בתשובה לאריק, 30/09/14 10:26
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אבל אם מדובר על בורא שנמצא מחוץ לעולם, האם הוא יכול להשפיע על הנעשה בעולם? לדוגמה: עשרת ימי תשובה שאנו נמצאים בעיצומם הם חלק ממנהג שמניח שכן. התפישה של האל המרוחק נוצרה, בן השאר, מכיוון שהתברר שאלים מהסוג הקרוב יותר לא קיימים (לדוגמה: סיפור חז"ל על הילד אברם1 והמנחות לאלילים). 1 משום מה תמיד קוראים לו בסיפורים אברהם, אבל בילדותו הוא היה עדיין אברם. אם כי נראה לי שבמלרע ולא במלעיל. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
1 סביר להניח שבמלעיל כי זהו שם אטיולוגי - אב רם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1 ולי יש תהייה על הקרבה המילולית החזקה2 בין שמו של אברהם, הראשון משלושת האבות, וברהמא, האל הבורא על פי המיתולוגיה ההודית ואחד משלושת האלים הראשיים. זה כמובן יכול להיות צירוף מקרים, אבל במיתולוגיות השפעות הדדיות הן מאד נפוצות (מה גם שאור-כשדים והודו לא ממש רחוקות). 2 מה זה חזקה - אם תגיד את השם הראשון הרבה פעמים ברצף, תשמע גם את השני. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יפה! כפי שאתה יכול לנחש, אתה לא הראשון שעולה על זה. הדף הזה יבזבז לך בנעימים דקות ארוכות (אני רק דמגתי פסקאות פה ושם). דגדגן: נחש איך מתחיל שמה של אשתו של ברהמה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יפה מאד! בדרך כלל לגלות שאתה לא מקורי זה קצת מבאס, אבל לא כל יום יוצא לקלוע לדעתם של גדולים כמו אריסטו 😊 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא ממש מפתיע שיש שם קצת סלט מהמקורות. לעניין הציטוט של אריסטו, חיפוש מהיר מעלה את: די יפתיע אותי אם אריסטו אכן אמר את זה, מהתחשב בכך שהוא נפטר באתונה לא זמן רב אחרי מותו של אלכסנדר ולא זמן רב אחרי שאלכסנדר כבש את מערב הודו. לא ברור לי עד כמה הוא הצליח לשמוע על תרבותה של הודו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם אתה טוען שהצורה היחידה להכיר תרבות אחרת היא לכבוש אותה קודם? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא. אבל הודו הייתה רחוקה מהיוונים. היא הייתה מבחינתם איפשהו בקצה העולם או מעבר אליו. אני נוטה להניח שהם לא הכירו כלל את התרבות ההודית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא יודע, אם הם התעמקו (אריסטו וחבריו) בכתבים פרסיים יש סיכוי לא רע שנתקלו בהתיחסיות לתרבות ההודית. הבודהה מקביל בתקופתו באופן חשוד לממלכה האחמנית (ולכורש) שגבלה בהודו. את הזרתוסטוסיזם הם הכירו ויתכן בהחלט שהיו מודעים לקשר שבין הגאת'ות לוודות. ההתפתחויות הקודמות במעט בוודות - "חיפוש כלשהו אחר כוח קוסמי יחיד שממנו שואבים אף האלים את כוחם - כוח אשר הוגדר לבסוף כישות יחידה ומוחלטת המכונה בראהמן" נראות כפילוסופיה שעשויה לעניין אותם אם נתקלו באיזכורים פרסיים לרעיונות האלו. אם נתקלו באיזכורים כאלו, ההצבעה על הקשר שבין הפילוסופיה היהודית ובין הפילוסופיה הברהמינית והקשר של שתיהן לאירועים פוליטיים בפרס מתבקשת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מתייחס ברצינות לתאוריה שכתובה שם? מה שיש שם הוא ציטוט מיש שניה או שלישית (יוספוס מצטט תלמיד של אריסטו שמצטט את אריסטו). אם אתה רוצה להתייחס לזה ברצינות, אתה מוזמן להציג כאן בקצרה תמצית של הרעיון. לדוגמה: אם אתה טוען שלשמות אברהם וברהמא יש מקור משותף, אתה מוזמן להציג את המקור ואת דרך המעבר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא מתיחס לציטוט עצמו כמהימן, אלא להשערה שלא סביר שבימי אריסטו היה בידי היוונים ידע כלשהו על הכתבים ההודיים הראשיים. הטענה שלי (נכון יותר לקרוא לזה 'הרושם שלי') היא שהרעיונות הטרנסצדנטיים, המונותאיסטיים, והאוניברסליים שהופיעו סביב אמצע האלף שלפני הספירה מקורם בחשיפה אהדדית לכתבים של תרבויות שונות. יותר משמדובר בהמצאה חד פעמית בארץ הקודש. לא סביר שאספיק לכתוב ספר בנושא, או לקרוא הרבה כאלו, אני מעיר הערות קטנות במקומות שנראים לי קשורים1. אם בכל זאת אמצא אי פעם את הזמן והמוטיבציה לקריאה מספיקה עלמנת לכתוב בידענות קצת מרשימה יותר, ואקדיש אותן דוקא לנושא הזה, החיבור הדימיוני הזה יעסוק בקשר האפשרי בין כורש בשירות מרדוך ההופך לרגע לאוניברסלי בדאגתו לכך שהאלים המקומיים ישובו למשכנם, אלוהים היהודי המתנתק מהקשר שלו לפיסת ארץ מסוימת, חיפוש האמת היווני ובודהה העוסק בסבל ובקיום האנושי. תוך התיחסות דמיונית לרצף הטריטורילי (הבבלי-פרסי-אשורי) שמאפיין את התקופה הזו ולנתיבי הסחר. הקשר האטימולוגי האפשרי בין אברהם לברהמה ושרי לשרי הוא רק תירוץ, העובדה המענינת היא שכבר חוקרים קדומים מצאו קשר בין הדברים. והשאלה היא באמת עד כמה קדומים (יוספוס או אריסטו). -- 1 כתיבה מהסוג שאני מסוגל לו כרגע אינה הולמת כנראה את הצד הקשיח של האייל, אבל אני לא בדיוק מזהם כל פתיל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1 הקישור הזה היה אמור להכנס בהערת הרגל, אבל המלה 'מזהם' בלבלה אותי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אוף! מי כותב שבלשאצר היה בנו של נבוכדנצר? הם כנראה אפילו לא היו קרובי משפחה. הוא היה בנו של נבואיד. כמוכן, מצחיק לראות שם "כמרים" של מרדוך (שנקרא גם בל ומופיע בשמו של בלשאצר). הם מתכוונים, כמובן, לכהנים. ובניגוד למה שכתוב בספר דניאל, מלך בבל בעת נפילתה היה נבואיד ולא בלשאצר. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |