|
אני לא מתיחס לציטוט עצמו כמהימן, אלא להשערה שלא סביר שבימי אריסטו היה בידי היוונים ידע כלשהו על הכתבים ההודיים הראשיים.
הטענה שלי (נכון יותר לקרוא לזה 'הרושם שלי') היא שהרעיונות הטרנסצדנטיים, המונותאיסטיים, והאוניברסליים שהופיעו סביב אמצע האלף שלפני הספירה מקורם בחשיפה אהדדית לכתבים של תרבויות שונות. יותר משמדובר בהמצאה חד פעמית בארץ הקודש.
לא סביר שאספיק לכתוב ספר בנושא, או לקרוא הרבה כאלו, אני מעיר הערות קטנות במקומות שנראים לי קשורים1. אם בכל זאת אמצא אי פעם את הזמן והמוטיבציה לקריאה מספיקה עלמנת לכתוב בידענות קצת מרשימה יותר, ואקדיש אותן דוקא לנושא הזה, החיבור הדימיוני הזה יעסוק בקשר האפשרי בין כורש בשירות מרדוך ההופך לרגע לאוניברסלי בדאגתו לכך שהאלים המקומיים ישובו למשכנם, אלוהים היהודי המתנתק מהקשר שלו לפיסת ארץ מסוימת, חיפוש האמת היווני ובודהה העוסק בסבל ובקיום האנושי. תוך התיחסות דמיונית לרצף הטריטורילי (הבבלי-פרסי-אשורי) שמאפיין את התקופה הזו ולנתיבי הסחר.
הקשר האטימולוגי האפשרי בין אברהם לברהמה ושרי לשרי הוא רק תירוץ, העובדה המענינת היא שכבר חוקרים קדומים מצאו קשר בין הדברים. והשאלה היא באמת עד כמה קדומים (יוספוס או אריסטו).
-- 1 כתיבה מהסוג שאני מסוגל לו כרגע אינה הולמת כנראה את הצד הקשיח של האייל, אבל אני לא בדיוק מזהם כל פתיל.
|
|