|
נראה לי שהיום, יום הזיכרון לזכר רצח העם הארמני, הוא יום מתאים למלא כמה חורים בפתרון.
„ארבעים הימים של מוסא דאג״ הוא ספר שכתב הסופר היהודי-אוסטרי פרנץ ורפל בשנת 1933 (כתיבתו החלה כמה שנים קודם לכן). הוא מבוסס על סיפורם של ארמנים שניצלו מאותו רצח עם בעזרת שילוב של עמידה נחושה ומזל.
גבריאל בגראדיאן הוא השם הבדיוני של המנהיג בספר. שמו האמיתי של המנהיג היה דווקא משה: מוזס (מוסה) דרקלוסדיאן (ומכאן ברור שלא יכולתי לענות ב"כן" או "לא" לתגובה 653091). תושבי שבעת הכפרים התבצרו על הר משה (בתורכית: „מוסא דאג״1 או אולי דווקא „מוסא דא״. בארמנית יש לו שם שנשמע שונה. אבל השם התורכי התאים אולי טוב יותר לכותרת הספר: Die vierzig Tage des Musa Dagh). במקור הם שהו שם 53 ימים. לא לגמרי ברור אם הם נלחמו בתורכים או לא. בסופו של דבר הם הצליחו ליצור קשר עם צי של בעלות הברית שהיה בים התיכון (ובפרט הסיירת הצרפתית גישן (Guichen, הרשיתי לעצמי לקרוא לה „גוּשן״) שהגיעה ראשונה.
מעניין לראות כמה רב היה משקלן הצבאי של הספינות הכבדות של ימי מלחמת העולם הראשונה עם תותחיהם הגדולים. הם יכלו לאיים על היבשה, אך לא להיפך.
הארמנים הובאו בדרך הים לפורט סעיד (שנקראת על שם סעיד, אחיו של אברהים פחה. אותו אברהים פחה שכמעט הצליח לחסל באכזריות ובשיטות של אדמה חרוכה מרידה נוצרית, עד שהגיעו ספינות תותחים של צרפת, בריטניה ורוסיה ומנעו את נצחונו בקרב נאווארינו [ויקיפדיה]. בפורט סעיד הארמנים פגשו, בין השאר, קהילה יהודית שכללה גם יהודים שעזבו את ארץ ישראל כדי לא לוותר על נתינותם הזרה. הייתה לי קרובת משפחה מביניהם שלמדה עם ילדות ארמניות ממוסה דאג בבית ספר.
לאחר המלחמה הם חזרו לכפריהם. אולם בשנת 1939 סופח חבל הארץ לטורקיה. תושבי שישה מתוך שבעה כפרים בחרו לא להשאר אלא להמשיך בנדודיהם. הם עברו לענג'ר [ויקיפדיה] שבבקעת הלבנון.
ורפל עצמו נאלץ להמלט ממולדתו בשנת 1938. הוא חצה את האלפים והגיע לעיירה קטנה באלפים הצרפתיים. אולם הנאצים הגיעו גם לשם. הוא הצליח לעבור את הפירנאים והפליג מספרד לארצות הברית, שם נפטר באוגוסט 1945, מספר חודשים לאחר סיום המלחמה באירופה.
ועוד אזכור קטן של ארמנים: רבים מתושביה המקוריים של כובאני [ויקיפדיה] היו ארמנים. לא לגמרי ברור לי אם מדובר על ניצולי הטבח או על מי שברחו בדרך זו או אחרת. בכל מקרה, הם עזבו את העיירה בשנות ה־60 של המאה ה־20 ויום אנחנו מכירים אותה כעיירה של כורדים.
|
|