 |
|
 |
||
|
||||
 |
אוקיי, אוקיי, ברור מאיפה זה בא. גרש בחי"ת משמש תכופות בתעתיק מערבית של שמות מקומות, לא יודע אם באופן גורף אבל לפחות בשייח'ים - שייח' דנון, ג'ראח, שארם א- וכו'1. כמו הגרש של קית' (ריצ'רדס)2 - זה רמז איך הוגים זאת במקור, ואתה הקורא מוזמן לבחור איך להגות זאת בתוך ראשך וכשאתה מדבר, לפי כמה אתה רוצה להיות דייקן/פלצן. במקרה הערבי זה הפוך על הפוך, כי הגרש (כך לפחות אני למד מהדוגמה היחידה של השייח'ים) מסמן להגות זאת כמו שאנו הוגים את החי"ת הרגילה שלנו, בעוד שאת מוחמד ואת ג'ראח אנחנו מוזמנים להגות באופן מיוחד אם אנחנו רוצים להיות דייקנים ופלצנים (אני יודע, זה בגלל הסימון באלפבית הערבי). אז בסדר, ח(')אן באה מערבית, ובערבית הוגים את זה כמו החי"ת שלנו. אז מה? אם מצרפים את זה ל"מתנת המדבר" או "בארותיים", זו כבר בהכרח מילה עברית לכל דבר. לי זה נראה מגוחך. 1 גם בשמות פרטיים? אין לי דוגמה. 2 אבל לא כל כך באליזבת וסמית. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
לא רחוק משייח' דנון שהבאת כדוגמא, יש בית מרקחת ח'ורי פארם. זה עברית? אנגלית? ערבית? אתה תגיד לאיש איך לכתוב את שמו? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ומה עם אורחאנים למיניהם? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הבנתי. מה איתם? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עם ח' או ח? להבנתי זה משחק מילים בין "אורח" ו"חאן". | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה שואל אותי על המצוי או על הרצוי בעיני? המצוי הוא שאכן, עד כמה שראיתי כותבים אותם בלי גרש. הרצוי בעיני הוא שגם את חאן יכתבו כך. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |