 |
|
 |
||
|
||||
 |
עשיתם עבודה יסודית , מאמרה של ניצה פרילוק באמת מקיף יפה את נושא טיבה של השירה בכלל ונושא אמנות התרגום שלה... שמחתי מאד לקרוא את שמונת התרגומים הקיימים לFire and Ice . בעצמי חיפשתי אותם, ולא מצאתי. (לצערי עדיין אין ברשותי הספר "הנשיקה מבעד למטפחת", שהוא כנראה מעניין ומענג). גם אני סבורה, כמו התלמידים, שתרגומו של שמואל שתל הוא הטוב שבהם. ואני מקווה שגם תרגומי נאה וזורם , בהיר ופיוטי, והלוואי שאשר רייך יקרא את הדף הזה של האייל הקורא, ויעשה משהו עם תרגומי. הלוואי. שוב תודה לכם, אכן עשיתם עבודה נאה, כיאה לאתר הרציני והטוב הזה. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
כמה בעיות יש בעיני בתרגום של שתל: 1: ה"אומרים... אומרים" בשתי השורות הראשונות - לי זה לא ברור שהוא מחלק את האנשים לשניים, נשמע כאילו כולם אומרים כך וגם כך. אולי זה לא נורא, אבל טיפלה מקשה את ההבנה אחר כך. 2. התחביר הספק שגוי, ספק מליצי מאוד "כמי מן התשוקה טעם" - קורבן גדול מאוד כדי לשמור על המשקל. 3. הבעיה הכי קשה (שנמצאת גם בעוד כמה מהתרגומים) היא בשורה האחרונה. למרות ש"יש בו די" הוא כמעט תרגום מילולי, הוא מושך לכיוון של כמות הכפור שיש בעולם, או שלא צריך עוד, ואלו כיוונים לא-רלוונטיים; it will suffice, אם אני לא טועה, מושך יותר לכיוון הרצוי של "יעשה את העבודה". ואולי, מהבחינה הזו, הבחירה שלך (ושל חלק אחר מהמתרגמים, בנקודה זו) היא עוד יותר טובה מהמקור של פרוסט... |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |