|
||||
|
||||
זה לא מה ששאלתי. הבאת כאן (תגובה 63517) הגדרה מילונית לטרור (מ http://www.m-w.com ?) ואני שאלתי כאן (תגובה 63551): "האם מדינה כלשהי שנמצאת בקונפליקט מלחמתי יכולה, על פי הגדרתך, שלא לעסוק בטרור?", לא שאלתי על כיבוש. לענייננו, סעיף 1 של ההגדרה שנתת כולל בעצם כל מלחמה: שימוש בכוח לשם השגת מטרה פוליטית. האם מלחמה היא טרור? |
|
||||
|
||||
אבל שימוש בכוח לשם השגת מטרה *פוליטית* הוא בהחלט טרור. איזו מלחמה מנסה להשיג מטרות *לא* פוליטיות? אני לא בטוחה, אבל לדעתי אפשר לתאר אותן (למשל, מלחמה נגד מישהו שכבש את ארצך מסיבות פוליטיות.) נדמה לי שהסיבה להקמת האו"ם היתה הכרה של כל המשתתפות במלחה"ע II שניתן להשתמש בדיפלומטיה כדי להתכסח, במקום ברובים. |
|
||||
|
||||
אין מלחמה שמנסה להשיג מטרות שאינן פוליטיות שכן המונח ''פוליטי'' כולל כל סכסוך שאינו בין בודדים. גם כאשר אתה נלחם כנגד מי שכבש את ארצך מטרתך היא פוליטית (שחרור ארצך מכיבוש) שכן יש לך ברירה - להסכים עם הכובש ולהישאר כבוש. אשר לסיפא, אני תמיד יכול להביא את האמרה השחוקה-עד-כאב של פון-קלאוזוביץ' על כך ש''המלחמה היא המשך הדיפלומטיה בדרכים אחרות'', ולהוסיף שכל מי שלא מבין את זה הרי הוא עוצם עיניו באופו מודע או שאינו מבין את טיבם של מאבקי כוח. |
|
||||
|
||||
אין בכוונתי להצטרף ל"מתקפה רבתי" איתה את מתמודדת כרגע, אלא ברצוני להציע שתי יתדות, שצריכות להוות נקודות להתייחסות: 1. הגדרתך: "שימוש בכוח לשם השגת מטרה פוליטית", היא אינה טובה לדעתי, משתי בחינות: א) "שימוש בכוח" הוא לוא דווקא אלים. אולימות היא "גרימת נזק פיזי לגופו של אדם". ב) אין בהגדרתך התייחסות כלפי מי מופנית האלימות. אלימות נגד לוחמים היא אינה טרור, אלא רק נגד אזרחים. ולכן הגדרה שיכולה להיות מקובלת בעולם "מתוקן" היא : "*אלימות* *מכוונת* נגד *אזרחים* לשם השגת מטרות *פוליטיות*". שימי לב ל4 היסודות של ההגדרה: אלימות, כוונה (פגיעה בטעות, או כאשר ישנה סבירות נמוכה לפגיעה באזרחים אינה טרור) , אזרחים (להבדיל מלוחמים), פוליטי (להבדיל מפלילי וכדומה) 2. כאשר את מדברת על חירות לעם הפלסטיני, כדאי להביט לצד המזרחי של נהר הירדן ולשאול האם העם הפלסטיני שממזרח לירדן זוכה ליותר חירות מזה שממערב לירדן? שאלה זו רלבנטית ביותר, שכן נסיגה מהשטחים באופן שבו את מציעה לא יביא לפלסטינים כל חירות, להיפך מובטח להם דיכוי אלים פי כמה מזה של היום תחת משטר דיקטטורי רצחני, לפחות כמו זה שממזרח לירדן.( עם זאת במקרה הטוב ייתכן "שקט תעשייתי" ועל כך על פי הפרשנות שלי נכתב: "כולם מדברים על שלום, אף אחד לא מדבר על צדק") |
|
||||
|
||||
2. והאם העם הסורי, או העיראקי, זוכה ליותר חירות מהפלסטינים? |
|
||||
|
||||
העם הסורי או העירקי מדוכה בערך באותה מידה כמו העם הפלסטיני-ירדני. אולם העם הפלסטיני-ישראלי זוכה אפילו כיום למידה גדולה (יחסית לסורים והעירקים) של חופש (עובדה שיש אינתיפאדה) וזכה למידה גדולה יותר של חופש כל עוד לא היתה אינתיפאדה. ברצוני להדגיש שמאז שעמדתי על דעתי, לפני כ10 שנים, אני בעד סיום הכיבוש הישראלי ביש"ע. הכיבוש הוא עוול, אולם הפקרת הפלסטינים לשלטון דיקטטורי הוא העוול הנורא מכל, והוא עשוי להתגמד לעומת העוולות הרבים שעשינו לפלסטינים, מכיוון שהוא מנציח מצב נורא, שלאור הדוגמאות שהבאת, אין תקווה שיסתיים באיזושהי נקודת זמן נראית לעין. בנוסף לכך, לאור המצב שנוצר, נראה ש"שקט תעשייתי" הוא לא המצב הצפוי מהנסיגה, אלא לבנוניזציה. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |