 |
|
 |
||
|
||||
 |
ההחרפה הנוכחית ביחסי מצרים -חמאס, מדגימה לטעמי איך שלטון חמאס על הרצועה מקרין את הלחץ על מצרים במכלול היחסים שלה מול ישראל והפלסטינים. שלטון הרשות לעומת זאת, מקרין את הלחץ על ישראל, היינו מרעיל יחסה של מצרים לישראל, לטובת הפלסטינים. הנה כי כן שבה ונראית לי נבונה ההחלטה שלא לנסות הפיל את שלטון חמאס במבצע צוק איתן. בעיניו של בוז'י, בעיניה של ציפי, טוב הדבר להרעיל את יחסי מצרים כלפינו, להסתבך, לספוג הרוגים, לשחוק את כושר העמידה של הציבור הישראלי במלחמה, כאשר בכל יום עשויה להתלקח מלחמה אמיתית, גדולה בהרבה. כי הדבר משתלב בפילוסופיה הכללית שלהם לפעול להקמת מדינה פלסטינית, זו החוכמה של אחאב ואיזבל אלה, וזו החוכמה היחידה שיש להם בראש. ותדע כל אם עבריה, ולא תחשוב שיש דברים גדולים בגו. אין טעם להתווכח עם האספסוף הנבער. ביותר נבער ההמון לעת בחירות, בשעה שהוא חושב שהוא חכם. צפיתי בסרטון הישיבה הפנימית של אייל ארד ובה הוא מתאר במילים את האסטרטגיה שלו, לדרוך על הצוואר של נתניהו ולמעוך. כמו חיה, והוא יודע טוב יותר. מקצועיותו, הדבר שהוא מוכשר בו ביותר, הוא לעורר את החיה שבאנשים, לעורר בהם את היצרים האפלים, את תחושות הקיפוח, המרירות וכיו"ב, כי כך ממש כך קל ביותר להוליך את הציבור שולל. מישהו חושב שבין האזניים של אייל ארד עוברת חכמה ולו מחשבה בעניינים מדיניים ואחרים. ותדע כל אם עברייה שבסך הכל רוצה שלילדים שלה יהיה טוב, איך עובדים הדברים, ומיהם האנשים שמעצבים ומכריעים בסצנה הישראלית. העניין של איראן איננו רק הגרעין, "שוט שוט" למיניהם. העניין של איראן הוא גם ובעיקר הסנקציות. עשרות מיליארדי דולרים שבמהרה יהפו למאות מיליארדים וירימו את איראן על הסוס בשעה שבמזרח התיכון שורר ואקום. כולם כל כך נועזים ומפתיעים, לעשות "שלום אזורי" ומיהם אשר מתכננים במפורש לחמש את הגדה המערבית? האם אלו הם הסעודים? מי שחושב להישג שמדינות ערב כמעט הכירו בגושי ההתנחלויות, כנראה לא מבין מה מונח על הכף. וזו הסיבה לדבר, שפושעי אוסלו לא מסרו דין וחשבון לציבור, ולא קם אחד מן העלובים האלה לקטוע את השגיונות של אוסלו. ולא קם אחד מאלה להיות כנה אפילו לא עם עצמו, ולו קם, בוודאי היה נותן דעתו על החבל. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
היה זה לא בלתי נאה לשמוע את נציג המפלגה הערבית מדבר באולפן על הערכים האנושיים האוניברסליים והאדם באשר הוא אדם, וגם גער בנימה חביבה בנוכחים לומר, מה לכם מדברים בדברים קטנוניים ופלגניים ואני כלעומתכם מדבר על האדם באשר הוא אדם. אבל סרטוני התעמולה של המפלגה הערבית לציבור הערבי לקראת הבחירות אינם מדברים על האדם אלא על העם, השעב, והם אינם אוניברסליסטיים כפי הדברים באולפן, ואין אני מדבר על שנים קודמות בהן דחק איש התעמולה על המסך להכשיר ג'יובנא ועקולנא הווי אומר להיערך בצורה אזרחית לקראת מערכה שתבוא בעתיד. וגם כעת באמור הנציג החביב כי אנחנו נפעיל את המשקל שלנו למען השלום, מתמקד לפתע המבט בעיניו ונעשה תקיף כנותן ביטוי לאמת חבויה אשר שוכנת מתחת לפני הדברים. אין אשמה בדברים, אבל גם סודות אין. וגם אין הדבר בגדר סוד לראות איך החלקים מתחברים, החלקים השונים והמחנה האנטי ציוני בתוכם, מתחברים מן העברים השונים, והמילה שלום מהווה שם קוד לדבר שאין מדברים עליו. פושעי אוסלו, מנוולים שלא התייצבו בפני הציבור וגם לא בפני ההיסטוריה כדי למסור דין ודברים. במדינה הזו לא מנהלים משפט על מדיניות. אמון עיוור נותנים משום מה בנבחרי הציבור. את השמירה על הדמוקרטיה הפקידו בידי הכלבה הקרויה תקשורת. בשנים האחרונות עלתה ביקורת נוקבת על אוסלו, ולא מאותה כלבה מושחתת ושמנה. הביקורת הזו לא נענתה. מעט קוסמטיקה נעשתה, שינוי שם המפלגה, אבל לא שינוי במהות. יתכבדו נא נציגי השמאל לעלות ולהסביר את אוסלו לציבור. לעלות ולנמק את מה שהם מתכוונים לעשות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם יש נימוק לאוסלו - ניתן לאומרו. אין דבר קל יותר מאשר לנמק דבר ממשי. אדם שבפיו נימוק, יקפוץ ויטען, ולא יסתיר מאחרי תעמולת בקבוקים. בל יאמין הציבור לדרגות. אנשי צבא מתחנכים על סט ערכים משימתי. הם אינם בנויים להבין את המדיניות. זה במיינד סט שלהם. כאשר הם ניגשים ליישם אותו על המדיניות, הם נוהגים בפשטנות פושעת. השלומיאל הגדול ביותר בתולדות המדינאות הישראלית שעל פשעיו משלמת ישראל עד היום, הוא בדיוק הרמטכ''ל הביטחוניסט, החייל המעוטר ביותר בצה''ל. האומרים ''שוט שוט'' ואין הכוונה לשר החוץ הישראלי שמעת לעת מתבטא בצורה משונה, אלא לאנשי מזרועות הביטחון. האומרים ''שוט שוט'' אינם מבינים מהי מדיניות. אינם מבינים מה תכליתה של המדיניות. אינם מבינים מהם הכוחות בשדה המדיני בשונה משדה הקרב. סמלי הדבר ומרתק כאחד להעמיד כנגד ''דונט טוק'' שלהם, את ''יש לנו קול ונשתמש בו'' של נתניהו. רק פקיד בעל הלך מחשבה פקידותי, יכול להמליץ, כפי שהמליץ הערב מעל האקרנים בבחינת המלצה מדינית אסטרטגית מושכלת, להמתין לסוף החודש עד לקבלת טיוטה מן ההסכם האיראני - אמריקאי, כדי שאפשר יהיה ''לבחון אותו באופן מקצועי.'' כך ממליץ הערב אחד מאנשי השם מעל האקרנים. להמתין עד לאחר שייחתם הסכם, כדי לבחון אותו. לאחר שייחתם ויהיה לדבר מוגמר. הרבה דברים אפשר לומר על נסיעתו של נתניהו לוושינגטון. אבל אדם אשר מוציא משפט כזה מפיו, לא יכול להיות מדינאי ולעולם לא יהיה מדינאי. בל יאמין הציבור לדרגות, בל יאמין למתגודדים על בגדי המלך. אם יש נימוק מדיני, אסטרטגי, ווטאבר, כלשהו לאוסלו, ניתן לאמרו. יקום אדם ויאמרו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איש לא יאמר. הכל יודעים לומר מה צריך לעשות. לומר למה - אינם יודעים. ''לנסות את מזלם'' על הרולטה- יודעים. אבל למסור דין וחשבון לאחר מכן, אינם יודעים. הכל באים לשחק באותות ובמופתים, לעשות כשפים. להצטלם בועידה עם איזה שיח', לדחוף את שמם להיסטוריה, לקטוף את התהילה. ואינם יודעים שהמדיניות היא מלאכה סיזיפית, ארכנית, קשה, סבלנית. איש לא יאמר, כי אינם יודעים לומר. -- כי מעולם לא נתנו על כך את הדעת--. וזה הדבר, שעליו איש לא מסר את הדין. שאוסלו נישא על כנפי הדמיון, שאוסלו התנהל ללא מחשבה תחילה, ללא אסטרטגיה, ללא תכנון באופן עיוור בידי אתונות וחמורים. בידי מנוולים אשר לשעתו היו גיבורים, וכעת אין להם טיפת יושרה לצאת אל הציבור ולהסביר. ולפי שאינם יודעים לומר, ואינם יודעים להוסיף, מוסיפים הם את קולם לצווחה הכללית, והייתה האליטה השמאלית לאספסוף. מכרמי גילון ועד לעמוס עוז. אספסוף. לא בשיחה כי אם בכוח, לא ביושרה כי אם בנכלולים. על כן לא ייפלא שבחרו להגדיר את עצמם כדרך שבה מגדירים עצמם תמיד הפנאטים בטרם חורבן. הם רוצים לבצע ''מהלך מכריע''. העולם נמצא על הדקה התשעים, נגמר הזמן של העולם והוא עומד על מהלך אחד מכריע. זו דרכים של הפנאטים מאז ומעולם, וטוב הדבר שכך בחרו לדבר למען הסר כל ספק לגבי מיהם הפנאטים של דורנו. ''נאום נתניהו'' כך זועק אחד העיתונים מהבוקר, ''הוא איום קיומי''. אנשים מבוגרים כותבים את הדברים האלה. באמת אנשים מבוגרים עם משפחות, עם חליפות מקטורנים. וזה לא שיש טעם להחליף איתם דברים, לעצמם הם אינם מקשיבים. אבל להגיד להם -''לא'', צריך. ביותר צריך השמאל לצאת מאומניפוטנטיות שלו. האנשים האלה אינם מסוגלים לקבל את גבולות המציאות, את חוקי המציאות. אמירת ''לא'' היא הדבר שלה הם זקוקים יותר מכל. אנשי אוסלו מוכרחים ללמוד לחייב את המציאות. על כל מאבקיה ותחלואיה. על המתחים שבה. את המציאות הסיזיפית, ולא את הפנטזיאה. עליהם להבין שהדברים אינם מסתכמים בבעיטה בראש. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הופעתו של סולימאני בעמאן במרץ 2015, היא סימן דרך מונומנטאלי. טוב שמסרו הקצינים את דעותיהם, טוב שחיוו את דברם, טוב שפרשו את משנתם, לפי שכעת יכול אדם להיות משוכנע שהם חיים בעולם האתמול. כל זה אינו שעל מנת להפנות טרוניה, כיוון שאין זה תפקידם. גם לא מתפקידם של הסופרים לתאר מה מונח על הכף בבחינה מדינית, אלא זהו תפקידם של הפוליטיקאים. אלא ששדרת אוסלו חולשת על הפוליטיקה השמאלית וכופה על השמאל - קיבעון. הרציונלים המערכתיים שתמכו באוסלו, קרי הגמוניה אמריקאית וסדר בינ"ל המבוסס על נורמות בינ"ל ועל חוק בינ"ל אינם קיימים עוד. העולם של אוסלו איננו קיים עוד. היום מופיע סולימנאי בעמאן, ולמחר ברמאללה או במזרח ירושלים בתור אורח של ג'יבריל רג'וב. רוב הציבור יכול להסכים על הגבלה של ההתיישבות באזורים מסויימים, כדי למנוע או להפיג את החרדה השמאלית מפני מדינה דו לאומית או מדינת אפרטהייד. על זה אפשר להסכים. אבל אוסלו איננו פקטור ביחסי הכוחות אשר מעצבים את האירועים במזרח התיכון. אוסלו לא ישפר את מעמדה הבינ"ל של ישראל, הוא לא ישית "ברית אסטרטגית" עם המדינות הערביות, והוא לא יאבטח את הזירה לקראת מלחמה שתבוא או לא תבוא. לדעתי היא תבוא. המלחמה היא בפתח, וזוהי רק שאלה של זמן לראותה מתלקחת ואין לדעת באיזו עוצמה. אך בעת הזו, ניירות הם אוויר. יחסי הכוחות בזירה משתנים במהירות, קצב האירועים טומן בחובו הפתעות הרות גורל, משטרים קמים ונופלים, משטרים מחליפים את האוריינטציה שלהם בן ליל. בעת הזו הכוח קובע, ואין לדעת מי או מה ישתרר בסופו של יום בזירה, ואין לדעת מי או מה יכתיב את הפוליטיקה האזורית ומה יהיו התנאים שלו. מי שיבלע את הפתיונות של היום, למחר יקבל את הקרס. אם יש סיכויים עבור המדיניות הישראלית, הם אינם עוברים באוסלו. וייתכן שהם אינם עוברים במדינות ערב כלל. ייתכן שהם עוברים במדינות אחרות אשר מגלות עניין במה שמתרחש במזרח התיכון ובשאלה וכיצד הוא ייראה לאחר הטלטלה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בהתייצבו בראש עצרת השמאל כשבועיים לפני הבחירות, הציג מאיר דגן את מאיר דגן בתור שמאלן. מאיר דגן ולא אחר. האנשים אשר הריצו אותו לעשות זאת, עשו שימוש ציני ביוקרתו העצומה לעניין פוליטי פרטיקולרי. כעת, עוד יש עודף בפיותיהם לומר- למה טוענים על מאיר דגן שהוא שמאלן. מה שעשו הקצינים לצורך קמפיין הבחירות גובל בהפיכה צבאית. אף אחד מלבדם לא ביזה את הצבא כל כך, אף אחד מלבדם לא ביזה את הממלכתיות כדי כך לצרכים פוליטיים. מי שנתן יד לדבר הזה, מי שמסר את פרצופו לדבר הזה..מי יודע, אולי יצטער. מה שעשו הסופרים, הוא התועבה הגדולה ביותר שיכולה הייתה להתרגש על עולם הספרות, על חירות היצירה ועל ההומניסטיקה בישראל. מי שמאשר היום את הטענה של נתניהו כלפי גילדת הסופרים הוא לא אחר מאשר חיים באר עצמו באומרו כי בעתיד איש מקהילת הסופרים לא יסכים ללחוץ יד לנתניהו. ומאימתי יש קהילה בסופרים. מאימתי נעשתה קליקה פוליטית בסופרים. העניין הוא שכדי לשמוע את מה שיש להם לומר, הן הקצינים והן הסופרים, יכול אדם לשמוע מכל טור דעה סוג ז' בעיתון של האנטישמ הנאלח לבית שוקן. וזה הדבר המזעזע אשר נחשף מן הפוליטיזציה המזעזעת כשלעצמה של הספרות ושל הדרגות. שמקרב האנשים שאמורים לכאורה להוביל את החברה בישראל, נחשפו שבלוניות, כפייתיות, קיבעון ובינוניות, והגרוע מכך הוא שהקליקה הזו משכפלת את עצמה, דורסת את הכוחות הצעירים ומטביעה בהם את עצמה. ישראל צריכה סופרים חדשים. ישראל צריכה קצינים חדשים. והם יופיעו. אם הגילדה הזו אשר פניה להרס, לא תספיק להרוס אותם באמצעות הנציגים הפוליטיים שלה, בשקיעתה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי לך ברור מאליו ההמשך אבל אני נותרתי באפלה. מה קורה כאשר מאיר דגן מציג את עצמו כשמאלן? הוא מפסיק להיות מאיר דגן? הוא הופך למקולל? הוא מבזה משהו? נא הסבר לי את הקשר, כי ברור לי שנדמה לך שאיזה חוט שני עובר בין המשפט הראשון, השני והשלישי שלך, אלא שאני הקורא פספסתי אותו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בוודאי שאיננו מקולל. דעותיו כראש המוסד וכגיבור ישראל הנערץ צריכות להישמע. איש לא השתיקן. אך הן אינן רק דעותיו כאיש מופת וכגיבור נערץ, אלא גם כאיש שמאל. מותר להגיד שהוא איש שמאל? שמא בכלל הייתה זו עצרת ממלכתית כפי שאמני הזיוף שקדו לשוות לה. עכשיו אומרים על דפי העיתון שקשר על השלטון, למה אתם אומרים על גיבור ישראל שהוא איש שמאל. אלא שדגן אינו יחיד והתופעה שברקע איננה סוד. היא לא סוד אלא בעיני אלה המעוורים את עצמם, לא כי אינם רואים אלא כי אינם רוצים לראות. ואך סמלי הדבר שעל דפי אותו עיתון מסויים, מתכנסים באותו יום ממש גם קצין וגם סופר כדי לקשור על השלטון. ואין זה אלא שיד נעלמה אספה קציני צה"ל ואנשי ביטחון בדימוס, ממש כשם שיעצה רינה מסריח מעל האקרנים, והנה היא מציגה אותה יד נעלמה, מעשה תיאטרון, את אוסלו כדעה של "קהילה" בטחונית, כדעה פוליטית צבאית. וכדי שנמחיש את משמעות הדברים, יגייס גם הצד השני קצינים ויעמיד אותם כנגד הקצינים, ויעמדו קציני צבא כנגד קציני צבא להתווכח על אוסלו. אל תישאר באפלה. הדמוקרטיה הישראלית היא מאחז עיניים. "המשטרים הטוטליטריים" הם דחליל שמניפים שליטי המנגנונים החדשים. 1984 זה כאן ועכשיו, רק בעטיפה אחרת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ההצלחה הגדולה ביותר של הימין הפוליטי בישראל היתה להפוך את המילה "שמאלן" לגנאי בפני עצמה. התיוג של מאן דהוא כ"שמאלן" מיד עוטף אותו בשכבות של אסוציאציות שליליות ומאפשר להתעלם מדבריו בקלות, וממש להחריש את השיח הציבורי. אני לא יודע איך זה קרה, אבל בתהליך ההתחרשות של הימין כאשר מישהו מתויג כשמאלני זו התשובה עצמה ואין צורך ממש לענות לדבריו, ולא משנה כמה ביטחוניסטי הרקע שלו. למרבה פליאתי כך קרה אפילו לראשי השב"כ לדורותיהם שהביעו דעות "שמאלניות" בסדרה "שומרי הסף", וכעת לראש המוסד לשעבר דגן. מצד שני הייתי לאחרונה עד לתאטרון שמועלה על ידי העיתון. אתמול בבוקר המתנתי לטיפול שיניים1 וכך הצלחתי לקרוא את עמודי החדשות של "ידיעות". לא היה קשה להבחין בתזמור המערכתי האחיד והברור שעלה מעמודי החדשות נגד ראש הממשלה. אני לא מחסידיו של ביבי ועדיין כשעברתי מכותרת לכותרת הרגשתי מאד לא נעים. הרגשה די דומה להרגשה שיש לי כשאני צופה ברני רהב בעבודתו. בהשוואה, עיתון הארץ המשוקץ נוקט בקו הרבה יותר הוגן מול ביבי. מאמר המערכת מיום ששי האחרון אפילו תמך, שומו שמיים, בעמדה שהביע ביבי בנאומו בקונגרס. __________ 1 קלאסיקה, הא? העיתון היחיד שאני קורא באורח סדיר הוא "הארץ" של יום ששי, וגם זה הרבה פעמים באיחור של כמה ימים. אני כמעט ולא צופה בערוצי החדשות בעברית וגם ברדיו רוב הזמן אני מאזין לגלגלץ, כך שהחשיפה שלי לערוצי המיינסטרים בחדשות נמוכה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ידיעות אחרונות רוצה שיחוקקו חוק לסגירת ''ישראל היום'' יתכן שיש לו דיל עם הרצוג בעניין זה. זו מלחמת השרדות של ''ידיעות'' ולכן ידיעות יעשה הכל להמליך את הרצוג. מאידך, בכלל לא ברור שחוק כזה אם יחקק יעבור את בג''ץ. איכשהוא נראה לי שזה מהלך לא חוקתי לסגור עתון, סותר את חופש הבעת הדעה. חוץ מזה, נראה לי שישראל היום יכול להיות יהיה עתון רווחי, ירוויח ממודעות וכן מכוח השפעה פוליטי. (כוח השפעה פוליטי יכול להיות מתורגם להכנסות כספיות .) לכן הטיעון ששלדון תורם כסף נטו לליכוד אינו נכון, יש פה קח-ותן בין שלדון לליכוד. לדעתי המלחמה של ''ידיעות'' אבודה. עתונות כתובה בתהליך נסיגה בלתי נימנע. מעבר לאמור לעיל. נראה לי שהליכוד יחטוף מפלה בבחירות הקרובות. ביבי השליט במדינה קפיטליזם חזירי ובבחירות הקרובות עובדה זו חילחלה לכל הציבור. ביבי אשם ביוקר המחיה וביוקר הדיור, ביבי אשם בשחיקת חסכונות לרבות שחיקת חסכונות הפנסיה. ביבי רצה לכפות על החוסך הסולידי להשקיע בבורסה והוא לא נבין שהמשקיע הסולידי לא רוצה להשקיע בבורסה, סולד מהבורסה. ביבי חשב שאפשר לרמות את כולם כל הזמן - הוא טעה. הממשלה האחרונה היתה הצ'אנס האחרון של ביבי לתקן את הקלקלה החזירית שלו והוא החמיץ את הצ'אנס. לכן ביבי ישלם את המחיר וילך הביתה. אמרתי דעתי זו (פחות או יותר) מייד לאחר ההכרזה על הבחירות האחרונות, נראה לי כרגע שניבאתי נכון. המעשה האידיוטי האחרון של ביבי הוא ההליכה לבחירות, בחירות מיותרות מטעמים אישיים של ביבי , חשש מהעליה המנהיגותית של בנט ושל לפיד). ביבי פחד גם מכחלון וסער והשאיר אותם קטנים , עכשיו ביבי יחטוף על זה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יכול להיות שישראל היום יהיה מתישהו רווחי. אחרי שהוא יחסל את כל מתחריו ויוכל לגבות את המחיר הרצוי. אז מה שיש כאן זה סתם תחרות לא הוגנת של בעל הון זר בתעשייה המקומית. לעניין הפחד של ביבי, הנה תאוריית הקונספירציה של הצ'יף. כאמור, לא אמין, אבל חביב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה שהצ'יף הפך להיות משופשף מאוד ומוצלח למדי בתרגילי ניתוח כאלה. כבלבניסט חובב אני מסכים עם חלק לא קטן מהרשום שם ברמה הניתוחית. תוצאות הבחירות, כמו גם הקואליציה המתגבשת, בהחלט גם מחזקות מסקנות מסויימות שם. כל הכבוד דובי! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם אכן הפכה המילה "שמאלן" "לגנאי בפני עצמה" בקרב חלק מהציבור1, לדעתי אי אפשר לייחס זאת להצלחה שנובעת מפעילות איזו שהיא של הימין, והכבוד כולו מגיע לשמאל עצמו שטרח על כך בחריצות לא מעטה מאוסלו והלאה בנחישות רבה, גם כשהחלו להתגלות התוצאות הרעות של המעשים האלה. 1 לפחות מהסקרים האחרונים לא בטוח כלל שהקביעה הזאת נכונה לגבי רוב הציבור. הלוואי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דב, השימוש במילה "שמאלני" כמילת גנאי התחיל, לכל הפחות, כבר בשנות השמונים, כך שלהאשים את אוסלו בזה זה קצת בעייתי. (למעשה, יש לי ציטוט של בן-גוריון מ-1954 שבו הוא מדבר בגנות "השמאלנים החותרים לשיתוף פעולה עם מק"י"). לאחרונה התפרסם סקר בחירות שגם שאל אנשים איך הם מגדירים את עצמם. רק 8% אמרו שמאל, ועוד קצת "מרכז-שמאל", לעומת כ-60% שאמרו ימין ומרכז-ימין. ובכל זאת, ראה זה פלא, גם בסקר הזה לימין אין רוב בבחירות. איך זה קורה? כי המותג "שמאל" מורעל. אנשים לא מוכנים להיות מזוהים עם המילה שמאל למרות שהם מסכימים עם המדיניות שמקדם השמאל. זה כמו נשים שתומכות בשיוויון זכויות לנשים אבל לא מוכנות להגדיר את עצמן כפמיניסטיות, כי "פמיניסטית" זו מילה שהפכה למזוהה בקהלים מסויימים עם רדיקליזם. הימין בישראל כבר כמה עשורים מנהל קמפיין שמזהה בין שמאלנות לבוגדנות ושנאת המדינה. בסופו של דבר, זה מחלחל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הציטוט של בן גוריון לא נראה לי רלוונטי כי מפלגתו שלו הייתה מפלגת שמאל כמו ''המחנה הציוני'' היום, ואם אכן הציטוט נכון, קשה לי להאמין שהשימוש שלו במילה ''שמאלנים'' שקפה איזו שהיא מגמה בציבור אז. לעומת זה, הסקר שהבאתי נראה ממש רלוונטי, ולכן חשוב לדעת מתי בדיוק פורסם ואיך היו ייחסי התמיכה במפלגות אז בזמן שפורסם, כי הנתון הזה משתנה היום כמו מזג האוויר בעונות המעבר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בין בן־גוריון למק"י הייתה מפ"ם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הסקר הוא מאתמול: http://www.haaretz.co.il/news/elections/1.2585741 לגבי דב"ג, הוא לא חשב שהוא בשמאל. הוא חשב שהוא במרכז. ב"שמאלנים" הוא התכוון לקומוניסטים, באותו אופן שיש מי שאומר כיום "שמאלנים" וחושב "אנטי-ציונים". אגב, גם פרס לא חשב שהעבודה היא מפלגת שמאל (https://www.facebook.com/FromTheOubliette/posts/70072...). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם כך אני מקבל שכפי הנראה קיימת אצלנו תופעה מוזרה שבה אנשים מתביישים להגדיר עצמם שמאלנים ובכל זאת מצביעים עבור עשייה שמאלנית. אני מניח שאריק שרון גם לא היה מגדיר עצמו כשמאלני ובכל זאת עשה מעשה סופר שמאלני בהצלחה שאפילו השמאלנים לא היו משיגים. אבל עדיין אני מחזיק בדעתי שהתופעה הזאת לא נובעת מאיזו פעולה מוצלחת של הימין, אלא מסיבה אחרת כל שהיא שאיני מבינה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כשאסיים לכתוב את הדוקטורט, במהרה בימינו אמן, אני אתן לך לקרוא אותו, ואז אולי תבין את הסיבה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה במקרה דובי קננגיסר או סתם דובי רגיל ? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה לא מכיר את כתובת הדואר של הצ'יף? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כשאני לוחץ על הדובי הזה נפתח לי חלון של התקנת outlook ללא כתובת הדואר ואני לא בגיל של יכולת לטפל בדברים האלה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בדפדפן שלי (ונדמה לי שגם בכל דפדפן סביר) אפשר לראות מהי הכתובת כאשר מעבירים את העכבר על הקישור אליה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, העיקר שקיבלת תשובה: זה הצ'יף בכבודו ובעצמו. כפיים! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מירי, זו את?!? עכשיו אני מבין את הניק שבחרת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם אתה משתמש בדואר אלקטרוני hotmail והוא כופה עליך להשתמש ב- outlook כדאי שתפתח דואר אלקטרוני אחר שאינו hotmail (מומלץ gmail). את גימאיל החדש תהפוך לדואר המחדלי בדפדפן. ההתעללות של hotmail במשתמשיו שוברת כל הזמן שיאים חדשים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לנו יש דואל של גימייל ויהו אבל כשאני לוחץ עם העכבר על השם, גם לי נפתח האווטלוק, אבל עם כתובת הדואל הרלוונטית. אני גולש במוזילה אבל על המחשב מותקן גם אקספלורר כדי להכנס לאתרי ממשלה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נסה לעקוב אחר ההוראות כאן: https://support.mozilla.org/en-US/kb/change-program-u... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רוב הכניסות שלי לדואר הן דרך הטבלטים אנדרואיד. יש לי מספר דפדפנים (לפחות 7 לפי ספירה חפוזה) וזה משום שלכל דפדפן באנדרואיד יש מגרעות לכן הדפדפנים השונים הם כדי לעקוף את המגרעות. אני משתמש בדואר אלקטרוני ללא תוכנת קליינט מיוחדת כי איני צורך דואר בכמויות, לכן המימשק הפשוט ביותר (מימשק הדפדפן הכי בסיסי שאפשר) הוא גם הכי יעיל מבחינתי. לפני כחצי שנה (או שנה, לא זוכר) - הודיע לי הוטמייל שמעכשיו ואילך אני כפוי להשתמש בקליינט אאוטלוק בלי שום אופציה לעקוף אותו. עד כמה שיכולתי לבדוק אמנם אאוטלוק ניכפה עלי בכל הטבלטים ובכל הדפדפנים. מסתבר שהמימשק של אוטלוק לטבלטים שלי הוא בלתי נסבל, לא סתם מקרטע אלא פשוט תקוע. מאז אני הפסקתי להשתמש בהוטמייל חוץ ממקרים נדירים בהם אין לי ברירה (רק דרך מחשבי דסקטופ). הנסיון שלי עם דואר ג'ימאיל הוא הכי טוב. ג'ימייל בדרך כלל לא כופים עלי יותר מדי פרסומות (ובוודאי שג'ימייל לא כופים עלי פרסומות בכמויות ענק כמו שעושה הוטמייל , yahoo גם דוחף פרסומות לשירות אימייל אבל הרבה פחות מ- hotmail). חוץ מזה גיליתי לאחרונה שג'ימייל משתלב טוב עם שירותי ענן אחרים של גוגל (כונן רשת google drive ותוכנת אופיס בענן google docs office ). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הוטמייל לא שובר שיאים חדשים, הוא כבר לא יכול להתחרות בעצמו יותר. אני נטשתי אותו לנצח לאחר שאי-אז בתחילת שנות האלפיים קרה שלא נכנסתי לחשבון במשך איזה חודשיים ובתגובה מיקרוסופט פשוט סגרה אותו. לא הקפיאה, לא שמרה אפשרות שחזור כלשהי (אפילו בתשלום). מת וזהו. בהתחשב בכך שכל מה שהיה שם היה טקסט בנפח כולל של לכל היותר כמה מגבייטים, זה היה אקט מטופש לא פחות משהיה אכזרי - ואני חושב ששום דבר שהם עושים היום לא מתקרב לזה אפילו. דןןקא במקרה הספציפי הזה נראה לי שהבעיה לא קשורה לאאוטלוק אלא להגדרות הדפדפן. הדפדפן מקונפג כך שלחיצה על כתובת דואל מפעילה את מה שמוגדר כיישום ברירת המחדל לדואל, במקרה של אקספלורר מן הסתם היישום הזה הוא משהו בנוסח אאוטלוק אקספרס; אפשר לשנות את זה בהגדרות. בהערת אגב, אני דווקא לא הייתי ממליץ על ג'ימייל. אני אמנם משתמש בו, אבל לא אוהב אותו - כל פעם מחדש אני תוהה איך הפורמט הלא נוח הזה כבש את העולם. אתה יכול להסתכל, למשל, על הדואל של יאהו שנראה דומה מאד ליישומים כמו אאוטלוק או ת'אנדרבירד - רק בדפדפן. הוא מאפשר לך לפתוח במקביל מיילים שונים בלשוניות, הוא נותן לך חלונית preview שמאפשרת לעבור על הודעות בזו אחר זו בעזרת מקש חץ בלי להכנס לכל אחת מהן בנפרד, הוא מאפשר גרירה של הודעות אל התיקיות (הוא גם לא קורא לתיקיות "תוויות"!). הממשק של ג'ימייל הוא בעיניי פרימיטיבי ומסורבל מאד ביחס לזה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מבחינתי היתרון של ג'ימייל הוא דווקא היותו פשטני. זה עניין אינדיווידואלי (למי שצורך דואר בכמויות מימשק פשטני אולי אינו מוצלח). לא זכור לי צורך מיוחד שהיה לי לפתוח בו זמנית מספר חלונות של ג'ימייל, אבל במקרה הנדיר מבחינתי אני יכול להכנס אל גימייל מכמה דפדפנים , כניסה בו זמנית, לכן זה קצת דומה ללשוניות שונות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תגובה 651916 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ועכשיו משהסכמנו שזה אני, נו? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בבדיחה שאני כרגע מתעצל לספר התשובה היא "נו נו?" חוץ מזה, שאלתי רק לצורך הסקרנות, כי זכרתי שאתה בעסקי מדעי המדינה ורציתי לאשש את החשד. כרגע המצב הפורמלי הוא שאני צריך לחכות שתגמור לכתוב את הדוקטורט, לא ? אז אנחנו לא ממהרים לשום מקום. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הקצינים לא תרמו דבר לדיון. לא מאיר דגן, לא יובל דיסקין, לא שבתי שביט, לא עמירם לוין, לא גיורא ענבר ולא כל מי שנתן את ידו לדבר הזה. קפוץ רגע למאמר הזה, תגיד לי מה מצאת שם. תרומתם של הקצינים לדיון בנושאים המדיניים או להבנת המציאות המורכבת של הסכסוך הישראלי ערבי, היא אפס. אפס. אפס. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הנה, ראה מה מצאתי שם: תגובה 39. חבורת שמולאנים גיס חמישי לילי11 במרץ 2015, 14:52 פיתאום היתאוררתם ורע לכם בוג'י הנחנך יעמוד מול אובמה אבו מזן חסן נשרלה הניה דעש חמס בעזרת השם ביבי יכבל 30 מנדתים ואתם תוכלו את הלב תגובה 40. שביט מנש11 במרץ 2015, 14:52 מעניין כמה כסף קיבלתם אתה והקצינים על מנת ללכלך על ראש הממשלה והימין. יש שמועה שמאות מיליוני שקלים שימנו אותכם ואת השמאל בעיסקה סיבובית מחוכמת ע״י אובמבה חוסיין אולי בעזרת אירן רודפי בצע שכמותכם. תגובה 41. ביטחון ישראל אורן11 במרץ 2015, 14:53 חבורת זקהים ממורמרים שלקיו יותר מדי ויאגרה בחייהם |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שלושת התגובות שהבאת נראות לי כתגובות של טוקבקיסטים בתשלום. כולל שגיאות הכתיב הכאילו אותנטיות. פרט לכך. הטענה של הגנרלים הזקנים ש"הסכם" של ישראל עם מי שלא יהיה - ישפר את מעמדה של ישראל - נראית לי מופרכת. כל האיזור סביבנו מתפרק לכן שום הסכם נסיגות מסיביות לא יביא יותר יציבות. דעת שאר העולם (קרי "מעמדנו הבינלאומי") זה סתם קישקוש שאסור לנו לשלם עבורו בקרקע בעלת ערך בטחוני. כדי להמחיש את טענתי בעניין חוסר התועלת בהסדרי נסיגות נחשוב על הסדר נסיגה ברמת הגולן שכל כך היללו אותו שמאלניים בזמנו. נניח שהיינו עושים הסכם נסיגה עם הנשיא אסאד הראשון או הנשיא אסאד השני — האם הסדר כזה היה משפר את מעמדנו ? כמובן שלא (היה אסאד ראשון ואסאד שני , הייתה סוריה והופה כולם התאיידו). גם ירדן ההשמית היא משענת קנה רצוץ. יום אחד ( עוד 5 שנים או 50 שנה) תהיה התקוממות שם וירדן המוכרת לנו תתפרק או תהפוך לפלשתין המזרחית. הנוכחות שלנו בגדה המערבית צריכה להביא בחשבון העלמות ירדן ההשמית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון. ולא רק את העלמות ירדן ההשמית צריכה הנוכחות שלנו בגדה המערבית להביא בחשבון. היא צריכה להביא בחשבון את העלמות ארצות הברית של אמריקה ושל האיחוד האירופי, כפי שנעלמו האימפריה הרומית, הממלכה הביזנטית, החליפות הערבית, הסולטנות העות'מנית, האימפריה הבריטית (בה לא שוקעת השמש לעולם) ורוסיה הסובייטית. בקיצור - אימפריות קמות ונופלות ואילו עמישראל חי וקיים לנצח נצחים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הסרקזם משעשע ובמקום. עם זאת, האם אתה מוכן לבחון אותו בכלים יותר כמותיים? למזלנו השוק המשוכלל של המאה ה-21 מאפשר לך לעמוד מאחורי מילותיך ולתרגם זאת להשקעה פיננסית מושכלת: בבואך להשקיע כספי חיסכון עבור ילדיך לתקופה של 20 שנה קדימה, כיצד תחלק אותם בין האג"חים של ארצות הברית של אירופה, האיחוד האירופי, והממלכה ההאשמית?1 1 אם התשובה שלך תהיה שונה מהחלוקה הטריויאלית של 1/3-1/3-1/3 המשתמעת מתגובתך הקודמת, יהיה נחמד גם לקבל הסבר לרציונל שמאחוריה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שכחת את האופציה של השקעה באג''חים של מדינת ישראל. או שאולי לא שכחת, אלא פסלת אותה בגלל הסיכון הגבוה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מתחכם במקום לענות. היא לא היתה חלק מההשוואה שלך מלכתחילה, ומלבד זאת אם מדינת ישראל תחדל להתקיים, כנראה שערך ההשקעות שלך זה לא מה שיעמוד בראש מעייניך. אבל אני מוכן לתיקון, ולחזור על השאלה עם האופציה הזאת. רבע/רבע/רבע/רבע, או התפלגות אחרת? ואם אחרת, למה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כשאתה קונה אגרות חוב אין לך עוד שיקולים1 מלבד הסיכוי של המנפיק להמשיך להתקיים? נראה לי שאם, למשל, האיחוד האירופי יחליט להתפרק, אז רוב הסיכויים ש(חלק מ)המדינות המרכיבות אותו יעמדו מאחורי אגרות החוב שלו, לעומת זאת, נראה לי שאם מחר הממלכה האשמית תפשוט רגל, היא לא תחדל להתקיים, ובכל זאת אגרות החוב שלה יאבדו מערכן. אני טועה? 1 כמו, למשל, הריבית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה רשאי להכניס את כל השיקולים, להציג את התיק שלך, ולהסביר למה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ושכחתי את השיקול של האינפלציה המקומית... הנקודה היא שמכל השיקולים, לא נראה לי שהמבחן שלך בוחן את מה שהוא מתיימר לבחון. אלמלא הייתי עני ובור, אולי הייתי שם כסף על אגרות חוב של האיחוד האירופי, אבל לא הייתי שם סכום דומה על הימור שהאיחוד ימשיך להתקיים בעוד עשור, להבדיל, נראה לי הרבה יותר כדאי כלכלית להמר על המשך קיומה של הממלכה האשמית מאשר לקנות אגרות חוב שלה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קורה כאן דבר מעניין: מישהו זרק טענה חצי הומוריסטית חצי רצינית לפיה נראה שהוא חושב שסיכויי הממלכה ההאשמית להתקיים בעשורים הקרובים רלבנטיים כמו אלה של ארה"ב ואירופה. אני ניסיתי להציע ניסוי מחשבתי רציונלי וכמותי, שבוחן את הטענה הזאת, או לפחות מנסה להעמיד אותה על קרקע מציאותית וניתנת לכימות. במקום לענות, כולם כאן מנטפקים אחד אחד את הפרטים הקטנים של הניסוי. מאחר והאנשים כאן מספיק אינטליגנטיים, לו רצו היו יכולים בקלות לסנן את הרעש, ולהתייחס לפרטים העיקריים ולא לזוטות. זה שזה לא קורה, רק מראה לי שבעצם זאת התחמקות מלענות על השאלה העקרונית ששאלתי. וההתחמקות נובעת מזה, שלו הם היו באמת עומדים בפני בחירה כזאת וצריכים לסכן משהו ולו קטן, היה מתגלה מה הם באמת חושבים על סיכויי ההישרדות היחסיים של ארצות הברית או של הממלכה ההאשמית, וזה היה מציב להם מראה לא נעימה מול הפנים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המממם... לא. זה ממש לא מה שקרה. מה שקרה הוא שאני ניסיתי להסביר לך למה הניסוי שהצעת לא באמת בודק את מה שהוא מתיימר לבדוק1, אחר כך, הצעתי לך ניסוי חלופי שכן יבדוק את מה שאתה רוצה לבדוק2, בהמשך עניתי לך את התשובה לשאלה העקרונית ששאלת3, ובנוסף גם עניתי לגבי הניסוי אותו אני הצעתי (שכאמור, לדעתי, הוא מוצלח יותר)4. אין כאן לא התחמקות ולא חצי התחמקות, אלא תשובה עניינית. מה שקורה כאן הוא שכשלא מצאת את התשובה לה ציפית, הסקת שיש כאן "התחמקות" ולא קראת את התשובה שקיבלת. זאת לא הדרך דו שיח. 1 "כשאתה קונה אגרות חוב אין לך עוד שיקולים..." 2 "...הימור שהאיחוד ימשיך להתקיים בעוד עשור..." 34 "...כדאי כלכלית להמר על המשך קיומה של הממלכה האשמית מאשר לקנות אגרות חוב שלה..." |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז כנראה לא הבנתי את התשובה שלך. אם אתה צריך לחלק את כספך בין הימור על המשך קיום ההאשמים, המשך קיום האמריקאים, והמשך קיום האירופים2, איך היית מחלק אותו? 2 הכוונה לממלכה, ארה"ב והאיחוד האירופי, בהתאמה, לפני שהניטפוקנים מעירים לי שהאזרחים האמריקאיים לא יכולים להתפרק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
60 על האמריקאים 30 על ההאשמים 10 על האירופים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יפה, אני הייתי מאזן את החלק ההאשמים והאיחוד, אם לא נוטה לטובת האירופים. בתור מדינה ששתיים משכנותיה התפרקו בשנתיים האחרונות, גם אם אני אשמח שהיא תשרוד כפי שהיא נראה לי שיש לא מעט סיכויים לרעתה, בניגוד למעצמת העל שכנראה תישאר באיזור בעשורים הנראים לעין. ועל זה נראה שאנחנו מסכימים, על פי ההשקעות שלנו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה לא שהמחנה המשותף היחיד או העיקרי של השכנות שהתפרקו היה האיזור בו הן נמצאות1... לירדן, נראה לי, יש כמה מאפיינים שמבדילים אותה מאותן שכנות, כמו שלגוש האירופי יש מאפיינים שמבדילים אותה משכנותיה שהתפרקו (יגוסלביה וברה"מ). מצד שני, לאיחוד האירופי יש משהו שאין לאף מדינה קיימת: אופוזיציה דמוקרטית חוקית, גדולה וגדלה, שקוראת באופן חוקי לפירוקה. 1 יש, אגב, עוד מדינות באיזור הזה... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה לי שהאזור והדת הרלוונטית הם המאפיינים העיקריים גם אם לא היחידים. ומצד שני, גם לא כל התפרקות נראית אותו דבר. תשווה את ברה''מ לסוריה למשל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שבהקשר הזה, המבנה הפנימי של המדינה והיחס בינה לקהילה הבין-לאומית הם מאפיינים הרבה יותר חשובים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הם כן, אם הם עשויים מפלוטוניום. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הם עשויים מאמריציום [ויקיפדיה]. להבדיל מהאירופיום [ויקיפדיה] יסוד זה אינו יציב ומתפרק. היסוד הזה דועך לנפטוניום, ולאחר מכן לפלוטוניום אבל בהמשך לאורניום. לא זכור לי שרוב האמריקים שייכים לפלוטונים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מוכרח להודות שלא בדקתי עם ספקטרומטר, אבל כל האזרחים האמריקאים שפגשתי עשו עלי רושם של תרכובות על בסיס פחמן ומימן בעיקר. אלה מהם שלגביהם זכיתי לקבל התרשמות מסוימת ביחס למסה שלהם תאמו את ההשערה הזו, ובהחלט לא את השערת הפלוטוניום. לעומת זאת, יש לי הרבה פחות נסיון עם איראנים, כך שאם תטען שהאיראנים עשויים מאיראניום לא יהיה לי אלא לקבל זאת. יתכן שסוחרי הבזאר עשויים אפילו מאיראניום מועשר ברמה גבוהה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אירניום מטוהר, אלו מהם שהתמזל מזלם לגור ליד טהרן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא כזה מזל. האוויר בטהרן מזוהם ברמה סינית קשה. צריך שם מטהר אוויר. אגב, איך מכנים איראני שמקפיד מאד על שימוש מדויק בלשון הפרסית? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה שהשבוע החלטת לבדוק לאיזה עומק מגיעה מאורת הגיקים שכאן. הולך לא רע עד כה, אל תפסיק. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מארח ואני מתפקד גם בתור המאתגר וגם בתור הגיק זה יוצא קצת מטופש. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גיקים יש פה הרבה, מאתגרים הרבה פחות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ניטפוק: השמש עדיין לא שוקעת באימפריה הבריטית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ברור, הרי כל ילד יודע שהיא שוקעת בים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בכל הרעש שעשו, לא אמרו הקצינים דבר שאפשר בכלל לדון עמו. כל הדברים שאמרו, מראשיתם ועד סופם, אינם אלא השתלחות אחת ממושכת, מתגלגלת באדם. חלק מתכנית לתקוף את נתניהו כדי לערער את המוניטין שלו בציבור. הם חושבים שהם מבזים את נתניהו. את עצמם הם מבזים ולראווה. למען יראה כל הציבור כולו, איך אלופים וראשי שב''כ וראשי מוסד מתנהגים כמו..פושטקים. כאחרוני אוכלי הנבלות. אחר כך יאמרו - אמרו עלינו שמאלנים, אמרו עלינו בוגדים. לא אמרו שום דבר. מה יש בכלל לומר. לא בוגדים. אידיוטים. חבורה של אידיוטים. מסתכל הציבור ומסתכלים גם האויבים אשר סביב, איך לרגל פורים שמו עצמם קצינים ואלופים ליצנים נלעגים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא צריך להתרגש ממה שאומרים הגנרלים ואנשי מודיעין. זה מעבר לתחום התמחותם. הם לא מדינאים, מקסימום יכולים להעריך התפתחויות מדיניות לטווח קצר של חודשים. פעם יחסו להם משקל, היום כבר לא. אין יותר הילה זוהר של הצבא ושל המודיעין, הם לא קולטים שהשתנו הזמנים , רק נדמה להם שהמעמד שהיה להם לפני 20 שנה השתמר. מצד שני ביבי כנראה עומד להפסיד בבחירות. לא בגלל ענייני בטחון או מדינאות (שבהם הציבור די סומך עליו), אלא בגלל הכלכלה הקפיטליסטית שלו שפגעה ביותר מדי אנשים. יהיה מעניין. אני לא חושש יותר מדי מהקמת ממשלת שמאל, כי בהחלטות של "שלום תמורת שטחים" כל ממשלה תיתקל בכנסת לעומתית. (במקרה של ממשלת שמאל היום, יחזור המצב שהיה בימי אהוד ברק כראש ממשלה, ברגע שהוא היה רך מדי כלפי הפלשתינים הוא איבד את תמיכת הכנסת וכן איבד מפלגות ימניות בקואליציה שלו). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב אחרת בנוגע למה שיכולה ממשלה, ומה שיכולים ראשי ממשלות בישראל לעשות לרע. מכל מקום הדמוקרטיה הישראלית לא מילאה את ייעודה. היא לא קיימה דיון ענייני ולא הציגה לבירור ענייני- נושאים והשקפות עולם. מי שנפגע מכל זה היא הדמוקרטיה עצמה. בסופו של יום כאשר תורכב ממשלה כזו או אחרת, יידע הציבור שהוא מסר לאנשים הניגשים כעת לעסוק בשאלות מכריעות את המנדט מכוח העיסוק במני נפתלי ובמטבח של שרה נתניהו. הלזאת ייקרא הכרעת הבוחר? מי יוכל לכבד את הממשלה לכשתקבל את החלטותיה? מי יוכל לכבד את הדמוקרטיה? האמנם זה האידיאל המדובר של ריבונות העם שאנשים מסרו נפשם עבורו? כל זה קרה ולא מפאת מחסור בלימודי ליבה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא. בגלל שראש ממשלתנו ניסה להסיט את תשומת הלב בעזרת נאום בקונגרס ולצורך כך פגע ביחסים עם ארצות הברית. זו נקודה קצת יותר מהותית. פרשיות שרה השונות סתם מדגימות עד כמה הוא מנותק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מסכים שלא נאמר דבר, לפחות בתמצית שהביאו כלי התקשורת. הסיבות האפשריות לכך לדעתי הן שתיים. האחת- הפשט שאמרת: אין להם מה לומר באמת, וכל הכנס מטרתו להשתלח ולהתנגח ובכך הוא ממשיך ומעצים את המסורת של רידוד השיח הציבורי עד שאינטל תבקש את הטכנולוגיה להכין ממנה מעבדים. השניה- שאינם יכולים לומר את שרצו באמת, מסיבות בטחון, וכל הדיבור מסביב מטרתו להזכיר למי שכבר יודע. בכל מקרה אני לא רואה תרומה לדיון הציבורי. במקרה הראשון ברור מאליו, ובמקרה שני זה לא עוזר לי בכלל- מי שידע יודע, ומי שלא ידע לא יודע. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
העובדה שלישראל לא הייתה אמירה לגבי מה שמסתמן בתור ההכרעה הרוסית וההכרעה האיראנית בסוריה, בלי שניתנו כל ערבויות לישראל, ללא כל ביטוי לאיזו התחשבות שהיא באינטרס או בעמדה הישראלית, היא הנותנת עד כמה העולם השתנה. עד כמה כללי המשחק הבסיסיים השתנו. לו היה בשמאל אדם רציני, היה קם ואומר לציבור- רבותיי, הסביבה האסטרטגית הולכת ומשתנה. הגיעה העת גם לרענן את תפישותינו. זה אמור היה לקרות ב- 2011. המחשבה שב -2017 עדיין צריך להתווכח עם מישהו על אוסלו.. כאן אין הכוונה לזלזל באנשים כאלה ואחרים או במחנה כזה או אחר. גם אין הכוונה לבוא חשבון עם טבע האדם המסריח. טבע האדם הבאוש, ובאמת אנשים יעדיפו למות מאשר לחשוב. אנשים יעדיפו להתאבד מאשר לומר שטעו. מאשר לומר שהטעו. גם אין הכוונה לבוא חשבון עם הדומן, ההונאה, השחיתות שמייצרת המערכת הפוליטית בכמויות שאין להן די, אלא שאין לישראל את הלוקסוס להמשיך ולהתבוסס בחלוקה שנוצרה סביב השאלה הזו אי פעם ב 1995. כאשר הרוסים רוצים להעניש את ישראל, למשל על הבעת תמיכה במדיניות אמריקאית, כלומר כאשר הרוסים רוצים להכאיב לישראל, הם מכריזים על תמיכתם באוסלו. כאשר צפון קוריאה מבקשת לענות לליברמן על איזו התבטאות תוקפנית שהייתה או לא הייתה, הם מביעים תמיכה באוסלו. זה כדי לאותת מהו האינטרס האנטי-ישראלי בעיני הרוסים. גם שאולי, ועמי איילון, וגלעד שר, ושכמותם מבקשים את אותו הדבר. גם הם רוצים את אוסלו. שקיימת שאלה דמוגרפית, שיש עניין עם המתנחלים, שיש שאלה "מצפונית" "פילוסופית" "מוסרית" "ערכית" (וכל אלה במרכאות כי רק טיפש יקנה את המילים החלולות האלה, אבל נניח שיש בהן אפס קצהו של אמת) כל אלה אינם קשורים ואינם מובילים בשום פנים ואופן אל מסקנה של הקמת -מדינה- ונדגיש את מושג המדינה, נוספת ממערב לירדן. צודק לפיד שטוען כי נכשלנו. בוודאי שנכשלנו. אבל אנחנו לא אשמים. היינו עסוקים. היינו עסוקים בלקנח לאלאור אזריה את העכוזיים. היינו בלאסוף את החרא של אורן חזן ושל קאיה נתניהו. על כן בסופו של יום לא רק שלא הוטב מצבנו, לא רק שהמדינה הסורית לא התפרקה, לא התבססו כוחות שיבקשו להגיע עמנו לשלום, לא הושגה דריסת רגל אמריקאית, לא רק שאסד לא הודח מן השלטון, אלא גם מיהר להכריז, ובזו הפעם תחת חסות הגנה רוסית, כי ישראל היא האוייב הראשי. אם בסוף כל אלה כל שנותר לנו הוא לבקש מן הרוסים לבל יתקרב חזבאללה לגבולנו, בוודאי שהפסדנו. והלוואי שההפסד הזה יהיה סטירת לחי מצלצלת לישראלים שכל כך זקוקים לאחת כזו. הסהר השיעי לא נועד רק להעביר נשק לחזבאללה ולבנות בסיסים איראניים בלבנון, אלא גם להיות דרך הסחר המוליכה מהודו ועד לים התיכון. הנמל הרוסי בטרטוס, הנוכחות הרוסית, האיום האיראני ההולך ונבנה על ישראל, כל אלה מצויים לא רק שעל מנת להישאר, אלא גם שעל מנת להתגבר. לדעתי אלו הן עמדות בסיסיות ואין לישראל מה לתת לרוסים כעסקת חליפין על מנת לחולל בהן שינוי. להפך. הרוסים יודעים כי באמצעות הערמת איומים כלפי ישראל, באמצעות גרימת מצוקה, הם יכולים לנצל את ישראל, לשחק בה ולהפעיל את הערוצים שלה לטובתם. אני לא רואה את ה-WIN-WIN שעליו מדבר נתניהו. בתוך כך ממשיכה השרה הנאצית שקד לדקור את הדמוקרטיה הישראלית בדרך להפיכת ישראל למדינת מפלגה. בגידה זו מתבצעת לאור יום. בפנים. סכין בלב. באין מפריע. תחת מעטה פניה הקרות של השרה הנאצית ושולחיה הסרוחים. אין לשמאל זמן רב להתעשת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפרים סנה פרסם אתמול מאמר דומה בו הוא כותב, בין השאר "ההסכם הרוסי־האמריקאי מותיר בסוריה נוכחות איראנית צבאית מרשימה...השלכות מסוכנות מבחינת ישראל: יצירת גשר יבשתי מאיראן לסוריה וללבנון...נתניהו טורח בשנתיים האחרונות להראות, כי ישראל איננה מבודדת...כל מסעותיו לאפריקה, למזרח אסיה ולמרכזה נועדו לשרת תכלית של פוליטיקה פנימית קטנה, לא מדינאות חובקת עולם." | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם הנסיעה לסין היא שנועדה לשרת פוליטיקה קטנה? הביקור של ראש ממשלת הודו? האם לנתק את הקשרים עם המדינות באפריקה בגלל שנתניהו הציג אותם לציבור בישראל? נאה כותב מר סנה. ח'מינאי ללא ספק שואף להפוך כל קו גבול עם ישראל לקו עימות על פי המתכונת של התעצמות החזבאללה. נדמה לי כי הוא גם הציג את הדוקטרינה הזו בספר שכתב אודות פלסטין ובאותה המסגרת של הקמת מדינה פלסטינית "לצד מדינת ישראל". כלומר לשריין ולהעצים ברקטות לאין מספר, בטילים מדוייקים, בתשתית צבאית איראנית לא רק את דרום סוריה, או את עזה, אלא גם את חברון, את ערי השומרון, את ואדי ג'וז, את אבו דיס, את סילוואן, את שועפאת, שכם, קלקיליה, אום אלפחם, ואדי עארה להפוך את כולם לבסיסי טילים במתכונת חזבאללה. כולם במסגרת "פתרון שתי המדינות". עכשיו בראותם את הממשות הזו קורמת עור וגידים, האם עכשיו יזועו? אני מניח שמאמר כזה לא היה מתפרסם בעיתון הארץ, וגם אתה לא היית טורח לקשר אליו כדוגמא למשהו, לולא נכתב שם - "בין השאר" כלשהו, שאותו גם טרחת לצטט, הנוגע לנתניהו. אני כמעט יכול לדמיין את העורך מפציר באפרים סנה לשרבב בתוך המאמר הענייני שכתב, גם איזו מילה לא עניינית על נתניהו. מה נשאר לך ולשכמותך מלבד האובססיה לנתניהו. על פושעי אוסלו לדעת כי הם ייתלו. מבחינה מטאפורית, אני מדגיש מבחינה מטאפורית. כחתימה היסטורית. הם ייתלו. מראשון ועד אחרון. מחיים רמון ועד לעופר שלח, מאלון ליאל ועד לגיורא ענבר, משאול אריאלי ועד לאמנון אברמוביץ'. מיונית לוי ועד לרננה רז. דוגמא ומשל לנבלת העם הישראלי בארצו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
להזכירך שגדול מיישמי אוסלו הוא נתניהו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שוב נתניהו. בל יסתיר השמאל מעצמו את מה שכולם יודעים. נתניהו ניצח את השמאל. ישאל נא השמאל את עצמו האם שני עשורים של מאמץ פוליטי אשר התרכז כנגד נתניהו באופן אישי, הובילו אותו לאן שהוא. האם הנציגים הפוליטיים שנשבעו "רק לא נתניהו" קידמו אותו או השיגו משהו עבורו. ולו כהוא זה. נניח שמכל הפרשות יצא משהו שיוביל לפרישתו של נתניהו, האם מישהו בשמאל ירגיש כי ניצח? יניח השמאל לנתניהו, אבל הרבה יותר חשוב, יניח לאוסלו. בל ישגה אדם לחשוב כי יכול יהיה להגשים את אוסלו או איזה מודל של "היפרדות" בדקה התשעים, בזמן פציעות. גם לו הרגיש השמאל כי זה הדבר הנכון לעשותו, זה לא מציאותי. זה לא יקרה. אם רוצה השמאל לשוב ולהיות אלטרנטיבה או להציג אלטרנטיבה, הוא מוכרח לשנות את תפישותיו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה העלת את אוסלו ועכשיו אתה נוטש אותו כשזה לא נוח? האם גם נתניהו יתנדנד על חבלי התליה שאתה מכין? מדוע אתה מוחל לו על דבקותו באוסלו ועל יישומו? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא חבלי תליה, כי אם צלבים. לא עונש, כי אם הוקעה. לא ליום, אלא לדורות. לא האדם לבדו, אלא הקבוצה כולה. כמו מי. כמו צדקיהו וחבר יועציו. עליהם לדעת- וזה מכיוון שיש אשר עשוי להתבלבל ולטעות ולחשוב או לומר לעצמו כי בהיותו באופוזיציה, ממילא סרה מעליו האחריות, ובהיות אוסלו רחוק ממימוש, אין מבחינים בו. --על פושעי אוסלו לדעת כי ייצלבו.-- מראשון ועד אחרון. הייתי רוצה לחשוב שבהתייחסך לנתניהו כאל שותף או כאל מיישם אוסלו, אתה מיתמם, אבל אני לא חושב ככה. כך וכך שנים של התבוננות במערכת הפוליטית, בשיח הציבורי, בנבחרי הציבור ובמרכולתם, בפרשנים וברכיאלים הפוליטיים ובמרכולתם, לימדו אותי שלא למהר ולחשוב שדברים נאמרים מתוך זיוף או מתוך הונאה, כי לכאורה אין להעלות על הדעת שהם נאמרים ברצינות. וזאת למדתי, יש להעלות על הדעת שהם נאמרים ברצינות. על כן בהיות נתניהו גדול מיישמי אוסלו לא נותר לי אלא לשמוח עבורך ועבור מחנה אוסלו על אשר מצא לו מנהיג ליישם את תורתו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמדומני שאתה הוא זה שפסקת חבלי תליה. אבל מי אני שאלין על הפורנוגרפיה של מאן דהוא? לענין אוסלו ונתניהו - נראה שאתה קורא חצאי דברים (גם של אחרים, גם של עצמך) ובונה דמויות דמיוניות. נתניהו איננו מנהיג. הוא ניגרר, אם מרצונו אם בעל כורחו, אחרי מציאות שלטעמי הוא די מבין שככל שיתאמץ לא יוכל לה. ולכן, אם אתה חפץ להמשיך להשרות יושר אינטלקטואלי, הרי שהזיות הדמים שלך יכללו גם יכללו את בנימין נתניהו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא חבלי תליה, כי אם צלבים. כי לתלות או להיתלות- פירושו להיפטר, אבל לצלוב אין פירושו להיפטר, אלא דווקא לקעקע בתוך הזיכרון, ומן הביטוי כי פושעי אוסלו ייצלבו משתמעת המשמעות המלאה של כוונתי. עליך לדעת כי אני לא חפץ דבר. כל דבריי באתר זה כולם, לרבות מה שאתה מכנה ''הזיות הדמים'' שלי, או ה''פורנוגרפיה'' שלי, נושאים מגמה תיקונית. אין כוונתם לפלמס, לכסות, להסתיר, לפלפל, להסית, להסיט, או לשרת עניין כלשהו אישי. טוב לעין שתרגיש את הדקירה של המילים כאשר הן מתארות מציאות דוקרת. זו, ובאותן המילים, היא תפישת עולמי אודותיה. על פי רוב אני גם לא מוצא ערך בדיאלוגים. לכל אדם יש את תפישת עולמו, וכל אדם מבין את העולם על פי מידותיו. גם אתה, גם אני מבינים את העולם ומתווכחים אותו כל אחד על פי מידותיו. לטעמי יש רק דרך אחת שדרכה בני אדם מקשיבים, והיא לאכול חרא. אני משוכנע שניתן להוכיח באופן מדעי סטטיסטי כלשהו, כי קיימת קורלציה בין אכילת חרא לבין פתיחתן של בועיות ההקשבה. ככל שאנשים אוכלים חרא, כך מתערערת בקרבם תחושת הצדק העצמי. תחילה יופיעו אנשים שיאמרו- אנחנו אמנם צודקים, אבל אולי זה לא מועיל לנו כרגע. אחר כך יתעוררו הספקות. רק לבסוף, ורק אולי, ובקול ענות חלושה אנשים יאמרו לעצמם כי טעו. על כן אין הכוונה לבוא חשבון עם אנשים מסויימים או עם טבע האדם בכללותו. הרי זה מיותר. אבל אני חושב שאין לישראל את הלוקסוס להמשיך ולהתבוסס בפולמוס אוסלו. מכל מקום, רון בן יעקב, נראה שאתה היית חפץ להגיד משהו על נתניהו. הנה אמרת. ואני מניח שעוד תאמר. אם כדי להוציא את הדברים אתה זקוק לדיאלוג, אתן לך קונטרה ואומר כי לדעתי נתניהו הוא אחד האנשים המשפיעים ביותר על המציאות הפוליטית ועל תולדות ישראל בתקופתו. יתירה מזאת. אני סבור כי רק לעיתים נדירות מצליח אדם לפעול בהיסטוריה לבדו, באופן שנובע מתוך עצמו ומכוח עצמו, ולא ממה שנובע מן הכוחות ההיסטוריים, או מן המקריות, כשם שפעל נתניהו. האירוני, וזו רק דעתי, שהוא עשה זאת על פרצופם של אלה הטוענים כנגדו עד היום שהוא לא עשה דבר או עשה מעט מאד. תמונה זו, כך לדעתי, תלך ותתבהר ככל שיחלוף הזמן, או כאשר מישהו יטרח לנסות לסכם ולהעריך את פועלו. אתה מוזמן לכתוב לפרט ולפתח את דעותיך ביחס לזה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה נסחף מנושא לנושא משיק, וזה בסדר כל עוד מבינים את זה. אין השפעתו של נתניהו על המציאות של אזורינו סותרת את היותו קנדידט, לשיטתך1, כי "על פושעי אוסלו לדעת כי הם ייתלו." 1 שלא לדבר על אוסף ביטויי הביבים בו אתה בוחר להשתמש, אבל ניחא |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |