בתשובה לדנידין, 05/04/02 14:43
 |
|
 |
||
|
||||
 |
כיון שאיני מאמין ב ''עין הרע'', אין לי שום בעיה להצהיר בפומבי שקשה לי להאמין שאין קשר בין פעולת כוחותינו ובין הפסקת גל הפיגועים. זה כבר נראה הרבה יותר מסתם מקרה. וזה גם הגיוני. כוחותינו נמצאים במרבית עריהם והגורמים שמכינים את הפיגועים עסוקים בהסתתרות ובריחה. אני מקווה שסוף הפעולה הזאת תהיה השתלטות על כל הערים כולל בעזה ושהיה בהם זמן ממושך עד להסדר קבע. רק כך אפשר יהיה למנוע את מרבית הפיגועים. שלשום, נדמה לי, באמצע צפיה בסרט משעשע בטלויזיה (שרלוק הולמס), תפסתי את עצמי מכור להנאה לגמרי, בלי לצפות לידיעות על ''התרעות קשות'' וכדומה. לא רק הפיגועים פסקו. גם ההתרעות. ואני חושב גם שלפעמים ''חיסול ממוקד'' הביא להגברה זמנית של הפיגועים. זאת הייתה התחושה שלי במקרה של חיסול כרמי למשל, אם כי כפי שהסברתי קודם וגם כתבתי לשריד, בחשבון כולל לטווח ארוך למרות זה הפעולה מוצדקת. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אני מוסיף וכותב אחר קריאת הידיעה ב ynet על הפגישה בין זיני וערפאת, וזה גם קשור בתקווה שלך : סוג של הפסקת אש שכולל את הפיגועים. בעיני, ההתנהגות הזאת של האמריקאים וגם של פרס בממשלה, וגם התקווה שאתה הבעת, דומים למעופו של פרפר לתוך הלהבה למרות שנכווה ממנה כבר. כך אתה רוצה לראות את הסיום ? אנחנו בחוץ אחרי עוד הסכם עם ערפאת ? לי זה ברור. אם כך יהיה נחזור בדיוק לאותו מקום תוך זמן קצר. אסור לתת לערפאת לחזור ולשלוט עכשיו שוב בערים. הדבר הזה חייב להיעשות רק בעתיד יותר רחוק ותמורת הסכם שלום סופי. כל דרך ביניים תזרוק אותנו שוב לתוך היורה הרותחת . . . |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לי נראה שצריך לשבח את ג'ורג' בוש הבן, או לפחות את כותב הנאומים שלו. הוא הצליח להשחיל לתוך נאום, שנתמך על ידי אירופה והאו''ם, את אשמתו האישית של ערפאת במצב הקיים, ובנוסף ביקורת על דרך הפעולה של צה''ל, בנוסף לעצם הפעולה של צה''ל. העברת המיקוד מעצם הפעולה לאופן הפעולה נראית לי כדבר מה חיובי. בכל אופן, נחכה ונראה מה יקרה לאחר סיום שיחתו של זיני עם ערפאת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התמקדות באשמתו האישית של ערפאת היא המשך דרך אוסלו. מאפה כל כך מוצלח שהוקדח בגלל אדם כזה או אדם אחר. אני לא רואה זאת כך. הכל היה דפוק מלכתחילה. אני גם לא מתפלא על עמדת האמריקאים. יש שם אנשים כקונדליסה רייז צ'יני זיני והנשיא עצמו שכאילו מבינים את הדברים נכוחה, אך יש ''מדיניות'' של פקידי מחלקת המדינה ששרדו את כל חילופי המשטר וגוברים על כולם. הסיכוי שלנו הוא להמשיך בפעולה גם אם הדבר יהיה מנוגד לעמדה האמריקאית, ולשים קץ למפלצת אוסלו שבראנו. אסור אפילו לחשוב על ''הפסקת אש'' כזאת או אחרת. אבל ''משא ומתן תחת אש'' זה בסדר, במיוחד בתנאים של היום. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בניו יורק פוסט פורסמה טבלה בהירה שמסכמת בנקודות מה קיבל כל צד מבוש. הוא נתן לפלסטינאים -מחויבות אמריקאית למדינה -על ישראל להפסיק את הפעולה בגדה ולצאת מהערים -ישראל צריכה להפסיק פעולות התנחלות -ישראל מתבקשת לשמור על הכבוד הפלשטינאים -קרא לישראל להקל על הסגרים ישראל קיבלה -ביקורת על עראפת, הכי חריפה עד כה -לוח זמנים מעורפל ליציאה מהערים -דרישה ממדינות ערב לגנות את הטרור ןלהפסיק את ההסתה -קריאה למדינות ערב לתמוך בזכות הקיום של ישראל -דרישה מאירן וסוריה לא להתערב ולפעול נגד חמאס וחיזבאללה אורי דן מפרש באותו עיתון את הנאום כהסכמה בשתיקה של ממשל בוש להמשך הפעולה עד לבואו של פאוול. הוא כותב שעראפת קיבל את הדרישות של בוש אבל אחד מעוזריו, חסאן עספור, אמר שבוש מסית לרצח. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חבל קצת שרוב הדרישות מהערבים הן הצהרתיות, ומישראל מעשיות. אבל אולי אפשר להודיע על קבלה לא מסויגת של הצעות/דרישות הנשיא בוש. פשוט נתייחס אליהן כמקשה אחת. עד סיום המו"מ על כל הסעיפים (משני הצדדים, למשל עד שאירן וסוריה יפסיקו את התמיכה בחיזבאלה) המבצע כבר ייגמר מאליו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש כאן כמה רבדים. כרגע, האמריקאים ''אומרים את מה שצריך לומר, אבל עושים את מה שצריך לעשות''. בנוסף, כידוע, לא כל מה שמוצהר בתקשורת הוא שנאמר בחדרי חדרים - לישראל. וגם במה שנאמר צריך לשים לב לפרטים. למשל, מובארק ועבדאללה מתים שנעיף את ערפאת לכל הרוחות. הם יודעים שלא יהיה להם שקט כל עוד הוא מנהל את העניינים במזרח התיכון. אך הם נתונים ללחצים שונים להגיב כפי שהם מגיבים. גם קריאתו הבלתי מחייבת (בשלב זה לפחות) של בוש לישראל לסגת נועדה בעצם לכסות על המסר האמיתי והוא שערפאת ''בגד בתקוות עמו'' ולהבהיר שזמנו עבר. לאחר שנוצר התקדים הזה, עטוף ב''גינוי'' לישראל, התגובות לצעדים ואמירות עתידיים כנגד ערפאת לא יבואו כרעם ביום בהיר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שמעתי זה עתה את בוש ובלייר במסיבת עיתונאים. הדרישה החד משמעית מישראל לסגת ממש מקוממת. לו הייתי עיתונאי ישראלי (מחלקם הקטן שהוא בעדנו) במסיבת העיתונאים הזאת הייתי שואל את נשיא ארצות הברית את השאלה הבאה: לפעולת צה"ל הנוכחית קדמה תקופת "הסכמה למו"מ תחת אש", שלוותה גם בהבלגה ובאי נקיטת פעולות יזומות מצד כוחוחתנו. התקופה הזאת הביאה לשיא בטבח שערכו הפלשתינים באזרחינו. נטבחו תוך כמה ימים כמאה אזרחים אנשים נשים וילדים בלתי חמושים. כניסת צה"ל לערים הביאה למפנה דרמטי בתופעה הזאת בבת אחת ומתחילת הפעולה כמעט לא נרשמו מעשי טבח כאלה. איזו זכות מוסרית יש לך להחזיר אותנו למצב הקודם ? האם היית נוהג כך לו ידעת שהמתפוצצים יהיו אזרחי ארצות הברית ? איזה מין ידיד אתה ? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן התבטאות אומללה של הצמד האנגלוסאכסי. כבר בימים הקרובים נדע אם זהו רק מס שפתיים או שילוו לו סנקציות משמעותיות ומיידיות על ישראל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה מאד עצוב, וקשה לראות איך אפשר לדבר כך מבלי להראות אחר כך שמתכוונים ברצינות. אנחנו צריכים למתוח את פעולתנו ככל הניתן כמו שאמרתי פעם במקום אחר (אבל צריך להתייחס לדברים סמלית): "עד שמתחילים לראות שמתחילים לחמש את מטוסי נאטו". מתחילת האינתיפדה השנייה אמרתי שברק צריך לגייס את הצבא ולכבוש את כל שטחי יש"ע. איני מומחה צבאי גדול, אבל לא התכוונתי לפעולה זוחלת כמו הפעולה הנוכחית, אלא לפעולה מהירה עם השתתפות מסיבית של חיל אוויר, ובעלת אקפט של הלם גם אם יהיו בה נפגעים רבים בשני הצדדים, שבה תוך זמן קצר ייווצר מצב חדש שיהיה קשה להחזירו לאחור. אני רוצה להזכיר שבמלחמת ששת הימים כבשנו את השטחים האלה תוך ימים מועטים למרות שנשלטו ע"י מדינות בעלות צבאות מסודרים וחזקים, ובנוסף להם עוד שטחים רבים. משהו נדפק בצורת המחשבה אצלנו לאחרונה, גם בצבא. ולעניין ההסברה. הטיעון (השאלה לבוש) שהבאתי בהודעתי הקודמת נראה לי מאד מרשים, וכזה שעלול להשפיע על אנשים שמשתדלים לחשוב בעצמם, וכך על דעת הקהל. איני שומע שמשתמשים בו. כל מה שאני שומע משרון הוא: "רק רגע. אנחנו כבר גומרים." צריך לצעוק טיעונים כאלה ודומים, וצריך לגייס את היהודים והתומכים בנו בעולם כדי שיפגינו ויסבירו. זה ודאי יעזור, לפחות במשהו. גם בעניין זה משהו נדפק אצלנו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את התמיכה של יהודי ארה''ב. הקולות הנשמעים בימים האחרונים בקרב יהודים בקהילות שבחוף המערבי הם קולות מבוכה-רבתי וחשבון-נפש. מסתבר שהדבר שהכה בעוצמה הרבה ביותר היה יחסם של חיילים ישראלים לשמלאנים ישראלים -- אבל גם יתר הפעילות גורמת לאנשים לעצור ולחשוב. לא, לא כולם. אבל זוהי מגמה נראית לעין. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא שחקו כנראה את תמיכתם של עשרות אלפי האנשים שהשתתפו אתמול בהפגנות תמיכה בישראל ב-8 ערים בארה"ב. אולי מפני שהם מודעים למגמתיות האנטי ישראלית של ה"תמונות" שאליהן התייחסת. צר לי לאכב אותך, דינה, אבל במקום להיחלש ולהימוג הזהות הציונית בארץ ובחו"ל רק התחזקה בזמן האחרון, בעיקר הודות למעלליהם של שכנינו המסכנים והחפים מפשע... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למעט עניין ה''פעולה מהירה עם השתתפות מסיבית של חיל האויר'', אותו איני בטוח שאני מבין, אני מסכים עם דבריך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בדרך כלל כיבוש במלחמה מודרנית מתחיל בריכוך. תשאל את האמריקאים. קודם כל טומהוק אחר כך b52 ורק אחרי הרבה זמן של פעולה כזאת כניסה עם כחות קרקע. לכך התכוונתי, ואם הגורמים החמושים נמצאים בקרב אוכלוסיה והכל מעורבב, אללה ירחמם. לכך התכוונתי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
או קיי, הבנתי. איני פוסל אפשרות זו. תלוי בנסיבות ובאלטרנטיבות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הביטוי המקורי הוא ''אללה ירחמו'' | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בתור חובב שרלוק הולמס (וגם ביקשתי מאלי לכתוב עליו מאמר לאתר זה), איפה ומתי הוצג הסרט? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ביום רביעי האחרון. בהולמרק. 2130. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כשהמאמר על שרלוק הולמס יכתב סוף-סוף, אני מקווה שלא ישכחו את הפארודיה "ההרפתקות של שמרוק ג'ולנס" שכתב או. הנרי. "בוקר טוב", אמר בלי להפנות את ראשו. "אני שמח לציין שסוף-סוף התקנת אורות חשמל בביתך". "אולי תואיל בטובך לספר לי איך ידעת זאת?"... "אין לך דבר קל מזה" אמר ג'ולנס במאור פנים. "כשנכנסת קלטתי את ריח הסיגר שאתה מעשן, אני יודע לזהות סיגר יקר; ואני יודע שלא יותר משלושה אנשים בניו-יורק ידם משגת גם לעשן סיגרים וגם לפרוע חשבונות גאז בזמן הזה. זה היה דבר קל". |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |