בתשובה ליניב ויסמן, 31/03/02 18:24
 |
|
 |
||
|
||||
 |
זו עובדה אמפירית, שכאן גדלתי וכאן ביתי, כאן משפחתי וחברי. יש לי תעודות, מסמכים, ועדויות להוכיח זאת. לאן אתה חותר? |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
נכון, יש לך תעודות ומסמכים, אבל כולם שייכים למדינה אשר הוקמה בשקר (כך טוענים) ואין לה הצדקה היות והיא שייכת לאומה הערבית הגדולה. מנהר הירדן ועד סין, טוענים כך מיליונים... אני אגיד לך לאן אני חותר, אני חותר להתחלתו של גלגול הרעיון של ישיבה בארץ ישראל. מהו המקור של זיקת היהודים לארץ ישראל? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה לא רלוונטי. מסמכים הם מסמכים. עדויות הן עדויות. כל עוד אתה מסכים שאינן מזוייפות, מה אתה חושב על ''צדקתה המוסרית-היסטורית'' של מדינת ישראל לא רלוונטי. אני חושב שערן בילינסקי ענה לך לגבי מושא החתירה שלך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז מה הפחד מחזרתם של פליטי 48? הרי, כולנו אזרחים שווים עם תעודות שוות. ועוד זאת, המדינה החליטה להגדיר עצמה יהודית מה שמוציא מהמשחק את מי שאינו יהודי בכל הקשור לזכויות. ואם המדינה היא לעניות דעתך ככל המדינות, למה לא לגור במדינה פחות מסוכסכת, פחות רצחנית ויותר מעודנת ובעלת זהות אזרחית קיימת? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אמם... אני לא יודע אם שמת לב, אבל גרים שם כבר אנשים כמה דורות, ב"בתי הפליטים." והפליטים וילדיהם כבר גרים במקומות מסויימים בארצות אחרות. אז למה לעזאזל לעשות טרנספר כפול מגוחך שכזה? מה רע בליישב את הפליטים במקומם? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ידידי היקר, הלוואי שהפתרון היה קל כמו השורות שנכתבות בתהליך הקלט\פלט. אבל המציאות האכזרית היום מציגה לנו שאין זה כך. מאות אלפים רוצים לחזור אל מולדתם. מאות אלפים בישראל אינם מקבלים את המגן-דוד או את ההמנון או את הגדרתה של ישראל כמדינה יהודית. רק אם תבין את השורש לכל ההתנגדות הזו אולי אז, תאמץ לך הרבה יותר מפטריוטיזם ישראלי אשר נסמך על לגיטימיות בשל היותך יליד המקום. המלצה: "שיחות עם יצחק שמיר" ספר שיחות עם יצחק שמיר ובו הוא מפרט בצורה בהירה כל-כך את שורש הבעיה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה מאד פשוט. פשוט צריך להתעקש על זה, ולהכניס את זה לשיח הבינלאומי. ישנם מליוני אנשים, שאינם מקבלים זכויות אזרח בסיסיות ממדינות שבתוכן הם גרים, רק בגלל שאבותיהם היו פליטים פלסטיניים. מה זו הגזענות הזו? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"לא נפסיק לעולם עד שנוכל לחזור וישראל תיהרס... מטרת מאבקנו היא לשים קץ לישראל ולא יכולה להיות שום פשרה או ויתור. איננו רוצים שלום, אנו רוצים נצחון. שלום בשבילנו פירושו הריסת ישראל ולא שום דבר אחר" יאסר ערפאת, בנאום לאומה... עכשיו, בוא נדבר על הצדק מבחינתך... לפי הצדק, הרי שיאסר עפראת צודק. הוא תובע את זכותם של אזרחים שגרו בישראל לפני הציונות. הציונות, היא התגלמות הרוע מבחינת הערבים. הציונות היא תנועה לאומית, אשר ניכסה לה את ארץ ישראל ונישלה את אזרחיה האמיתיים. הערבים. החלום הערבי לחזור לארצם הוא חלום אשר מלווה כל ילד מהיותו קטן ועד מותו. אלא, אם ידידי, זכותנו ההיסטורית היא נקודת המוצא של הטיעון היהודי ולא זכויות והגדרות בינלאומיות. אין אח ורע בעולם להקמתה של מדינה כמו מדינת ישראל. היות, ואין אומה אשר חלקת ארץ מסוימת ניתנה לה בהבטחה אלוקית, אשר מוכרת לשני שלישים מהעולם. על כך נאם בן-גוריון בשנת 47 לפני יהודים בארה"ב. הוא כמובן השתמש בטיעון ההיסטורי דתי כפונקציה, אולם, מאחר ולא היו לו טיעונים אחרים מלבד הזכות ההיסטורית אשר מקורה בתנ"ך, שאב הוא את הזכות ההיסטורית גם ממה שברח ממנו כל חייו. הרעיון הציוני חילוני אשר, מבקש להחיל את זכותו של העם היהודי להתקיים בחלקת ארץ זו ולא אחרת מחייב את החילונים עצמם, להסביר ממה הרתיעה מאזרוח פליטים פלשתינים והמשך הגדרתה של ישראל כיהודית ולא כל אזרחיה. לדעתי בסופו של דבר, אין מילוט, מלבד נקודת המוצא של היהודי התימני והעירקי והאשכנזי, מהזכות ההיסטורית, זכות אבות והשורש לנקודה זו נמצא בתנ"ך. הארכיאולוגיה אשר מחזקת את הטיעון ההיסטורי מסייעת ומחזקת את נקודת האחיזה של היהודים בישראל כבסיס לכל טיעון נגד ישיבתם של יהודים בארץ-ישראל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הסיפור הוא סיפור של שתי קבוצות בא"י: קבוצה אחת, שיצרה מכניזם של שלטון דמוקרטי בא"י, וקבוצה אחרת שיצרה מיליציות ואירגוני טרור בא"י. קבוצה אחת שנשאה ונתנה עם השליטים של א"י, בלי קשר ל"צדקת שליטתם," על מנת ליצור בא"י מדינה בניהולם, וקבוצה אחרת שאז, וגם עכשיו, השתמשה באלימות וטרור כדי להשיג שליטה בא"י. קבוצה אחת שניסתה תמיד, ותחת תנאים מגוחכים, להשיג שלום והסדר עם כל סובביה, וקבוצה אחרת שמציבה תנאים מגוחכים על הפסקת הלוחמה והאלימות נגד הקבוצה הראשונה. אני אישית רואה בקבוצה הראשונה צודקת, ולכן תומך בה, והיותה יהודית, מוסלמית, נוצרית, הינדית, צרפתית, הולנדית, חובבת סלמי או שונאת חמאת בוטנים לא משנה לי. אז כן, אפשר להאמין בצדקתנו מבלי להשתמש בטיעונים דתיים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
משעשע, אבל תוך כדי קריאה, נזכרתי בשתי קבוצות אחרות באותה ארץ (ומאותו עם)... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לכאורה. (ההגנה מול אצ"ל ולח"י, נכון?) אבל, כפי שאוילד יתקנך תיכף, הם לא היו אירגוני טרור, כי מדיניותם האלימה הייתה כלפי מרכזים צבאיים בריטים, וחמושים ערבים בלבד, אם אינני טועה. בכל מקרה, סיכום העניין היה, שהקבוצה הראשונה היא שהפכה למיינסטרים של הקבוצה הראשונה מן הדיון הקודם שלי, תוך דאגה למנוע מן הקבוצה השניה של הדיון הנוכחי להתקיים כפלג נפרד ובעל השפעה, ולכן המסקנה שלי לא משתנה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא לכאורה, למעשה. המחתרת היהודית הייתה אירגון טרור גם לפי הגדרותיו של אוילד (אתה מתכוון ל ewilde? הוא מרשה לך לקרוא לו כך?). והמעשים של עמי פופר, ברוך גולדשטיין ודומיהם (אין לי כח לחזור על הרשימה) הם מעשי טרור לכל דבר ועניין (אגב, איך היה ewilde מגדיר את הפעולה בקיבייה http://www.iaf.org.il/iaf/doa_iis.dll/Serve/item/Heb... ?). וכל זה בלי להתייחס להבדל שבמשפט הבא "קבוצה אחת שניסתה תמיד, ותחת תנאים מגוחכים, להשיג שלום והסדר עם כל סובביה, וקבוצה אחרת שמציבה תנאים מגוחכים על הפסקת הלוחמה והאלימות נגד הקבוצה הראשונה." אבל, המסקנה תשתנה ברגע שהקבוצה השניה בדיון הנוכחי תהפוך למיינסטרים בקבוצה הראשונה בדיון הנוכחי (ראה למשל את התגובה הבאה תגובה 63611)? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למיטב ידיעתי זה פשוט לא נכון. חביות אש מתגלגלות, מטעני תופת בשער העיר העתיקה ועוד כהנה - טרור מרשים כנגד אזרחים. אז נכון - ההם התחילו. זה לא משנה את ההגדרה. מה שכן, ראוי לדעתי לציין שה''ישוב'' ככלל נגד את הפעולות הללו, מה שלא ניתן לאמר על תמיכת הישוב הפלסטיני אז ועכשיו בנוגע לטרור של אנשיו. באחת מהפעולות הללו (של הלח''י, דומני) אף כמעט הצליחו להרוג גם את סבא שלי (שהתגורר בחיפה, עיר מעורבת), אף שאני משוכנע שלא התכוונו לפגוע ביהודי, רחמנא ליצלן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הבנתי. נניח ובני-ישראל באמת היו כאן קודם לפני הפלסטינים. נניח, אפילו, שאנו צאצאיהם של אותם בני-ישראל. איך, בדיוק, זה מוכיח את "זכותנו" על הארץ הזו? מה הקשר בין "מי-היה-פה-קודם" ל "זו-זכותו"?? מדוע גדולה זכותו של "ההוא-שכבש-ללא-זכות-ראשון" על "ההוא-שכבש-ללא-זכות-אחרון"?? איזו זכות יש לעם הצרפתי על צרפת? איזו זכות יש לשבדים על שבדיה? איך בכלל אפשר לומר שיש לעם (קבוצת אנשים בעלי מכנה משותף כלשהו. לא אכנס כרגע להגדרות), זכות? יתרה מזו: נניח ו *אבא שלי* בעל זכות כלשהי. אם אני אינני היורש החוקי שלו, אין לי הזכות שלו. איפה כתוב, וניתן להוכיח ש: א. לבני-ישראל יש זכות על הארץ הזו (כמובן, גם אם שני-שלישים מהאירופאים והאמריקאים מקבלים את התנ"ך, ואפילו מקבלים את זכותנו שלנו על הארץ, עדיין אין זה אומר שיש לנו זכות עליה; גם אם 100% מאמינים ש O.J רצח, אין זה אומר שהוא רצח. אין קשר בין הפופולאריות של דעה למידת הנכונות שלה). ב. אנחנו = בני-ישראל (או יורשיהם החוקיים). ג. הזכות הנ"ל עוברת בכלל בירושה. הסיבה ששבדיה היא של השבדים, היא פשוט משום שהם שם. אין להם שום זכות. לי יש עיניים כחולות. באיזו זכות? שום זכות. אבל יש לי. הארכיאולוגיה תגלה שהעותומאנים היו פה. לפניהם, היהודים היו פה. ולפניהם, המצרים היו פה. למי הזכות על הארץ? מעבר לכך: השעון שעל ידך, הוא שלך ללא ספק. לך יש זכות עליו, ולי אין. מדוע? משום ששנינו חיים במנגנון מדיני, ששנינו הסכמנו לחיות בו (האמנה החברתית), שנינו מקבלים את כלליו, והללו קובעים כי לך יש זכות על השעון, ולי אין. שנינו, כאנשים, ישויות משפטיות, אשר החוק בארץ מגדיר ומסדיר את זכויותיהם, והללו קובעים שהשעון שלך. האם העם הפלסטיני (או העם היהודי) הוא ישות משפטית? האם קיים מוסד-על כמו המדינה, שיכול להסדיר את הזכויות של שני העמים (אם, בכלל, לעמים, כעמים, יש זכויות, או שהמוסד הזה מכיר רק במדינות כישויות משפטיות...). הדבר הקרוב ביותר לכך, הוא האו"ם. כן, אותו או"ם שמו"ם, שקבע בתוכנית החלוקה, שיש לנו זכות על הארץ הזו... אבל גם לאוכלוסיה הערבית. אותו או"ם שמו"ם, שהחליט את החלטות 242 ו 338... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תגובה לעניין. חסרות כאן כאלו בתקופה האחרונה. ובנוסף, הרשה לי להוסיף: מכיוון שמלבד האו"ם אין גוף מוסכם שיכול לקבוע זכויות של קבוצות אנושיות, הכלל המוסרי הוא שתחומה הגיאוגרפי של המדינה צריך להיות זה המכיל רק קהילות המכירות בה, ורוצות בריבונות שלה עליהן. אני חושב שזה כלל אצבע טוב (גם אם רחוק ממושלם) בבואנו לבחון סוגיות פוליטיות, כי כמו שערן כבר ציין - טיעונים היסטוריים נועדו לשרת מטרות פוליטיות של ההווה. אם קהילה תרבותית היושבת על שטח מוגדר, פחות או יותר, מתנגדת לריבונות המדינה השולטת על אותו שטח בכוח הזרוע - יש לתת לה אוטונומיה תרבותית ושלטונית, תוך ויתור על השטח הגיאוגרפי. כמובן שאין כלל זה בא בסתירה למחויבות הבסיסית של המדינה לספק לכלל אזרחיה שיוויון זכויות מוחלט, כל עוד אלו נמצאים על שטחה. אני מודע לכך שרעיון זה נוגד במידת מה את רעיון השילוב הרב-תרבותי, בו אני תומך בלב שלם, אך הוא מיישם את רעיון הדמוקרטיה האוניברסלי, ומספק פתרון זמני עד למצב בו ניתן יהיה ליישם את רעיון השילוב, מתוך הסכמה הדדית ושיתוף פעולה אזורי. (ראה מקרה האיחוד האירופאי, שנובע מתוך תהליכים בני עשרות שנים של שיתוף פעולה בשל אינטרסים כלכליים וחברתיים) גישה זו אף מסבירה באופן חותך מדוע הכיבוש הוא עוולה אדירה - משום שהוא כופה ריבונות לאומית על אוכלוסייה בעלת ייחוד תרבותי וגיאוגרפי מובהקים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"אם קהילה תרבותית היושבת על שטח מוגדר, פחות או יותר..." לו היה מדובר ב"שטח מוגדר" ואפילו "פחות או יותר", אזי היה לטיעון שלך צידוק. אבל כמה עמוק אנחנו מוכנים לפצל? אוטונומיה לכל כפר ערבי הנמצא בין ישובים יהודיים ואוטונומיה לכל התנחלות יהודית בלב אוכלוסיה ערבית? אוטונומיה לרחוב ויצמן (על רקע התנגדות לצביעת אבני השפה באדום-לבן) ואוטונומיה נפרדת לרחוב הרצל? בסופו של דבר, כאשר אני מנסה ליצור גרסה מעשית אם כי מעוותת משהו של שיטתך, יש צורך בהעברת אוכלוסיה (טרנספר?) בעלת מאפיינים תרבותיים דומים (עם) ל"שטח מוגדר" כהגדרתך על מנת לאפשר לה לקיים אוטונומיה תרבותית. כמו כן הגדרת ה"שטח המוגדר" מעלה שאלות באשר לשטח שאינו מוגדר. למי יש זכאות להקים יישוב על שטח לא מאוכלס? למי שתבע עליו בעלות? למי שמחזיק בו בכוח הזרוע? למי שרשם אותו בטאבו? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואני מצטט מעצמי: "תוך ויתור על השטח הגיאוגרפי." השאלות שלך הן טובות, אבל טכניות, ואינן מגיעות לרמת אד-אבסורדם. הצגתי את הרעיון כדי לבחון אותו ברמה המוסרית-רעיונית. יש לך מה להוסיף ברמה זו? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא רק טיעונים היסטוריים באים כדי לשרת מטרות פוליטיות בהווה, גם טיעונים מוסריים-רעיוניים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואני חשבתי שמטרות פוליטיות באות לשרת אידיאולוגיות מוסריות-רעיוניות. תגיד לי, מאיפה בדיוק מגיעות המטרות הפוליטיות? למה הן שם? נוצרות יש מאין? קופסא שחורה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש הבדל מהותי בין טיעון לבין מטרה פוליטית לבין אידאולוגיה. טיעון משמש לקידום מטרה פוליטית, שבסיסה הוא ערכי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ורק כדי שאבין, לטענתך, אנחנו יכולים להסיק את הבסיס הערכי של אדם מסוים לא מתוך הטיעונים הרעיוניים שלו, אלא רק מתוך מה שנראה לנו כמו התוצאות הצפויות של מעשיו (גם אם זה נראה לנו כך רק בדיעבד). אני צודק? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אמנם אתה מסיח את הדיון למקום אחר, אבל נו, בסדר. לא רק, גם מאמירות. התייחסתי לזה לא מזמן: תגובה 61229 חשוב, לדעתי, להבין שאמירות פוליטיות אינן "דיווח של הפוליטיקאי על המציאות" אלא כלי שרת בידי הפוליטיקאי כדי לעצב מציאות. דוגמה? במשך כל יום אתמול שמענו הצהרות פלסטיניות על כך ש"ישראל מנסה לחסל את ערפאת". האם כך הדבר? כנראה שלא, אבל האמירה יוצרת תנאים ולחץ על ישראל לסגת מלשכת היו"ר. זו דוגמה לשימוש באמירה כדי להשפיע על המציאות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני ועוד חברים בתרבות שלי (ישראלים, יהודים, חילונים, ואוהבי סדרות אנימה), נלך בהמונינו להתיישב לייד תחנת החשמל המרכזית. מיד נכריז שאיננו מכירים בריבונות ישראל. טדה! טרור אספקתי אינסטנט. אם מדינת ישראל לא תספק לנו דוידים של סדרות אנימה, אנחנו נשבש את זרימת החשמל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה יודע מה? עשינו עסקה. אנחנו נספק לכם כמה סרטי אנימה שתרצו, בתנאי שתוותרו על מחשבים וגישה לאינטרנט. אפילו נזרוק לכם פוסטר של "הנסיכה מונונוקי" מעבר לגדר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בדם ואש (והפסקות חשמל תכופות) נפדה את זכויות החיבור לאינטרנט. ואגב, אנחנו אף פעם לא נטרח לבנות תשתיות משלנו, אז תתכוננו להפנות אלינו הרבה משאבים. אה, ונדאג לשפוך את הזיהום שלנו לנהר שעובר דרך השטח שלכם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בא ופרט קצת אודות אותו יחוד מובהק. נסה לציין מאפיינים אשר אינם כוללים את השאיפה לחסל את מדינת ישראל על יושביה במגוון שיטות וחומרים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואם מותר גם לי להוסיף, לפי הטיעון ההיסטורי, היו בארץ ישראל עמים אחרים לפני עם ישראל (ומכאן שגם אם נאמץ את הטיעון ההיסטורי כלגיטימי, אין לנו זכות על ארץ ישראל). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל נדמה לי שמר ויסמן אינו מביא נימוק היסטורי אלא נימוק דתי. לטענתו, הארץ ניתנה לנו ע''י בעליה החוקיים, הקב''ה. העובדה שגם גרנו כאן פעם היא בעלת חשיבות משנית, אחרת יכולנו לטעון לזכות על ארם נהריים, גם שם גרו אבותינו אי פעם, אלא שהקב''ה החליט לתת לנו דוקא את ארץ ישראל. סוג של בדיחה קוסמית, אני מניח. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"לדעתי בסופו של דבר, אין מילוט, מלבד נקודת המוצא של היהודי התימני והעירקי והאשכנזי, מהזכות ההיסטורית, זכות אבות והשורש לנקודה זו נמצא בתנ"ך. הארכיאולוגיה אשר מחזקת את הטיעון ההיסטורי מסייעת ומחזקת את נקודת האחיזה של היהודים בישראל כבסיס לכל טיעון נגד ישיבתם של יהודים בארץ-ישראל." (תגובה 63681 בסוף). בכל מקרה, הגבתי לGeG ולא למר ויסמן, וברור (?) שהנימוק הדתי לא תקף לחילוניים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אותה אמנה חברתית בלתי כתובה, היא זו שיצרה את האמנה המשפטית, והיא זו היוצרת הסכמים אחרים, כתובים ולא כתובים. אותם ההסכמים הלא כתובים, הם המעניינים אותי כרגע. במהלך הזמן, הופכים אותם הסכמים בלתי כתובים לחלק מהמובן מאליו. (פיתוח של זה היא האינטואיציה שגילית אוהבת לדבר בשמה). המובן מאליו הוא הבסיס לחיים שלנו. בלעדיו אנו נהיה כמו מושאי המחקר של הפנומנולוגיה, נבוכים וחסרי אונים מהעדר אותו קיום של בסיסי ביותר של המובן מאליו. במובן הזה, כששני זרים מדברים על זכות, הם מדברים בשפה ששניהם מבינים. מדברים בשפה של ראשוניות, זהות וכו. אם גם היהודי, גם הערבי וגם השבדי מדברים באותה שפה, מה אתה מכניס כאן פילוסופיה עקרה וחסרת רלוונטיות? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה זה "האמנה המשפטית"?? נשמע לי מושג שסותר את עצמו... (אבל זו סתם חזרה לויכוח הישן שלנו על האוביקטיביות של השפיטה, שהתברר כדו-שיח של חרשים. אין חובה להמשיכו :-) ) בכל מקרה, לא הבנתי מדבריך כיצד ניתן להפיק 'זכות' מתוך אותם "ההסכמים הלא כתובים", שהרי האחרונים הינם *ביננו לבין עצמנו*, ואותם דברים *כלל לא* מוסכמים על הצד השני, האמור להסכים... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השפה כשלעצמה היא מובנת. זה כמו שאני ואתה נדבר בשפה העברית אך נרבה לא להסכים אחד עם השני. שפת הזכויות היא שפה מובנת, ואי אפשר לבטלה כך סתם כשפה לא לגיטימית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל אין שום הסכמה שכזו! אחד יגיד שזכותו על הארץ היא מתוקף ההבטחה האלוהית (כותב המאמר והפלסטינים, כול אחד לזכותו שלו), אחד יגיד שזכותו נובעת מכך שהוא מוסרי יותר לשיטתו (כליל נאורי, ממש בחור לדוגמא...) ואחר יגיד שאין לו, ולכל אחד אחר, שום זכות על שום דבר (גלעד דנבום ואנוכי). אם כל אחד מהצדדים (אנו והפלסטינים) היו מסכימים שלכל אחד זכות על הארץ מתוקף ההבטחה האלוהית שהוא קיבל, והויכוח היה מתמצא ב "מי קיבל הבטחה אלוהית אמיתית ומי מזויפת", מילא. אבל אין פה הסכמה על המושג "זכות של עם על ארץ", ואין אפילו הסכמה שיש בכלל דבר כזה. שוב, הזכויות שלי ושלך על רכושינו הן מתוקף ההסכמה החברתית שבה שנינו חיים, וחוקי האפליקציה המשפטית של אותה הסכמה (המדינה) מקובלת על שנינו. לא כן לגבי הפלסטינים ואנחנו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שהזכות של שני הצדדים עדיין מסתכם במי היה כאן קודם. בנוסף, כאמור, גם אם אנחנו לא מסכימים מהי אותה זכות המקנה לנו את היכולת לטעון 'שלי היא', עדיין השפה היא שפה של זכויות. וכשפה, היא לגיטימית. אני לא אטען שאין דבר כזה זכות, גם אם אחשוב שהזכות שהצגת היא אידיוטית, מגוחכת או שיקרית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא אמרתי שאין דבר כזה זכות. אמרתי שאין לעם זכויות בדיוק כפי שאין לג'ינג'ים זכויות. שפת הזכויות שייכת לתחום המשפטי, תחת קיומה של רשות שופטת מוסכמת, והיות הצדדים ישויות משפטיות, מה שלא קיים כאן, ולכן אין מדובר פה בזכויות (למרות שכל קבוצה טוענת לכאלו. אלו עדיין טענות חסרות מובן). אין מובן אחר למילה 'זכות'. "אני חושב שהזכות של שני הצדדים עדיין מסתכם במי היה כאן קודם" - ובכן, הארץ שייכת לניאנדרטלי שחי במערות ליד חיפה. מכיוון שאנו טכנולוגיים יותר מהפלסטינים, לנו יש סיכוי טוב יותר להקימו לתחיה מהחומר הגנטי שלו, ולשכנע אותו להעביר בטאבו את הארץ אלינו. הללויה! אבל בכל זאת, אני עדיין לא מבין: נניח שעם אחד היה כאן קודם. במה זה הופך את הארץ ל "שלו"? מה הקשר בכלל? שוב: http://www.haayal.co.il/reply.php3?id=937&rep=63... |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |