בתשובה לדובי קננגיסר, 04/07/00 10:35
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני חושש שאתה שוגה. קפצתי עכשיו לאתר הכנסת ובחנתי את ההסכם הקואליציוני בין מרצ לישראל אחת. סעיף 2 מורה בפירוש שעל מרצ לתמוך בהצעת חק שיסדיר את הגיוס והפטור מצה"ל בהתאם להחלטת בג"ץ. אין שום סעיף המבטל את ההסכם הקואליציוני עקב התפטרות שרי מרצ מהקואליציה, ואין בהסכם הקואליציוני הכללי שום סעיף הפוטר מפלגה החברה בקואליציה (ומרצ לא פרשה מהקואליציה אלא רק מהממשלה) מהצבעה בעד הצעות חוק של הממשלה. לכן, לטעמי, מרצ "מפירה את הכללים" בדיוק כמו ש"ס. - Prove me wrong |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
א. הסעיף הנודע בדבר גיוס בחורי הישיבה בהסכם הקואליציוני עם מר"צ פותח במילים: "סיעות מרצ וישראל אחת רואות בשירות בצה"ל חובה לאומית המוטלת על כל יהודי". ב. מה שאני מבין מהסעיף הזה הוא לא שמרצ מתחיבת לתמוך במסקנות ועדת טל, אלא שמרצ רואה עצמה מחויבת לרעיון שעניין הפטור יקבע בחקיקה (בהתאם לפסיקת בגץ בנושא שהייתה לפני הבחירות) והיא תפעל בעניין מתוך ציפייה לתמיכה של ישראל אחת (על סמך הדברים שפותחים את הסעיף הזה). ג. בסעיף 7 נקבע שלמרצ יינתן חופש הצבעה בענייני דת. ד. בהסכם אין התייחסות למצב של פרישה מהממשלה ולכן לא ברור אם מרצ ממשיכה להיות מחויבת להסכם גם אחרי הפרישה. לדעתי (על סמך ההגיון שלי בלבד ולא על סמך ידיעת החוק) בפרישת מהממשלה, מרצ מפסיקה להיות מחויבת להסכם הקואליציוני ואינה נחשבת עוד כחברה בקואליציה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. נכון, אז מה? החלק הנושא אופי *מעשי* הוא הסיפא ולא הרישא. אני חושב שמבחינה משפטית יש כאן בפרוש התחייבות של מרצ לתמוך בחוק שיובא ע"י הממשלה ו/או הקואליציה וזה המקרה דנן. ב. מציפיות וכריות לא בונים חוזים, מסעיפים וניסוחים מדוייקים, כן. ג. זו לא הצבעה בנושא דת, זו הצבעה בנושא גיוס לצה"ל שאולי מושפע משיקולים דתיים. למרות זאת, שוב, מבחינה משפטית (למיטב הבנתי הדלה) סעיף 2 הוא ספציפי יותר ולכן הוא הקובע בסוגיה הנ"ל. ד. פשוט לא נכון, סיעת מרצ לא טענה לרגע שהיא פרשה מהקואליציה. כבר בפעם הראשונה שקראתי את ההסכמים הבחנתי בעובדה שאין סעיפים המוגדרים כ"הפרה יסודית" או "מבטלי חוזה" ולכן אין בהתפטרות שרי מרצ משום פרישה מהקואליציה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א+ב. הסעיף המדובר בהחלט אינו מפורש. את חלקו השני ניתן לפרש כהתחייבות של מרצ לתמוך בגיוס בחורי הישיבה קרי הצעת החוק שהגיש אהוד ברק לפני הבחירות (כך אני רואה אותו) או לחילופין כהתחייבות של מרצ לתמוך בכל חוק שיוצע על ישראל אחת בעניין גיוס בחורי הישיבות (כפי שאתה רואה אותו). ההתייחסות לבגץ היא על מנת למנוע מישראל אחת להתעלם מהסעיף הזה ולחייב את הממשלה להגיש הצעת חוק בגבולות הזמן שקבע בגץ (אם זיכרוני אינו מטעה אותי מדובר באוקטובר השנה). לדעתי אתה טועה משום שאתה מתעלם מחלקו הראשון של הסעיף שמתייחס בחובת גיוס של כל יהודי. ג. ההצבעה היא בהחלט בנושא יחסי דת מדינה. סמכותם של ראשי ישיבות לשחרר משירות צבאי אנשים כראות עיניהם. מרצ מתחיבת לתמוך בממשלה בהצבעות על נושע הקשור ליחסי דת מדינה בסעיף אחד ומצד שני מקבלת חופש הצבעה גורף בסעיף אחר. מכיוון שכפי שאני רואה את הסעיף הראשון כהבטחה של מרצ לתמוך בצעד שתואם את המדיניות שלה. ולכן אף אם תיאורטית יש סתירה בין הסעיפים, מעשית אין בעיה. ד. החוזה הזה אינו מגדיר בצורה מפורשת מהי השתייכות לקואליציה. זהו מען סיכום הבנות בין שתי הסיעות מרצ מבטיחה לתמוך בממשלה (כלומר לגבות את מדיניות הממשלה ולתמוך בה בהצבעות אי אמון) ובתמורה היא זוכה להשפעה על מדיניות הממשלה בדרך של חברות בממשלה וגם ע"י קביעת מדיניות כללית של הממשלה. ברגע שה"תשלום" בדמות משרות שרים ומדיניות, נפסק אין לממשלה זכות לתבוע את ה"תמורה" בדמות תמיכה אוטומאטית במדיניות הממשלה. כשמרצ אמרה שהיא לא פורשת מהקואליציה הכוונה הייתה שהיא תתמוך במדיניות הממשלה מבחוץ. כלומר לא תצטרף לאופוזיציה. אין בכך התחיבות להמשיך לציית להסכמים קואליציוניים. ה. אני לא יודע מה מעמדו החוקי. אתי של ההסכם הזה. האם היה אי פעם מצב שבו סיעה תבעה באיזושהי ועדת אתיקה או בית דין סיעה אחרת על הפרת הסכם כזה? (אני שואל רק כי אני רוצה לדעת אני לא טוען שהיות ההסכם לא מחייב מבחינה חוקית נותן לאיזושהי מפלגה זכות להפר אותו). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א+ב+ג. המחלוקת קשה בינינו. אני חושב שמבחינה משפטית גרידא אני צודק. אתה, כתמיד, רשאי לא להסכים. ד. מהי השתייכות לארגון כלשהו? זה בדיוק הסכם - חובות וזכויות שמוגדרות במסמך משפטי שאמור להיות מחייב. כפי שציינתי בתגובה לדובי, לא היו פיטורין של שרי מרצ אלא התפטרות, שלא יכולה להחשב להפרה יסודית של ההסכם הקואליציוני. ולכן, מרצ עדיין מחוייבת להסכם הקואליציוני. ה. שאלת מעמדו החוקי של ההסכם גם לא מעניינת אותי אלא הדיון האקדמי בשאלה האם מרצ הפרה את ההסכם. האם יש דרך לאכוף אותו? לא ידוע לי על שום דרך לאכוף הסכמים קואליציוניים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א+ב+ג. לדעתי מדובר בניסוח שאינו מאפשר קביעה חד משמעית. הניסוח הזה הוא מכוון כדי ליצור ערפל שיאפשר לנציגי שני הצדדים להרגיש טוב עם עצמם ובוחריהם וגם עם שאר הסיעות בקואליציה. ד. למיטב הבנתי התפטרות מהממשלה היא הצהרה על ביטול המחויבות של הסיעה הפורשת לממשלה ולהסכמים הקואליציוניים. כמו כן זהו שחרור של הממשלה מהמחויבות כלפי הסיעה שמתפרשת מההסכמים הללו. זהו צעד מקביל להתפטרות של עובד. מקום עבודה לא יכול לטעון נגד העובד שמאז שהתפטר הוא הפסיק להגיע לעבודה והעובד אינו יכול להתלונן על כך שמאז שהתפטר הוא אינו מקבל יותר שכר. משום שההתפטרות היא ביטול ההסכם המחייב בין העובד והמעביד. כאשר ישנם עניינים שאמורים לתפוס גם אחרי סוף הקשר בין העובד למקום העבודה, הם מצוינים באופן מפורש החוזה (דברים כמו תקופת צינון והסכמי סודיות). בהסכם הזה אין אזכור למה עושים אם אחד הצדדים מחליט להתנתק מההסכם ולכן ההנחה היא שהוא מתבטל אוטומאטית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה לעזאזל משמעותו של הסכם קואליציוני כשהמפלגה אינה חברה עוד בממשלה? איזה סנקציות קיימות בידי מי מהצדדים כאשר החוזה, הלכה למעשה, מבוטל על ידי אחד הצדדים? הטענה כאילו החוזה ימשיך לחייב את המפלגה עד סוף ימי הכנסת הנוכחית היא מגוחכת - הרי כל מטרת החוזה היא קביעת התנאים לכניסתה של מרצ לממשלה. כשמרצ הכריזה שהיא פורשת מהממשלה "אך לא מהקואליציה", כוונתה הייתה כי תמשיך לתמוך בממשלה מבחוץ בהצבעות אמון ובנושאי השלום, אך ברור מאליו שאין היא מחוייבת בכל אופן לישראל אחת, או להסכם הקואליציוני שביניהן. הרי על פי אותו הסכם קואליציוני - מרצ מקבלת שלושה משרות שרים, ואין לה אותם כיום. מרצ התחייבה לתמוך בחוק שיסדיר את סוגיית הפטור לצה"ל תוך הסתמכות על הקביעה כי השירות בצה"ל הוא חובה שצריכה לחול על כל אזרחי ישראל היהודים. מי שהפר את ההסכם הקואליציוני, במקרה הזה, הוא דווקא אהוד ברק, שהביא לכנסת חוק המנוגד לקביעה בהסכם. למרצ, גם אילו הייתה מחוייבת להסכם, יש כל זכות שבעולם להתנגד לו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יהדות התורה הייתה חברה בקואליצה, אך לא חברה בממשלה. היא קיבלה מקומות בוועדות ויצוג בהנהלת הקואליציה. במקרה של מרצ, שרי מרצ פרשו מהממשלה and that's it. מה לעשות, קבל את זה. אף אחד לא פיטר את שרי מרצ. אם תשכור דירה ופתאום תחליט שלא לגור בה יותר ("התפטרות"), האם אתה רשאי לא לשלם שכר דירה? בוודאי שלא ולכן ההסכם הקואליציוני תקף, (אברשה) שריר וקיים. אני שב ומפנה אותך לניסוח המדוייק של הסעיף בהסכם הקואליציוני: "2. סיעות מרצ וישראל אחת רואות בשירות בצה"ל חובה לאומית המוטלת על כל יהודי. סיעת מרצ *מתחייבת* לתמוך בכנסת, בהתאם לפסיקת בג"צ, בחקיקת חוק שיקבע את נושא הגיוס *והפטור מגיוס* של בני הישיבות על בסיס צרכי צה"ל, תוך הדברות מראש וחתירה להבנה עם הנוגעים בדבר" (ההדגשות אינן במקור אלא שלי) טוב, המשפט הראשון הוא משפט *הצהרתי* שאינו נושא אופי מעשי או חוקי. המשפט השני מכיל שתי הדגשות שלי - מרצ מתחייבת (כן, מתחייבת) לתמוך בחוק, והחוק יעסוק בנושא הגיוס והפטור מגיוס (כן, פטור). בהמשך מפורט שהחוק יהיה על בסיס צרכי צה"ל - לא שמעתי לדוגמא את הרמטכ"ל מתלונן על מחסור בשורות הלוחמים. ובסיום מדובר על הידברות וחתירה להבנה - זו ועדת טל. בקיצור, האופי המעשי של המשפט השני של הסעיף (לפי הבנתי המשפטית הדלה, ואני מזמין סטודנטים למשפטים, עורכי-דין, שופטים ושאר יועצים משפטיים בזכות עצמם לסתור זאת) הוא הרלוונטי והוא ההוכחה שמרצ היא זו שהפרה את המשמעת הקואליציונית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. המשפט הראשון הוא משפט הצהרתי אבל לא ניתן להתעלם ממנו. בקווי היסוד של הממשלה מופיע סעיף דומה בניסוחו בלי המשפט הזה. מכאן אני מסיק שהמשפט הראשון בא להבטיח שהמימוש של המשפט השני יתבצע ברוח מסוימת. דרך אגב הסעיף בנושא גיוס בחורי ישיבה מופיע בקווי היסוד של הממשלה תחת הכותרת דת. כך שסעיף 7 בהסכם שמתייחס לחופש הצבעה בענייני דת תקף גם לגבי נושא זה. ב. סיעת מרצ התחיבה לתמוך בחקיקת חוק ולא מתחייבת לתמוך בכל חוק שיוצע ע"י הממשלה בעניין. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. אתה יכול להפנות אותי לסעיף המדוייק בהסכם הקואליציוני הכללי? איני מוצא סעיף כזה (אני קורא ב- http://www.knesset.gov.il/knesset/docs/coalition99.h... ) ב. אני חולק עליך, בפרוש מוגדרים הקריטריונים לחוק בסעיף 2 להסכם הקואליציוני עם מרצ, ולטעמי, הם מולאו כלשונם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הסעיף נמצא בקווי היסוד של הממשלה ולא בהסכם הקואליציוני הכללי (חפש את המילה דת). http://www.knesset.gov.il/knesset/docs/kavei_yesod99... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, הסעיף מאד דומה לסעיף בהסכם הקואליציוני עם מרצ, ולכן, פרשנותי נשארת בהתאם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הסעיף דומה אבל בהסכם הקואליציוני יש תוספת. זו בדיוק הטענה שלי. הממשלה קובעת קו יסוד שהיא תפעל למען הסדר חוקי לעניין גיוס בחורי הישיבה. מרצ בהסכם הקואליציוני מוסיפה תוספת (הסתייגות?) היא מצהירה על אמונתה בעקרון השוויון ואף סוחטת מהצד השני הצהרה כזו. התוספת הזו קובעת עמדה. היא לא מגדירה באופן חד משמעי התנהגות, אבל היא בהחלט משאירה למרצ את הזכות להחליט מה היא עושה במקרה שהחוק המוצע אינו תואם את עמדתה המוצהרת. הגישה הזו מחוזקת בסעיף 7 של ההסכם הקואליציוני. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המחלוקת בינינו היא משפטית ולצערי נחוצה עזרה מקצועית כדי להכריע בינינו, כפי שכתבתי לדובי, אני מחכה ל''חוות-דעת'' מקצועית יותר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דורון יערי מייצג את דעתי היטב עד כה, ולכן לא אחזור על דבריו. אני ממתין לתגובתך על ההשוואה שלו למצב האדם המתפטר מעבודתו. יהדות התורה לא פרשה מהקואליציה מזמן? היא הייתה בכלל בקואליציה, בעצם? בכל מקרה - כל עוד היא שומרת על המשרות שהיא קיבלה כחלק מההסכם הקואליציוני - היא בקואליציה, ברגע שהיא נוטשת את המשרות הללו, הרי שהיא כבר אינה חלק מהקואליציה. מרצ יכולה להמשיך *לתמוך* בקואליציה, אבל היא לא באמת חלק ממנה. אין לה סמכויות ואין לחבריה השפעה מעבר להשפעתו של כל חבר-כנסת אחר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ראשית, אני עדיין מחכה לעורכי הדין, סטודנטים למשפטים ושאר ירקות בעלי הכשרה משפטית שייחוו את דעת באייל על הסעיפים הנ"ל. שנית, אשר ליהדות התורה, אנא גלוש לאתר הכנסת ועבור על ההסכמים הקואליציוניים - אני מקווה שזו הוכחה מספיק טובה. ואם אתה עדיין לא זוכר אז מילה אחת - "משחן". אשר לעובד המתפטר, המצב כאן קצת שונה כיוון שסיעת מרצ לא הכריזה על פרישה מהקואליציה, מה שקרה בסך הכל ששרי מרצ, מרצונם החופשי, החליטו להתפטר. אם לעשות אנלוגיה לדוגמת ה"עובד-מעביד" של דורון אזי זה אולי מקביל לעובד שמחליט לתרום משכרו %30 למעביד כל חודש, בשום מקום לא כתוב שזה אסור - יש כאן ויתור על זכות - לא הפרה של הסכם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בעזרתה האדיבה של עורכת הדין דורית בר אנסה לנסח כאן חוות דעת משפטית על הנושא. ראשית, ביהמ"ש העליון דן כבר בשאלה האם הסכם קואליציוני דינו כחוזה ופסק שלא. כמוהו אגב, גם עסקאות טיעון. הסכמים קואליציונים מטבעם לא נושאים בתוכם סנקציה על מפר ההסכם מתוך הנחה שמפר ההסכם ינזק ברמה הציבורית - אם ע"י פיטורין ממשרה או ע"י גזר דינו של הבוחר. עמדה זו מחלישה את טענתי להפרה של ההסכם כלשונו - כחוזה בין שני צדדים. התפטרות שרי מרצ אינה מרוקנת את ההסכם מתוכן, מטעמים שכבר ציינתי. אשר לסעיף 7 לקוי היסוד של הממשלה. הנסיון לקשור בינו לבין הסעיף הדן בגיוס לצה"ל לא יעמוד במבחן הסבירות בגלל ניסוח הסעיף המפורט בהסכם בין ישראל אחת למרצ אולם זה שוב עניין לפרשנות. בקיצור, אין לי תשובה מוחלטת (אע"פ שדורית חושבת כמוני) וגם לא תהיה תשובה מוחלטת כי, כרגיל, הכל ניתן לפרשנות. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |