בתשובה ליניב ויסמן, 01/04/02 23:28
 |
|
 |
||
|
||||
 |
כל הנקודה שלי היא, שאני מצליח להצדיק את עמדתי, מבלי להשתמש בצידוקים דתיים והיסטוריים. זה לא משנה לי, מבחינה עקרונית, מדוע החליטה הקבוצה המסויימת הנ''ל לעשות את שעשתה, אלא הדרך בה עשתה זאת. לפי תער אוקהם, אין לי סיבה להתייחס לצידוקים הדתיים, שכן השימוש בהם מכניס משתנים חדשים לשיח הזה, משתנים שהם מיותרים, ועלולים לגרום לסתירות פנימיות. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
הנימוק שלך אינו נובע ממקור מוסרי (אולי ממקור פרגמטי ?) ולכן אפשר לטעון נגדך, שהישיבה שלך כאן מקורה בחטא, ומוצדק לגרש אותך מכאן. כמו גנב שפלש לבית ששייך לאחרים ובנו רוצה לגרש את מי שנשאר בבית מהמשפחה הקודמת. כדי לצאת מהמילכוד אתה צריך לטעון לזכות על הארץ (והנימוקים הדתי וההיסטורי הכי משכנעים בהקשר זה). או לטעון שאין בתרבות המערבית (שאתה כפי הנראה מתגובותיך רואה את עצמך כמשתייך לה) הסכמה על הגדרת עם והדרכים המקנות זכות על ארץ וכיון שכך "כל דאלים גבר". אם אתה טוען לריבונות בשם תרבות לאומית לא ברור למה אתה לא יכול להשתלב במדינה שבה לא מגבילים אותה או שיש לך בה מיעוט מבוסס (ארה"ב לדוגמא, במקרה הפלשתיני - ירדן). טיעון ההגנה העצמית מועיל במידה ואתה מעוניין שיקלטו אותך כפליט בארה"ב או באיזו ארץ אירופית נאורה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תאלץ להסביר לי שוב. הנימוק שלי נובע מהרעיון המוסרי, שיזימת פשרה ומו''מ נעלה מוסרית על יזימת אלימות וטרור, כדרך להשגת מטרות. אני תומך בצד שיזם פשרה ומו''מ לכל אורך הזמן. אני לא מתייחס לשום דבר לאומי בקונטקסט הזה, ואני לא מבין את הבעיה. אם בכל זאת להתייחס למהות הקבוצה שהקימה את המדינה בה אני גר, הרי שזה מקובל מאד שקבוצות, המרגישות נרדפות, או סתם לא מסתדרות במדינות קיימות, באות למקום שבו אין כרגע מדינה, ויוצרים שם מבנה מדיני, תוך הסכם עם הריבון. זה היה המצב עם הציונים בהקמתם את מדינת ישראל, ואם אינני טועה, זה היה המצב עם הפוריטנים שהחלו את ארה''ב, ועם המורמונים שיצרו את מדינת יוטה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כרעיון אוניברסלי המוסר שלך לא ברור - האם היה עדיף משא ומתן עם הנאצים, להבדיל, על המדינות שכבשו מאשר פעולה באלימות נגדם ? ועם סדאם חוסיין ? כמו בכל שיפוט, אתה חייב להתייחס לקונטקסט שבו נוצרה הריבונות. ברור שיש מקרים שבהם יש הצדקה לנקיטת אלימות כדי להשיב את הגזלה. לגבי הטיעון השני - המוסר המקובל בתרבות המערבית לא מקבל נישול של מסכן אחד כדי לשפר את מצבו של מסכן אחר. והרצח ואפילו הדחיקה של התושבים המקוריים של ארה"ב (האינדינים) נחשב היום כחטא. ובוודאי השתלטויות אימפריליסטיות כמו של טורקיה או אנגליה ששלטו בזמנו באזור וחילקו את זכויות השלטון ע"פ האינטרסים שלהן על חשבון תושבי הארץ. "זה מקובל מאד" אינו טיעון מוסרי ובמיוחד לגבי דברים שהיו מקובלים עד תום העידן האימפריאליסטי. (אפילו שאני מסכים איתך לחלוטין שבעניין זה מדינות אירופה ואפילו ארה"ב התנהגו, ומתנהגות עדיין, הרבה יותר "גרוע" מאיתנו ע"פ הקריטריונים המוסריים שלהן). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דיברתי על יוזמה. תמיד יש לעמוד על הקו הדק, המפריד בין שאיפה לשלום, לבין פייסנות (במובן של "appeasement"). "זה מקובל מאד" הוא אכן טיעון מוסרי, שכן אכיפת חוקי המוסר על גוף ספציפי, בעוד מתירים את הרסן מכל השאר, ללא הסבר מספק, הינו דבר בלתי מוסרי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ההפך. דווקא ההמנעות מטיעונים אלו גורמים לזהות היהודית בארץ ישראל להטשטש. דווקא ההמנעות מלגעת בטיעונים דתיים היסטורים מקהים ולא מחייבים. עובדה היא, כי כמיליון ישראלים ירדו מהמדינה מאז קום המדינה. מהי המחוייבות שלהם? כנראה אפסית. רק כאשר השורשים שלך נטועים היטב באדמה (משהו כמו 3,500 שנים) אין סיכוי בכלל שבשעת סערה, בדומה לסערה העכשווית יפגע הגזע הזה. רק אלו שרואים במדינה משהו זמני, ניסוי ציוני ביהודים הם משולים לעלים אשר נידפים ברוח ויורדים מהארץ. לצערי, המנהיגות שלנו משדרת חולשה, היות ואיננה מכירה במורשת ההיסטורית העתיקה. לדידה, היהדות החלה עם הציונות ולא בהר-סיני. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה לא מבין בכלל את הטיעונים שלי. אני מראה כיצד אפשר לבסס ישיבה בארץ זו מבלי להשתמש בטיעונים דתיים. החסרון שאתה רואה בהדגמה זו, הוא... שהוא לא משתמש בטיעונים דתיים! משמע, מדובר פה בהנחות יסוד בלתי ניתנות ליישוב, ואין טעם לויכוח. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |