בתשובה לאמ, 10/04/14 19:21
 |
|
 |
||
|
||||
 |
מעט על "האמנות הטוטאלית" של קול פורטר. תקשיב, למשל הביצוע של הטנור האופראי תומאס האמפסון (שמתמחה גם בוואגנר), ותנסה גם להיזכר במוסיקה מתוך "דרום פסיפיק" של רוג'רס והאמרשטיין. אני לא מוזיקאי, אבל ב- Begin_the_Beguine [Wikipedia] יש ניתוח של האופי המוזיקלי המיוחד של השיר, שפורטר כתב במסע לאיי פיג'י ואינדונזיה. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
תומאס האמפסון הוא באריטון לירי. תקשיב טוב טוב לפאברוטי, דומינגו, יונאס קאופמן רוברטו אלניה ואחר כך תקשיב לתומאס האמפסון, תשווה אותו לפישר דיסקאו (גם כן בריטון לירי) ותראה את ההבדל הלא גדול במיוחד. תשים לב לצבע הבאריטון, תשווה אותו גם ללאו נוטי, סר תומאס אלן, ועוד ותראה שהוא רחוק מאוד מלהיות טנור. ההבדלים בין הקולות השונים בעיקר קול ביניים כמו בריטון הם לא גדולים במיוחד במנעד. ההבדל הגדול ביותר הוא בגוון של הקול. בין הבהיר של הטנור והכהה יותר של הבריטון וההכי כהה של באסים כמו שלייפין ודומיו. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |