|
אינני אנטי-ישראלי, כשם שאינני פרו-פלסטינאי. ההפרדות האלו שלך הן פשטניות, ונופלות לתוך התבנית הדיכוטומית "אנחנו או הם" שהיטיב לבטא הנשיא ג'ורג' וו. בוש בנאומיו השונים בנוגע לסכנת הטרור.
אני תומך בערכים מסוימים, ושואף לממש צדק מסוים, כפי שהם מצטיירים בעיניי הסובייקטיביות, ומתוך תהליך של הסקה לגבי האירועים המתרחשים מולי.
אני תומך בסרבני המצפון, ומתנגד למחרחרי המלחמה. אני תומך בכוחות הסירוב לכיבוש, ומתנגד לאלו הקוראים לטרנספר ול"כיבוש נאור". אני תומך בכוחות הקוראים לסיום הסכסוך במשא ומתן, ומתנגד לאלו הרוצים "להיכנס בהם". אני תומך באלו הרואים במשפט הבינלאומי כלי להשגת צדק ושיוויון, ומתנגד לאלו הרוצים לקבוע את הצדק לפי כוח הזרוע. אני תומך באלו הרוצים להתקיים בשיתוף פעולה הדדי עם העם הפלסטינאי, ומתנגד להצהרות גזעניות ובדלניות. אני תומך באלו הקוראים לאי-אלימות, מזדהה עם לוחמי החירות, ומתעב את הטרוריסטים של שני הצדדים. אני תומך באלו המעבירים ביקורת על אחרים ועל דעותיהם שלהם, ומתנגד לאלו שחושבים כי כל האמת לצידם, ולכן אינם מוכנים לפתוח אוזניהם לתחינותיו של האחר.
יותר מכל, אני תומך באלו הרוצים לחיות בשלום, ובז לאלו החיים על חרבם, וחושבים כי לעולם חוסן.
האם כל זה הופך אותי ל-"אנטי-ישראלי"? אם כן, אני מקבל את התואר בגאווה.
|
|