בתשובה להמסביר לצרכן, 03/03/15 10:58
 |
|
 |
||
|
||||
 |
מעבר להתפלספות, אזרחי המדינה שייכים בהגדרה לקולקטיב מסוים (המדינה - כמו שבטח ניחשת). |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
והניגוד המהותי הוא בהגדרת הקולקטיב: הסתמכות על עליונות (לאו דווקא מוצהרת במפורש) של הקבוצה האתנית השלטת תוך כדי הדרה והפליה של קבוצות אתניות אחרות או שיוויון אזרחי מלא ומוחלט, אדיש ועיוור להבדלים אתניים. לפי ההגדרה הראשונה, חנין זועבי למשל, היא אכן בוגדת. לפי ההגדרה השנייה, פעולותיה לגיטימיות ונמצאות בטווח הפעולה הדמוקרטית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל "קולקטיב מסוים" זו הרי התפלספות, לא מעבר לה. בהתאם, "כל בני האדם" שייכים בהגדרה לקולקטיב מסוים (האנושות...) האם אזרחי סוריה שייכים כולם לאותו קולקטיב ובוגדים זה בזה? ובמי זועבי (אזרחית ישראל) בוגדת כשהיא מקדמת את האינטרסים של הקולקטיב (הלאומי) שהיא רואה את עצמה שייכת אליו? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ולכן סוריה התפרקה. דוגמה מצוינת למתי קולקטיב נשאר כזה ומתי לא. זה מתחיל להראות כאילו לפי ההגדרות שלך, גם אזרח גרמני ממוצא בריטי1 ששולח לטורינג בדואר את הצפנים של האניגמה אינו ראוי להיקרא בוגד. (רק גילוי נאות בטרם אישקוש - אני לא טוען פה שזועבי בוגדת במעשיה הספציפיים. אבל אם מישהו שמשתייך לאזרחי מדינה מסוימת נוקט פעולות, על כל בסיס אידיאולוגי או שייכות לקולקטיב אחר - הזועביז, הסיינטולוגים, או אלה שלא אוכלים כרובים - שפוגעות בבירור בבטחון המדינה שלו, אזי זאת ההגדרה המילונית לבוגד. מי שזה לא מוצא חן בעיניו, יכול להמציא מילים אחרות. זה לא ממש ישנה). 1 בלי הגבלת הכלליות - החלף ביהודי אזרח אמריקה ששולח לרוסיה צפנים גרעיניים, או כל קומבינציה אחרת לטעמך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני עוד לא הצעתי הגדרה לבוגד, רק ניסיתי לברר למה מתכוונים אנשים כשהם משתמשים בשם התואר הזה. זה דווקא מתחיל להראות ככה לפי ההגדרה שלך: "מסכים. הידיעה מראש שהפעולה תזיק לקולקטיב היא נדבך חשוב נוסף לענין הבוגד/שוגה/הוזה." לפי תחילת ההגדרה שלך, אם אותו אזרח גרמני שולח את הצפנים לטורינג מתוך אמונה שזה דווקא יציל את העם הגרמני (מביצוע פשעים, שיפגעו גם בו), אינו ראוי להקרא בוגד - אפילו שנראה שהוא דווקא פגע בבטחון הרייך השלישי. ולפי זה, גם האלמוני שקורא להתערבות זרה, גם המרצים שקוראים לחרם, גם הרב שפירא שקורא לסרוב פקודה, גם נטורי קרתא שנפגשים עם אחמדיניג'ד וגם אלו שצועקים נאצים לחיילי צהל בעת מילוי תפקידם, הם לא בוגדים. (אף אחד מהם לא פגע ממש בבירור בבטחון המדינה. אז לא נראה שההגדרה המילונית פותרת כל בעיה). ואם כל זה נכון, אז כשאישקש כינה את האלמוני "בוגד" זה רק דרך אחרת להגיד לו "יא חרא, בנזונה, אתה מעצבן אותי", או לחילופין "סלח לי אבל אני חולק על דעתך". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הטיעון המעגלי של הצלת הקולקטיב (מה זה בכלל אומר?) על ידי גרימת נזק עצום לקולקטיב לא נשמע לי משכנעת. הוא משכנע בערך כמו הטיעון שאונס בתולה יציל אותה מבתוליה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לי זה נראה טרוויאלי. אני לא רואה כאן שום מעגליות. לכל הדברים שאנחנו עושים (פרטית או קולקטיבית) יש עלות ויש תועלת. אם העלות גדולה מהתועלת הסה"כ של המעשה הוא נזק, ובמקרים קיצוניים אסון. אם העלות קטנה מהתועלת, אז הסה"כ של המעשה הוא יתרון ובמקרים קריטיים הצלה. אז הגרמני ששלח את הצפנים לטורינג חשב שהוא מציל את העם הגרמני, כי התועלת שבמעשהו (=קריסת המשטר הנאצי בארצו) גדולה בהרבה מהעלות (=הפסד במלחמה). ולכן הגרמני הזה לא עומד בתנאי הסף שנתת לבגידה: "הידיעה מראש שהפעולה תזיק לקולקטיב". ___ אגב, אני לא יודע על גרמני ששלח צפנים לטורינג. אבל בתור דוגמה זה טוב. היו כמובן גרמנים אחרים שפעלו להפלת המשטר תוך כדי מלחמה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את צפני האולטרה השיגו הבריטים לא ממרגל גרמני אלא מעבודת ניתוח שהסתמכה על מילים שגורות שביצע הצוות של טיורינג. את מכונת האולטרה הראשונה השיגו הבריטים מהמודיעין הפולני ואחרות הגיעו אליהם כשלל מקרבות שונים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למיטב ידיעתי למכונה קראו ''אניגמה'', ו''אולטרה'' היה השם של החומר המודיעיני שהשיגו בזכות הפיצוח שלה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון. עירבוב המונחים האלה תמיד מבלבל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בקיצור, כמו שאמרתי עם הנאנסת, אתה מרוקן את המושג בגידה ממשמעותו ומאיין אותו, כי לשיטתו של האנס עדיף לה לבחורה להיפטר מבתוליה, וישא"ק. ____ כמובן שזו דוגמה עקרונית, לא טענתי לרגע שזו עובדה היסטורית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
או בצורה יותר פורמלית: אם אנחנו לא רוצים לרוקן את המילה 'בגידה' ממשמעותה, חייבים להישאר בתוך כללי המשחק. אילו הכללים לפיהם הקולקטיב מגדיר (בצורה מעורפלת, רבת פרשנויות ורבדים, ובכל זאת1) את המטרות שלו, הערכים שלו, ואת הקווים האדומים של מה שמהווה חריגה מהם. כל מדינה, החל מארה"ב, דרך דנמרק וכלה בגרמניה הנאצית2, מגדירה את הערכים האלה והקווים האלה. ומי שחורג מהם בצורה מובהקת - כמו למשל לתת לאויב את צפני הניטרול של הנשק הגרעיני שלו, בטרם הוא תוקף אותך בכזה - הוא בוגד בצורה הכי מילולית של המושג. לשיטתך, הוא אולי פועל לפי ערכי מוסר אחרים, שעל פיהם התועלת שהוא מגדיר ממעשהו תעלה על העלות. אבל זה נכון רק לפי סולם הערכים שלו3. זה עדיין לא משנה את העובדה שהוא בוגד. כמו שזה שמישהו עובר על החוק כי לדעתו זה לטובת האנושות (שהוא חושב שראוי לדלל אותה ולכן הורג מאה איש), לטובת בעלי החיים (שאסור לאכול אותם ולכן הוא רוצח מאה קרניבורים), לטובת אללה (שחושב שהרבה יותר טוב בלי יהודים בעולם ולכן מותר לרצוח מאה מהם), או לטובת העכבישים ממאדים (שחסרות להם קרקעות ומחירי הדירות שלהם עולים) - הוא פושע, ודינו מאסר. שים להב שאני לא אומר ש'אסור' לפשוע כהיגד אבסולוטי. מותר לפשוע, רק שאז זה הופך אותך לפושע על פי אמות המידה של החברה שבה אתה נמצא, ויש מחיר שאתה משלם על זה. כנ"ל, אותו גרמני הינו בוגד, ומן הסתם ראוי שישלם את המחיר על העקרונות שלו. יהודי אמריקאי שיגרום לתבוסה של אמריקה במלחמה, והפיכתה לישראל 2 (או לקובה 2, לבחירתך) לאחר מכן, הוא בוגד באמריקה, גם אם לדעתו או לדעתך עדיף לאמריקה להיות ישראל 2. כמובן שיכול להיות שעל פי הערכים המחודשים של אמריקה(/ישראל 2), המעשה שלו היה הירואי וקדוש, אבל זה לא מוריד כהוא זה מהעובדה שבאומה הישנה על ערכיה הוא בגד גם בגד4. גבר שבוגד באשתו עם אישה צעירה יפה חכמה ועשירה יותר, שהופכת אחר כך להיות אשתו, עושה כמובן מעשה שהתועלת שלו עבורו גדולה מהעלות. אז מה, זה מנקה אותו ממעשה הבגידה וממרק את חטאיו כלא היו? 1 בכל זאת, למי שלא מדבר או לא רוצה לדבר פוסמודרנית. מי שכן רוצה, שידון עם מישהו אחר, שדיון כזה מעניין אותו. 2 לא, זה לא אותו דבר כמו 'גרמניה', ואולי זה מה שמבלבל אותך. 3 ראה שוב מקרה האנס. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קודם כל אני מסכים עם כל מילה. שנית,אני חושב שפספסת את האג'נדה הנסתרת(כמו שאריק מכנה זאת),הם מנסים למצוא הגדרה של בגידה של תכלול בצורה מוחלטת את המחנה הציוני ושמאלה,ולא למצוא הגדרה מדוייקת או נכונה (הם היו יכולים לקרוא את החוק פשוט לדוגמה),היית צריך לתת להם להתפלפל עוד,זה נחמד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דוגמת הנאנסת נראית לי מאוד לא רלוונטית, כי לא מדובר שם על בגידה ולא על טובת הקולקטיב אלא על טובתו של אדם אחד בעיניו של אחר - משהו שקשור לפטרנליזם כנראה מזויף ומרחיק אותנו מהנושא שעל הפרק: נאמנות ובגידה. לכן להבא לא אתייחס אליה או לשכמותה (לשיפוטי). ===>"כל מדינה, החל מארה"ב, דרך דנמרק וכלה בגרמניה הנאצית, מגדירה את הערכים האלה והקווים האלה" גרירת הדיון ללגליזם הופכת אותו לפשטני ולא מעניין (אותי). אף אחד לא מתכחש לעובדה שמי שעבר על חוקי הנאמנות של מדינה מסוימת, בגד במדינה הזו על פי חוקיה וראוי לעונש המפורט בחוק1. אם כל מה שמעניין אותך זה החוק - צלצל לעורך דין. אבל בפתיל הזה, שאליו הצטרפת, לא היה מדובר על החוק. הוא התחיל בכך שאישקש כינה את האלמוני (שקרא להתערבות זרה) "בוגד". כשברור שאיש לא עבר על החוק. גם הרב שפירא שקרא לסירוב פקודה, גם המרצים שקראו לחרם אקדמי על ישראל, גם נטורי קרתא (כנראה לא אזרחי ישראל) שנפגשו עם אחמדיניג'ד, וגם המתנחלים שמקללים את חילי צה"ל, גם חומסקי, זועבי וכהנא שהוזכרו למעלה לא עברו על החוק - לפחות לא על חוקי הנאמנות של מדינת ישראל או של "הקולקטיב היהודי". והשאלה שעל הפרק היא האם מישהו מהם בוגד במישהו אחר. התשובה לשאלה הזו לא נמצאת בספר החוקים - לפעמים להפך: את החוקים כותבים לפי תשובתם של בעלי הכוח (ולאו דווקא של הקולקטיב) לשאלות האלו. ובכלל העניין עם קולקטיבים לא נראה לי כל כך פשוט ונחרץ כמו שנוח לפשטנים לראות אותו. לא בטוח שהחוקים שקבע המשטר הנאצי בגרמניה, או המשטר של אסאד בסוריה, או המשטר האיסלאמי באיראן, מבטאים את תועלתו, ערכיו ומטרותיו של הקולקטיב הגרמני (דאז) או הסורי או האיראני, בהתאמה. וכאן, לא מדובר על אדם אחד או שניים הזויים שמתנגדים למשטר אלא על ציבורים גדולים שערכיהם וטובתם אחרים מאלו שקבע המשטר בחוקי המדינה. אז כמובן שגם שם מי שעובר על החוק - הוא עבריין (לא צריך בשביל זה תואר בפיזיקה). אבל השאלה היא אם הוא בגד בקולקטיב וזה לא נראה כל כך ברור. הנה במרוכז: אם דאע"ש ישלים את השתלטותו על סוריה ויקבע חוקי נאמנות שיבטיחו את המשך שילטונו, האם סורי שיפעל להפלת המשטר הזה יחשב בעינך לבוגד בקולקטיב הסורי? ____ 1גם מי שלא מדבר פוסטמודרניסטית2, לא חייב לדבר טאוטולוגיסטית: "מי שעבר על חוקי הבגידה - בוגד לפי החוק". זה מובן מאליו ולכן משעמם. 2 באופן כללי עדיף שאנשים ימנעו משימוש במושגים שלא לגמרי נהירים להם. לכן אני משתדל להימנע משימוש במילה הזו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צודק,הוא לא ''בוגד'' הוא ''קורא לבגידה'' (שמישהו אמיץ ומוכשר יותר ממנו יעשה) (אין קולקטיב סורי,כשהייתה מדינה סורית אז הוא היה בוגד בה,כן. אם דאעש ישתלט על סוריה אז מי שיפעל להפלת דאעש מבפנים הוא בוגד בדעאש) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זו קצת מריחה. למה "קורא לבגידה" הוא קורא לאובמה להפעיל לחץ על נתניהו. ואם אובמה ישמע ויעשה אז הוא יהיה בוגד?! במי?! ולמה בוגד בדעאש, אם הוא כורדי שמעולם לא היה נאמן לדעאש? וחוצמזה השאלה הייתה לגבי בגידה בקולקטיב הסורי (שדעאש שולט בו) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אובמה לא בוגד באף אחד (טוב,אולי קצת במוסר,באמת,באינטיליגנציה,בידידי מדינתו,ובצדק הטבעי).מי שמבקש משליט זר לפעול נגד רצון ובחירת העם בוגד ברצון ובבחירת העם ומכאן-בוגד בעם. אם הוא לא חלק מהקולקטיב,הוא לא בוגד בקולקטיב.לדוגמה-אזרחי ישראל הערבים מי שרואה עצמו כאזרח ישראל ויתמוך בחיזבאלה (לדוגמה) הוא בוגד,מי שלא הוא אויב. לדעתי לא ניתן לבגוד בשלטון לא דמוקרטי (אפשר לבגוד באיררכיה השלטונית) . |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
===>"אובמה לא בוגד באף אחד" נכון. כלומר זה שקרא לו להפעיל לחץ על ממשלת ישראל לא "קרא לבגידה", כי גם אם אובמה היה שומע לקריאתו הוא לא היה בוגד באף אחד. ===>"... לפעול נגד רצון ובחירת העם בוגד ברצון ובבחירת העם ומכאן-בוגד בעם." אז לא מדובר בפעילות לא חוקית, כפי שנטען קודם, אלא בפעילות המנוגדת ל"רצון העם", כפי שמתבטא בפעולות הממשלה והצבא. אז שאני אבין, כאשר הרב שפירא קורא לסירוב פקודה, נגד רצון העם, הוא בוגד בעם? או כאשר המתנחלים מסרבים להתפנות וקוראים נאצים לחיילי צה"ל, הם בוגדים? או שההגדרה ל"בוגד" תופסת רק לסוג מסויים של פעולות נגד "רצון העם". ===>"אם הוא לא חלק מהקולקטיב,הוא לא בוגד בקולקטיב." אבל האם ייתכן שבמדינה אחת יהיו כמה קולקטיבים, שאין להם לא הבנה משותפת של ההיסטוריה, ולא שאיפות משותפות ואפילו לא שפה משותפת ללבן בה את חילוקי הדעות בינהם? אז האם חברי הקולקטיבים הזרים הללו יכולים לבגוד זה בזה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
===>הקריאה עצמה היא הבגידה. כמו הלורד האו האו בזמנו. ===>מבחינת החוק,יכול להיות שע"פ רוב הפרשנויות הקריאה להתערבות זרה במדינת ישראל היא לא בגידה (אולי.ונתעלם מכך שהוא כמובן בעד מסירת שטחי מולדת למרצחים הערבים וזאת כבר בגידה הרד קור). זאת בגידה במובן האתי,המוסרי ובעקרונות הדמוקרטיה שעליה מושטטת החברה. מי שקורא לסירוב פקודה הוא עבריין(יש מקרים שצריך לסרב פקודה ויש חובה להעניש במלוא חומרת הדין את העבריין). מי שקורא לחיילים צה"ל נאצים הוא אדיוט ועבריין (ברמה פחותה מהקורא לסירוב). בשני המקרים המשחק הוא בתוך הזירה המקומית ביננו לביננו ,לא ביננו לבין כוחות זרים-מי שמשתף פעולה עם כוחות זרים הוא בוגד.ממש כמו בכל מדינה נורמלית.זה שיש פה את הזן הזה שנקרא שמאלני א"י באחוזים מפחידים לא אומר שישראל צריכה להתנהג כמו רפובליקת בננות מפוחדת ופרימיטיבית. ===>יכול להיות. ולא. חנין זועבי לדוגמה,היא לא בוגדת-היא האוייב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש בעייתיות גדולה כשאתה קורא לאזרח המדינה שלך "האויב". כי אנחנו יודעים מה עושים לאויב- נלחמים בו והורגים אותו. הבעייתיות היא לא בלקרוא לזועבי עצמה אויב, אלא בלקרוא לכל אחד אויב. אני חושב שלי ולך, כאזרחים, אין זכות להחליט באופן עצמי מי האויב של המדינה שלנו והדבר נתון בידי הממשלה. אם לכל אחד יש את הזכות להכריז על אויבים כרצונו הכאוס מובטח. מה ימנע משמאלנים מלהכריז על מתנחלי בית אל כאויבים? מה ימנע מצאצא רוחני שלך לקרוא גם לעקורי איקרית אויבים? אנחנו יודעים שהד"ל, שמהווים מיעוט באוכלוסיה, הם אלו שמחבלים בכוונה תחילה ובהצלחה מרובה בסיכויי השלום כבר ארבעים שנה. האם אני רשאי לקרוא להם אויבי המדינה? לא. אויבי השלום (למרות שזה משחק מילים עלוב)- כן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מי ששלח את הד''ל לשם (אם הבנתי למה מכוונים ראשי התיבות שלך) אלו ממשלות ישראל, כולל השמאליות שבהן. אני מסכים עם שאר הפסקאות שלך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש בעייתיות,יש יותר בעייתיות בלהיות צבוע ואכזר,להיות חבר בכנסת ישראל ולשת"פ עם האוייב. זה בדיוק מה שצריך לעשות לאוייב,מכיוון שאני נגד אלימות מיותרת עדיף לעצור אותה ולזרוק לכלא או עדיף לעזה. אני לא החלטתי מי האוייב,היא טוענת שהיא האוייב ,היא מזדהה עם האוייב-היא האוייב.רצוי שתכבד את האדם,את טענותיו ואת שאיפותיו אפילו אם הוא ערבי ברברי רצחני.לטעון שהיא לא בדיוק מתכוונת או מתכוונת אבל לא מבינה או משהו כזה זהו זלזול בוטה,הערבים הם בני אדם בדיוק כמוך. נכון,הממשלה קובעת מי האוייב.ומי שמזדהה עם מטרות האוייב הוא גם האוייב,באמת לא מסובך.מתנחלי בית אל מזדהים עם איזה אוייב? איך בדיוק הד"ל "מחבלים בסיכוי "השלום""? הם רואים עצמם חלק מהמדינה,נלחמים נגד האוייב (שהממשלה החליטה שהוא האוייב!) ע"פ איזה קריטריון תרצה להכניס אותם לקטגוריה של "אוייב"? ד"א כשאתה כותב "שלום" אתה מתכוון לרצח העם המכונה בארווליאנית "תהליך השלום" נכון?! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צבוע ואכזר, משת"פ עם האוייב, ברברי רצחני- הכל לגיטימי. אחרי שאומרים על גבולות 67' "גבולות אושוויץ" באמת קשה לכעוס על הקצנת השפה. לא על כך אני מתווכח איתך. אם הסכמנו מה צריך לעשות לאוייב (ואני לא מוכן לעשות לך הנחות: אוייב לא עוצרים ולא מגרשים- אוייב הורגים או לוקחים בשבי) יש לי שאלות- 1. מה יעצור אותי (לא אותך) לקרוא למישהו נוסף אוייב כי הוא מגלה הזדהות עם האוייב (נגיד הפרופסורית המטורללת ההיא). שים לב שהשאלה אינה האם אתה חושב שהפרופסורית היא אוייב, אלא כאשר אני חושב שהיא אוייב מה מונע בעדי להכריז עליה ככזאת? 2. למה אף אחד עוד לא הרג את זועבי? (ושאלת המשך- אם מישהו אכן יהרוג את זועבי מה מפריע לכל אחד להרוג את הפרופסורית או מישהו אחר שהוא קורא לו אוייב?) אני בכלל לא רוצה לקרוא לד"ל אויבים. אני רק מדגים איך כאשר משתמשים בלוגיקה שלך בכוון ההפוך ניתן בקלות לעשות את זה, הנה כך: הד"ל משתפים פעולה עם החמאס בנסיון למנוע כל הסדר פשרה בינינו לפלסטינים. לכן הם משתפים פעולה עם האויב. לכן הם אויב. וההוכחות: בכל פעם שנראה כאילו ההסדר אפשרי אז או שהחמאס מתחיל לעשות פיגועים או שהד"ל שלנו מתחילים לעשות פיגועים, או שניהם. כשאני כותב "שלום" אני מתכוון שאוכל לעשות פחחות לאוטו בשכם וטיפול שיניים בג'נין (או ההפך, לא זוכר). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה החלטת שאוייב לא עוצרים? את וענונו הרגו? את אהרן כהן ממפ"ם הרגו? את נחום מנבר? את דיראני? אם זה קל והם כבר פה אז לעצור ועבודות פרך (רצוי לטובת מערכת הבטחון),אם הם רחוקים וזאת טרחה גדולה מידי אז צריך להרוג.*מוות הוא לא דבר טוב,החיים של כל אדם הם קדושים.צריך להמעיט עד כמה שניתן מהריגה של אנשים. 1.זה לא עיניין של דעה,אתה לא קובע על אף אחד אם הוא אוייב וגם אני לא. אם מישהו מצהיר על עצמו שאינו שייך לקולקטיב ותומך במטרות של האוייב-הוא תומך באויב,ומכאן-הוא או בוגד או אוייב. 2.מי זה "אף אחד"?! סתם אזרח ברחוב?א. כי אנשים ברובם הם שומרי חוק,אנשים ברובם לא רוצים להיות רוצחים.ב.היא לא באמת כזאת חשובה. למה המדינה לא הורגת אותה? כי א.מדינה צריכה לשאוף לפגוע כמה שפחות בחיי אדם*. ב.היא אפילו לא עוצרת אותה,על אחת כמה וכמה שלא תוציא אותה להורג. ג.המדינה גם לא מחסלת את הניה ונסראללה (שאפילו אתה תסכים שהם אוייב.או שלא?!). "הד"ל משתפים פעולה..."-(אתה צריך להזהיר לפני שמגיעים למחוזות הפוסט מודרני וההכל זה הכל והכל זה כלום ואותו דבר).אם אנחנו נשארים בדיון הבוגר והרציונאלי (בלי לנדוד למחוזות אומנותיים) אז יש כמה בעיות בטענה שלך-1.הבסיסית ביותר-הם לא משתפים פעולה עם החמאס. 2.הם לא תומכים במטרות של החמאס 3.הם רואים את עצמם חלק מהקולקטיב הישראלי ולא הפלסטיני. 4.הם מייצרים את מיטב הלוחמים שיש לצבא היום ומסכנים את חייהם במלחמה באותו חמאס. וההוכחות-כמה פיגועים ד"ל ביצעו ב20 שנים האחרונות? ממתי פיגועים עזרו או מנמעו מ"תהליך השלום" להתקדם,תתן לי דוגמה אחת למקרה כזה.(הרי כל מטרת התהליך הוא ליצור קרקע נוחה להרג של יהודים ומהערבים לא לנו ולא לעצמם אכפת). אז לא היה שום דבר שמנסה להגיע לזה מעולם,מה שאתה מתאר כ"שלום" אין לו התחלה של קשר ל"תהליך השלום". את השלום שאתה מצפה לו ניתן להשיג רק ע"י ניצחון על החמאס ע"י החרבה שיטתית של עזה והסכם כניעה. חיסול כל ההנהגה החמסית,גירוש ההנהגה הפתחוואית,סיפוח יו"ש,הוצאה מחוץ לחוק כל פעילות לאומנית שהיא לא ישראלית וכו'. לצערי שטיפת המח שעברה החברה הישראלית רואה בדברים הללו (שזה ממש הלחם והחמאה של כל מדינה נורמלית בעולם שנמצאת במלחמה) כ"קיצוניים". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אויב ובוגד זה לא אותו דבר. ואנונו בוגד. מסתבר שאפילו דיראני הוא לא אויב פרופר, אלא לוחם בלתי חוקי [ויקיפדיה]. נגד אויבים עושים מלחמה ויש דיני מלחמה ואמנת ז'נבה. בוגדים שופטים ואז אפשר להרוג או לכלוא. מאוד פשוט- ח"כ זועבי לא בוגדת ולא אויבת (בכל אופן לא יותר מיצחק רבין ז"ל). היא חברת כנסת שנבחרה באופן חוקי והדעות שלה לא מוצאות חן בעיניך. בשארה כן בוגד, על פי החשד. מז"א החיים הם קדושים? יש חוקים. אם רוצים לעשות סיכול ממוקד ("התנקשות" בעברית של פעם) יש לזה נוהל ואישורים ומחליטים אם הפגיעה ההקפית מוצדקת. זורקים פצצה של טונה עם ודאות גבוהה להצלחה וכמה הרוגים חפים מפשע נוספים ולא פצצה של חצי טונה עם סיכוי בינוני ופחות חפים מפשע שפתיל חייהם מתקפד. שום דבר לא קדוש. >>ממתי פיגועים עזרו או מנמעו מ"תהליך השלום" להתקדם,תתן לי דוגמה אחת למקרה כזה יגאל עמיר בחקירתו במשטרה: "אחרי גולדשטיין זה התחיל. אז עלה לי הרעיון שצריך להוריד את רבין". ועוד: בספרו "עומדים לגורלם" כותב ד"ר מתי שטיינברג, כי עד אז ניטש בחמאס פולמוס פנימי בדבר הכדאיות של פיגועים ללא הבחנה. שטיינברג, שהיה באותם ימים יועצו של ראש השב"כ לענייני פלשתינאים, טוען כי המעבר של חמאס ממיקוד פיגועי ההתאבדות ביעדים צבאיים ובתחומי השטחים, ליעדים אזרחיים בתחומי הקו הירוק "נבע ישירות מטבח גולדשטיין". לפיסקה האחרונה- עמדה פוליטית לגיטימית. עמדה. פוליטית. לגיטימית. לא אמת משמיים ולא הגיון פשוט. כל מה שאתה צריך עכשיו זה לשכנע להצביע לפוליטיקאים שחושבים כמוך. "שטיפת המוח" "החברה הישראלית" "מדינה נורמלית" אלה כולם תירוצים שאתה מספר לעצמך מדוע החושבים כמוך נמצאים במיעוט זעום. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין קשר בין "לוחם בלתי חוקי" לאוייב או לא,"לוחם בלתי חוקי" הוא קשקוש משפטי שמבדיל לוחם בצבא מסודר לטרוריסט או חבר בארגון גרילה-גם הלוחם בצבא וגם הטרוריסט (במידה והם נלחמים בצה"ל) הם האוייב. מעבר לדעות שלה,היא השתתפה במשט טרור שתקף בתכנון מראש חיילי צה"ל (ושיקרה אח"כ),היא תמכה ברוצחי ילדים יהודים-בכל מדינה חצי שפויה היא הייתה חוצבת בהרי אילת 19 שעות ביום,כל יום. רבין ראה את עצמו חלק מהקולקטיב הישראלי,הוא לא הזדהה עם האויב,הוא תרם לקולקטיב הישראלי והוא פשע (במחדל,בניגוד לפרס וביילין) כלפי העם באוסלו.זועבי-כן. בבקשה,בוא תגדיר לי מהו "אוייב" לשיטתך,ואנחנו נראה אם זועבי כן נכנסת לקטגוריה. החיים קדושים ז"א שהסיבה היחידה לסיים אותם היא הצלת חיים של אחרים. או בישראלית אם יורים עליך מעזה לעיר בישראל צריך בצורה מסודרת ומבוקרת להשמיד את עזה-עד כניעה. אתה טוען שתהליך השלום נעצר אחרי רצח רבין? אז אדון מר ד"ר שטיינברג בטח מסביר גם מה קרה למגדת העתידות של החמאס שהם ביצעו פיגוע התאבדות עם מכונית תופת ב93'? לפיסקה האחרונה- אני מנסה,אבל זה קשה.זה פשוט לא נתפס אצלי למה אני לא מצליח לשכנע אדם בוגר ואינטילגנטי- שמישהי שפועלת בשיתוף עם האוייב ומצהירה שהיא תומכת באוייב-היא ברווז. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האויב הוא מי שנלחם בנו. אם רוסיה מוכרת נשק לחיזבאללה רוסיה איננה האויב. אני מסכים שבהרבה מדינות שפויות זועבי היתה יושבת מזמן בכלא, אבל אני שמח שאנחנו מדינה כל כך סובלנית. היא הולכת ממש על הקצה. כמובן שאני לא מסכים עם אף אחת מהדעות שלה, ואפילו שאני חושב שהיא קיצונית יותר מקהל המצביעים שלה אני מרוצה מהיכולת של המדינה שלנו להכיל אותה. אצל הדתיים יש עוד כמה סיבות לסיים את החיים. את הטענה שלי הבעתי קודם, ביקשת דוגמה וקיבלת. היא באמת ברווז. לא הייתי מאבד שינה אילו היו שמים אותה בכלא, וגם המשפחה שלה כנראה היתה מרגישה הקלה. היא מטרה קלה, אבל היא לא באמת האויב, וגם החפים מפשע בעזה הם לא האויב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
==>רוסיה (גם אם היא מוכרת נשק ל..) היא לא האוייב,כי היא לא נלחמת בצה"ל.במקרה הכי גרוע היא משתפת פעולה עם האוייב. האם אתה גם מרוצה מהיכולת של המדינה להכיל את כהנא? ==>נכון,לאנשים מאמינים (לחלקם) יש עולם יותר מורכב עמוק ובוגר מ"חיה ותן לחיות" לסוגיו. ==>היא האוייב כי היא מזדהה עם האוייב,כי היא תומכת באוייב,כי היא נמצאת עם האויב בזמן שהוא תוקף את כוחותינו. החפים מפשע בעזה הם לא האוייב(הם אזרחי מדינת האויב,או רשות או עיר או פוליס או מה שזה לא יהיה) וצריך לעשות הכל ע"מ למנוע פגיעה בהם,ולכן את ההשמדה של עזה צריך לבצע בצורה מסודרת ומתוכננת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ומה אתה עושה לרוסיה כשהיא משתפת פעולה עם האויב? לאנשים דתיים יש סולם ערכים שונה (לא בהכרח יותר מורכב עמוק ובוגר- קמעות, שמות ולחשים) ובו החיים, כולל חיי המאמין, אינם נמצאים במדרגה העליונה, כפי שמתבטא במצוות "יהרג ובל יעבור". הכלה של כהנא- טעות נפוצה לחשוב שכהנא נפסל בגלל דעותיו נגד ערבים. כהנא נפסל בגלל שמפלגתו היתה אנטי דמוקרטית ושאפה בריש גלי למדינת הלכה. ועכשיו לשאלה- אם המדינה מצליחה להכיל ח"כים ששואפים בריש גלי למדינת כל אזרחיה (מנסים למחוק את זהותה היהודית) מדוע לא הצליחה להכיל כאלו ששואפים למדינה יהודית (ומנסים למחוק את זהותה הדמוקרטית)? על כך אין לי תשובה טובה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תשובות אופציונליות: 1. המדינה מעריכה שמחיקת זהותה היהודית היא תסריט קלוש מאד ולא מאיים, ולעומת זאת זהותה הדמוקרטית היא יותר שברירית וראויה להגנה ולביטוח מקיף מראש. 2. איום שבא מתוך ההגמוניה השלטת (נגיד) חזק יותר מכזה שבא מחוצה לה. 3. (אי הכלת) הראשון עשוי להתפרש כגזענות - וזה לא מצטלם טוב (אולי בצדק). השני נתפס יותר כענין פנים-יהודי. 4. יותר משאנחנו מפחדים מערבים, אנחנו מפחדים מחרדים1. 5. איזה ענין טכני עם חוקים ומערכת משפט, שקובעים מתי משהו מהווה מעבר על החוק ומתי לא. 1 או כל זרם דתי אחר שרוצה להפוך את המדינה למדינת הלכה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תשובה מס. 3 שלך , על שני חלקיה, נשמעת לי הקרובה ביותר למציאות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כהנא נפסל בגלל שרצו לפסול את כהנא, הרי תיקנו את החוק במיוחד בשבילו. נראה לי שכל ניסוח שהיה משאיר אותו בחוץ ואת כל השאר בפנים היה עובר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נניח, אבל למה רצו לפסול דווקא את כהנא? אני חושב שהניתוח של אריק נכון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה טוען שהסיבה שרצו לפסול אותו היא בגלל שהוא תמך במדינת הלכה? זו גם הסיבה שהיה מוקצה גם בכהונתו בכנסת? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לוקח את דברי בחזרה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ומוחרם בתקשורת הפלורליסיטית שמראיינת מחבלים. איום על מוקדי הכח ,זאת הסיבה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הסיבה לפסילת כהנא ורשימת כך הייתה הסתה לגזענות. דברי השופט העליון שמגר בערעור של רשימת "כך" נגד פסילת ועדת הבחירות (מויקי): "מטרותיה ומעשיה של המערערת הם באופן ברור גזעניים: ליבוי היצרים השיטתי על יסוד לאומי-אתני המביא איבה ומדנים ומעמיק תהום, קריאה לשלילה אלימה של זכויות, לביזוי שיטתי ומכוון של חלקי אוכלוסייה מוגדרים, המאובחנים לפי יסוד לאומי-אתני, ולהשפלתם באופן הדומה להחריד לגרועות שבדוגמאות בהן התנסה העם היהודי (כמו למשל השואה) - כל אלה די בהם, לאור החומר הרב שהוגש לנו, כדי לבסס את המסקנה בדבר ההסתה לגזענות. עוצמת פעולתה של המערערת בכל צורותיה, הקיצוניות שבהצגת הנושאים ובמעשים המתלווים אליהם והעיוות החמור של אופייה של המדינה ושל משטרה הנובעים מכך, כל אלה מקנים למטרות ולמעשים את החומרה המפליגה, שדי בה כדי לבסס החלטתה של ועדת הבחירות המרכזית." |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זו היתה הסיבה שבגללה נפסל, אבל האם זו גם הסיבה שבגללה לא הצליחו להכיל אותו? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה עושים לרוסיה?! מה שאפשר. ההערה על הדתים הייתה משנית,הכוונה במשפט בכל מקרה היה כלפי המדינה ולא אדם פרטי. שאפה בריש גלי בניגוד לאגודת ישראל או ש"ס לדוגמה? כהנא נפסל כי הוא צבר יותר מידי כח ואיים על הליכוד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התחיה בבחירות האחרונות שלה לא עברה את אחוז החסימה,אני בספק אם היא הייתה איום. כהנא מצד שני היה רטוריקן בחסד וסופר אינטילגט (אם יצא לך לשמוע אותו בהקלטות בעיקר מארה''ב) ומאוד מאוד סוחף. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל אנחנו מדברים על 1984 ועל 1988. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מניח שזיהו מגמות והלך רוח,הפוטנציאל המנהיגותי (מבחינת כריזמה,מנהיגות,יכולת לסחוף את ההמון וכו') של הרב כהנא עצמו סיכן את הליכוד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה, היתה לליכוד כזו השפעה על בג"צ? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא צריך כזאת השפעה,זה כמו לשכנע אריה לאכול בשר | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז בגצ אשם, ולא באמת הליכוד. (אני מניח שלשכנע אותך בזה זה כמו לשכנע אריה שבשר זה טעים.) (למה הליכוד לא משנה כאן? כי תמיד יהיה מי שיגיש את העתירה. זה מה שאתם עונים, ואני מסכים אתכם, כשאיציק אומר שבגצ לא מחליט במה לדון.) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל כאן לא מדובר בבג''ץ אלא בביקורת שיפוטית על החלטת ועדת הבחירות המרכזית. אם הליכוד לא היה מתנגד לפסילתו של כהנא, ייתכן שכלל לא היתה מגיעה להכרעת בית המשפט העליון. גם לו היתה מגיעה, הרף הנדרש כדי לפסול החלטה של גוף מוסמך גבוה מזה הנדרש כדי לאשרר אותה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שמעתי אותו באוזניי ולא בהקלטות. הוא לא היה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חושבני שההבדל בהתרשמות בינך לבין אישקשתא אינו אומר כלום לגבי כהנא, אבל אומר משהו עליכם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמה טוב לראות אותך שוב | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התגובה אומרת משהו עליך,ליצן הכפר | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כשקראתי ''הכלה של כהנא'' חשבתי לכמה רגעים שאתה מתכוון לניצה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
:) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין הכרח שנלחמים באויב והורגים אותו. למשל - במדינת ישראל העלו לדרגת אומנות את ההתחמקות מלחימה באויבים והריגתם. אבל גם במצב נורמלי, כמו מדינת ישראל וסוריה שבמשך עשורים שלמים היו מדינות אויב, ולא נלחמו ביניהן במשך ארבעים שנה. אישית אני חושב שניתן להחיל הגדרה של בגידה על זועבי, ולו מחמת העובדה שהיא פועלת נגד מדינה מתוך הפרלמנט של אותה המדינה. אותה מדינה שמשלמת לה משכורת ונותנת לה עוד שלל הטבות. רוצה לפרק את המדינה? אויב עושה את זה מבחוץ. בוגד עושה את זה מבפנים. העיקרון שמנחה אותך ואתה חוזר עליו בהרבה דיונים הוא שהממשלה מחליטה מי אויב ומי לא. אתה מוסיף ומצביע על כך שזועבי היא אזרחית המדינה שלנו. אם כן, היא פועלת נגד המדינה שלה. האין זו בגידה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון, לפעמים מחכים לשעת כושר או לחסל אותו או להשלים איתו. קשה לי להתווכח איתך אודות זועבי. גם לדעתי היא מהלכת על הקצה. לכן אני מרוצה שהמדינה שלנו מצליחה להכיל אותה, זה מראה לי על חוסן מסוים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זועבי היא נבחרת ציבור, יש במדינה עשרות אלפי אזרחים שתומכים בה ומצביעים עבורה באופן עקבי, וניתן להניח שמזדהים עם עמדותיה במידה כזו או אחרת. זה לא קצת מרוקן את המושג מתוכן כשמגדירים אחוזים שלמים מהאוכלוסיה כבוגדים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמה אחוזים מהערבים במדינה תמכו בהצהרת העצמאות? למה היהודים הציונים (הרשעים,הנוראים,הרוצחים וכו') המצחיקולים נלחמו בהם? זה לא קצת מרוקן את המושג מתוכן כשמגדירים אחוזים שלמים מהאוכלוסיה כאוייב? כמה מהם תומכים בחמאס באחים המוסלמים או דעאש? במדינה הנורמלית שתהיה אחרי שיהרגו פה מספיק אנשים מהטמטום הפוסט מודרני השמאלני,לא יהיה חוקי להיות לאומן פלסטני בישראל-או שילך לירדן או לכלא או שיהיה בן אדם טוב. מי שיתעקש כנראה יהרג. גם כהנא הוא (היה) נבחר ציבור. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יכולת לומר אותו דבר על בשארה. אבל לא למצביעים עבורו קראתי בוגדים, אלא לו עצמו (על פי החשד). ולזועבי - היא פרובוקטורית לא קטנה, וקיצונית בחלק מהנושאים יותר ממרבית בוחריה. מותר להתווכח האם יש מקום למפלגות אנטי ציוניות בכנסת, בין אם הן דתיות או ערביות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''מותר להתווכח האם יש מקום למפלגות אנטי ציוניות בכנסת, בין אם הן דתיות או ערביות.'' מותר להתווכח אם אכן צריך להיות בישראל משטר דמוקרטי או שמא מישטר איטולות שירדוף בחורמה את כל הכופרים בדת הציונות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"מותר להתווכח" - זה העיקר. חופש הביטוי הוא גם החופש להתווכח על גבולות חופש הביטוי. מותר להתווכח על כמה ניתן למתוח את "יהודית" על חשבון "דמוקרטית", ולהיפך. אתה חושב שעדיף לא להתווכח על כך? להשאיר את ההחלטה על גבולות הדעות המיוצגות במוסדות השלטון לוועדה מסדרת? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ויכוח על עצם ההרשאה של ישיבת מפלגות בכנסת הוא אנטי דמוקרטי בעליל. מותר וצריך להתווכח על הגבולות וגודל המרחב בין מדינה יהודית למדינה דמוקרטית אבל אסור לפסול את הזכות הדמוקרטית לבחור ולהיבחר של מי שאינם שותפים לתפיסה המקובלת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם הגדרה של אויב לא מחייבת חיסול, אלא מאפשרת המתנה למצב של הכרעה, ההגדרה הופכת פחות בעייתית. אני תוהה איך מגדירים הצלחה של המדינה להכיל את זועבי. האם העובדה שהיא שימשה בפועל כחברת כנסת מגדירה את ההצלחה? או אולי ההצלחה נמדדת בכך שלמרות ששימשה כחברת כנסת לא נגרמו שום נזקים? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
===>"הקריאה עצמה היא הבגידה. כמו הלורד האו האו בזמנו." אז רק שנבהיר: בניגוד למה שכתבת קודם, הוא לא קרא למישהו אחר לבגוד. ובניגוד ללורד האו-האו האלמוני שקרא לאובמה לפעול, לא פעל בעצמו. ובניגוד למה שאתה ואחרים הגדרתם קודם, אתה קורא לו בוגד למרות שהוא לא עבר על החוק (ע"פ רוב הפרשנויות). מה שנשאר זה "בגידה במובן האתי, המוסרי ובעקרונות הדמוקרטיה" כי הקריאה שלו מנוגדת ל"רצון העם" (הרי אם היה קורא לאובמה להגדיל את הסיוע לישראל, לא הייתה אומר שהוא בוגד). ובכל זאת, כשאחרים קוראים לסרוב פקודה "בניגוד לרצון העם" זה לא בגידה. קשה להגיד שההגדרה הזו עקבית. אולי בסופו של דבר אתה מתכוון ש"בוגד" זה מי שעמדתו הפוליטית מעצבנת אותך? ===>"המשחק הוא בתוך הזירה המקומית ביננו לביננו" אז נראה שההבדל מתמצה בשאלה למה אתה מתכוון ב"אנחנו", איש לבן? כי כבר ראינו שאלו שמחזיקים בתעודת זהות כחולה הם לא בהכרח "אנחנו". אז אולי גם האלמוני הוא לא בוגד אלא אויב של אלו שאתה קורא להם "אנחנו" ו"ביננו". אבל לאור מה שראינו למעלה, האלמוני לא לבד. יש כאן זן שלם - קולקטיב - של נושאי ת.ז. כחולות, שאין לך ולהם הבנה משותפת של ההיסטוריה, ולא ערכים משותפים ואפילו לא שפה משותפת לגשר באמצעותה על חילוקי הדעות. בתנאים כאלו אולי כל ה"זן" הזה לא שייך למה שאתה מכנה "אנחנו". כל הסימנים מראים שמתהווים כאן שני קולקטיבים נפרדים שאחד מהם נמצא מחוץ ל"אנחנו" שלך. ולפיכך, אלו שנקראים בפיך "זן" הם לא בוגדים, אלא משהו אחר... יכול להיות שהם אויבים של מי שאתה מכנה "אנחנו"? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
===>לא. (כלומר אני מניח שהרוב המחולט של הבוגדים הם אנשי שמאל,אבל זה לא העיניין). בן אדם שקורא לסירוב פקודה זה לא נוגד את היסודות המוסריים והדמוקרטים של החברה ("האמנה החברתית" אם תרצה). הרי גם אתה תסכים שיש מקרים קיצוניים- שסירוב פקודה הוא המעשה הנכון והמוסרי. לכן מי שמסרב פקודה הוא עברין,ומי קורא להתערבות כח זר הוא קורא לבגידה (כל עוד הוא לא עוזר להם,או תומך בBDS-ואז הוא בוגד). ===>לא משנה למה אני מתכוון,משנה למה הבוגד (או האוייב) מתכוון. אני אדם טוב- נתתי לו הנחה שהוא לא אכזר (לקרוא לשליט זר להתערב כנגד רצון שכינו חבריו ומשפחתו?!) צבוע (למה הוא גר בארץ אם הוא לא חלק מהישראליות?) ובור (טוב,זה הוא כן בכל מקרה) אלא קורא לבגידה מבורות ואינפנטיליות שמאלנית רגילה. אם הוא חלק מאיתנו הוא קורא לבגידה,אם לא הוא האוייב. שוב,לא משנה מה אני אומר,מה הם אומרים-אם הם ישראלים ציונים או לא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
===>"הרי גם אתה תסכים שיש מקרים קיצוניים- שסירוב פקודה הוא המעשה הנכון והמוסרי." כן. לזה אני מסכים. אבל אני גם חושב שיש מקרים קיצוניים שקריאה להתערבות זרה (למשל של סורי, נגד אסאד) היא המעשה המוסרי והנכון. אז אתה לא יכול להסתמך על הסכמתי בשביל להסביר למה פעולה בניגוד ל"רצון העם" (והדמוקרטיה וכו') של אחד היא בגידה ושל אחר איננה בגידה - זה לא נראה עקבי או אמין. ===>"מי שקורא להתערבות כח זר הוא קורא לבגידה " כבר הסכמת שמי שנשמע לקריאתו (נגיד כמו אובמה) איננו בוגד. אם אתה חוזר בך אתה עדיין צריך להסביר במי בוגד השליט הזר שקראו לו להתערב. אחרת - אין בסיפור הזה בוגד ואין נבגד וממילא אין גם בגידה. ===>"לקרוא לשליט זר להתערב כנגד רצון שכינו חבריו ומשפחתו?!" מה פתאום נגד רצון שכניו וחבריו ומשפחתו?!. אתה קורא לו "זן", לא מבין את השפה שלו. לא מכיר בערכיו ואתם לא מכירים בשום היסטוריה משותפת. נדמה לו שהוא חלק מהישראליות אבל מה שאתה קורא לו "ישראליות" זה משהו לגמרי אחר (וכנראה דוחה בעיניו). ובמה שאתה קורא לו "אנחנו" הוא לא רוצה להיכלל. אבל הוא לא יכול להסביר לך את זה כי אין לכם שום שפה משותפת - כל אחד חושב שהשני מדבר אוררוליאנית ואף אחד מכם לא מבין את משנהו. אז דבר אחד בטוח: חבר שלך הוא לא! בן משפחה - הוא מקווה שלא! שכן? גם אם במקרה הוא כן זה רק עד שהוא אוסף כסף לעבור דירה. חוץ מזה שיש לשניכם (כמו לזועבי, השכנה) ת.ז. כחולה, אתם לא באותו קולקטיב. ===>"צבוע (למה הוא גר בארץ אם הוא לא חלק מהישראליות?) " אז איפה אתה רוצה שיגור - בירח?! הוא נולד כאן או שהיגר לכאן וקיבל ת.ז. כחולה. הוא מזדהה עם קולקטיב גדול - "זן" - בארץ הזאת, למרות שיש בה קולקטיב גדול אחר שאיתו אין לו שום דבר משותף. לאן הוא יכול ללכת? הוא ייאלץ להילחם על הארץ הזו נגד כל הקולקטיבים שיש בה ושמנסים לכפות את עצמם עליו. זה לא מה שאתה הייתה עושה במקומו? ===>"אם הוא חלק מאיתנו הוא קורא לבגידה,אם לא הוא האוייב." שוב הוא ככל הנראה לא חלק "מאתכם". הוא שייך ל"זן" אחר - שבעינך הוא בור. רבים מאוד מבני ה"זן" הזה מקווים שמישהו מבחוץ יתערב וירסן את הקולקטיב האחר שאתה קורא לו "אנחנו" אבל הוא לא כולל אותם. אז הם אויבים של הקולקטיב שלך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
===>"הרי גם אתה תסכים שיש מקרים קיצוניים- שסירוב פקודה הוא המעשה הנכון והמוסרי." אסד הוא לא השלטון הנבחר של "העם" הסורי.הכנסת כן. סורי שקורא להתערבות זרה נגד אסד בוגד בממשל הסורי אבל לא בהכרח בעם.בדמו' מי שעושה זאת בוגד בעם (כאמור השלטון הוא נבחר העם). לאזרח הסורי שאינו מרוצה מתפקוד הממשלה שלו אין בררה,לעבד הבוגד יש-הוא יכול להצביע למיהו אחר ולשכנע אחרים גם.אבל הוא לא -הוא בוחר שגביר זר ישלוט עליו. זה אחד מההבדלים והעליונות המוסרית של שלטון דמו' לאוטוקרטיה במגוון צורותיה. ===>"מי שקורא להתערבות כח זר הוא קורא לבגידה " מז"א חוזר בי?! אף פעם לא טענתי שאובמה בוגד (בישראל הכוונה,יש מצב שהוא בוגד בארה"ב,באמת,במוסר,בהגיון וכו'. אבל זה לא העיניין) או משהו כזה. במי בגד הלורד האו האו? היטלר בגד? -אין בסיפור הזה בוגד ואין נבגד וממילא אין גם בגידה. מזל לבריטים שהיה להם צ'רציל. ===>"לקרוא לשליט זר להתערב כנגד רצון שכינו חבריו ומשפחתו?!" (שוב,(פעם חמישית וסופר..) תשאל אותו אם הוא ישראלי וציוני-אם כן הוא בוגד אם לא הוא אוייב.) זה הקטע,במשטר שאנחנו חיים בו המכונה דמוקרטיה,אנחנו לא צריכים לחשוב אותו דבר או להאמין לאותו דבר או אפילו לחבב אחד את השני-אבל שנינו מחוייבים להחלטת הרוב. שכניו,חבריו,הקולגות,הלקוחות והעובדים שלו (אנחנו נקרא לזה "חברה") החליטו שסמי הוא ראש הממשלה-אם הוא קורא לכח זר לשנות החלטה של "החברה"-הוא בוגד באמנה החברתית ברוח הדמוקרטית וברצון העם. ===>"צבוע (למה הוא גר בארץ אם הוא לא חלק מהישראליות?) ברור שזה מה שהייתי מצפה שיעשה,אבל הוא (כדרגו של עבד עלוב נפש) בוחר לשתף פעולה עם כח זר ולכפות את "רצונו"(אין באמת דבר כזה לעבד) על הרוב. אם הוא חושב קיום הקולקטיב פה נוגד את צו מצפונו(אין באמת דבר כזה לעבד,כדרכו של מוסר עבדים) שיפעל בצורה שמרגישה לו מוסרית ויחיה במדינה טהורה יותר. ===>"אם הוא חלק מאיתנו הוא קורא לבגידה,אם לא הוא האוייב." אני חש שהקטע של הדמוקרטיה לא ממש הובן. אני לא מדבר על שבט בצופים או קבוצת כדורגל,"אנחנו"=העם,שבחר בצורה דמוק' שלטון. או במילים אחרות,קבוצה אידאולוגית במדינת ישראל מנסה לכח זר להכנס לפה ו"לטפל" בקבוצה השניה? יש לך את זה ביותר פאשיסטי?! אולי זה קטע מגניב כזה אצל ההיפסטרים בפלורנטין.אבל "מקווים שמישהו מבחוץ יתערב וירסן את הקולקטיב" זה לא איזה עמדה חתרנית אוונגרדית עם רוח נעורים-זאת פגיעה בשלטון הדמוקרטיה הנבחר,או בקיצור-"בגידה". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
===>"הרי גם אתה תסכים שיש מקרים קיצוניים-..." עדיין לא הסברת מדוע פעולה בניגוד לרצון העם (והדמוקרטיה) של אחד היא בגידה ושל השני איננה בגידה. ===>"מי שקורא להתערבות כח זר הוא קורא לבגידה " אם הוא לא בגד בעצמו, וזה שקראו לו (אובמה) לא בוגד, אז עדיין לא ברור לבגידה של מי במי הוא קורא. אם הוא לא קורא למישהו לבגוד במישהו, אז הוא לא קורא לבגידה. ===>"שוב,(פעם חמישית וסופר..) תשאל אותו אם הוא ישראלי וציוני-אם כן הוא בוגד אם לא הוא אוייב." שוב (תספור אתה): שאלתי. האלמוני אומר שהוא ישראלי וציוני ששייך לקולקטיב היסטורי של כמה מיליונים כאלו. אבל הוא נוכח לדעת שיש בארץ עוד קולקטיב שזר לו לגמרי. ולמרות שהקולקטיב השני מתחרה על המותגים האלו ומנכס אותם לעצמו, הוא מחזיק בערכים, היסטוריה ושפה שונים לגמרי מאלו של הקולקטיב הישראלי שהאלמוני משתייך אליו. האלמוני גם שם לב שהקולקטיב המתחרה קורא לקולקטיב שלו "זן", "בורים" "היפסטרים", "עבדים" וכיוצא באלו כינויים שמעידים על זרות, טינה ויריבות. הוא מבין שבין שני קולקטיבים זרים כל-כך לא יכולה להתקיים "אמנה חברתית" ולא דמוקרטיה - אלא לכל היותר עריצות של רוב או תחרות/מאבק על עמדות כוח. במסגרת המאבק הזה הוא קורא לידידיו בעולם לסייע לקולקטיב שלו נגד הקולקטיב האחר-היריב שהשתלט פה על עמדות כוח. בשלב הבא הוא עשוי לבקש "שתי מדינות לשני עמים". אז בקולקטיב הישראלי-ציוני שלו, הוא לא בוגד. ולקולקטיב האחר הוא לא שייך ולכן לא יכול לבגוד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
===>"הרי גם אתה תסכים שיש מקרים קיצוניים-..." "בן אדם שקורא לסירוב פקודה זה לא נוגד את היסודות המוסריים והדמוקרטים של החברה ("האמנה החברתית" אם תרצה). הרי גם אתה תסכים שיש מקרים קיצוניים- שסירוב פקודה הוא המעשה הנכון והמוסרי." בדיוק כמו שנסיעה באדום זה לא בגידה ואפילו רצח זאת לא בגידה. ===>"מי שקורא להתערבות כח זר הוא קורא לבגידה " מה קורה? למה להסתבך סתם?! מה זה "בוגד בעצמו"?! אנחנו לא בסדנת מודעות עצמית. הוא בוגד בחברה. לצורך העיניין,ע"מ לחדד את הטענה האבסורדית שלך- נגיד והוא היה מוסר סודות לארה"ב גם אז היית יכול להגיד-"אם הוא לא בגד בעצמו, וזה שקראו לו (אובמה) לא בוגד, אז עדיין לא ברור לבגידה של מי במי הוא קורא. אם הוא לא קורא למישהו לבגוד במישהו, אז הוא לא קורא לבגידה." ואובמה לא קשור בכלל לעניין,באותה מידה זאת יכלה להיות אנג'לה מרקל או הולנד. ===>"שוב,(פעם חמישית וסופר..) תשאל אותו אם הוא ישראלי וציוני-אם כן הוא בוגד אם לא הוא אוייב." כן,וזאת הגישה (המוצלחת מאוד) שהביאה לעולם דברים מופלאים כמו הקומוניסטים,החונטות הצבאיות,הפשיסטים המאואיסטים ועוד ועוד... אם דמוק' היא לא שלטון רצוי בעיניו והוא קורא לכח זר להשליט את רצונו על שאר העם(למעשה הוא קורא להשליט את רצון אדונו,הרי מי יתקע (אני יודע מי) שהשליט יעשה מה שהוא (העבד) ירצה בדיוק?), אז אני בז לתנועות הרצחניות האלה. דא"ג מה אם הוא היה לדוגמה רמטכ"ל,אז זה היה לגיטימי מבחינתך שהוא היה משתמש בצבא ע"מ ("במסגרת המאבק.." כמובן) להשליט את רצונו על העם?! או שרק שימוש בכח זר לגיטימי (משום מה) בעיניך? "קולקטיב הישראלי-ציוני שלו" מה זה? מה המושגים האלה? יש מדינה,יש עם-זה הקולקטיב. " ולקולקטיב האחר הוא לא שייך ולכן לא יכול לבגוד."-הבנתי,אז אין מושג כזה מבחינתך בגידה במדינה?! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
===>""בן אדם שקורא לסירוב פקודה זה לא נוגד את היסודות המוסריים והדמוקרטים של החברה" זה מה שטעון הסבר: איך זה שאדם שקורא לסירוב פקודה (שניתנה על ידי המוסדות של הדמוקרטיה) לא נוגד את היסודות המוסריים של הדמוקרטיה, ביחוד כשהוא לא עושה את זה בעצמו אלא קורא לציבורים שלמים להפר את החלטות הדמוקרטיה. ===>"מי שקורא להתערבות כח זר הוא קורא לבגידה " לא קראת טוב. אם הוא בעצמו לא בוגד ולא קרא לאף אחד לבצע בגידה, אז אין בגידה. אולי עכשיו אתה רוצה לחזור בך ולהגיד שהוא לא "קרא לבגידה" אלא ביצע בעצמו בגידה. זה בסדר, רק שזה לא מה שאמרת קודם. ===>"יש מדינה,יש עם-זה הקולקטיב" נכון שיש מדינה. אבל נראה שאין עם. אם יש בה שני קולקטיבים זרים בכל מאפיין (היסטוריה, ערכים, שפה), כך שקולקטיב אחד רואה בשני "זן" וכו', אז אין עם אחד אלא שניים. לא נראה שהבנת. יש מושג חוקי של "בגידה במדינה". אבל אתה רצית לדבר על "בגידה במובן האתי מוסרי" ובגידה במובן הזה לא יכולה להתקיים בין שני קולקטיבים זרים כמו אלו שאנחנו רואים פה. בין שני קולקטיבים זרים יכולה להתקיים יריבות. אז אתה צריך להחליט אם אתה מדבר על (א) "בגידה חוקית" או על (ב) "בגידה אתית-מוסרית". אם (א) - ראינו שהאלמוני לא בוגד - כי אין בחוק איסור על קריאה להתערבות זרה (אבל יש בו איסור לסירוב פקודה). אם (ב) - ראינו שהאלמוני לא בוגד - כי יש במדינה שני קולקטיבים זרים ויריבים והאלמוני פעל לטובת הקולקטיב שאליו הוא משתייך ובניגוד לאינטרסים של הקולקטיב היריב. בזה אני חושב שמיציתי את מה שיש לי להגיד על נאמנות בגידה. תודה על הדיון הלא מתלהם (כמעט). ____ ובעניין אחר, סמוך, אני חושב שמלחמת 1967 הייתה הנכבה של הציונות, משום שהיא - בהובלת המשיחיים - יצרה במדינת ישראל שני עמים ממוצא יהודי. שני העמים האלו הולכים ומתרחקים זה מזה והיריבות בינהם מתעצמת עם השנים כך שלא ניתן לגשר על הפערים ביניהם. אם "שליטים זרים" לא יכפו פתרון (כלשהו) על ארבעת הצדדים בארץ הזאת, אז שני העמים היהודים יגלשו במוקדם או במאוחר למאבק אלים - כמו זה שמתקיים (מטעמים דומים) בין שני העמים הפלסטינים, בראשות החמס ופת"ח. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בעניין האחר- אני מסכים עם הכיוון הכללי אך לא עם הפרטים. אמנם הקריאה "הר הבית בידינו" העבירה רעד בגוו של כל יהודי בעל זיקה כלשהי למסורת, אבל היא לא פירקה את העם היהודי לשניים. היהדות המשיחית לא יצרה שני עמים כפי שגם החסידות לא יצרה שני עמים. החסידות יצרה שני זרמים ניצים השייכים לעם אחד. גם החשמונאים והמתיוונים לא היו שני עמים. החשוב הוא שלמסתכלים מבחוץ אלו תמיד נראו סכסוכים פנימיים של אותו עם. בין החרדים האנטי ציוניים לבין החרד"לים יש מחלוקת אך היא קטנה מזו שבין הליטאים לבין החסידים. ה"חפץ חיים" האנטי ציוני היה ידיד נפש של הראי"ה שהמציא את הד"ל. נכון שמאז סבסטיה המפד"ל השתנתה, ואידאולוגית המערב הפרוע הפכה לאידאולוגיה המובילה בהתנחלויות, ועדיין אין זה קורע את העם לשניים. אני לא פוסל את האפשרות של מלחמת אזרחים בעתיד, אם כי לא בקנה מידה מלא, אבל זה עדיין עם אחד. יש לו עדיין היסטוריה, שפה, תרבות, וערכים משותפים לפחות כמו לאמריקאים בקונפדרציה ובאיחוד. ואין אלו ד"ל וחילונים שמאלנים בלבד. הרי ישנם פלגים נוספים- ישנם ימניים חילוניים וחרדים ליטאים. משנתו המדינית של הרב עובדיה היתה יונית בעיקרה, כמעט היפוכו של הרב גורן. צר לי על ההתרחקות בין החילונים השמאלנים המזוהים עם מדינת תל אביב לבין הדתיים בכלל ובין הדתיים הלאומיים בפרט. נטישת המסורת והסממנים היהודיים גרועה בעיני כמעט באותה מידה כמו המשיחיות הכוחנית של לוינגר וצאצאיו הרוחניים. אבל אלה ואלה חברים שווי ערך בעם היהודי. היהדות היתה מאז ומעולם מיסיונרית כלפי פנים ולא כלפי חוץ, אז הניסיון של המחזירים בתשובה לקרב את החילונים, של החב"דניקים לשכנע להניח תפילין, ושל המתנחלים להתנחל בלבבות, כולם עקביים עם היהדות. אני חושב שהדבר החשוב ביותר שהולך ואובד לנו בארבעים השנה האחרונות הוא הסולידריות. התחושה שאנחנו עם אחד והנכונות לערבות הדדית כפועל יוצא מכך. גם אני רואה את ההקשחה המתמשכת של העמדות של מדינות אירופה וחושש מפני הפיכתנו למצורעים החדשים בעקבות דרום אפריקה. ואולם הציפיה ששליטים זרים יכפו עלינו פתרון היא תבוסתנית והפעולה למען התערבות כזו חותרת בדיוק נגד הסולידריות בעם. מקווה שהייתי מספיק ברור כי נדדתי בין מספר קווי מחשבה מקבילים |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
===>"בן אדם שקורא לסירוב פקודה זה לא נוגד את היסודות המוסריים והדמוקרטים של החברה" הפקודה לא "ניתנה ע"י המוסדות של הדמוקרטיה",היא ניתנה ע"י מפקד,המפקד יכול לטעות להיות אכזרי,להיות בעל כוונה רעה-אין בזה דבר עם הדמוקרטיה. לשיטתך כל חוק לצורך העינין הוא "ניתן ע"י המוסדות הדמוקרטים" אז מי שמחנה בחנית נכים או לא עוצר בעצור הוא חותר תחת הדמוקרטיה?! לדמוקרטיה הליברלית יש כללים,אחד מהם הוא שלטון הרוב,בנוסף לחופש הפרט,פלורליזם,שוויון בפני החוק וכו' אם אדם פועל לחתור תחת העקרונות עצמם הוא פוגע בדמו'. שוב,אתה תתמוך גם ברמטכל שיעלה עם כוחות שריון על הכנסת? זה כבר יותר דמוקרטי וסביר מכוחות זרים. ==>"מי שקורא להתערבות כח זר הוא קורא לבגידה" אדם שאומר שצריך לרצוח את ראש הממשלה הוא קורא לרצח? הרי הוא לא רצח ולא אמר לאף אחד לרצוח,אני מבין נכון?! ===>"יש מדינה,יש עם-זה הקולקטיב" הוא לא בוגד באיזה קבוצה בעם,הוא בוגד ברעיון הדמוקרטי.שוב,אלא אם הוא לא רואה עצמו שייך לעם,אז הוא האוייב. אתה יכול לדמיין אמריקאי שקורא לרוסיה להשתלט על ניו יורק כי הם ליברלים/דמוקרטים מידי?! שתי התשובות נכונות-הוא בוגד במובן האתי-מוסרי וקורא לבגידה במובן החוקי. ___ אתה יכול להרגע,הקבוצה הציונית ניצחה,המלחמה נגמרה,א"י מהים עד הנהר תהיה מדינה יהודית ודמוק'. השאלה היחידה היא עד כמה חזקה השטיפת מח של הציבור עד שיבין שהקשקוש המרושע והמטופש שנקרא "מדינה פלסטינית" לא יהיה.ונוכל לחסוך את ההרוגים העתידים של הטמטום הזה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הדוגמה עם סוריה נראית לי מאד בעייתית, כי היא כבר מתעסקת בתחום מאד אפור של קולקטיב מתפורר/בתהליכי התפוררות/שהתפורר וכבר לא קיים אלא בשפה ובתגובות באייל. היום למעשה כבר אין קולקטיב סורי. לכן השאלה על דעא"ש לא רק לא רלוונטית, היא בעצם ריקה. ונראה לי גם שהסטת הדיון דוקא למקרה כל כך מפורר ובעייתי לא מועילה לו. אני אנסה לעלות על שאלה אנלוגית (אני מקווה): אם חמאס ישתלטו על ישראל ויהפכו אותה למדינה איסלמית, האם ישראלי שיפעל להפלת המשטר הזה יחשב לבוגד בקולקטיב הישראלי? אז ככה: מי שיעזור היום לחמאס לכבוש את ישראל ולהפוך אותה למדינה כזו (אתה יכול לקרוא לה ישראל, פלסטין, או פו'צהקוצ'ה) - הוא בוגד במדינת ישראל. כאשר מדינה חדשה זו (נקרא לה חמאסראל) תהיה בת חמישים שנה, ויהיו בה אזרחים שווי זכויות, יהודים וערבים גם יחד, ואחד מהם ינקוט פעולה שתעזור להשמיד את המדינה הזאת ולהפוך אותה לישראל/ישראל 2 - כן, הוא יבצע פעולת בגידה במדינת חמאסראל. באמצע יש אזור אפור - למה אפור? כי קולקטיב, על ערכיו, נורמותיו, ומטרותיו, לא מתהווה ביום ולא ביומיים. ברור שיומיים אחרי הקמת חמאסראל (וזה נכון גם אם תקרא לה ישראל לצורך הדיון), אם הרמטכ"ל של צה"ל לשעבר הצליח לאסוף חטיבת שריון ושתי פצצות אטום ולהשמיד את חמאסטן, להוריד את החמאס מהשלטון ולהחזיר למדינת ישראל את ריבונותה הקודמת, יהיה זה מגוחך לקרוא לו בוגד בחמאסראל1. אם זה יקרה אחרי עשרים שנה, בהם היהודים השתלבו כאזרחים בחמאסראל, אזי זו אכן תהיה בגידה בחמאסראל. אני חושב שהקריאה 'בוגד' למי שקורא לראש מעצמה זרה לשלוט/לבצע אקטים ריבוניים במקום הממשלה הריבונית, היא קצת מתלהמת כשלעצמה. בעיקר מאחר ואין לה (לקריאה לראש המעצמה וגו') השפעה אמיתית על מהלך העניינים. אם אותו מישהו, מעבר לקריאה, היה מספק למשל תוכנת סייבר סודית שמאפשרת לאותו ראש מעצמה לנטרל בפועל את השלטון הריבוני של המדינה, אזי הוא בוגד. דוקא כאן אולי דוגמה (אחרת) מתחום האישות תהיה במקום: בעל ששומע קולות בראשו שאומרים לו שהוא צריך לשכב עם המזכירה, איננו בוגד. אפילו אם פעם בתוכנית ריאליטי הוא מצהיר שהמחשבה עלתה בראשו1, הוא עדיין לא בוגד. מעבר לזה מתחיל התחום האפור שבו הוא מזמין את המזכירה לקפה/יוצר תנאים מתאימים/מפלרטט ולבסוף כמובן מבצע את מה שנסכים עליו שהוא בגידה בקלות. אבל כל עוד אנחנו בתחום ההצהרות גרידא, אני חושב שעדיף להשתמש במילים מתונות יותר ונכונות יותר מבחינת השפה וההליכות כאחד. 1 טריויאלי שהוא לא בוגד בישראל הישנה והטובה 2 המקבילה לפרסום תקשורתי של בעל דעה שקורא למעצמה זרה וגו' |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
===>"אני חושב שהקריאה 'בוגד' למי שקורא לראש מעצמה זרה לשלוט/לבצע אקטים ריבוניים במקום הממשלה הריבונית, היא קצת מתלהמת כשלעצמה. ... " יפה! אז כמו ששיערתי, לכנות אותו 'בוגד' זה בערך כמו להגיד לו "יא חרא... אתה מעצבן אותי". הוא (ושפירא וחומסקי וזועבי וכהנא ...) לא בוגד ולא בטיח, אלא סתם מעצבן חלק מהאנשים... וחלק מאותו חלק מגיב לכך בהתלהמות. עכשיו נקשה: לא צריך שהוא יספק סודות מדינה לאובמה, נגיד שרק יקרא לאובמה (אולי במאמר ב-ניויורק טיימס) להפעיל לחץ כלכלי על ממשלת ישראל. נראה שגם אז לפי ההגדרות שלך הוא לא בוגד, כי הוא לא עבר על החוק (אאל"ט אין חוק שאוסר את זה) ולשיטתך זה מה שקובע. אבל אותי מעניינת דווקא הדוגמה הסורית, ודווקא לפני ה"התפוררות". בתקופה שמשפחת אסד, בראש המיעוט (10-15%) העלווי, שלטה במדינה במשך שנים ארוכות ויחסית יציבות. האם באותה תקופה אתה חושב שכל אזרחי סוריה היו קולקטיב אחד? ואם סוני (שמחפש זכויות שוות) היה חותר תחת המשטר של משפחת אסד, נכון היה לקרוא לו בוגד בקולקטיב הסורי? או לחילופין, האם נכון לומר שהמחתרות היהודיות שפעלו נגד הבריטים בא"י בשנות ה-40, בגדו באיזשהו קולקטיב? (ברור שהם עברו על החוק הבריטי, וגם שילמו על כך). ===>"כאשר מדינה חדשה זו (נקרא לה חמאסראל) תהיה בת חמישים שנה, ויהיו בה אזרחים שווי זכויות" בסיפור על חמסראל אתה מערבב כמה קריטריונים וקשה להבין איזה מהם - או איזה צירוף שלהם - מכריע לדעתך. יש שם (א) שלטון זר (ב) יציבות = 50 שנה, (ג) שוויון זכויות. אז אם הבריטים היו נשארים לשלוט פה עד היום, ומקנים זכויות שוות לכולם, האם מי שהיה פועל לסילוקם - בניגוד לחוקיהם - היה נחשב בעינך בוגד? באיזה קולקטיב? אני חושב ששלושת הקריטריונים שנתת, אפילו ביחד, לא מהווים תנאי מספיק לבגידה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לי נראה שהריחוק, הטינה, התעוב והיריבות שראינו כאן משני הצדדים[1] של הדיון, אינם מוגבלים לכמה משועממים באייל. הם רק ביטוי לתופעה הרבה יותר רחבה וממושכת בין שני קולקטיבים יריבים (שלא לומר שונאים) של אזרחי ישראל ממוצא יהודי. ===>"אני חושב שהדבר החשוב ביותר שהולך ואובד לנו בארבעים השנה האחרונות הוא הסולידריות. התחושה שאנחנו עם אחד והנכונות לערבות הדדית כפועל יוצא מכך." אם זה מה שאתה חושב, אז אתה רואה את המגמה ואת המציאות - אובדן הסולידריות - כמוני. אבל נדמה אתה נרתע מלתת ביטוי מילולי לתוצאה השלילית שאליו היא מובילה. לדעתי, התוצאה שאליה מובילה מגמת ההתרחקות שאנו מזהים, היא מצב שלא מאפשר לשני הקולקטיבים המתהווים כאן חיים בשלום אלו לצד אלו ובטח לא מאפשר קיום של מדינה/צבא/חברה/כלכלה משותפת. אחד מהם חייב (וכל אחד שואף) לנצח את השני. זה לא כל כך חשוב אם שני הקולקטיבים הזרים האלו קוראים לעצמם יהודים-ישראלים-ציונים או אפילו אם שניהם רואים בבני הקולקטיב השני בני העם היהודי (שנישבו, שאבדו, שמוחותיהם נשטפו, או שבגדו). העובדה הקריטית היא ששני הקולקטיבים הללו לא יכולים לקיים שיתוף: אם אחד מנצח, השני חייב להתמרד ולהפך. עד שאחד מהם יצליח להדביר לגמרי את השני נראה שאין מנוס מהמשך המאבק... והחמרתו. שים לב: הפיצול הזה הוא לא מה שאני מייחל לו. סביר להניח שאף אחד משני הקולקטיבים לא רוצה פיצול. כולם מעדיפים שנשאר עם אחד במדינה אחת. אבל תחת ההקצנה וההתרחקות שזיהנו, שני הצדדים, יותר משהם רוצים עם אחד, הם רוצים לנצח כי הם לא יכולים לחיות תחת שליטתו ושיטתו של הקולקטיב האחר. כמעט בכל המחלוקות הקודמות שהצבעת עליהן - כמו החסידים והליטאים - ניתן היה לקיים את שני הזרמים המנוגדים זה לצד זה, משום שלא היו להם נכסים משותפים להילחם עליהם. החסידים והליטאים לא קיימו חברה, צבא ומדינה משותפת ואפילו לא גמילות חסדים משותפת, וכנראה גם לא חתונות משותפות. ולכן, בין שראו ביריביהם בני אותו עם ובין שלא]2[, הם יכלו לחיות זה לצד זה בלי להילחם ובלי לנצח אחד את השני. המצב שונה לגמרי בין שני הקולקטיבים ממוצא יהודי היריבים היום בישראל. הם, לעת עתה, חיים במדינה אחת משותפת והיריבות בינהם נוגעת לאופיו של הנכס המשותף הזה. אחד שואף לחליפות אפרטהיד כהניסטית וסגורה והשני למדינה שוויונית ליברלית ופתוחה. לאור ההקצנה וההתרחקות שזיהינו, את שתי השאיפות האלו אי אפשר לקיים זו לצד זו. שני הצדדים חייבים או לנצח או להיכנע. מה שהיה מקובל כפשרה ציונית קלאסית בין יהדות למודרנה, פשרה של "גם יהודית וגם ליברלית"[3], כבר לא מקובל על אף אחד מהקולקטיבים: האחד רוצה מדינה יהודית ומאוד לא ליברלית והשני רוצה מדינה מאוד ליברלית והרבה פחות יהודית. לדעתי (וזה לא מקורי או ייחודי) ההקצנה הזו שמונעת אפשרות לפשרה, מקורה באסון שקרה לציונות ב-1967. כשנתקע לה בגרון עצם שהיא לא יכולה להקיא ולא יכולה לבלוע 4. עכשיו יש לה יותר שטחים שיש בהם הרבה יותר "פולשים" לא יהודים והפשרה של "גם יהודית וגם ליברלית" הרבה יותר מסובכת - ולמעשה בלתי אפשרית. עכשיו אין לשני הצדדים ברירה אלא לנצח את היריב - אם לא בבחירות אז בכוח. הדרך היחידה שאולי תציל את המצב היא לבקש מחבר שיתן לנו איזה צ'פחה בגב, כדי להוציא לנו את העצם מהגרון. בלי העצם הזו בגרון, אולי יש סיכוי שברבות הימים יתאחו הקרעים. כל זמן שהיא תקועה לנו בגרון, הקרעים יתרחבו ויעמיקו. תראה לאיזה ריחוק ותעוב הגענו ב-48 שנים מאז שנקעה לנו העצם הזאת בגרון. תראה איזה זיהום התפתח סביבה ונסה להעריך איזה נמק יתפתח אם העצם5 תישאר בגרון 50 שנה נוספות. להערכתי, אם מישהו לא יוציא לנו את העצם מהגרון, הקרע בין היהודים יכול רק להעמיק ולהזדהם יותר. בעיני רבים יש רק מצב אחד גרוע יותר מזה: זה המצב שהקולקטיב היריב ינצח. לכן אני מסכים עם האלמוני מתגובה 651458 שבמצב האקוטי שאליו נקלענו, צריך להיעזר במבוגר אחראי שייתן לנו צ'פחה בגב ויעזור לנו להקיא את העצם. אני חולק עליו בדבר אחד: ההתערבות של המבוגר איננה דרושה לפתרון הסכסוך בין היהודים לפלסטינים, אלא לסילוק הנמק העמוק יותר בין היהודים לבין עצמם. ___ 1 אולי בהבדלי סגנון אבל כנראה ללא הבדל בעוצמה 2 הרב שך: חב"ד הם הכת הקרובה ביותר ליהדות. אני תוהה עד כמה הם התחתנו זה בזה 3 אני בכוונה לא משתמש במילה דמוקרטית, כדי להימנע מהבלבול עם אתנוקרטיה שמאפשרת עריצות הרוב והחזקת ציבור אחר כבני חסות נחותים. 4 במציאות זה מתבטא בעובדה שבמשך כמעט 50 שנה של כיבוש לא סיפחו את השטח ולא פינו אותו. 5 קרי: השטחים יחד עם תושביהם הערבים שיהפכו את "הרשימה המשותפת" לשנייה בגודלה בכנסת (דבר שקולקטיב אחד לא יכול לסבול), או שיהפכו את ישראל לאפרטהיד קלאסי (דבר שהקולקטיב השני לא יכול לסבול). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני סבור שאתה טועה מאד, כיוון שאתה מחלק באופן דיכוטומי ומתעלם מהעובדה שמדובר כאן ברצף ולא בשני מחנות נפרדים (כמובן, הקצוות של הרצף רחוקים מאד אלה מאלה), שיש למחנות שאתה מדבר עליהם כמה ממדים ואדם יכול להיות עם מחנה אחד בממד מסוים ועם המחנה האחר בממדים אחרים, שמהחנות אינם סטטיים אלא יש זרימה מתמדת של אנשים ביניהם, ושמעבר לכל זה יש רשת עצומה של קשרים (משפחתיים, חברתיים, כלכליים ומה לא) שמאגדת את אנשי שני המחנות והופכת את הפילוג ביניהם לקשה מאד מבחינה רגשית וכמעט בלתי אפשרי מבחינה מעשית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם ננהיג נישואים אזרחיים, פלח גדול שילך ויגדל יהפכו לפסולי חיתון למצדדים בנישואים יהודיים. ויהיו כשומרונים רחמנא ליצלן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הה. - "מה דעתך על האפשרות שאחרי הבחירות ביבי יקים קואליציה עם החרדים"? - "רחמנא ליצמן" (אני מקווה שזה מקורי, אבל חושש שלא, זה מתבקש מדי) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אלפי זוגות נישאים מדי שנה בנישואין אזרחיים - אמנם מחוץ לגבולות המדינה, אבל זה פחות רלבנטי לעניננו - והשמים לא נפלו, ספרי יוחסין לא נכתבו ואיש לא מכריז בגלל זה על התפרקותו של העם היושב בציון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מסתכל על תמונה מורכבת יותר. לא שני קולקטיבים ניצים אלא כיתתיות הולכת ומעמיקה. אין כאן שני גושים. כבר הסברתי מתישהו ששותפות הדרך בין הימין החילוני והדתי לאומי היא קצרת מועד שכן מטרותיהם בסופו של יום שונות לחלוטין. ומצד אחר עבור 90% מהציבור הפוליטיקה של ימין-שמאל היא רק פן אחד לא מרכזי של חיייהם. ההורים שלי שניהם מצביעי ליכוד וימינה, ולא נוצר בינינו קרע כשהצבעתי למרץ של שולמית אלוני. יש שני קצוות קולניים. האחד מימין של המתנחלים הדתיים גודלו בגסות כ 150 אלף בעלי זכות בחירה, והשני של השמאל תומכי מדינת כל אזרחיה לכל היותר מחצית מזה. אלו הם השוליים, וכל השאר הם הרוב שבהיותו דומם לא שמים לב עד כמה הוא גדול. כמה מנדטים יש למפלגות שמדיניותן דומה למה שהמגיב אישקש מקדם? כמה מנדטים יש למפלגות שמדיניותן דומה למה שהמגיב ארז לנדוור מקדם? המצחיק הוא שכל אחד מהקצוות שואף להתווכח רק עם הקצה השני ולא עם המרכז, וכך נוצר רושם מוטעה כאילו הוויכוח הוא באמת ביניהם, כאשר בעצם יש לך 80% ויותר באמצע שרוצים יהודית ודמוקרטית וההבדלים ביניהם הם של גוון. יותר מכך, הקיצוניים הקולניים מייצרים מצג שווא כאילו כל מי שלא חושב כמוהם נמצא בקצה שני של הקשת. כבר הפסקתי לספור את המקרים שהמגיבים הימניים שמו לי מילים בפה כדי לסווג אותי כשמאל הזוי, רק כי נוח להם להתווכח עם הקיצוניות השניה. לכן אני אופטימי לגבי סיכויי השרידה של עם אחד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(זה גם לתשע נשמות, שכתב משהו בכיוון שלך) כמובן שהתמונה החברתית בישראל מורכבת יותר ממה שאפשר לתאר בתגובה באייל. יש שסעים שונים וצולבים אם כי מסתמנת גם חפיפה שמעצימה את המתח. וגם אני אופטימי, כי אני מאמין שבסוף-בסוף הטובים ינצחו את המרושעים, אבל אני יודע שגם המרושעים אופטימיים כי הם חושבים שהם ינצחו. אז אופטימיות זו לא הבעיה פה. אבל שלוש הנקודות המרכזיות בדברי הן (א) יש מגמה של קיטוב (ב) שמקורה בשטחים הכבושים (ג) ואפשר לעצור אותה באמצעות לחץ חיצוני שיביא לשרטוט גבולות סופיים. (א) יש מגמה של קיטוב, התרחקות ותיעוב משני הצדדים של השסע האידיאולוגי-מדיני - בין "מחנה השלום" ל"מחנה הלאומי". כמובן שגם במחנות האלו יש מדררג ויש קצבות קולניים, מצ'וחצ'חים והזוהיים (דווקא בעלי אינטרס משותף לטווח הקצר: מדינה אחת בין הירדן לים). אבל לא מדובר בקצוות. שני המחנות, עם הקצוות שלהם, כוללים כל אחד כ-50% מהציבור. עכשיו אתה צריך לשאול את עצמך: - האם בחמישים השנים האחרונות השסע האידיאולוגי-מדיני הזה מצטמצם או מתרחב? לדעתי ברור שהוא מתרחב (אאל"ט שום שסע אחר לא הביא לרצח, למרי אזרחי מתמשך). - האם יש סיבה (להבדיל מתקווה) שמגמת הקיטוב וההתרחקות בשסע הזה תתהפך? אני לא רואה סיבה, כל עוד העצם תקועה לנו בגרון. (ב) המקור והגורם - "העצם בגרון" - לקיטוב בשסע האידיאולוגי-מדיני הנ"ל הם השטחים הכבושים. זה לא שבלעדיהם לא היו לנו ימנים ושמאלנים. היו ויהיו. אבל הויכוח העיקרי ביניהם יעוקר אם לא יהיה צורך להחליט מה לעשות עם העצם הזאת. ורבים מהויכוחים שהעצם הזו מעוררת - על תקציבים להתנחלויות ואבטחתן - ירדו מסדר היום. לא בטוח בכלל שהוצאת העצם הזו תביא שלום עם הפלסטינים. אבל סביר מאוד שהיא תאפשר שלום בין היהודים. (ג) הצרה היא כאמור שאנחנו בעצמינו - כפי שהוכחנו ב 50 השנים האחרונות - לא מסוגלים להוציא לעצמנו את העצם וגם לא מצליחים לבלוע אותה. מסתבר שבשביל להוציא את העצם הזו אנחנו צריכים עזרה מבחוץ. היהודים בעצמם לא יגיעו להסכמה בנושא הזה. צריך מישהו מבחוץ שישרטט את קו הגבול ויאלץ - בסנקציות או בכוח - את ממשלת ישראל וממשלת פלסטין לקבל אותו "כזה ראה וקדש". אז עם ישראל יוכל להתאחד בהגנה על הגבולות האלו וטיפוח מה שביניהם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לדעתי דוקא בחמישים השנים האחרונות השסע הזה (האידיאולוגי מדיני) מצטמצם, לפחות עבור מרבית האוכלוסיה. לא לחינם אנחנו רואים פריחה של מפלגות מרכז למיניהן, והתמרכזות של שתי המפלגות הגדולות (אולי לשעבר). צמצום הפער נובע מזה ששני הצדדים נתקלו בצורה כואבת וחזיתית בסלעי המציאות - המשיחיים נוכחו שניתן גם ניתן לפנות ישובים, על אלפי אנשיהם. ומשיחי המזרח התיכון החדש והשלום בסגנון שוויצריה נוכחו שאפילו עם כל הרצון הטוב מצידנו1 - גם אחרי ויתורים מכאיבים ומרחיקי לכת, מאוסלו ועד ההתנתקות - רחוקה הדרך לשלום, ויש שיאמרו (גם מבין אנשי השמאל) שהוא רק התרחק בעשרים השנה הללו. ולכן, גם עם העצם הזאת תקועה בגרון, שני הצדדים, או לפחות הרוב הגורף המצוי במקטע המרכזי של הגאוסיאן מתכסנים להבנה שכנראה נחיה עם העצם הזאת עוד לא מעט זמן, ונוכל אולי לאט לאט לשחרר חלקים ממנה, וגם אז לא בטוח שהם לא ימשיכו להציק לנו ממקום אחר (ראה עזה). וממש לא ברור לי למה אתה חושב בכזה שכנוע שזה שמישהו מבחוץ יאלץ אותנו להוציא את העצם הזאת, זה יפתור את הבעייה. כמו שראינו, אפשר גם לבלוע את העצם הזאת מחדש, אבל בדרך כלל רק במחיר גבוה מאד של פגיעה בבית הבליעה בדרך. 1 כמובן, יש שיגידו שעם 70 אחוז מהרצון הטוב או 95% ממנו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני אופטימי לא משום שאני חושב שצד אחד ינצח (אני לא מרגיש מספיק שייך לא לצד זה ולא לשני, אני אמפתי לשאיפות של שניהם) אלא משום שאני חושב שיש מספיק אהבת ישראל בכל הצדדים כדי להתגבר על התסכול של שאיפות לא ממומשות ולחיות ביחד. א. יש מגמה של קיטוב- האם הכוונה שהקיצונים נהיים יותר קיצוניים או שהמרכז נעשה דליל? כי אני לא רואה מגמה ברורה של אף אחד מאלו. אוריינות המחשב הגוברת מאפשרת לקיצונים להיות יותר קולניים ברשת מאשר לפני 15 שנה, אבל אני חושב שהמגמה היחידה שתומכת בהקצנה הוא הגידול (חלקו הגדול גידול טבעי) במספר המתנחלים הד"ל, אבל גם אחרי ההכפלה במספרם חלקם באוכלוסיה חד ספרתי. ב. שמקורה בשטחים הכבושים- נכון שהשטחים הם הבעיה היום אבל 1. בתחילה כשכבשנו אותם והחזקנו בהם כפקדון (עד סבסטיה) הם בכלל לא היו בעיה. 2. כבר ראינו שהתנתקות לא הצליחה להיות פתרון בפני עצמה. 3. גם אם תחזיר 98% עדיין תהיה ירושלים והר הבית. ג. לקרוא לחסידה- כמו שאמרתי, מעשה תבוסתני. ו"בינתיים" כאשר המזרח התיכון כולו במהפכה לא עדיף לנו מקסימום ריפוד? התנאים שנשיג כשנשיג הסדר מרצוננו יהיו ללא ספק עדיפים מתנאי הסדר שיכפה עלינו מבחוץ. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
===>"אני לא מרגיש מספיק שייך לא לצד זה ולא לשני, אני אמפתי לשאיפות של שניהם" אחרי הטירונות הקרבית שעברנו כאן נראה לי שאפשר לדבר גם בפחות "פוליטיקלי קורקט". מה זה אמפתי לשני הצדדים? אם עתיד מדינת ישראל והפרויקט הציוני מעניין אותך, אז אתה יכול לתמוך רק באחת משתי אופציות: (א) להיפרד מהפלסטינים ולאפשר להם - אם וכאשר יעמדו בתנאים ובטחונות מסוימים - להקים מדינה משלהם, או (ב) לספח את כל השטח שבין הים לירדן עם כל תושביו ואז (ב1) לאזרח את תושביה הפלסטינים או (ב2) להפוך אותם לבני חסות של היהודים או (ב3) לטהר את השטח מהם. השסע האידיאולוגי-מדיני הוא זה שבין א' ל- ב'. אלו שתומכים ב-א' חושבים ש-ב' הוא אסון שיש למנוע בכל מחיר, ולהפך. זה נושא הבחירות הקרובות והנושא שעמד במרכז רוב מערכות הבחירות בעשורים האחרונים. זה העניין שעליו נרצח ראש ממשלה. זה העניין שבגינו אזרחי ישראל קראו לחייליה "נאצים". זה השסע היחיד שעלול להצית מלחמת אזרחים בישראל. נכון שיש אנשים שנמאס להם מהעיסוק בזה והם מעדיפים להתמקד בקוטג' ובמילקי, אבל הם לא יכולים להימנע מנקיטת עמדה בנושא הזה. כי המנעות כמוה כהצבעה למען אופציה ב', משום שבשעה שאנשים מתעסקים במילקי הד"ל ממשיכים להתנחל ולהפוך את אופציה א' לבלתי אפשרית. אז גם אם שיעורם של הד"ל באוכלוסייה נמוך, הם נתמכים (במחדל או מעשה) על ידי חלק ניכר - בערך 50% - מהמנדטים בכנסת. ראה לדוגמה את הנציגים שלהם כאן באייל: אישקש, הפריפריאלי, הקרנף ו-dd - הם לא נכללים במה שאתה סופר כד"ל אבל הם תומכים נלהבים באופציה ב'. ראה גם את הליכוד שלמעשה נכבש על ידי הד"ל. הד"ל, הגם שהם כוח קטן יחסית, בתחבולות הם עושים את מלחמתם לביטול אופציה א'. במקרה הזה אתה לא יכול להיות אמתפתי לשתי האופציות, כי הן מוציאות זו את זו. אתה צריך לבחור, או להבין שבוחרים את ב' בשבילך. בסעיף ב' שלך לא הבנתי את הפואנטה. ג. לקרוא לצד שלישי שיכריע בעניין הגבולות, זה הצעד היחיד שיכול לשמר את אופציה א'. הרעיון שהצדדים לסיכסוך יגיעו בעצמם להסכמה הוא הסחת דעת שמיועדת למשוך זמן שבמהלכו הד"ל (בעזרת החמאס) יעשו הכול כדי להבטיח שלא ניתן יהיה להגיע להסכמה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אופציה א' היא פיקציה,אין אופציה כזאת באמת. היא קיימת בשיח ובתודעה רק ע"מ לאפשר לערבים להרוג יהודים בלי שהיהודים ילחמו חזק מידי (או ילחמו בכלל,או לגרום ליהודים תמימים (וקצת לא אפויים עד הסוף) ממש לתמוך במייזם הרצח של עצמם.* הערבים הברברים לא מעוניינים במדינה,הם מעוניינים שישראל לא תתקיים,זה לא אותו דבר. *אתה יכול להבין יהודי שמצביע למפלגה הערבית?! עם כל הדברים הנוראים שיש בה,יש את זועבי שאומרת שמי שחטף ורצח ילדים הוא לא טרוריסט.כלומר היא תומכת בחטיפה ורצח של הילדים שלנו ויש כאלה שמצביעים לה.זה נשמע לך משהו שמתקרב לשפוי תחת איזו שהוא הסבר?! כולל ההכל זה הכל והכל זה אותו דבר?! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ושוב אתה נופל למלכודת של "אם אני טומן את הראש בחול ולא מנסה לחדד עמדות בנושא העוולות הקיימות במדינה כמו הקיצוניים אז אני מתון". כמה חמים ונעים הוא חיקו של הקונצנזוס. כמה טוב לחזור שוב ושוב על המנטרה של "הקיצוניים משני הצדדים". אין ספק שהסימטריה מושלמת - יש שמאלנים אלימים, אין הבדל ערכי בין חסידי העליונות היהודית לאלה הרואים בכל אדם אדם ללא קשר למוצאו. ובענין אחרון זה, שוב קורסת תיאורית שני הצדדים מכיוון שהקונצנזוס האמיתי נמצא בטווח שבין ברוך מרזל לבוז'י הרצוג, מה שעושה את אנשי המרכז ה"מתונים" לפרגמטים-מדינית ושותפים פאסיבים בלבד לימין המטורף. ניסח את זה יפה רוגל אלפר: "היהודים בישראל הם קודם כל יהודים (להבדיל מישראלים, או סתם בני אדם), וישראל היא מדינתם; הם לעולמי־עד דור־המשך לשואה, ולפיכך הם קורבנות נצחיים, רדופים, תמימים ומבודדים; לכן כל פעולה תוקפנית, אלימה וצבאית שהם נאלצים לנקוט, היא תמיד, על פי הגדרה, אקט של הגנה עצמית מוצדקת ומוסרית; הגוף שמגן עליהם הוא צה"ל, וצה"ל הוא הצבא הכי מוסרי בעולם, שלוחמיו הם גיבורים וטהורים; נפילת חייל היא צו מוסרי, שמחייב כל יהודי בישראל להיות נכון להקריב גם את עצמו למען המדינה; זיכרון השואה וזיכרון החיילים שנפלו הם קדושים, ויש לסגוד לזיכרון ולקיים את צוואתו הרוחנית; זוהי דת השואה וצה"ל, שהיא הדת הממלכתית בישראל; והיא דת רגשית להבדיל משכלית — ולכן הכותרות החדשותיות ב"ידיעות" הן אווירתיות. הן נועדו לעצב הלוך רוח ציבורי, במקום להיות עובדתיות ויובשניות. זו דת שמעודדת גזענות כלפי ערבים, שנאת זרים, חקיקה אנטי־דמוקרטית, פרנויה והיסטריה. בחסות הדת הזאת — ש"ידיעות", חברת החדשות של ערוץ 2 וגלי צה"ל הם מפיציה המובילים — מפחד הציבור לנקוט פעולה נועזת כדי לפרוץ את מעגל הדמים עם הפלסטינים. הדת הזאת, שביבי הוא כוהנה הראשי ומנסח הדוקטרינה שלה, משותפת לו ול"ידיעות". בממד רגשי עמוק, בקרביים של הבוחרים, "ידיעות" מחזק את שלטון נתניהו, בניגוד להתקפות האישיות עליו, שממילא נתפשות כקטנוניות ורכילותיות כמעט." |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם זו מלכודת אני נופל אליה בעיניים פקוחות. זה שהקיצוניים של צד אחד יותר אלימים מהקיצוניים של הצד השני לא שובר את הסימטריה. שני הקווים הקיצוניים מסוכנים בעיני לאופיה של המדינה - מדינת כל אזרחיה ובית מקדש שלישי. מרזל אינו בקונצנזוס. אם השתנה משהו מאז תגובה 614800 ותגובה 642638 זה לדעתי רק התרחבות של המרכז, ובעוד שלשה ימים נדע אם צדקתי. ובאשר לציטוט של רוגל אלפר- הוא אמנם מחדד ומקצין, אבל הוא מתאר נכונה תחושה שנמצאת ברקע, גם אצלי. כמובן שאצל רובנו התחושה הזו חולקת מקום רגשי עם תחושות נוספות: גם של עוול לזקנה במחסום ולמסתנן במתקן הכליאה, אבל אי אפשר להתעלם מהרקע הזה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תוצאות שונות בבחירות (שגם אני מייחל להן) לא ישנו את בעיות היסוד במדינה וגם ממשלה יותר ''פרוגרסיבית'' תיבחן על פי צורת טיפולה בהן. שינוי המצב הקיים בכל התחומים הדורשים שינוי כזה - הכיבוש האינסופי, חוסר השיויון למעשה של ערביי ישראל, כליאת הפליטים מאפריקה, שלטון הטייקונים במדינה, הפער החברתי ההולך וגדל, כולם דורשים פעולות וגישות ''קיצוניות''. התשובה הטכנוקרטית שענית לאיציק בזמנו אינה רלבנטית. קיצוניות נמדדת בתוכן דבריה ולא במיקומה הגיאומטרי מאמצע המפה הפוליטית. ראינו כיצד ממש לא מזמן שווק ליברמן כ''מרכזי'' ו''מתון''. זה האיש שבכל קריאותיו קורא להדיר את ערביי ישראל מהכנסת ומהמרחב הישראלי הציבורי. הגדרתו כמרכז לא תיתכן בשום גיאומטריה אוקלידית או לא אוקלידית מלבד בגיאומרטית קונצנזוס ה''רק יהודים'' של הרוב ה''מתון''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"הפער החברתי ההולך וגדל" - זו אכן מוסכמה מקובלת בשיח התקשורתי והפוליטי הישראלי. בפרק 3 של המאמר "שקרים, שקרים גסים וסטטיסטיקה: כיצד ייתכן שהישראלים חושבים שמצבם הכלכלי מידרדר למרות שההפך הוא הנכון?", בודק אורי כץ טענה זו, ובמאמר כולו גם טענות כלכליות אחרות המקובלות על השמאל. על סמך הנתונים הסטטיסטיים הידועים הוא קובע: "ניתן לומר די בביטחון שהמגמות בנושא עוני ואי שוויון הן חיוביות לפחות בחמש השנים האחרונות אם לא יותר, אם כי לא בהכרח בהשוואה לשנות התשעים, ולגבי חלק מהנושאים חסרים נתונים לגבי השנים האחרונות. כך או אחרת, אין שום בדל של הוכחה לטיעונים החוזרים ונשמעים מפיהם של פוליטיקאים ואנשי תקשורת בדבר מגמת הידרדרות בעוני או אי שוויון בחמש השנים האחרונות. האי שוויון לא גדל, הוא קטן." |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה לא הלמ"ס שיודע את הנתונים הידועים? הלמ"ס: כ-40% מהציבור לא גומרים את החודש | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זו כותרת פוליטית, שאין לה קשר לפערי הכנסות והוצאות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אגב, ספציפית הדוגמאות שציינת אכן לא נראות לי שנכללות במושג הנ''ל, עד כמה שחלקן נראות לי בזויות. אמנם חלקן ממש גבוליות, אבל ניחא. בין השאר כי רובן נכללות בתוך חופש הביטוי, ומלבד צעקנות תקשורתית אינן מחוללות בפועל מעשים מסוימים. (במונחי ה'תועלת' שלך, מן הידועות שמרצים באוניברסיטה נוטים להביע דעות שמאלניות, כי זה מגביר את ההערכה אליהם בקרב המילייה המקצועי הבינלאומי אליו הם משתייכים - שזה אומר הקולגות שלהם והמעסיקים העתידיים שלהם מחו''ל. ככה שהם לגמרי מדברים מהפוזיציה). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רק הזכרת אוניברסיטה (פט קונדל מעולה כתמיד) | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |