|
||||
|
||||
יישוב הנגב? מי הולך היום לגור במידבר? גם בימי בן-גוריון ה"נוער" כפי שקרא לו לא נענה לקריאתו. מרבית הישובים בנגב הם עיירות פיתוח ומושבים של עולים בני עדות המיזרח שהופנו לשם למען פיזור ההתישבות. יישוב הגליל? את מדברת על יהוד הגליל? שם הקוד לנישול האוכלוסיה הערבית המקומית כמו למשל באדמות בירעם ואיקרית? זה חלק מאותו דבר שכתבתי כנגדו. הגישה של סיפוח זוחל לא התחילה מהחרד"לים או מגוש אמונים אלא מממשלות של תנועת העבודה ומבני התנועה עצמה שתפיסתם היתה שבויה במנטליות של ימי המנדט ולא התבגרה לכדי תפיסה של מדינה ריבונית. הדתיים אמנם נטלו את המושכות לאחר מלחמת יום הכיפורים והשתלטו על יישום התפיסה אבל כאמור היא נטועה בגישה הציונית הקולוניליסטית עצמה (שהיתה הכרחית לשעתה) ולא חורגת ממנה אלא ברטוריקה המשיחיסטית שהתפתחה בה. |
|
||||
|
||||
התכוונתי לפיתוח במובן של תעסוקה והקצאת תקציבים. בעיות של אבטלה והשלכותיה ותוחלת חיים קצרה (ב6-8 שנים לעומת תושבי המרכז) ממוקדות באזורים הללו. ברור שהשתלטות על אדמות של ערבים היא עיוות גמור של המושג "ציונות" אבל לטעמי אתה הולך רחוק מדי. האם העשייה הציונית נגמרה? עבורי המוקד השתנה: אם בעבר המושג התייחס יותר לאדמות, הקמת ופיתוח ישובים הרי היום מדובר יותר באדם. ככל שנעשית עשייה לרווחת האדם בישראל (כולל רווחת המיעוטים) זו עשייה ציונית, למען האדם בציון. אין בינינו מחלוקת לגבי העוול המוסרי שבסיפוח הזוחל אבל האדמה לא היתה היסוד היחיד במשנת הציונות. הציונות עסקה גם בתכנים של המדינה ולמרות שכעת החלק היהודי הופך לפונדמנטליסטי (ועלינו לנסות לעצור זאת) הרי יהודית ודמוקרטית, שתיהן חשובות לחזון הציוני, גם כיום. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |