בתשובה לdd, 09/03/15 15:58
 |
|
 |
||
|
||||
 |
העובדה שלישראל לא הייתה אמירה לגבי מה שמסתמן בתור ההכרעה הרוסית וההכרעה האיראנית בסוריה, בלי שניתנו כל ערבויות לישראל, ללא כל ביטוי לאיזו התחשבות שהיא באינטרס או בעמדה הישראלית, היא הנותנת עד כמה העולם השתנה. עד כמה כללי המשחק הבסיסיים השתנו. לו היה בשמאל אדם רציני, היה קם ואומר לציבור- רבותיי, הסביבה האסטרטגית הולכת ומשתנה. הגיעה העת גם לרענן את תפישותינו. זה אמור היה לקרות ב- 2011. המחשבה שב -2017 עדיין צריך להתווכח עם מישהו על אוסלו.. כאן אין הכוונה לזלזל באנשים כאלה ואחרים או במחנה כזה או אחר. גם אין הכוונה לבוא חשבון עם טבע האדם המסריח. טבע האדם הבאוש, ובאמת אנשים יעדיפו למות מאשר לחשוב. אנשים יעדיפו להתאבד מאשר לומר שטעו. מאשר לומר שהטעו. גם אין הכוונה לבוא חשבון עם הדומן, ההונאה, השחיתות שמייצרת המערכת הפוליטית בכמויות שאין להן די, אלא שאין לישראל את הלוקסוס להמשיך ולהתבוסס בחלוקה שנוצרה סביב השאלה הזו אי פעם ב 1995. כאשר הרוסים רוצים להעניש את ישראל, למשל על הבעת תמיכה במדיניות אמריקאית, כלומר כאשר הרוסים רוצים להכאיב לישראל, הם מכריזים על תמיכתם באוסלו. כאשר צפון קוריאה מבקשת לענות לליברמן על איזו התבטאות תוקפנית שהייתה או לא הייתה, הם מביעים תמיכה באוסלו. זה כדי לאותת מהו האינטרס האנטי-ישראלי בעיני הרוסים. גם שאולי, ועמי איילון, וגלעד שר, ושכמותם מבקשים את אותו הדבר. גם הם רוצים את אוסלו. שקיימת שאלה דמוגרפית, שיש עניין עם המתנחלים, שיש שאלה "מצפונית" "פילוסופית" "מוסרית" "ערכית" (וכל אלה במרכאות כי רק טיפש יקנה את המילים החלולות האלה, אבל נניח שיש בהן אפס קצהו של אמת) כל אלה אינם קשורים ואינם מובילים בשום פנים ואופן אל מסקנה של הקמת -מדינה- ונדגיש את מושג המדינה, נוספת ממערב לירדן. צודק לפיד שטוען כי נכשלנו. בוודאי שנכשלנו. אבל אנחנו לא אשמים. היינו עסוקים. היינו עסוקים בלקנח לאלאור אזריה את העכוזיים. היינו בלאסוף את החרא של אורן חזן ושל קאיה נתניהו. על כן בסופו של יום לא רק שלא הוטב מצבנו, לא רק שהמדינה הסורית לא התפרקה, לא התבססו כוחות שיבקשו להגיע עמנו לשלום, לא הושגה דריסת רגל אמריקאית, לא רק שאסד לא הודח מן השלטון, אלא גם מיהר להכריז, ובזו הפעם תחת חסות הגנה רוסית, כי ישראל היא האוייב הראשי. אם בסוף כל אלה כל שנותר לנו הוא לבקש מן הרוסים לבל יתקרב חזבאללה לגבולנו, בוודאי שהפסדנו. והלוואי שההפסד הזה יהיה סטירת לחי מצלצלת לישראלים שכל כך זקוקים לאחת כזו. הסהר השיעי לא נועד רק להעביר נשק לחזבאללה ולבנות בסיסים איראניים בלבנון, אלא גם להיות דרך הסחר המוליכה מהודו ועד לים התיכון. הנמל הרוסי בטרטוס, הנוכחות הרוסית, האיום האיראני ההולך ונבנה על ישראל, כל אלה מצויים לא רק שעל מנת להישאר, אלא גם שעל מנת להתגבר. לדעתי אלו הן עמדות בסיסיות ואין לישראל מה לתת לרוסים כעסקת חליפין על מנת לחולל בהן שינוי. להפך. הרוסים יודעים כי באמצעות הערמת איומים כלפי ישראל, באמצעות גרימת מצוקה, הם יכולים לנצל את ישראל, לשחק בה ולהפעיל את הערוצים שלה לטובתם. אני לא רואה את ה-WIN-WIN שעליו מדבר נתניהו. בתוך כך ממשיכה השרה הנאצית שקד לדקור את הדמוקרטיה הישראלית בדרך להפיכת ישראל למדינת מפלגה. בגידה זו מתבצעת לאור יום. בפנים. סכין בלב. באין מפריע. תחת מעטה פניה הקרות של השרה הנאצית ושולחיה הסרוחים. אין לשמאל זמן רב להתעשת. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אפרים סנה פרסם אתמול מאמר דומה בו הוא כותב, בין השאר "ההסכם הרוסי־האמריקאי מותיר בסוריה נוכחות איראנית צבאית מרשימה...השלכות מסוכנות מבחינת ישראל: יצירת גשר יבשתי מאיראן לסוריה וללבנון...נתניהו טורח בשנתיים האחרונות להראות, כי ישראל איננה מבודדת...כל מסעותיו לאפריקה, למזרח אסיה ולמרכזה נועדו לשרת תכלית של פוליטיקה פנימית קטנה, לא מדינאות חובקת עולם." | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם הנסיעה לסין היא שנועדה לשרת פוליטיקה קטנה? הביקור של ראש ממשלת הודו? האם לנתק את הקשרים עם המדינות באפריקה בגלל שנתניהו הציג אותם לציבור בישראל? נאה כותב מר סנה. ח'מינאי ללא ספק שואף להפוך כל קו גבול עם ישראל לקו עימות על פי המתכונת של התעצמות החזבאללה. נדמה לי כי הוא גם הציג את הדוקטרינה הזו בספר שכתב אודות פלסטין ובאותה המסגרת של הקמת מדינה פלסטינית "לצד מדינת ישראל". כלומר לשריין ולהעצים ברקטות לאין מספר, בטילים מדוייקים, בתשתית צבאית איראנית לא רק את דרום סוריה, או את עזה, אלא גם את חברון, את ערי השומרון, את ואדי ג'וז, את אבו דיס, את סילוואן, את שועפאת, שכם, קלקיליה, אום אלפחם, ואדי עארה להפוך את כולם לבסיסי טילים במתכונת חזבאללה. כולם במסגרת "פתרון שתי המדינות". עכשיו בראותם את הממשות הזו קורמת עור וגידים, האם עכשיו יזועו? אני מניח שמאמר כזה לא היה מתפרסם בעיתון הארץ, וגם אתה לא היית טורח לקשר אליו כדוגמא למשהו, לולא נכתב שם - "בין השאר" כלשהו, שאותו גם טרחת לצטט, הנוגע לנתניהו. אני כמעט יכול לדמיין את העורך מפציר באפרים סנה לשרבב בתוך המאמר הענייני שכתב, גם איזו מילה לא עניינית על נתניהו. מה נשאר לך ולשכמותך מלבד האובססיה לנתניהו. על פושעי אוסלו לדעת כי הם ייתלו. מבחינה מטאפורית, אני מדגיש מבחינה מטאפורית. כחתימה היסטורית. הם ייתלו. מראשון ועד אחרון. מחיים רמון ועד לעופר שלח, מאלון ליאל ועד לגיורא ענבר, משאול אריאלי ועד לאמנון אברמוביץ'. מיונית לוי ועד לרננה רז. דוגמא ומשל לנבלת העם הישראלי בארצו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
להזכירך שגדול מיישמי אוסלו הוא נתניהו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שוב נתניהו. בל יסתיר השמאל מעצמו את מה שכולם יודעים. נתניהו ניצח את השמאל. ישאל נא השמאל את עצמו האם שני עשורים של מאמץ פוליטי אשר התרכז כנגד נתניהו באופן אישי, הובילו אותו לאן שהוא. האם הנציגים הפוליטיים שנשבעו "רק לא נתניהו" קידמו אותו או השיגו משהו עבורו. ולו כהוא זה. נניח שמכל הפרשות יצא משהו שיוביל לפרישתו של נתניהו, האם מישהו בשמאל ירגיש כי ניצח? יניח השמאל לנתניהו, אבל הרבה יותר חשוב, יניח לאוסלו. בל ישגה אדם לחשוב כי יכול יהיה להגשים את אוסלו או איזה מודל של "היפרדות" בדקה התשעים, בזמן פציעות. גם לו הרגיש השמאל כי זה הדבר הנכון לעשותו, זה לא מציאותי. זה לא יקרה. אם רוצה השמאל לשוב ולהיות אלטרנטיבה או להציג אלטרנטיבה, הוא מוכרח לשנות את תפישותיו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה העלת את אוסלו ועכשיו אתה נוטש אותו כשזה לא נוח? האם גם נתניהו יתנדנד על חבלי התליה שאתה מכין? מדוע אתה מוחל לו על דבקותו באוסלו ועל יישומו? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא חבלי תליה, כי אם צלבים. לא עונש, כי אם הוקעה. לא ליום, אלא לדורות. לא האדם לבדו, אלא הקבוצה כולה. כמו מי. כמו צדקיהו וחבר יועציו. עליהם לדעת- וזה מכיוון שיש אשר עשוי להתבלבל ולטעות ולחשוב או לומר לעצמו כי בהיותו באופוזיציה, ממילא סרה מעליו האחריות, ובהיות אוסלו רחוק ממימוש, אין מבחינים בו. --על פושעי אוסלו לדעת כי ייצלבו.-- מראשון ועד אחרון. הייתי רוצה לחשוב שבהתייחסך לנתניהו כאל שותף או כאל מיישם אוסלו, אתה מיתמם, אבל אני לא חושב ככה. כך וכך שנים של התבוננות במערכת הפוליטית, בשיח הציבורי, בנבחרי הציבור ובמרכולתם, בפרשנים וברכיאלים הפוליטיים ובמרכולתם, לימדו אותי שלא למהר ולחשוב שדברים נאמרים מתוך זיוף או מתוך הונאה, כי לכאורה אין להעלות על הדעת שהם נאמרים ברצינות. וזאת למדתי, יש להעלות על הדעת שהם נאמרים ברצינות. על כן בהיות נתניהו גדול מיישמי אוסלו לא נותר לי אלא לשמוח עבורך ועבור מחנה אוסלו על אשר מצא לו מנהיג ליישם את תורתו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמדומני שאתה הוא זה שפסקת חבלי תליה. אבל מי אני שאלין על הפורנוגרפיה של מאן דהוא? לענין אוסלו ונתניהו - נראה שאתה קורא חצאי דברים (גם של אחרים, גם של עצמך) ובונה דמויות דמיוניות. נתניהו איננו מנהיג. הוא ניגרר, אם מרצונו אם בעל כורחו, אחרי מציאות שלטעמי הוא די מבין שככל שיתאמץ לא יוכל לה. ולכן, אם אתה חפץ להמשיך להשרות יושר אינטלקטואלי, הרי שהזיות הדמים שלך יכללו גם יכללו את בנימין נתניהו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא חבלי תליה, כי אם צלבים. כי לתלות או להיתלות- פירושו להיפטר, אבל לצלוב אין פירושו להיפטר, אלא דווקא לקעקע בתוך הזיכרון, ומן הביטוי כי פושעי אוסלו ייצלבו משתמעת המשמעות המלאה של כוונתי. עליך לדעת כי אני לא חפץ דבר. כל דבריי באתר זה כולם, לרבות מה שאתה מכנה ''הזיות הדמים'' שלי, או ה''פורנוגרפיה'' שלי, נושאים מגמה תיקונית. אין כוונתם לפלמס, לכסות, להסתיר, לפלפל, להסית, להסיט, או לשרת עניין כלשהו אישי. טוב לעין שתרגיש את הדקירה של המילים כאשר הן מתארות מציאות דוקרת. זו, ובאותן המילים, היא תפישת עולמי אודותיה. על פי רוב אני גם לא מוצא ערך בדיאלוגים. לכל אדם יש את תפישת עולמו, וכל אדם מבין את העולם על פי מידותיו. גם אתה, גם אני מבינים את העולם ומתווכחים אותו כל אחד על פי מידותיו. לטעמי יש רק דרך אחת שדרכה בני אדם מקשיבים, והיא לאכול חרא. אני משוכנע שניתן להוכיח באופן מדעי סטטיסטי כלשהו, כי קיימת קורלציה בין אכילת חרא לבין פתיחתן של בועיות ההקשבה. ככל שאנשים אוכלים חרא, כך מתערערת בקרבם תחושת הצדק העצמי. תחילה יופיעו אנשים שיאמרו- אנחנו אמנם צודקים, אבל אולי זה לא מועיל לנו כרגע. אחר כך יתעוררו הספקות. רק לבסוף, ורק אולי, ובקול ענות חלושה אנשים יאמרו לעצמם כי טעו. על כן אין הכוונה לבוא חשבון עם אנשים מסויימים או עם טבע האדם בכללותו. הרי זה מיותר. אבל אני חושב שאין לישראל את הלוקסוס להמשיך ולהתבוסס בפולמוס אוסלו. מכל מקום, רון בן יעקב, נראה שאתה היית חפץ להגיד משהו על נתניהו. הנה אמרת. ואני מניח שעוד תאמר. אם כדי להוציא את הדברים אתה זקוק לדיאלוג, אתן לך קונטרה ואומר כי לדעתי נתניהו הוא אחד האנשים המשפיעים ביותר על המציאות הפוליטית ועל תולדות ישראל בתקופתו. יתירה מזאת. אני סבור כי רק לעיתים נדירות מצליח אדם לפעול בהיסטוריה לבדו, באופן שנובע מתוך עצמו ומכוח עצמו, ולא ממה שנובע מן הכוחות ההיסטוריים, או מן המקריות, כשם שפעל נתניהו. האירוני, וזו רק דעתי, שהוא עשה זאת על פרצופם של אלה הטוענים כנגדו עד היום שהוא לא עשה דבר או עשה מעט מאד. תמונה זו, כך לדעתי, תלך ותתבהר ככל שיחלוף הזמן, או כאשר מישהו יטרח לנסות לסכם ולהעריך את פועלו. אתה מוזמן לכתוב לפרט ולפתח את דעותיך ביחס לזה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה נסחף מנושא לנושא משיק, וזה בסדר כל עוד מבינים את זה. אין השפעתו של נתניהו על המציאות של אזורינו סותרת את היותו קנדידט, לשיטתך1, כי "על פושעי אוסלו לדעת כי הם ייתלו." 1 שלא לדבר על אוסף ביטויי הביבים בו אתה בוחר להשתמש, אבל ניחא |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |