|
||||
|
||||
המטבח הפלסטיני הוא חלק מהמטבח האזורי המקומי שניתן לקרוא לו בהכללה המטבח הסורי-פלסטיני. המטבח הישראלי המקובל ככזה הוא גירסה שטחית שלו - קבלת כמה מאכלי יסוד תוך כדי ויתור על כלל המרכיבים העשירים של אותו מטבח. באשר להירהורי כפירה מחוץ לתחום המזון, ניתן להפוך את זה: אם הלאומיות הישראלית היא לגיטימית (והיא לגיטימית כפי שכל חתירה לאומית היא לגיטימית גם אם שורשיה ההיסטורים קלושים) הרי שכך גם הלאומיות הפלסטינית ומי שמערער על הלגיטימיות של האחרונה בהכרח מערער גם על הלגיטימיות של הראשונה. ההבדל בין המטבח הישראלי לאמריקאי הוא שלמרות ששתי החברות הן חברות מהגרים, מאכלי המהגרים לארה"ב נקלטו במטבח הלאומי והעשירו אותו בעוד שבישראל, למרות שהמאכלים שהביאו איתם המהגרים מוכרים לכל הם בגדר "מאכלי עדות" ולא חלק מהמטבח הישראלי. ההבדל הזה מצביע גם על ההבדל הכללי בין החברות - האתוס האזרחי הליברלי יצר חברה אמריקאית מגובשת ומובדלת ממקורות התהוותה (לפחות במה שנוגע לבניה הלבנים) בעוד שהחברה הישראלית מפוצלת בזהויותיה בין עדות וקבוצות שונות למרות נסיונות "כור ההיתוך" הבן-גוריוני. הדבר היחיד שמאחד אותה הוא מיתוס המצור והקורבנות מול הערבים וגם זה כבר לא מספיק כפי שראינו לאחר המבצע האחרון בעזה. |
|
||||
|
||||
לא נעים לי להגיד לך, אבל השניצל כבר מזמן לא ''מאכל עדתי'', כנ''ל הקוסקוס, כנ''ל המלאווח והג'חנון, כנ''ל הבורקס. |
|
||||
|
||||
מי אמר שהשניצל הוא מאכל עדתי? הוא מאכל כלל-ישראלי בגירסתו המקומית. |
|
||||
|
||||
אה. מה מותר השניצל מהקוסקוס או המלאווח או החומוס? ____________________ הגפילטע היה ונשאר עדתי. ובצדק. |
|
||||
|
||||
השניצל לא התקבל כאן כמאכל ''יקי'' לעומת המלוואח, ג'חנון, קוסקוס ובורקס ששורשיהם התימנים, מרוקאים ובולגרים זכורים היטב (למרות שבבולגריה עצמה לא מוכרים בורקסים בדוכנים). |
|
||||
|
||||
מקורו המקורי של הבורק הוא בתורכיה. והוא נפוץ בכל תחומי האימפריה העות'מנית לשעבר. נחמד שאתה משייך אותו לבולגרים דווקא. |
|
||||
|
||||
אם כבר מדקדקים, מקורו של הבורקס בספרד ומשם הוא הגיע לתורכיה ולבלקנים. בארץ הוא נודע לראשונה מהבולגרים ביפו. |
|
||||
|
||||
אני די מסכים שהשניצל פחות מזוהה עדתית ממלאווח, ג'חנון וקוסקוס. בנוגע לבורקס, התחושה הסובייקטיבית שלי שונה לגמרי - בעיני הוא עוד פחות עדתי משניצל. בילדותי בקיבוץ האשכנזי, לא הכרנו בכלל מלאווח, ג'חנון, וקוסקוס1. אבל בורקס2 היה מובן מאליו, ורק בבגרותי למדתי לשייך אותו, כפרט טריוויה, לטורקיה-בולגריה-יוון. את השיוך של שניצל לאוסטריה, כפרט טריוויה, ידעתי הרבה שנים קודם. אולי בזכות שיר הפלאפל של דן אלמגור, מי יודע. 1 כשהייתי בכיתה ג' משרד החינוך עשה נושא מרכז "עדות". השכבה שלנו קיבלה את התימנים, מן הסתם כי אחת משתי המחנכות היתה תימניה. משום מה נחרט בזכרוני שהיא נתנה מתכונים - ומה ידעתי אז על בישול - למאכלים האקזוטיים מלאווח וג'חנון. 2 במופע שלו כיציקה יבשה עם גבינה תפלה, שנדמה לי שבזנו לה אפילו מתוך הסטנדרטים העגומים של האוכל בקיבוץ3. 3 אבל נכון, בגין, היתה לנו בריכה. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |