|
||||
|
||||
מי אמר שהשניצל הוא מאכל עדתי? הוא מאכל כלל-ישראלי בגירסתו המקומית. |
|
||||
|
||||
אה. מה מותר השניצל מהקוסקוס או המלאווח או החומוס? ____________________ הגפילטע היה ונשאר עדתי. ובצדק. |
|
||||
|
||||
השניצל לא התקבל כאן כמאכל ''יקי'' לעומת המלוואח, ג'חנון, קוסקוס ובורקס ששורשיהם התימנים, מרוקאים ובולגרים זכורים היטב (למרות שבבולגריה עצמה לא מוכרים בורקסים בדוכנים). |
|
||||
|
||||
מקורו המקורי של הבורק הוא בתורכיה. והוא נפוץ בכל תחומי האימפריה העות'מנית לשעבר. נחמד שאתה משייך אותו לבולגרים דווקא. |
|
||||
|
||||
אם כבר מדקדקים, מקורו של הבורקס בספרד ומשם הוא הגיע לתורכיה ולבלקנים. בארץ הוא נודע לראשונה מהבולגרים ביפו. |
|
||||
|
||||
אני די מסכים שהשניצל פחות מזוהה עדתית ממלאווח, ג'חנון וקוסקוס. בנוגע לבורקס, התחושה הסובייקטיבית שלי שונה לגמרי - בעיני הוא עוד פחות עדתי משניצל. בילדותי בקיבוץ האשכנזי, לא הכרנו בכלל מלאווח, ג'חנון, וקוסקוס1. אבל בורקס2 היה מובן מאליו, ורק בבגרותי למדתי לשייך אותו, כפרט טריוויה, לטורקיה-בולגריה-יוון. את השיוך של שניצל לאוסטריה, כפרט טריוויה, ידעתי הרבה שנים קודם. אולי בזכות שיר הפלאפל של דן אלמגור, מי יודע. 1 כשהייתי בכיתה ג' משרד החינוך עשה נושא מרכז "עדות". השכבה שלנו קיבלה את התימנים, מן הסתם כי אחת משתי המחנכות היתה תימניה. משום מה נחרט בזכרוני שהיא נתנה מתכונים - ומה ידעתי אז על בישול - למאכלים האקזוטיים מלאווח וג'חנון. 2 במופע שלו כיציקה יבשה עם גבינה תפלה, שנדמה לי שבזנו לה אפילו מתוך הסטנדרטים העגומים של האוכל בקיבוץ3. 3 אבל נכון, בגין, היתה לנו בריכה. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |