 |
|
 |
||
|
||||
 |
לרגל חג הפסח הקרב, חידה שלא עוסקת במשה רבנו. משה, שלא היה מלאך, עלה להר וירד ממנו לאחר יותר מ־50 ימים. לאחר מכן הוא הגיע למצריים. כעבור מספר שנים הוא יצא עם עמו ממצריים והם התיישבו בארץ המובטחת. אולם הארץ שקטה רק 20 שנה. אויבי האתמול שבו והשתלטו, ובני העם, בהנהגת משה, נאלצו לגלות דרומה. מיהו משה? |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
ומצרים זה כן מצרים? או שכל השמות השתנו בה"כ? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סיפורו של משה ושל בני עמו מוכר יותר בגרסה הבדיונית. מה שפחות מוכר בגרסה הבדיונית הוא משחק המילים שבשפת המקור שלה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לקראת סוף הגרסה הבדיונית יש דאוס אקס מכינה - התערבות מבחוץ באותות ומופתים וקול תרועה רמה שמצילה את מאמיניו הנאמנים של האל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מדובר באגדה, לא במציאות היסטורית, נכון? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מדובר בסיפור אמיתי ולא רק בסיפור בדיוני שמבוסס על הסיפור האמיתי. החידה התייחסה לסיפור האמיתי. חלק מהרמזים התייחסו לסיפור הבדיוני. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז שמות המקומות הגיאוגרפיים אמיתיים, שלא כמו השמות הפרטיים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יוצר הגרסה הבדיונית נאלץ לגלות מארצו אל מעבר להרים אל מקום שמתאים לשמו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל זה לא עזר, והוא נאלץ לחצות הרים וים כדי להגיע למקום מקלט. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן. הוא כמובן הוא לא יוצר היצירה הבדיונית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היוצר הוא פרנץ ורפל, שכתב את "ארבעים הימים של מוסה דאג", שגיבורו גבריאל (הלא מלאך) בגראדיאן ועוד אלפי ארמנים היו נצורים על הר מוסא במשך 53 ימים, ותודה לראובן, שהביאני עד הלום, עם הניחוש הלבנוני שלו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה לי שהיום, יום הזיכרון לזכר רצח העם הארמני, הוא יום מתאים למלא כמה חורים בפתרון. „ארבעים הימים של מוסא דאג״ הוא ספר שכתב הסופר היהודי-אוסטרי פרנץ ורפל בשנת 1933 (כתיבתו החלה כמה שנים קודם לכן). הוא מבוסס על סיפורם של ארמנים שניצלו מאותו רצח עם בעזרת שילוב של עמידה נחושה ומזל. גבריאל בגראדיאן הוא השם הבדיוני של המנהיג בספר. שמו האמיתי של המנהיג היה דווקא משה: מוזס (מוסה) דרקלוסדיאן (ומכאן ברור שלא יכולתי לענות ב"כן" או "לא" לתגובה 653091). תושבי שבעת הכפרים התבצרו על הר משה (בתורכית: „מוסא דאג״1 או אולי דווקא „מוסא דא״. בארמנית יש לו שם שנשמע שונה. אבל השם התורכי התאים אולי טוב יותר לכותרת הספר: Die vierzig Tage des Musa Dagh). במקור הם שהו שם 53 ימים. לא לגמרי ברור אם הם נלחמו בתורכים או לא. בסופו של דבר הם הצליחו ליצור קשר עם צי של בעלות הברית שהיה בים התיכון (ובפרט הסיירת הצרפתית גישן (Guichen, הרשיתי לעצמי לקרוא לה „גוּשן״) שהגיעה ראשונה. מעניין לראות כמה רב היה משקלן הצבאי של הספינות הכבדות של ימי מלחמת העולם הראשונה עם תותחיהם הגדולים. הם יכלו לאיים על היבשה, אך לא להיפך. הארמנים הובאו בדרך הים לפורט סעיד (שנקראת על שם סעיד, אחיו של אברהים פחה. אותו אברהים פחה שכמעט הצליח לחסל באכזריות ובשיטות של אדמה חרוכה מרידה נוצרית, עד שהגיעו ספינות תותחים של צרפת, בריטניה ורוסיה ומנעו את נצחונו בקרב נאווארינו [ויקיפדיה]. בפורט סעיד הארמנים פגשו, בין השאר, קהילה יהודית שכללה גם יהודים שעזבו את ארץ ישראל כדי לא לוותר על נתינותם הזרה. הייתה לי קרובת משפחה מביניהם שלמדה עם ילדות ארמניות ממוסה דאג בבית ספר. לאחר המלחמה הם חזרו לכפריהם. אולם בשנת 1939 סופח חבל הארץ לטורקיה. תושבי שישה מתוך שבעה כפרים בחרו לא להשאר אלא להמשיך בנדודיהם. הם עברו לענג'ר [ויקיפדיה] שבבקעת הלבנון. ורפל עצמו נאלץ להמלט ממולדתו בשנת 1938. הוא חצה את האלפים והגיע לעיירה קטנה באלפים הצרפתיים. אולם הנאצים הגיעו גם לשם. הוא הצליח לעבור את הפירנאים והפליג מספרד לארצות הברית, שם נפטר באוגוסט 1945, מספר חודשים לאחר סיום המלחמה באירופה. ועוד אזכור קטן של ארמנים: רבים מתושביה המקוריים של כובאני [ויקיפדיה] היו ארמנים. לא לגמרי ברור לי אם מדובר על ניצולי הטבח או על מי שברחו בדרך זו או אחרת. בכל מקרה, הם עזבו את העיירה בשנות ה־60 של המאה ה־20 ויום אנחנו מכירים אותה כעיירה של כורדים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"מעניין לראות כמה רב היה משקלן הצבאי של הספינות הכבדות של ימי מלחמת העולם הראשונה עם תותחיהם הגדולים. הן יכלו לאיים על היבשה, אך לא להיפך" - מה מנע ממי שייצר את התותחים האלה, להציב תותחים זהים על היבשה ולירות על הספינות בחזרה? התשובה הסבירה היחידה היא דיוק, אבל היא לא מאד משכנעת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היו תותחי חוף במקומות שונים. אבל לא בכל חוף. לדוגמה, בערך 120 שנים אחרי קרב נאוורינו התחוללה מערכה בים האגאי שבה הביסו הגרמנים את הבריטים והאיטלקים (מערכת הדודקאנס במלחמת העולם השנייה [ויקיפדיה], משם גם דיון 215). אבל אנחנו זוכרים משם את הסיפור שבו הבריטים הגיבורים פוצצו את תותחי נברון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם אני מבין אותך נכון, תשובתך לשאלתו של פונז ''מה היה יתרונם של תותחי הים על תותחי היבשה'' היא - ניידות. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |