|
||||
|
||||
"אם יקבלו עבודה היא תהיה כאמור במקום עובדים זרים שהובאו ברישיון" זה מתוקף חוק שימור מקומות העבודה? זה חוק חדש שלא שמעתי עליו? אם הם יקבלו עבודה הם ישחררו עובד אחר לעשות עבודה אחרת, אולי עבודה שהוא טוב בה יותר, ויגדילו, מן הסתם, את התוצר הלאומי. אם המשכורת שהם מקבלים גבוהה יותר מה"המחיר של מחייתם" אז הם לא יוכלו להחזיק את עצמם, ובמילא לא יעבדו. עצם זה שהם מצליחים למצוא עבודה שתפרנס אותם מוכיחה שזה לא המצב, ואילו זה היה המצב הם לא היו חיים פה (=מילולית, הם היו מתים מרעב). איך ה"חברה" ה"קהילה" או ה"אמנה החברתית" תפגע מזה שיש יותר עובדים משלמי מיסים? איך פתאום השתנה לו הטיעון ההרתעתי? ולמה הם ירוויחו אם נאלץ את אותם עובדים לעבוד בשחור (או לפשוע, אם כי אני מניח שלטהרנים כמוך וכמו הפונז, עבודה בשחור היא פשע, הסתננות היא פשע, אונס הוא פשע ורצח הוא פשע, אין גוונים1)? לא יודע מי זה ה"אנחנו" הזה שרוצים חברה הומוגנית - את והקרנף? אני, למשל, רוצה חברה הטרוגנית. אני לא חושב שצריך לקבוע מסמרות כלשהם לגבולות הקליטה, וגם אם כן, בוודאי שאין לזה שום קשר להגבלת עבודה למי שכבר נמצא כאן ולא יכול לעזוב. להפך, זאת הדרך הבטוחה להפוך את הכל את המצב לקטסטרופה. 1 מלבד זה שלרוצחים ואנסים אתם מוכנים לתת לעבוד אחרי שריצו את עונשם, ולתת להם פת לחם בזמן ריצוי עונשם, בעוד שלמסתננים לא מגיע אפילו את זה. פרופורציות. כבוד. |
|
||||
|
||||
זה מתוקף הניסיון המתמשך לדרבן את הממשלה שתאפשר למסתננים להחליף עובדים זרים במשרותיהם. לא רעיון שלי. נקודת המוצא שלי היא שאני לא מעוניינת בצמיחת קהילה גדולה מדי (כמה זה מדי? אפשר לדון בזה) שאינה מחוברת למדינה בשום עבות שהוא, לא היסטורי, לא לאומי/אתני, לא דתי, לא משפחתי... וזה אמור במדינת ישראל באופן ספציפי. לו הייתי קנדית למשל דעותיי היו ודאי אחרות בנושא זה. שוב, מתן אפשרות למסתננים לעבוד מעניק להם "פרס" ותמריץ הרלוונטי לעבירה שלהם. זה כמו לתת לגנב זיכוי על מה שלקח ללא רשות. הדגש שלי הוא לא על העבירה אלא על כך שאם "אנחנו" לא רוצים מסתננים, לא נאפשר להם להשתלב פה אחרי שהסתננו. אלא נשאף לכך שיעזבו. כל השאר (חולות כן או לא, עבודה בשחור כן או לא) אמור להיגזר מזה ולהיות צעדים מעודדי עזיבה. רוצחים ואנסים הם אזרחים (לא מהסוג הכי כייפי, אבל הם אזרחים) - המדינה מענישה אותם אבל גם (במקרה הטוב) מנסה לשקם ולהחזיר להיות אזרחים מתפקדים. מסתננים הם לא אזרחים - בלי קשר לשאלה אם פשעו או לא פשעו, לא מגיעה להם עבודה ומחייה באופן אוטומטי. עד כדי כך פשוט. אני לא בעד ביטול הגבולות הלאומיים באשר הם ואני מניחה שנקודת המחלוקת בינינו מגיעה לכאן ונעצרת כאן. |
|
||||
|
||||
לא הרעיון שלך ואת מחזיקה בו או לא רעיון שלך ואת חולקת עליו? בלי קשר, ברור שהוא לא נכון (כמות העובדים במשק הישראלי גדלה כל עשור - וזאת לא תופעה יחודית לישראל כמובן) ולכן ראוי לא להעלות אותו. אם הם יחיו במדינה מספיק זמן יהיה להם קשר למדינה, קשר משפחתי, קשר רגשי, קשר היסטורי, קשר לאומי... בדיוק כמו שיש לצאצאים של מי שעלה לישראל לפני 50 שנה. לא, זה ממש לא כמו לתת לגנב זיכוי על מה שלקח ללא רשות1. לא שאני מסכים שצריך לשאוף שיעזבו2, אבל גם אם כן, יש עונשים הרב יותר סבירים, עונשים שגורמים הרבה פחות נזק, עונשים הרבה יותר צודקים. למה "לא מגיעה להם עבודה ומחייה באופן אוטומטי"? אם זה באמת כל כך פשוט, למה את לא מצליחה להסביר את זה? יש ביננו שתי נקודות מחלוקת, כן, הראשונה היא שאני חושב שגבולות פתוחים הם הסבר הנכון, אבל זאת מחלוקת צדדית (לדיון הזה). גם אם נקבל את העמדה שלך (שגבולות המדינה צריכים להיות סגורים) את עדיין לא מצליחה לנמק למה הנימוק שראוי לתת להם לעבוד הוא "מוזר". לא רק שאת לא מצליחה, אלא שכל פעם את משנה את הסיבה בגללה הוא "מוזר" (פעם זה היה הרתעה, אחר כך הדאגה לתושבי דרום תל אביב, משם זה הפך לדאגה לשלטון החוק, ופתאום זה על מנת לדרבן אותם לעזוב4). למעשה, לא רק שנכשלת בלהסביר למה הוא "מוזר", אפילו הצלחת לשכנע אותי שהטיעון שלא צריך לתת להם לעבוד הוא מוזר. 1 תגובה 642732 2 למעשה, אם כבר שואפים שמישהו יעזוב, הייתי שם את הרוצחים והאנסים כמה וכמה דרגות לפני המסתננים3. 3 יותר מזה, הבחירה ההפוכה נראית לי כל כך תמוהה, שאני לא בטוח שהתכוונת אליה. 4 אם כי, נראה לי שזה לפחות טיעון קצת יותר כנה מהאחרים. |
|
||||
|
||||
למי שעלה לישראל לפני 50 שנה (יהודים מן הסתם) כבר היה קשר היסטורי / אתני למדינה - הוא עלה בגלל ציונות, או רדיפות אנטישמיות, מתוקף חוק השבות וכולי. לקבוצות אחרות שאינן יהודיות יש כאן שורש היסטורי (דרוזים, ערבים וכולי) או הקשר דתי (הכושים העבריים). בכל מקרה, עד כמה שידוע לי, קבוצה כמו הכושים העבריים (שגם לגבי קליטתה בארץ היה דיון ציבורי בזמנו) שומרת על יחסי שכנות טובה ולא ערערה את המרקם החברתי באזור שבו התיישבה. אני סבורה שלא מגיעה להם עבודה כי אני לא רוצה שישתקעו כאן. זה ההסבר. מאותה סיבה הטיעון "אם הם כבר כאן" הוא מוזר. הם כבר כאן, אבל מי שזה לא רצוי מבחינתו לא יסיק מכך שדווקא יש לתת להם להתאקלם כאן ולהכות שורש. לא הבנתי מה לא הבנת. חסרה לך ההפניה להערת שוליים 3. איזה עונשים רלוונטיים הם סבירים לדעתך? |
|
||||
|
||||
ואת חושבת שמי שברח מאריתריאה לא עשה את זה בגלל רדיפות? אנשים (יהודים ולא) מהגרים כל הזמן, והקשרים נוצרים כתוצאה מההגירה ולא ההפך. היו הרבה בעיות בין העולים החדשים לשכנים שלהם. קשה להגיד שהתנועה הציונית לא ערערה את המרקם החברתי באזור שבו התיישבה. רגע, אז את מתנגדת לאיסור עבודה על אנסים משוחררים משום שאת כן רוצה שהם ישתקעו כאן? לי ההסבר הזה נראה מוזר. הם כאן, והם לא הולכים לשום מקום. אם לא תתני להם לעבוד תשאירי להם כמה אפשרויות: לעבוד בשחור, לפשוע או למות ברעב. את האפשרות האחרונה הם לא יבחרו. לכן מה שנשאר הן שתי האפשרויות הראשונות, שתיהן רעות (במיוחד לשכנים שלהם, אגב). סוף הערת הרגל השניה מפנה לשלישית. בתגובה 642824 נתתי דוגמא לעונש סביר. |
|
||||
|
||||
דיברתי על היהודים שהיגרו לפלסטינה-א''י שבה יש להם קשר היסטורי, אתני ודתי. לא על יהודים שהיגרו לארצות אחרות. לגבי אנסים, איסור השתקעות הוא לא ה''עונש'' הרלוונטי - כי פשעם לא קשור לכך. בהחלט הייתי אומרת שאני מתנגדת להתיר לאנסים להתחתן עם מי שאנסו. או לכייסים להמשיך להחזיק ברכוש הגנוב ''כי זה כבר אצלם בכיס''. וזהו, ש''לא הולכים לשום מקום'' זו לא גזירת גורל אלא תוצאה של מדיניות. אני מסכימה שהמדיניות בטיפול בהם עד עכשיו היתה גרועה מאוד. |
|
||||
|
||||
אז יהודים שהיגרו לארה"ב מאירופה צריך היה (עדיין) לגרש? מה זה "קשר אתני" ואיזה "קשר אתני" היה ליהודי מרוקו (למשל) למדינת ישראל? איזה "קשר היסטורי" היה להם? קשר דתי יש לכל נוצרי/מוסלמי/יהודי/שומרוני/בהאהי... זה לא ממש מעניין. מה זה "עונש רלוונטי"? אנחנו שולחים אנסים לכלא ונותנים לעברייני תנועה קנסות כספיים - איך זה רלוונטי? אני מניח שלא היית רוצה לחזור לעולם בו כורתים לכייסים ידיים, מסרסים אנסים ומוציאים רוצחים להורג. אני בטח לא. עונש בחברה מודרנית צריך להתאים לעונש מבחינת חומרתו, ולא יכול להיות אכזרי ובלתי צודק. ז"א מי שעבר על עבירה מנהלית לא יכול להשלח למוות ברעב. הם לא הולכים לשום מקום משום שהם נמלטו מזוועות ומסכנת מוות. ישראל מחוייבת להגן על פליטים במצבים כאלה, לא רק בגלל החוק והסכמים בין לאומיים, אלא בעיקר בגלל שברגע שישראל תצהיר שהיא מפסיקה לתת מקלט לפליטים היא תצהיר שהיא זונחת את ההצדקה העיקרית לקיומה. בהנתן העובדות הקיימות, איזה מדיניות את מציעה? |
|
||||
|
||||
באשר לעבותות, היתה כתבה על בנים של פליטים/מסתננים שהתגייסו לצה"ל והוריהם קיבלו הטבה במעמדם האזרחי (לא זכור לי אם הם קבלו מעמד של אזרח או של תושב קבע). עבותות יכולים להיווצר מתוך הישיבה כאן כפי שבכל הגירה נוצרים רגשות כלפי המקום ובפרט אם יש לך ילדים שנולדו או גדלו כאן ולמדו במערכת החינוך המקומית. |
|
||||
|
||||
זה יפה מאוד וראוי להערכה בקנה מידה קטן או קטנטן. זה לא רלוונטי אם זוכרים שמדינת ישראל הוקמה כדי להוות בית לאומי לעם היהודי. אני לא מעוניינת שתהווה בית לעשרות אלפי נקלטים שאינם יהודים. גם כך יש לנו משאבים מוגבלים בלבד עבור עולים חדשים וכאב ראש עתידי לא קטן עם האופציה הבעייתית של מדינה דו-לאומית שתכלול פלסטינים מהשטחים. אני לא רואה עצמי אחראית או רוצה להיות אחראית לקהילה שלמה נוספת כזו. גם אין לי עניין בקליטה "על הדרך" (הם על הגדר, אז שייכנסו. הם כבר כאן, אז שיעבדו. הם כבר עובדים, אז שיקבלו זכויות. כבר יש להם ילדים, אז שיתאזרחו). מפה לשם קל להגיע ל-100 אלף איש ויותר מכוח האינרציה וכולם פתאום זכאים לאזרחות ואיחוד משפחות, עם צילומים מרגשים של סיום התואר או חגיגת חנוכה בבי"ס (למה שיחגגו חנוכה? למה הושיבו אותם לסדר פסח? בעיני אלה מניפולציות זולות. כפי שאני כיהודייה לא אשב לחגוג את ראש השנה הסיני כדי לבקש אזרחות שם1). לו היתה הסכמה או דרישה, למשל, לקליטה של מכסה בסדר גודל מסוים ולטווח זמן שהוגבל מראש, תוך הבהרה שזה בלי אופציה להתאזרחות - אולי הרעיון היה נראה לי סביר יותר. אבל כל הסימנים (של ארגוני הפליטים) מראים חתירה מאומצת לרעיון של איזרוח מי שנמצא פה יותר מ-X שנים והקים משפחה, בלי קשר לנסיבות הגעתו. שוב, נדמה לי שהגענו לשורש האי-הסכמה ומכאן אין הרבה לאן לחפור עוד. 1 ייאמר כבר כאן שאני לא חובבת כל מיני "החג של החגים" ובלילה של מסורות שונות המעורבבות להן יחדיו - אני מחנכת את ילדיי לכבוד לכל הדתות והאמונות וגם מספרת להם מיתוסים ואגדות של דתות אחרות. בשמחה אברך בן דת אחרת שחוגג את חגו. אבל לא נציב בבית עץ חג המולד למשל, אין לזה שום ערך אם זו לא מסורת אבותינו. |
|
||||
|
||||
"ישחררו"? יש שומר חמוש ששומר על העובד הזה, מפני מציאת עבודה אחרת שהוא אולי טוב בה יותר? אם הוא היה טוב יותר בעבודה אחרת, והיא אכן זמינה לו, הוא היה הולך ועובד בה. אם הוא עובד במה שהוא עובד בו, משמע - שלא מצא משהו טוב יותר / שהוא אנוס ולחוץ למצוא עבודה מהר, גם אם אינה מתאימה לו במאת האחוזים. מה תועלת תצמח, לו או לתוצר הלאומי, אם תביא מבקש מקלט / מסתנן / פליט (בחר את הרצוי עליך) לעשות את עבודתו? _________________ מזה שיש עובדים מאפריקה שעובדים בניקיון ובשטיפת כלים, אין "יותר משלמי מיסים". ברמות השכר האלה לא משלמים מס הכנסה. |
|
||||
|
||||
כן, השוק והצורך בעובדים ללא הכשרה שומר על העובד הזה מפני מציאת עבודה אחרת שהוא מן הסתם טוב בה יותר. ברגע שמישהו אחר ימלא את הצורך הזה אותו עובד יוכל להשתחרר לעבוד בעבודה אחרת. אם יש לך אי עם מאה אנשים, וכולם עורכי דין מוכשרים בטירוף, וכולם יעבדו כעורכי דין, לאף אחד לא יהיה לחם. אם יש לך אי עם מאה אנשים וכולם חקלאים מוכשרים בטירוף, וכולם יגדלו חיטה, עדיין לאף אחד לא יהיה לחם. אם יש לך אי עם מאה אנשים וכולם טוחני קמח מוכשרים בטירוף, וכולם יעבדו בטחינת חיטה, עדיין לאף אחד לא יהיה לחם (או חיטה לטחון). שוק העבודה בנוי על הצע וביקוש, יש ביקוש גם לעורכי דין, גם לחקלאים, גם לטוחני חיטה, גם לתופרי בגדים, גם למעצבי אופנה, גם לבנאים, גם לאופים, גם למנקי רחובות, גם לשומרים חמושים וגם למהנדסי טילים. אולי השומר לא ישלם מס הכנסה, אבל העובד שהוא שיחרר ויעבוד בעבודה רווחית יותר ישלם מס הכנסה. וכמובן, גם אם לא, ברגע שהוא עובד במדינה מסויימת, הוא מוציא בא כסף: הוא קונה אוכל, הוא משלם שכר דירה, הוא משלם על חשמל, טלפון, מים, בגדים... לא רק שהוא משלם על כל הדברים האלה מס ערך מוסף, אלא שכל מי שמוכר ומייצר את הדברים האלה כן משלם מס הכנסה (והנה יצרנו צורך בעוד עובדים בתחומים רווחיים יותר). כלכלה היא לא משחק סכום אפס. |
|
||||
|
||||
ככלכלן מדופלם אני שמח להודיע לך שהמשפט האחרון בתגובתך נכון. |
|
||||
|
||||
1. ניטפוק - פליט / מבקש מקלט / מהגר עבודה מאפריקה, בהגדרה, לא יכול להיות שומר. בוא נעשה את זה מנקה. 2. אתה יוצא מנקודת ההנחה המוזרה, שאותו אחד שהיה מנקה ופוטר ובמקומו לקחו מהגר עבודה / מבקש מקלט / פליט (להלן ממ"פ), הדחיפה הזו זה הדבר היחיד שמנע ממנו להרוויח יותר כסף. אם הוא היה יכול להרוויח יותר כסף, הוא היה עושה את זה עוד קודם. אם "שחררו אותו", הוא לא קיבל כישורי תכנות בן-לילה. יכול מאוד להיות שהוא מובטל1. תגובה 596246 חשמל זה לא מס. טלפון זה לא מס. מים זה לא מס. בגדים זה לא מס. על כל הדברים האלה משלמים מע"מ, זה כן (לא על שכר דירה). גם תיירים משלמים מע"מ. בגדים - ברובם מיוצרים בסין. ומה שמיוצר בארץ, כמו גם בתעשיית המזון - משתכרים שם מינימום או טיפל'ה מעל. כך ששוב לא נוצרה תוספת מס הכנסה. אם הטיעון שלך היה - האנשים הללו בורחים מרעה גדולה ומבקשים בסך הכל לשפר את חייהם - ניחא3. אבל לציין את זה כטובה גדולה ורווחה גדולה לנו כציבור?! משל למה הדבר דומה? לפורץ שפרץ אליך הביתה, הפך לך את הבית כולו, ובסופו של דבר נשמטה לו סוכריה-על-מקל מהכיס ונותרה מאחור. האם הוא עשה לך טובה גדולה בהשאירו לך סוכריה? הנה השלכה קטנה, שלא מרבים לדבר עליה. ילדי העובדים הזרים בכלל, והפליטים בפרט, לא כל כך זכאים למעונות תמ"ת, קצת כי הם לא אזרחים, וקצת כי אין מספיק מקום במעונות מלכתחילה. וגם, עם ההנחה הכי גדולה זה עדיין יקר להם. אתה יודע איך ילדיהם מבלים את שנותיהם הראשונות, הקריטיות-כל-כך-להתפתחות, כשאבא ואמא עובדים 12 שעות ביום4? ב"גנים" בקומה השלישית והרביעית של בניין מגורים, 30-40-50 תינוקות, פעוטות וילדים בגילאים שונים, על מטפלת אחת. תקועים בלולים כל היום, בלי גירוי מספיק. כשהם כבר מגיעים למערכת, הם מגיעים עם כאלה חסכים, לקויות, בעיות, הפרעות וכיו"ב, שהעלות שלהם למערכת עולה על כל סוכריה-על-מקל שההורים שלהם אולי תרמו, הם וכל התרומה לשוק העבודה הישראלי שנובעת מהבגדים-חשמל-מים-שכ"ד-אוכל שהם צורכים. ואם תאמר - אז תדאגו לזה שלילדים שלהם יהיה מקום יותר סימפטי לשהות בו - הנה שוב העלות למערכת עולה יותר מהסוכריה-על-מקל הזו. יותר מזה. כשהילדים האלה יגדלו ויגלו שהועידו גם אותם להיות חוטבי עצים ושואבי מים, ושלא משנה כמה יהיו חכמים ומוצלחים5, לזה הועידו אותם ואת זה הם יעשו, המרירות שתגאה בהם, גם אותה נצטרך לאכול. 1 חמי פוטר בגיל 65 והוחלף בשני אריתראים. עברו שנתיים. הוא עדיין לא מצא עבודה2. 2 קצת הרבה כי הוא קוץ עקשן ומריר, אבל בכל זאת. 3 אישית, אני לא רואה בזה עברה פלילית נוראית, גם אם היא עברה על חוקי מדינה. בחורינו המצויינים ובחורותינו הנהדרות עושים ועושות כדבר הזה בכל יום בארה"ב, ניו-זילנד ואוסטרליה. 4 בניגוד לעולי ברה"מ, להם אין סבתא. 5 אם הם יהיו חכמים ומוצלחים, הרי את שנותיהם הראשונות הם בילו בסביבה יוצרת-פיגור-סביבתי. |
|
||||
|
||||
נכון, חשמל זה לא מס. מה את חושבת עושה חברת החשמל עם חשבון החשמל שאת משלמת להם? חלק נכבד מהחשבון הזה הולך ל... משכורות (או באופן ישיר לעובדי חברת החשמל, או באופן עקיף לקבלנים שמשלמים לעובדים שלהם וכך הלאה). על אותן משכורות משלמים... מס הכנסה. נכון, בגדים זה לא מס. אבל כשאת קונה בגדים את משלמת כסף לזבן. מה את חושבת שהוא עושה עם הכסף? מכניס לכיס, הולך הביתה וקובר את הכסף עמוק במרתף? הוא נותן אותו לבעל החנות, שמשלם משכורות (עליהם משלמים מס הכנסה) ולספקים שלו (שגם הם משלמים משכורות, ומע"ם, וגם להם יש הוצאות שבתורם יתורגמו לעוד מיסים). בסוף כשזה יגיע ליצרן מסין, אחרי המכס (עוד מס) זה יהיה חלק קטן ממה שנתת לזבן. כל האנשים האלה (הזבן בחנות הבגדים, המוביל של הבגדים, הבעלים של חנות הבגדים), שפתאום יש להם יותר כסף, ירצו יותר שירותים, ובשביל לקבל יותר שירותים הם יצטרחו יותר עובדים, והנה, נוצרה עבודה למנקה שלנו. תחשבי כמה אנשים עבדו בשוק העבודה בישראל לפני 50 שנה וכמה היום - וזה לא נכון רק לישראל. כן, במקרה הזה אנחנו גם עוזרים לאנשים שבורחים מרעה גדולה ו/או מבקשים בסך הכל לשפר את חייהם (שזה בלבד סיבה מספקת) וגם מסייעים לנו. זה לא דומה בכלל לפורץ שהרס לך את הבית והשאיר סוכריה, זה דומה לפורץ ששטף לך את הכלים והשאיר סוכריה. אני לא בטוח למה את חושבת שכשהילדים האלה יגדלו הם יהפכו לשואבי מים וחוטבי עצים, זאת החלטה שלנו, ואם נקבל החלטה כזאת זאת תהיה החלטה מטומטמת - לא רק (אם כי גם) בגלל המרירות אלא בעיקר בגלל שאז לא נוכל להנות מהפוטנציאל האנושי של דור שני של מהגרים - פוטנציאל שלרוב מספק הרבה יותר מהדור הראשון ומהדור השלישי. אם וכשהמצב החוקי שלהם יוסדר, צריך יהיה לפקח על כל מוסדות החינוך הפיראטיים שהם מקיימים. יש בישראל חוק די ברור בנושא. |
|
||||
|
||||
3 ניטפוקון - בחורינו ובחורותינו המצויינים/נהדרות ברחו מרעה גדולה? אני לא בטוח שהתכוונת לזה (למרות שיש בזה גם משהו משעשע). |
|
||||
|
||||
1. אם כבר לנטפק את הניטפוק1, אין שום מניעה מפליט לעבוד כשומר. 1 סליחה. |
|
||||
|
||||
אין צורך להתנצל, זה כלל גדול באייל: על דנטפקת ינטפקוך, וסוף מנטפקיך ינוטפקון. |
|
||||
|
||||
בנוגע לתועלת הכלכלית של מהגרי עבודה, אמרתי משהו בכיוון זה לא מזמן באייל, ולתשע נשמות היתה תשובה טובה. האם אתה חושב שכל (פחות או יותר) מדינות אירופה וכן ארה"ב, ואפילו קנדה ואוסטרליה, כולן טועות? (קנדה, הכי אוהבת מהגרים שיש, עדיין מקבלת בשמחה רק מהגרים משכילים, פחות בשמחה מהגרים חסרי השכלה.) ועוד זווית: אפילו נניח שהגירת העבודה טובה לכלכלה, תסכים שהיא לא טובה לכולם? יהיו פה ושם כאלה שיאבדו את עבודתם ולא ישכילו למצוא עבודה חדשה, חרף העליה בביקושים? (ולו בגלל שעצם החלפת עבודה היא מכשול לאנשים רבים.) |
|
||||
|
||||
כן, כמובן (וגם תגובה 640514). ז"א, אם גם נענה לשאלה השניה, זה לא הפוליטיקאים שמקבלים את ההחלטה טועים, הם צודקים ואם הם יפתחו את הגבולות הכח הפוליטי שלהם יפגע, אבל הציבור שמתנגד לגבולות פתוחים מטעמים כלכליים (להבדיל מהציבור שמתנגד לגבולות פתוחים מטעמי שנאה) והציבור שאדיש לפתיחת הגבולות טועה. ברור שגבולות פתוחים לא טובים לכולם, הם רעים, למשל, לפוליטיקאים שרודפים על גל שנאת הזרים (זאת לא המצאה ישראלית, אפילו לא המצאה חדשה). הצהרתי על זה בפתיחת הדיון. אין שינוי במדיניות כלכלית ללא נפגעים (כלכלית ופוליטית). השאלה היא אם סה"כ הפגיעה קטנה מסה"כ התועלת. אם רוצים אפשר לעזור לנפגעים על ידי הפניית חלק מהתועלת שתיווצר לעזרתם (ולכן ביטוח לאומי בתגובה 642824). |
|
||||
|
||||
"אין שינוי במדיניות כלכלית ללא נפגעים, השאלה היא אם סה"כ הפגיעה קטנה מסה"כ התועלת." זו לא בדיוק השאלה. ממילא בכלכלה היכולת שלנו לחזות מוגבלת. יש עוד שאלה - איך מחליטים. על שינויים "קלאסיים" במדיניות כלכלית מחליטים נציגים נבחרים של כלל האזרחים. ואז מי שנפגע יכול או צריך להתנחם בכך שאלו כללי המשחק ובמישור כלשהו הם הוגנים. במקרה של הגירה, חלק מכריע בשינוי היה החלטה של גורמים מחוץ למדינה (המהגרים), והם גם בין המרוויחים הגדולים (אמנם כדבריך, לא היחידים). האם זה לא נותן הצדקת-מה למרמור של האזרחים המפסידים? |
|
||||
|
||||
היכולת שלנו לחזות דברים בכלכלה לא תמיד כל כך מוגבלת. האם לדעתך יש הצדקת מה למרמור של בעלי עבדים כשביטלו את העבדות משום שהעבדים שלא היו חלק מהמשחק הדמוקרטי נהנו מההחלטה? אני לא חושב שיש שום הצדקה למרמור הזה. למעשה, אם חושבים על זה, "האזרחים המפסידים" - ספסרי השנאה והעובדים - הם אנשים שמרוויחים מקיומו של חוסר צדק בסיסי, ומרוויחים לא רק על חשבונם של המהגרים הפוטנציאלים (שזה, לדעתי, חמור מספיק), אלא על חשבונם של שאר האזרחים - על חשבוני וחשבונך. אם כבר למישהו יש הצדקה למרמור זה לנו. |
|
||||
|
||||
אז השאלה היא האם באמת מדובר בחוסר צדק בסיסי. נשים רגע בצד את היחס למהגרים שכבר נכנסו לכאן, וסלח לי על זכרוני הקצר בנוגע לעמדות שלך, כי בטח כבר התייחסת לזה - כשישראל (או כל מדינה עשירה) מצליחה למנוע כניסה של מהגר עבודה, האם מדובר עדיין בחוסר צדק בסיסי? |
|
||||
|
||||
כן. חופש התנועה וכל זה... |
|
||||
|
||||
מעניין. נדמה לי שמקובל לחשוב על חופש התנועה כיחס בין מדינה לאזרחיה ותושביה, ולחסום אותו בגבולות מדיניים. אני דווקא יכול לחשוב על נימוקים למה ראוי שהוא יחצה גם גבולות. אבל בוא נאתגר את זה. נדמיין ששיירה של חמישה מיליון סודנים עושה את דרכה לכיוון ישראל, לפי הצהרתם. כרגע הם במצרים, שמודיעה שאין לה בעיה עם התוכנית. בניסוי המחשבה שלי הם במוצהר לא נרדפים ולא פליטים, אלא רק חושבים שהם ישפרו כאן את חייהם. אכן, בהשוואה לישראל הם עניים מרודים. אם לא נחסום את דרכם, במהלך חודש אחד הם ייכנסו (וישנו מיידית את המעמד דה-פקטו של העברית ושל הדת והמסורת היהודית במדינה, שלא לדבר על אי-ודאות בנוגע לכמעט כל היבט של חיינו בחודשים שאחר כך, אם כי עד כמה שאני רואה האייל הקורא צפוי להמשיך לפעול כסדרו). האם זה אי צדק אם ישראל תפעל למנוע את כניסתם? |
|
||||
|
||||
כן. כמובן שצדק זה לא הכל בחיים, וכמובן שיש עוד הרבה חוסר צדק בעולם, אבל זה בהחלט יהיה אי צדק. |
|
||||
|
||||
השאלה, כמו תמיד בזכויות אדם, היא לא שאלה של צדק אלא של מידתיות בפגיעה בזכויות אדם כדי לקיים ערכים אחרים. המדינה, מתוך רצונה לשמור על ערכיה, פוגעת במידת מה בחופש התנועה של כל מי שרוצה להכנס ולצאת ממנה (ביקורת דרכונים ומכס) וברצותה מונעת את כניסתם או יציאתם לחלוטין. מניעת כניסתם של מהגרי עבודה היא פגיעה מידתית בחופש התנועה שלהם כדי לשמור על ערכי המדינה. |
|
||||
|
||||
למה להפליג למחוזות דל ניסויי מחשבה שאף פרמטר שלו לא מעוגן באיזו מציאות? הרי יש לך תרחישים הרבה יותר ריאלים עם היתכנות יותר גבוהה כמו למשל בכירי מימשל ישראלים שרוצים להקנות (דה פאקטו או דה יורה) חופש תנועה לפלסטינים אל תוך ישראל. אני מתכוון לאנשים כמו ריבלין, יעלון, דיין, בנט, גנון ועוד. הבה נתמודד עם שאלת הצדק הזו, שממש ממש משפיעה על חיינו. זו איננה שאלה היפוטתית. |
|
||||
|
||||
אבל אני רוצה להישאר כמה שיותר קרוב לנושא האמיתי שעליו נסוב הפתיל. |
|
||||
|
||||
אכן, ולכן נראה לי שכדי "[לאתגר] נימוקים למה ראוי ש[חופש התנועה] יחצה גם גבולות...[ע"י מי ש]רק חושבים שהם ישפרו כאן את חייהם" עדיף להתייחס לתרחישים שקצת קשורים למציאות מסוימת, כדי שבאמת אפשר יהיה להסיק מסקנות לא מופשטות לגמרי. אם מה שהצעתי נראה "פוליטי" מדי, אפשר לחשוב על תרחיש שקרוב יותר למה שכתבת בציטוט לעיל. נניח, 10000 עזתים עולים על ספינות בנסיון לחצות את הסגר הימי שחיל הים מטיל, נניח במטרה להגיע לקפריסין או סתם לדוג במים עמוקים. או אולי, 50000 פלסטינאיות ופלסטינים, תושבי ישראל אך ממזרח ירושלים, שמגיעים ליער הקדושים (בתחומם ישראל בתוך הקו הירוק) ומקימים אוהלים במטרה להשפיע על עריית ירושלים להשקיע סוף סוף בשכונות שלהם. לחילופין, רכישה מסיבית מהירה (במימון קטארי?) של דירות בשכונות מערב העיר. |
|
||||
|
||||
תראה, אפשר באופן כללי לא לאהוד ניסויי מחשבה, ולפעמים הם באמת לא מועילים. פה היה לי נראה שזה כן מועיל כדי לחדד את הנקודה של האלמוני, שהיא עיקרון מופשט וכללי למדי (חופש תנועה אוניברסלי). מקסימום יתברר שזה לא מועיל, ננסה משהו אחר. ועם כל הפנטסטיות של הניסוי שלי, הקורא הנבון יראה בקלות שבינו לבין הנושא האמיתי שעליו מדבר הפתיל מבדילים ממש מעט צעדים, וכמובן הבדל כמותי. |
|
||||
|
||||
לא עניין אהדה אלא אפקטיביות ורלוונטיות. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |