בתשובה לס' נופלים, 12/09/14 19:08
 |
|
 |
||
|
||||
 |
לא, אתה מבלבל את היוצרות. סעיף 94 עומד עומד לזכותו של כל אדם שמואשם באחד הסעיפים בפרק האמור. נטל חובת ההוכחה של אי תום לב מוטל על המאשים (כמו כל אשמה בפלילים) והנחת החפות עומדת לראשות בצלם כמו כל אדם אחר. מאחר ולא עמדת בנטל הזה ולא התקרבת לעמוד בנטל הזה, אין טעם לדבר על הסעיפים בפרק האמור. סעיף 94 מכיל, מלבד תום הלב, עוד תנאי ("בדרכים שאינן פסולות לפי דין"), ולהראות שבצלם עברו על התנאי הזה (ולא על תום הלב) אתה צריך להראות שהם אכן פעלו בדרכים שאינן פסולות לפי דין, ולצורך כך אתה צריך למצוא סעיף בחוק (שלא מהפרק האמור) עליו הם עברו ולהראות שהם אכן הורשעו בכך. גם בזה כשלת. הרשות השירות הלאומי-אזרחי איננה רשות שופטת, וההחלטה שלה לא מעידה שבצלם עברו על החוק (חוק כלשהו, ועל אחת כמה וכמה, בגידה). החלטה של גוף ממשלתי לא יכולה להכריע בדבר אשמה של אדם (או ארגון), אתה יודע, הפרדת רשויות... |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אתה שוב טועה. במשפט פלילי, על המאשימה (המדינה) להוכיח כי הנאשם עבר על החוק במעשיו, לא בכוונותיו (ועבירות המתה הן חריג בנושא זה, ולא הכלל). המדינה לא צריכה (וגם לא יכולה) להוכיח חוסר תום לב. נהפוך הוא - ברגע שהוכח כי המעשים עצמם נעשו, וקיים סייג של תום לב (כמו במקרה הזה), נטל ההוכחה (לתום לב) מתהפך ונופל על כתפי הנאשם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה צודק לגבי ברוב הפרקים, בהם לא מוזכר תום לב במפורש. פרק ח' הוא יוצר דופן, משום שמתום הלב מוזכר בו בפירוש, ולכן נטל ההוכחה, חל במפורש על המאשים. לכן בשביל להאשים על עבירה בפרק ח' הרבה יותר קל להראות שלא מדובר על "דרכים שאינן פסולות לפי דין". קח, למשל, את סעיף 121 ב. "העושה מעשה עבירה בכווונה להזיק ליחסים בין ישראל לבין מדינה, ארגון או מוסד כאמור בסעיף קטן (א)1 או לענין שיש בהם לישראל, דינו – מאסר עשר שנים." על פניו, אפשר להאשים באשמה הזאת את כל המי שהקים התנחלות, ובכל זאת, היועץ-המשפטי-לממשלה-הסמולני-שרודף-אנשי-ימין מעולם לא העמיד אף אחד מהם לדין על הסעיף הזה. למה? פשוט, סעיף 94. 1 ורק בשביל שנהיה באותו עמוד: "בסעיף זה, "מדינה ידידותית" – מדינה המקיימת קשרים דיפלומטיים או מסחריים עם ישראל או המרשה לאזרחי ישראל לבקר בארצה" - רשימה חלקית מאד: מצרים, ירדן, הראשות הפלשתינאית, ארה"ב, גרמניה, בריטניה, צרפת, שוודיה, נורווגיה... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כאמור - תום לב זה אומר שהמטרה לא היתה מלכתחילה להזיק ליחסים, אלא שהנזק ליחסים נגרם כתוצאה מפעולה שנעשתה בתום לב. אם המטרה הראשונית היתה להזיק ליחסים, הרי שהדרך לשינוי היא מלכתחילה דרך פסולה ואין פה תום לב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קודם כל, ברור שהמטרה של בצלם היא לא להזיק ליחסים, אלא למנוע את הפרות זכויות האדם. אבל, מעבר לכך, תום לב זה שאתה פועל שלא מתוך רצון להזיק, לא שהכוונה שלך היא לא לגרום למה שאביר הקרנפים לא רוצה שיקרה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מבין מאיפה הבלבול נובע,זה מה שאני טוען כבר הרבה זמן אין סכרון בין הזרוע המדינית לצבאית הם פשוט לא מאורגנים מספיק,גרמניה צריכה לסיע להם יותר ביועצים ארגונים וכימאים (פצצות זה יקר) |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |