|
||||
|
||||
אוקיי אני רוצה להביא דוגמה קטנה - אני מורה ובכיתה רוב התלמידים לא מבריקים במיוחד וזה בלשון עדינה. ידיעותיי רבות אלפי מונים מתלמידיי בכל התחומים מפאת גילם הצעיר. למרות זאת מאוד יכול להיות שאחד מתלמידי היותר מחוננים בקי בתחום מסויים מפני שזהו תחביבו, בוא נאמר שהוא אוהב דינוזאורים. כבר במשך שנתיים שהוא קורא על דינוזאורים. אז בתחום הספציפי הזה למרות התואר שלי וידיעותי הרבות התלמיד שלי יידע יותר ממני על דינוזאורים. כך שאם מישהו פה הוא דוקטור ואני רק מורה בבית הספר לא אומר שאני לא יכול ללמד אותו על נושאים מסויימים. |
|
||||
|
||||
אבל אנחנו עדיין מחכים שתלמד: בצורה מסודרת. בלי כל מיני קישורים לא קשורים. בינתיים נושא אחד נבדק לעומק והמסקנה של אריק הייתה שנראה שהטענה שהבאת ("החיסון בהודו גרם לעשרות אלפי מקרי שיתוק") שגויה. הבאת כל מיני טענות אחרות אך לא טרחת לנמק אותן בצורה מסודרת. |
|
||||
|
||||
אני מבין ש-אמ הגיע למסקנות אחרות ובתור תלמיד מצטיין שעולה על המורה (דוד) אולי תפנה ל-אמ שיסביר לך מפני שסבלנותי קצרה. |
|
||||
|
||||
עד כמה שהבנתי, גם הטענה שבחיסון נגד שחפת יש סטרפטומיצין הולכת ומתבררת כחסרת יסוד. |
|
||||
|
||||
יש או אין בזריקות היותר מתקדמות איני יודע. מה שאני יודע זה שאני לא מחוסן נגד שחפת. לכולם יש על הזרוע את הצלקת או סימן שהם מחוסנים ולי אין. |
|
||||
|
||||
אבל זאת טענה שונה לגמרי מכל מה שטענת קודם, ואני לא חושב שרבים באתר הזה יתווכחו איתך על הטענה שאתה לא מחוסן מפני שחפת. למזלך רוב הציבור כן מחוסן כך שכנראה לא נשקפת לך סכנה, אבל אני במקומך לא הייתי מתנשק עם מהגרים מאפריקה. |
|
||||
|
||||
ומהגרות מסקנדינביה - הולך? |
|
||||
|
||||
הופס, בעקבות המשפט האחרון של דוד נזכרתי במישהו מן העבר האיילי, אינקוגניטו, שניסה ללמד את הדוקטור למתמטיקה אלון עמית כמה דברים, ויצא לו, אפעס, איך לומר? - לא משהו-משהו. תגובה 532422, תגובה 532423. |
|
||||
|
||||
מילא מתימטיקה, אבל לכתוב 'שתי אלגוריתמים' בתגובה ההיא זה כבר ממש מוגזם. |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
תודה. ואני חשבתי ששום דבר טוב לא יכול לצמוח מהדיון הזה... חידה קלה למדי למתמטיקאים חובבים: איך ניתן לחשב את פיי בעזרת מחולל מספרים אקראיים? |
|
||||
|
||||
מצטער, אבל זה קל מדי. |
|
||||
|
||||
למה זה מצער אותך, אין מספיק דברים קשים בחיים? |
|
||||
|
||||
קשים יש הרבה, אבל קשים ומעניינים פחות. ובמחשבה שניה - אולי האלגוריתם עליו אתה חושב מוצלח יותר מהטרוויאלי שעליו אני חשבתי. אחכה בסבלנות להמשך הפתיל. _____ ואותי מטרידה חידה שונה לגמרי הקשורה לצלחת לווין. אבל זה כבר באמת שייך לסיפור אחר. |
|
||||
|
||||
האלגוריתם ''שלי'' (אף פעם לא חשבתי על הבעיה אלא נתקלתי ישר בפתרון שלה, כך שלא מדובר כאן על שום דבר מקורי) אכן טריויאלי. |
|
||||
|
||||
אם ככה, הטרוויאלי שלי הוא משהו הזה בשורת הפקודה: perl -e 'sub R(){$a = rand(); $a*$a} sub IN{ R+R < 1} $c = $n = shift; $sum += IN while $c-- ; print 4*$sum/$n, "\n"' 100000
|
|
||||
|
||||
נראה לי ששכ"ג התכוון ל-Buffon's needle. בקורס בתכנות סטטיסטי שאני מלמד, אני מדגים בדיוק את השיטה שלך (אם כי בשפת R, ולא ב-perl). |
|
||||
|
||||
לא, עד כמה שידיעתי בפרל מגעת התכוונתי דווקא לפתרונו של יוסי (במלים: היחס בין מס' הנקודות בתוך מעגל היחידה למספר הנקודות בתוך הרבוע החוסם). אבל המחט של בופון יותר מגניבה (והוזכרה כבר באתר זה, נחש בידי מי... תגובה 150004) |
|
||||
|
||||
בדיוק גדי העלה פוסט על המחט של בופון: http://www.gadial.net/2014/03/14/buffon_needle |
|
||||
|
||||
ראיתי. בכל פעם שאני נתקל בפתרון הפנטסטי הזה1 אני שמח מחדש. ______________ 1- אני מתכוון, כמובן, לאינטגרל הכפול :-) |
|
||||
|
||||
אם זה כל כך קל לך (וזה אכן לא כל כך קשה), אולי אתה ושאר חכמי הפורום המכובד כאן יתרכזו בלהבין למה המכונה שמוצגת על ידי אלון עמית במאמר המקושר מחשבת את פיי. זה נראה לי הרבה יותר קשה. |
|
||||
|
||||
לא קשה במיוחד, אבל בלי ספק משעשע. |
|
||||
|
||||
את התעלול עם המעגל אפשר להסביר בשורה אחת בלי אף נוסחה (חוץ מנוסחת שטח מעגל). אתה טוען שההסבר למכונה של אלון הוא מסדר גודל דומה? (כי אם כן, אני לא בכיוון ואשקול את צעדי מחדש). |
|
||||
|
||||
יש שם דיון חביב ובו תמצא את מבוקשך. |
|
||||
|
||||
כן. בוא נגיד שיש הרבה ניסויים פיזיקליים פשוטים שמחשבים את פאי, עד כדי שימוש במטוטלת, אבל הם פחות מגניבים מהמכונה של אלון. |
|
||||
|
||||
רק רציתי להגיד שהמכונה איננה ״שלי״. שמעתי עליה מחבר לעבודה ובאמת סיפרתי עליה לגארי לפני כמה שנים, והנה הגיעה היא אפילו עד לכאן. יש דרך נאה לקשור את הסיטואציה הפיסיקלית למעגל: אחרי נרמול אפשר להתאים את מהירויות הכדורים לנקודה במישור הנמצאת על מעגל קבוע, בגלל חוק שימור האנרגיה. בעזרת שימור התנע אפשר לבדוק שהנקודה מדלגת בזווית קבועה עבור כל זוג התנגשויות, והרי לכם פרצוף. |
|
||||
|
||||
תארים לא קשורים לדיון. טמבלים יש בכל מקום. אפשר להתדיין מה יותר חשוב, הידע המקומי שיש למישהו, או כושר השיפוט שלו כשהוא קורא מידע חדש. בעידן של כמויות גדולות של מידע שזמין בקצות האצבעות של כל תלמיד זה לא דיון תלוש מהמציאות. הדיון למי יש יותר גדול (כושר שיפוט מדעי, כמובן) לא רלוונטי, כי נראה לי שאנחנו מדברים בשתי שפות שונות. |
|
||||
|
||||
סליחה אבל דברייך לא הובנו התוכל בבקשה להתנסח ברור יותר. |
|
||||
|
||||
התכוונתי שאפשר להתדיין על האפשרות שזה שאתה יודע יותר מהתלמידים שלך אולי לא כל כך חשוב, אם לתלמיד שלך יש כושר שיפוט גבוה ממך וטלפון סלולרי עם גישה למקורות מידע ברשת. |
|
||||
|
||||
לא ייתכן שלתלמידים שלי יהיה כושר שיפוט גבוה משלי מהעובדה הפשוטה שהם מאמינים לכל מה שכתוב בספרי הלימוד שלהם גם אם הנתונים לא נכונים, ישנים, מטעים, מוליכי שולל... תלמיד יכול לקבל 100 במבחן ויכול לחשוב שהוא יודע יותר מכולם בלי לחשוב לרגע שיכול להיות שכל החומר שהוא למד והמבחן שהתבסס עליו הוא מוטעה. כושר שיפוט משתפר עם הגיל... אני חושב שסביבות גיל הארבעים המצב אופטימלי. |
|
||||
|
||||
לא הבנתי את המסקנה של הפסקה האמצעית, ''אפשר להתדיין...''. אולי אפשר לחלק ולנסח אותה מחדש, בצורה קלה יותר. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |