בתשובה לשוקי שמאל, 18/02/14 14:38
 |
|
 |
||
|
||||
 |
עשייתו החינוכית של אדם ורטה היא החינוך. מי שכל הזמן הולך בין הטיפות אינו מחנך. אינני יודע אם הוא באמת לגלג עליה בהתחלה. חינוך והוראת אזרחות, פילוסופיה וכד', הוא העלאת דילמות ושיחה פתוחה עליהן. והעיקר-לא לפחד. מורה פחדן הוא מורה נכה. אני מניח שקראת מתישהו את סיפרו של אלקסיס דה טוקוויל '' הדמוקרטיה באמריקה''. הוא מתאר מצבי עריצות והשתקה באמריקה שהיו גרועים יותר מצרפת המלוכנית. שמעתי את זה גם מעולים מחבר המדינות. במקום בו לא היו נציגי משטר, היו שיחות פתוחות יותר מאשר אצלנו ופחות פרות קדושות. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
געגועי איציק לבריה''מ, מעודדת השיח הפתוח במקום שאין נציגי משטר. (הבעיה היא, מר איציק, שלהאמין שאתה היית מעודד שיח פתוח - די קשה. ברור לגמרי מצורת דיבורך פה, שבתור מורה לאזרחות היית מסמן איזה גבול, וכל מי שהיה חוצה אותו - היית פוסל אותו ומזלזל בו כעפרא דארעא, תוך אמונה עזה שאתה רק מגן על הדמוקרטיה בפני התלמידים המסוכנים. בקיצור, די ברור שה''מורה הלא פחדן'' שלך יכול להיות רק אי-שם משמאל לבנט, ואולי גם משמאל לביבי כדי שתרצה שהוא 'יעלה דילמות וידבר עליהן שיחה פתוחה'. אם לא, הוא יהיה כהניסט שאי אפשר לדבר איתו רציונלית). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כרגיל מיצי הקיבה של טווידלדי פועלים כשהוא מגיב לדברי. כל דבריך אולי חוץ ממילות החיבור, אינם קשורים לשום דבר אלא למה שנוכחותי מעוררת אצלך. אתה יודע שאני כבר מתגעגע לבריה"מ, אתה כבר יודע שאני פוסל תלמידים שמביעים דעות ימניות ובכלל אני מאד לא סובלני ומזלזל כעפרא דארעא תוך אמונה שאני רק מגן על הדמוקרטיה. כשאתה חוקר נושא כלשהו, זו השיטה שלך? להפעיל את הדמיון והרגשות שמושא המחקר שלך מעורר אצלך? מדוע התייחסתי לספרו של דה טוקוויל? כי הוא מציג פן של עריצות הרוב בתוך דמוקרטיה -רק פן-שאינו בא מהשלטון. בשלטון עריץ הפן הזה לטענתו חלש יותר. מישהו מעולי בריה"מ סיפר לי סיפור דומה. אז החוקר בעל המוח האנליטי טווידלדי מסיק שאני מתגעגע לסטלין. וואללה תהיה לי בריא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אהה, שוב איציק מעוז השכל הקר מול כל הרגשנים האלה. אני רק אומר, שזה לא מי שאמר לך שמעניין, אלא בחירת הדוגמאות והמשקל שאתה בוחר לייחס לאנקדוטה פלונית או אלמונית (פלוס העובדה שאני לא באמת מאמין ביכולתך לנהל דיון פתוח וחופשי כמו שלטענתך מורה לאזרחות צריך לעשות. וכיוון שאני חושד בלא מעט אחרים, עדיף שילמדו את החומר קודם ואז ינהלו 'דיון' כשיש כבר על מה לנהל אותו). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אהה. ממש אהה. האמונות ואי האמונות שלך רלוונטיות ומבוססות מאד כנראה. אינני חושב שקשה שלא להבחין בזעם שלך בכל פעם שאתה מתייחס לדברי, למרות הניסיונות להסוות את הדברים בסרקזם ולהתעטף באצטלה של החוקר המלומד. אני מתרשם שתחת המעטה של היותך טכנאי מחקר בהיסטוריה כלומר, ''אובייקטיבי'' ומקצועי, אתה אידאולוג ימני ולאומני וזה מה שמביא לך את הסעיף בכל פעם שאתה מגיב לדברי. לילה טוב, סיימתי להיום. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, זה אני. רעם זעם כל הזמן. מזל שיש את כבודו המלומד והבלתי-זועם בעליל, שרגשות לא משפיעים עליו לעולם, וכולו מכונת טיורינג רציונלית מהלכת. ברוך בואך, בנדר רודריגז! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
... ולמי ששאל למעלה על ה״בינאריזציה״ של הפוליטיקה הישראלית: תת הפילון הזה הוא דוגמה מצויינת ל״אד ציניקום״ המתודולוגי שלה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תת פתילון, כמובן (מי אני שאחלק ציונים לפילים, בעיקר כשיש דיון מקביל על ג׳ירף). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ודאי! מקרית כמובן העובדה שאת האד-ציניקום את רואה בתגובה מצד שאת לא נמצאת בו במפה, ולא למשל בתגובותיו של שכ"ג ל-dd (או שמא אא). *זו* הדוגמה. לא הנטיה להכניס אפרטהייד ונאצים לכל מקום, לא הקפיצה להשוואות לתקופות אפלות. אובייקטיבי, ווטסון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא בעד להכניס אפרטהייד ונאצים לכל מקום, וזו נטייה מגוחכת בעיני באותה מידה. שרשרתי בתגובה אליך כי זו היתה התגובה האחרונה בתת הפתילון, והאמירה שלי היתה אמירה כללית. אגב, על המפה שלי יש כל מיני צדדים, לא רק שמאל וימין. יש גם ״ליברלים״, ״שמרנים״, ״רדיקלים״ וכו׳. אני חושבת שגם אתה וגם dd עשויים להיות מופתעים מאיפה אני ממוקמת על המפה. למעשה, אפילו כתבתי משהו בנידון ל-dd אאז״נ. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
העניין הוא, שאת הציניות של שכ''ג שיבחת, ועל הציניות של טווידלי רתחת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה הפסול בהפגנת טעם מעודן? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. לא זכור לי איפה שיבחתי את הציניות של שכ״ג. אפשר קישור? ב. לא ״רתחתי״ על הציניות של טווידלדי בשום צורה (איך הגעת למסקנה הזו?). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"א. לא זכור לי איפה שיבחתי את הציניות של שכ״ג. אפשר קישור?" עמוק בלב. תודי! ואיך ניתן לך קישור לתוככי נפשך? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חדר 101? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה את חושבת שמישהו יהיה מופתע אחרי שכבר הכרזת שאת בשמאל? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היא ''שמאל מרכז'', כלומר שמאלנית שלא נוח לה עם זה לכן מוסיפה לזה מחלצות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא נוח לי עם זה שאני בשמאל? בגלל זה אני חוזרת ואומרת שאני בשמאל? אין לי סימפטיה למונח ״מרכז״ במפה הפוליטית, וממילא אני גם לא מזדהה איתו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מפני שהמגרסה הבינארית של הפוליטיקה הישראלית הפכה את המילים ״שמאל״ ו״ימין״ לכמעט חסרות משמעות במקרה הטוב, וקריקטורות של עצמן במקרה הרע. בתשובה ל-dd למעלה ניסיתי להסביר לו שהשמאל שלי והשמאל שלי זה שתי חיות שונות לגמרי. יש לי הרבה חברים בימין שלא מוצאים כרגע אף מפלגה שתייצג אותם, כי הם לא דתיים. הבעיטה החוצה של מושגים כמו ליברליזם, קהילתנות, רדיקליזם, שמרנות וכו׳ היא הרת אסון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני בהחלט מסכים למשפט הראשון שלך, אבל תוהה מדוע הוא לא מפריע לך להצהיר "אני בשמאל" (נקודה!). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מפני שכל מבע תמיד מתקיים בתוך הקשר. כשאני ממפה את העמדות שלי, הן בשמאל (מהסוג הליברלי, סוציאל דמוקרטי וכו׳). ״לא שמאל ולא ימין״ זה החבר׳ה של הסינדיקליזם המהפכני בתחילת המאה העשרים, וראינו מה יצא מהם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כשאת אומרת "ליברלי" את מתכוונת למשמעות האמריקאית? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כשאתה אומר ״משמעות אמריקאית״ אתה מתכוון ״פרוגרסיבי״? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כשאת אומרת "פרוגרסיבי" את מתכוונת לציונים הכלליים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל לא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לי זה דווקא נשמע כמו ג'טרו טול. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
על השיר הראשון עוד רציתי לקטר קצת ולהתחכם על ההבדל בין 'פופ' ל'פרוג', אבל כשהסט התגלגל ועבר לבואי, יס ובסוף ביצוע אדיר של 'ריהאנון' לפליטווד מק - סטיבי ניקס, בת-לילית שכמותה קורעת אותו לגזרים - נסתתמו טענותיי. ונאמר אמן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המורה לאזרחות שלי בתיכון (סיימתי ב-1999) היתה ימנית. אף אחד מאיתנו לא חשב שהיא מסיתה אותנו לשום דבר מעצם זה שהיא אמרה מה עמדתה בכל מיני שאלות של דת ומדינה, החזרת שטחים (אלו היו שנות הדיון על הנסיגה מהגולן, והיו לי בני כיתה מהרמה), אידיאולוגיות כלכליות וכו׳. יותר מאוחר היא גם לימדה אותי מדע המדינה (בתיכון), ובאף שלב לא הרגשנו שכופים עלינו להרגיש ככה או ככה כלפי מיל, מרקס או רולס. הסיפור כאן הוא בכלל לא שמאל וימין, לדעתי (ובטח לא עניין עדתי) אלא מי שמסוגלים להתמודד ברצינות עם מתחים דמוקרטיים מול מי שלא. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |