ הבריוני שמפעילים ארגוני נשים ופוליטיקאיות על כל מי שרק חושב לעשות משהו בנידון. מסתבר שהבעיה לא קיימת רק בארץ, אלא בכל מקום בו צדק-סדום של הפמיניזם הכה שורש, הבעיה מוכרת. במאמר הזה נסקרת המגמה עליה חוזרות כל הפמיניסטיות ש"אישה לא מגישה תלונות שווא", כמו כן מחקר עם נתונים מתיקי אונס שנפתחו בארה"ב, שם בבדיקות שונות עלו כל פעם מספרים גבוהים של עשרות אחוזי תלונות שקר על אונס. אל מול הטענות על מספר התלונות שמגיעות לבתי המשפט והאחוז הנמוך של אלה שמתבררות כתלונות שקר, או הטענה כי אם בית המשפט הרשיע ברור שהוא אשם, צריך להזכיר את אחוז ההרשעות הגבוה בישראל ואת האמינות המפוקפקת של בתי המשפט המנותקים. ניתן גם לעיין בדף הזה, שמביא שלל טענות מגובות בקישורים נגד המשטרה, הפרקליטות ובתי המשפט. 2-3%? שקר של התעמולה הפמיניסטית. |
|
||||
|
||||
3% זה מספר נמוך? |
|
||||
|
||||
א. על אותו משקל: נשים תמיד פגעו = לא הנשים, אלא נשים. לא כולן. אתה מתיימר לטעון שהצד "שלהן" לא פגע? זה יהיה שקר גס והתעלמות בוטה מן המציאות. ואם הצד שלהן פגע, תוכל לומר שגם הצד שלהן תמיד פגע. אז מה הרבותא? ב. רוני (1)אלוני (2)סדובניק. ג. תלונת שווא - פשע. כשנחפזים לנקוט בצעדים נגד חשוד ללא ראיות, בעיקר בנושא שמטיל כתם כל כך כבד - פשע. אם כן, איך הצדק יצא לאור כשתלונת שווא מפעילה צעדים כנגד החשוד גם ללא ראיות, ואין צעדים שננקטים נגד מגיש התלונה גם כשברור מעל לכל ספק שזו תלונת שווא? ד. למה מי שהואשם לשווא צריך לתבוע? למה שהרשות שכבר יודעת שבוצע כאן פשע לא תטפל בזה? הם כבר עשו את רוב הדרך. אז כל אחד יפיץ שקרים על האחר בחינם ובקלות, חיל הפרשים ידהר בקול שאון לדרוס את החשוד שעליו מוטלת החובה להוכיח את חפותו ולתבוע את מוציא הדיבה? ה. למה לא באותה המידה? ושמתי לב. הדברים מכוונים כדי להצביע על הניגוד. יש היגיון גדול יותר לאסור לומר על מישהו שהוא אידיוט, אם הוא לא. למה להעליב אותו ולהפיץ עליו שקרים? לעומת הפרוצה, שאם היא לא רוצה שיכנו אותה "פרוצה", שלא תהיה כזו. ...אבל פרוצה היא אישה, וזה עלבון מיני. זהו! קץ העולם הגיע! מוות! כריתת אברים! לא נראה לך שהמאזניים האלה מקולקלים? ו. אסור לאף אחד להניח שהתלונה מוצדקת מראש. חובת ההוכחה על המתלונן, והמערכת צריכה להתייחס בשוויון גמור כלפי שני הצדדים, עד שברור מעל לכל ספק שאחד מהצדדים משקר. ז. הטרדה מינית לא בהכרח קשורה לרמיזות מיניות. כך נוצר פתח גדול לפרשנות רחבה מאוד מה זה מיני ומה לא, מה מטריד ומה לא, והכל תלוי בשיקול דעתה של האישה. כל חיזור תמים יכול להתפרש כהטרדה. וזה לא נגמר שם. אלה שקוראות לאבטחה, מתיזות תרסיס פלפל או נוקטות בשלל צעדים נגד מישהו שלא מתאים להן באותו הרגע, אפילו לא התחיל איתן או איים עליהן. מאז ומעולם היחסים בין גברים לנשים עמדו באיזון עדין מאוד. האיזון נשבר וגולש בצורה מסוכנת שמאלה. |
|
||||
|
||||
אפילו אם כל מה שאתה כותב בשאר התגובה נכון, המשפט האחרון לא. כי שאר התגובה מתייחסת להבט אחד של החיים - מערכת אכיפת החוק. אם לוקחים בחשבון את שאר ההבטים, הייתי משנה את המשפט: מאז ומעולם היחסים בין גברים ונשים עמדו בחוסר איזון משווע לטובת הגברים. חוסר האיזון התערער-משהו וגולש בצורה מסוכנת לעבר השוויון. |
|
||||
|
||||
זה לא נכון. כי גם אם לגברים היו זכויות מסוימות, היו להם חובות כבדות. ולנשים היו את החובות שלהן, ואת הזכויות שלהן. גם אם האישה לא תפסה מקום בצמרת מקבלי ההחלטות ויכולתה להתפרנס ולהשכיל לבדה היתה מוגבלת קשות, הגבר עמל קשות לפרנס אותה ולהגן עליה. גם היום, גברים מחויבים להגן על נשים, לשאת בשבילן משאות כבדים, לבצע בשבילן עבודות שחורות ובמקרים רבים גם לפרנס. אולי תספר לי מה הנשים נותנות להם בתמורה? - כלום. האיזון נשבר. למה שאתה קורא שיוויון, זו המגמה לתת לנשים את כל הזכויות שגברים עובדים קשה עבורן, בלי לעבוד קשה. סתם דוגמה: שיריון מקומות לנשים במפלגות, או אפליה מתקנת בשירות הציבורי שקובעת מכסה של נשים שצריכות לתפוס עמדות בכירות. כדי לזכות בעמדות שכאלה, גבר צריך לעבוד ולהצדיק את המעמד. אישה לא צריכה. |
|
||||
|
||||
הנה אנחנו שוב נוכחים שגזענים זוללי-חתולים - מוטב להיזהר מלסמוך עליהם גם בענייני נשים. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |