|
||||
|
||||
MtGox ו SilkRoad נמצאים בשוק כבר זמן רב ובכל זאת התברר שבשני המקרים מדובר על הונאה מסיבית, כולל שליחת יד אל ארנקי הלקוחות הלא פעילים כדי להשתמש בכספים למימון גניבה מלקוחות פעילים. בשני המקרים, בדיוק בגלל אופיו האנונימי-משהו של המטבע, קשה מאד להוכיח שמנהלי החברות ביצעו את הגניבה בעצמם, למרות שזו האמונה הרווחת. גניבות של ממש (בעזרת רוגלה שמרוקנת לך את הארנק) היו בסכומים זניחים עד כה. אני מסכים שאם השימוש היחיד היה לצרכי המרת מטבע האנלוגיה לחלפן היתה מוצדקת, אבל במקרה כזה בו הארנק נמצא אצלך רוב הזמן, החלפן היה גובה ממך דמי המרה גבוהים שהם פרופורציונליים לתנודתיות המטבע (כלומר במקרה של ביטקוין גבוהים מאד) ולעלויות הרגולטוריות המוטלות עליו. |
|
||||
|
||||
הידיעות האחרונות הן לגבי MtGox. דרך המשי הוא מוסד מכובד שפעל בתחום מפוקפק למדי. הוא כבר לא קיים. לפי התחום שבו פעל אני לא אתפלא אם הוא גם הפעיל נוהגים מפוקפקים, אבל צריך לזכור לא להאמין לכל שמועה שרצה לגביו. אני חושב שאם מוסד כמו MtGox הצליח לרמות את לקוחותיו במשך שנים למרות שכל הספרים היו פתוחים, זו תעודת עניות להסדרה העצמית. |
|
||||
|
||||
לדרך המשי הייתה מהדורה שניה, עליה דיברתי: בכל מקרה, הסיבות שבגללן ביטקוין לא ישרוד תוארו כבר במעלה הפתיל. |
|
||||
|
||||
ההתקפות הללו ידועות ומוכרות. האחרונה שבהן תוארה בשנת 2011: מה שהפתיע אותי בקריאת המסמך הוא הטענה שעוברות בממוצע קצת פחות מעשר דקות לאישור ההעברה. זה הזמן שלוקח להעברה להירשם. אבל אם היא רשומה רק בבלוק אחר, לא ברור עד כמה אפשר לסמוך אליה. שימו לב לקישור הראשון מאותו דף לערך Confrmation. ההתקפות הללו עובדות נגד מי שמסתכן ומאשר עסקה לאחר אישור אחד או פחות מזה. מי שעושה את זה, לוקח סיכון. לעניין הביזור: הביזור הוא חלק ממובנה מהמערכת הכלכלית. ישנן בורסות שונות בעולם שסוחרות בסחורות שונות. המערכת הכלכלית לא קורסת בגלל שהן לא נמצאות כולן באותו מקום. אם במערכת ביטקוין ביטול עסקאות הוא משהו יקר (צורך משאבי מערכת ודורש עמלות), המסחר האלגוריתמי יאלץ להסתגל לכך. ואם לא יהיה מסחר אלגוריתמי, מה הבעיה הגדולה? |
|
||||
|
||||
מה שהפתיע אותי הוא שאנשים לא מודעים לכך שלוקח כ 12 דקות (לפעמים 8, לפעמים 25) לאשר עיסקה בביטקוין. הבעיה היא כזו - אתה נכנס לבית קפה וקונה קפוצ'ינו ב 4 דולר. אם בעל העסק מקבל במזומן, הסיכון הוא שהשטר מזוייף, או הקופאית גונבת את הכסף, או לא יודעת לספור ונותנת לך יותר מדי עודף. זה מתרגם לכחצי אחוז מהמחזור. אם העסק מקבל כרטיס אשראי, הסיכון הוא שמישהו יבקש לבטל את העיסקה ולך תריב איתו (פחות מעשירית אחוז) ועוד העמלה שאתה משלם לחברת האשראי שהיא בין חצי אחוז באירופה לשלושה אחוז בארה"ב. אם העסק מקבל ביטקוין - אף אחד לא יודע מה הסיכון - אבל נכון לעכשיו הוא מושך אליו רמאים מקצועיים שיודעים שאם הוא בוחר לקבל את התשלום הלא מסולק ולא לחכות 12 דקות, כל הסיכון עליו. בהיעדר בורסות (מה שאתה קורא לו "מסחר אלגוריתמי" למרות שב 8 דקות האלגוריתם יכול להיות אנושי עד מאד), כאמור, עלויות העיסקאות יגדלו עד מאד הן משום שיהיה קשה ויקר להסב חזרה למטבעות קיימים והן משום שאין לקורבנות גניבה למי לפנות - וכך, לפי הפסיקות האמריקאיות מהעת האחרונה, אם פלוני גנב 150 אלף דולר בביטקוין וקנה בהם אסטון מרטין, הממשלה יכולה להחרים את הביטקוין מסוחר המרצדס משום שגונב מגנב פטור - אין. ואם אי אפשר לסמוך על המטבע בעסקאות קטנות ומהירות וגם לא בגדולות ואיטיות... לא ברור למה בדיוק הוא טוב ואיזה מין יתרון יש לו על מטבע עם מסלקה מרכזית אנונימית למחצה. |
|
||||
|
||||
סוחר המרצדס צ''ל סוחר המכוניות. במזומן צ''ל מזומן. מאוחר ביפן. |
|
||||
|
||||
אתה (לדעתי) צודק לחלוטין כשמדובר ב-"קמעונאות רחוב" (עסקאות המבוצעות פנים-אל-פנים, ומייד). אבל יש מסגרות אחרות בהן בכל מקרה מועד אספקת המוצר או השירות ומועד התשלום מרוחקים זה מזה, כמו למשל אי-קומרס (אי-ביי, אמאזון...), תשלומים לקבלנים ופרילנסים (כאשר מקובל לשלם 7-30-90 יום לאחר קבלת השירות), תשלומים סדירים בהוראת קבע (מיסים, תקשורת, שכ"ד, ביטוח....), ובערך כל עסקה לא-קמעונאית (בין חברות). בקיצור: הבעיה שציינת רלוונטית רק למיעוט קטן מהטרנזקציות הפיננסיות. זה לא אומר שאין בעיות אחרות בהקשרים אחרים עם הביטקוין. למשל למשל באי-קומרס הבעיה היא בדיוק הפוכה: מדובר בעסקאות מזומן, וצריך לסמוך על בעל-העסק שבאמת יספק את הסחורה (עסקת אשראי אפשר לבטל, וזו אחת הסיבות המרכזיות בזכותן מסחר באינטרנט עובד מלכתחילה). מצד שני, חלק ניכר מהבעיות האלה כנראה פתירות (גם באמצעים טכנולוגים וגם באמצעים עסקיים), ולביטקוין יש הרבה יתרונות פוטנציאלים: לדוגמא - כל מי שפועל בסביבה בינלאומית נזקק להעברות כספים תכופות בין מדינות, וישמח מאד להשתחרר מהתלות היקרה והמסורבלת בבנקים. ולפני סיום, קצת מד"ב. תשובה נוספת ופרובקטיבית (ומאד-מאד ספקולטיבית) לשאלה בסיפא שלך (אולי כבר העליתי אותה בעבר כאן בדיון), היא שהביטקוין עשוי להפוך לדבר-הגדול-הבא דווקא במקום שבו הכי פחות פופולרי עכשיו: בקרב גופים מוסדיים ומדינות. בנקים מרכזיים עשויים להתאהב בו ככלי לאחזקת יתרות מט"ח (ללא התלות בכלכלה של מדינה ספציפית אחרת), ומשקיעים מוסדיים עשויים להעריך יותר אג"חים הנקובים בביטקוין (מאותן סיבות). כנראה שהתרחיש הזה מחייב כמה תנאים מקדימים (האטת הכרייה, התייצבות הערך והקטנת התנודיות), אבל מצד שני - הוא גם יכול (תאורטית) להיות זה שיוביל לקיומם. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |