|
||||
|
||||
אהמ, לא נעים לי לומר, אבל זו בדיוק המשמעות של תשלום מסים על שירות חיוני: תשלום עקיף ושירות שאינו מכירה ישירה. בית החולים אינו "מוכר" תרופות - הוא מקבל בעקיפין את כספי המסים שלנו ונותן לנו תרופות שנקנו בחלק מהם. הקבלה עקיפה והמכירה עקיפה וזה הכוח שלהן - כי זה אחד הדברים שאמורים למנוע מהצוות בבי"ח לשכנע אותנו לקנות תרופה יקרה או טיפול יקר במיטב כספנו גם כשאלה לא נחוצים. נכון, יש מקרים שבהם ביה"ח יתעקש למשל לאשפז אדם כדי לקבל עבורו החזר (למשל יולדות שמסרבות להתאשפז אחרי הלידה עוברות מסלול בירוקרטי מפרך). ויש מקרים שבהם ביה"ח ממציא שירותים חדשים שעליהם משלמים ישירות סכום גבוה יותר (טיפולי רפואה משלימה למשל). אבל זו לא תמצית השיטה אלא סטיות מקוממות ממנה. מבחינתי אני לא צרכנית/לקוחה של ביה"ח אלא מבוטחת שלו. |
|
||||
|
||||
זה משנה מאיפה בית החולים מקבל את הכסף? ואם יש לי דלקן ואני ממלא בתחנת הדלק ולא משלם להם במקום, זה אומר שהם לא מוכרים לי דלק ולא מקבלים כסף על הדלק ולא צריכים להחזיק את עצמם במאזן רווחי? הרי את העניין של שיווק טיפולים כבר הזכרתי לעיל. ברור שבית החולים לא יכול לדחוף לנו טיפולים בלי קשר, כמו שמוכרים לנו חטיפים וחבילות טישו. אבל את התשלומים הוא מקבל לפי כמות וסוגי התרופות והטיפולים שהוא נותן. מבוטח הוא לא צרכן? ביטוח זה לא עסק? כל עוד בית החולים מקבל את התשלום לפי טיפול ומוצרים שניתנו למבוטח, וכל עוד הוא תלוי בתשלומים ולקוחות שמגיעים אליו בגלל ציוד וצוות שממומן על ידי תשלומים ולקוחות, צריך לעודד לקוחות/מבוטחים שמכניסים כסף טוב. |
|
||||
|
||||
כן, מבוטח *בידי המדינה* אינו צרכן, וביטוח *בידי המדינה* אינו עסק - כי למרות שיש לדאוג לכך שהשירותים החיוניים הממשלתיים יהיו יעילים במידה סבירה, לא הרווחיות ולא הצמיחה אמורות לעמוד בראש מעייניו של מנגנון כזה, אלא מתן שירותים לאזרח. ו"אזרח" הוא גם ובעיקר הזקנה במסדרון, שאין לה כוח / קשרים / כסף. מבוטחים ש"מכניסים כסף טוב" לא חייבים את מערכת הבריאות הממשלתית בשביל טיפול רפואי. הזקנה - כן. |
|
||||
|
||||
ברקת לדעתי אינך מעריכה נכון את הכוח / קשרים / כסף של ה"אזרח" ושל "הזקנה במסדרון". בפרט, זה לא נכון שהם לא "מכניסים כסף טוב". במדינת ישראל, ולא רק שם, האזרח והזקנה במסדרון מימנו והקימו מערכת בריאות העולה בהיקפה, בעומקה ובטווח ביצועיה בהרבה על כל אותם מערכות פרטיות שאותם אמורים האריסונים, הלבייבים והתשובות לממן לרווחתם. גם מי שהכיר בכוחה ובנחיצותה של כלכלת השוק והתפכח מזמן מחלום הכלכלה המנוהלת והשוויונית, צריך עדיין לדעת שלא כל מה שאמרו מרקס ולנין, בפרט על כוחם של מעמד העובדים ומעמד הביניים, הוא בהכרח היפוכה של האמת. כתבתי תגובה קצת יותר ארוכה פה: תגובה 634302 |
|
||||
|
||||
מתן שירותים לאזרח כרוך בקשר הדוק עם רווחיות. שהרי ברור שמוסד שעומד על מאזן שלילי לא יכול לרכוש ציוד ואספקה באיכות טובה ולא יכול לשלם לצוות מהשורה הראשונה. התחזוקה גרועה והשירות לאזרח מידרדר. לכן אני חוזר על החילוק. במקום שבו התיקצוב הוא אחיד וסטטי, ואף אחד לא משלם כלום אלא הכל מגיע ישירות על ידי המדינה - אפשר לדבר על מתן שירות לאזרח שלא כרוך ברווחיות וצמיחה. במקום שבו התיקצוב איננו אחיד וקופות החולים/מטופלים שאינם מבוטחים משלמים ישירות על טיפולים ותרופות, הרווחיות והצמיחה חיוניות על מנת לתת שירות לאזרח. |
|
||||
|
||||
אנחנו כבר עמוק בדיון שו''ח, מהסוג שנוטה להיות דו שיח בין חרשים, ולכן אני פורשת. ערב טוב. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |