בתשובה לדובי קננגיסר, 05/07/00 17:08
 |
|
 |
||
|
||||
 |
ראשית, אני עדיין מחכה לעורכי הדין, סטודנטים למשפטים ושאר ירקות בעלי הכשרה משפטית שייחוו את דעת באייל על הסעיפים הנ"ל. שנית, אשר ליהדות התורה, אנא גלוש לאתר הכנסת ועבור על ההסכמים הקואליציוניים - אני מקווה שזו הוכחה מספיק טובה. ואם אתה עדיין לא זוכר אז מילה אחת - "משחן". אשר לעובד המתפטר, המצב כאן קצת שונה כיוון שסיעת מרצ לא הכריזה על פרישה מהקואליציה, מה שקרה בסך הכל ששרי מרצ, מרצונם החופשי, החליטו להתפטר. אם לעשות אנלוגיה לדוגמת ה"עובד-מעביד" של דורון אזי זה אולי מקביל לעובד שמחליט לתרום משכרו %30 למעביד כל חודש, בשום מקום לא כתוב שזה אסור - יש כאן ויתור על זכות - לא הפרה של הסכם. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
בעזרתה האדיבה של עורכת הדין דורית בר אנסה לנסח כאן חוות דעת משפטית על הנושא. ראשית, ביהמ"ש העליון דן כבר בשאלה האם הסכם קואליציוני דינו כחוזה ופסק שלא. כמוהו אגב, גם עסקאות טיעון. הסכמים קואליציונים מטבעם לא נושאים בתוכם סנקציה על מפר ההסכם מתוך הנחה שמפר ההסכם ינזק ברמה הציבורית - אם ע"י פיטורין ממשרה או ע"י גזר דינו של הבוחר. עמדה זו מחלישה את טענתי להפרה של ההסכם כלשונו - כחוזה בין שני צדדים. התפטרות שרי מרצ אינה מרוקנת את ההסכם מתוכן, מטעמים שכבר ציינתי. אשר לסעיף 7 לקוי היסוד של הממשלה. הנסיון לקשור בינו לבין הסעיף הדן בגיוס לצה"ל לא יעמוד במבחן הסבירות בגלל ניסוח הסעיף המפורט בהסכם בין ישראל אחת למרצ אולם זה שוב עניין לפרשנות. בקיצור, אין לי תשובה מוחלטת (אע"פ שדורית חושבת כמוני) וגם לא תהיה תשובה מוחלטת כי, כרגיל, הכל ניתן לפרשנות. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |