|
||||
|
||||
אורי שלום. אני מנסה להבין את הרציו בטענתך. אם אלוהים אמנם קיים ואף סייע לאברהם במלחמתו סימן שמעבר להיותו ישות ערטילאית הוא מתערב בפועל (או באמצעות עצם האמונה בו, כפי שאברהם האמין) ומסייע לנצחון המאמינים בו (שוב, אברהם). במספר תגובות מעלי כבר הוזכרה השואה ועובדת היותנו עם בחירה שאינה בדיוק פועלת לטובתנו. אם כן, מתי הפסיק נוהג חביב זה של סיוע והצלה באמצעות האמונה? אני מניחה שגילית (חופשה נעימה לך ומועדים לשמחה) תציע הסבר כלשהו, אך הייתי רוצה לדעת גם מהו ההסבר שלך. וכיוון שגילית הוזכרה, זה המקום בו ברצוני להתנצל עמוקות בפני אסתי. משום מה, מוחי הקודח החליף זהויות ולכן שאלתי את אסתי שאלה בנושאי דת שבעצם כוונה לגילית. מכך נבעה שרשרת קצרה של אי הבנות ואף טינה קלה, אך בדיעבד לחלוטין לא מוצדקת. שוב, סליחה אסתי. לא היו לי שום כוונות פוגעות או ציניות. סתם בלבול שלי. |
|
||||
|
||||
ריקי שלום, הטיעון שלי הוא אונטלוגי ולא היסטורי. הבאתי את מלחמת אברהם אבינו לא כדי להוכיח שאלוהים סייע לו באופן ישיר במלחמתו אלא כדי להצביע על חשיבות גילויו של אברהם (לדעתי) את יתרון המופשט על המעשי בעולם הקונקרטי (הפיסיקלי). לטיעון זה שאלת היות היהודים עם בחירה והתועלת שצמחה להם מכך איננה רלבנטית. פיתוח זה של אברהם (או של מישהו אחר) הוא הבסיס לחשיבה המופשטת ,להתפתחות הפילוסופיה היוונית, אחרי אלף וחמש מאות שנים ולהתפתחות המדע מאז אריסטו. המדע הוא גיבוי האינטלקטואלי של הטכנולוגיה, דהיינו של החכמה המעשית המצויה בגנים של האדם. כל שרשרת ההתפתחויות הזאת מלמדת על נוכחות של הטרנסצנדנטי בעולם הקונקרטי. אותה נוכחות ואותו סוג קיום יש, לפי טיעון זה שפותח בתגובתי הקודמת, גם לאלוהים. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |