בתשובה לdd, 02/02/15 13:52
 |
|
 |
||
|
||||
 |
״אם בארץ ישראל מחכים לנו...״ סייגתי ואמרתי, בכוחות עצמנו. אם כבר, מדובר על תחליף לכיסופי גאולה. אני חייב להודות, אתה מציג קייס מאוד מעניין. זו פרשנות אפשרית, אולי אף מועילה, לסיפור ההידטורי הרחב. אבל בשבילי זה מופשט מדי. אבות הציונות אכן יצאו מנקודת ההנחה שהחיים בגלות הם דרך ללא מוצא. אבל לפני שהם האשימו את המערב הם נטו להאשים את הגלות. העמדה הקיצונית ביותר הייתה, שאין פלא שהיהודי הגלותי שנוא בעיניהם, שאין להאשים אותם! עמדה שאימצו הוגים חשובים משני צידי המתרס הפוליטי. עמדה אחרת הייתה שהם מתמודדים עם אספסוף. עוד עמדה שלא הביאה אותם לחיכוך עם הליברליזם המערבי הנהוג. אחרים גרסו, במפורש, שהצוררים אותם לא היו נציגים מהימנים של ערכי הנאורות, שהמשכילים כבר נעשו רפלקטיביים לגביהם. אז הגיעה העמדה שאתה מציג, ואני סבור שהיא מאוחת יותר. אבל אליבא דאמת, שמעתי רק הדים שלה עד כה... על כן אני מוכרח לשאול: אילו ציונים ומתי? עד כה פעלתי תחת הרושם שמי שנחשבו ציונים, בתקופה הפורמאטיבית של הציונות, חשבו על היהדות כלאום תחילה. ואני עדיין מסופק שיש לייחס לציונות יעדים שלא הם התוו בשבילה. |
 |
 |
 |
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |