בתשובה לרועי, 19/05/00 13:57
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אומנם אני מגיב מאוחר, אך יש לך שגיאות כה מהותיות שעלי להגיב. בשום מקום התנ"ך לא כותב שבני ישראל חצו את נהר הנילוס - היאור התנ"כי. כתוב כי חצו את ים-סוף. נערכו מחקרים שונים, בעיקר לאחר ששת הימים, בשאלה מהו ים סוף התנ"כי, איפה הר סיני ותחנות בני ישראל במדבר, בהנחה שדברי משה לפרעה (שמות ה' 3) מייצגים מציאות: "נלכה נא דרך שלושת ימים במדבר ונזבחה לה' אלוהינו". ובכן: 1. מיקומה של ארץ גושן התנ"כית ידוע, בוואדי טומילאת מערבית לאיסמעיליה שלחוף האגמים המרים בתעלת סואץ. 2. ים סוף התנ"כי יכול להיות אך ורק אחד מהאגמים הנ"ל, אין הכוונה לא לנילוס שידוע בתנ"ך כיאור, ולא למפרץ סואץ. 3. במרחק 50 ק"מ לערך מסואץ דרומה-מערבה, נמצא הר ששמו ג'בל סין-בישר. לא הר מרשים, אבל משמעות השם גם בערבית קשורה לבשורה. הזיהוי של ג'בל מוסא כהר סיני הוא זיהוי נוצרי ולא יהודי. 4. ההסבר "שהשבט לא זז במדבר" דווקא מסתדר יפה עם התנ"ך - דברים א' 46 - "ותשבו בקדש ימים רבים כימים אשר ישבתם", והרי קדש ברנע היא נווה המדבר השני הגדול ביותר בסיני. 5. אותו דור שעבר את הניסים הוא אותו הדור שהגיע להר סיני, שכן לשש מאות אלף איש, יחד עם נשותיהם, טפם ומקנם, לקח כשלושה חודשים תמימים להגיע להר סיני ולקינוח: כל הר הנגב וסיני זרועים בעשרות אלפי גלי אבנים - טומולוס (רבים: טומולי) המצביעים על כך ששבטי נוודים עברו באזור הזה לפני אלפי שנים. באף קבר כזה - ככל הידוע לי - לא נמצאו עצמות. הייתכן שאלו אותן הוכחות חסרות לקיומו של דור המדבר האבוד? אני גם רוצה לציין שניתן להסביר חלק ניכר מ"הניסים" ע"י תופעות טבע פשוטות שקורות עד היום. מן הסתם נוספו סיפורי אגדה אך לדעתי יש גרעין אמת בסיפור הזה. |
 |
 |
 |
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |