|
||||
|
||||
ומה לעשות שבמקרה זה הם צודקים? אני נמנה על אלו שאינם מתלהבים מעשייתו החינוכית של אדם ורטה. איני סבור שחדר הכיתה צריך להתחרות עם פרלמנטים של בתי קפה. מוסכם שיש כאן עניין של מידתיות ואדם וורטה איכשהו הולך על הגבול. אם ס"ס היתה מסתפקת בהבאת דבריו של וורטה לידיעת הנהלת בית הספר ואפילו לידיעת הציבור, היה זה מעשה לגיטימי. אלא שבשלב זה כאשר, הגב' כבר נסתה להתפרץ לחדר המורים כדי לצלם כינוס הזדהות של מורים עם וורטה וכאשר היא טוענת שמנהל בית הספר הרחיק אותה בכוח ואפילו היכה אותה, כבר ברור מה יש לנו כאן. לפנינו דור ההמשך של איתמר בן גביר. גב' תשומי שהדרך שלה להשיג תשומת לב תקשורתית היא ע"י חרחור מהומות ונסיון להטיל טרור ופחד על כל הניצב בדרכה. הקריקטורה היא לכן קולעת ואפילו משחק האותיות הוא לעת עתה במוחם של אנשים כמוך וכמוני ששמו לב לאקראיות הזו. אילו היה מנהל ביה"ס אדם קצת יותר "ניהולי" ואסרטיבי, הוא היה כבר מבין שבין מטרות ביה"ס לא נכללת הופעה יום-יומית על דפי התקשורת. הוא היה מונע כינוסי הזדהות לא נחוצים (ורטה לעת עתה לא פוטר) וקורא להורי הגב' לשיחה כדי להסביר להם ששאיפת בתם להופיע יום-יום בתקשורת אינה עולה בקנה אחד עם המטרות והשאיפות של ביה"ס. לפעמים, גם העיתון ("הארץ") צודק. |
|
||||
|
||||
לא באתי להצדיק או לגנות אותה או את ורטה הנכבד. להיפך, נאה לי שההתלהמות סביב כל הענין היתה מוגזמת לשני הצדדים. אבל נראה לי שהקריקטורה הלכה צעד אחד רחוק מדי מבחינת האנלוגיה שלה. כשניסיתי לחשוב איך היתה נראית קריקטורה אנלוגית ברמה דומה אבל מהצד השני של אותו אירוע, הגעתי לציור של אדם ורטה נכנס לשיעור אזרחות לבוש בכאפייה וחגורת נפץ של מתאבד פלסטיני. אני יכול לדמיין איזו זעקה היתה עולה בתקשורת - וודאי בעיתון הארץ - על פרסום קריקטורה שכזו. ובצדק. |
|
||||
|
||||
ואתה לא חושב שהמקרה שאתה מתאר הוא דמגוגיה לשמה והקריטורה בהארץ נסמכת על המציאות? תמיד חייבים למצוא איזון בכל מחיר? |
|
||||
|
||||
אני חושב שהדעות שלך לא מתירות לך להבין את מה שעיניך רואות. מה יש במציאות - שני צדדים בעלי דעות שונות - אמנם מורה ותלמידה - שהפכו לאייטם תקשורתי לוהט, והם מנסים לבסס את זכותם וצדקת עמדתם - במילים, בדיונים בכיתה, באירועים תקשורתיים ושאר ירקות שכוללות מילים, תמונות וקצת התלהמות. כל אחד בדרכיו שלו, שבא נסכים שהן לגיטימיות. מה יש בקריקטורה - צד אחד עוזב את המילים ומתחיל להגן על עמדותיו על ידי אלימות רצחנית כלפי אלה שמתנגדים לה. בדיוק כמו בקריקטורה שאני ציירתי. התגובה המיידית שלך רק מחזקת ומדגימה את מה שטענתי בסייפא של תגובתי הקודמת. |
|
||||
|
||||
אני חושב שהדעות שלך לא מתירות לך להבין את שעיניך רואות. הדברים שתיאר שוקי הם לא ממש לגיטימים ואילו אדם ורטה היה במצב שהוא נאלץ להגן על מישרתו מול התלהמות לאומנית-פופוליסטית כך שאין כאן באמת סימטריה. כל קריקטורה היא הקצנה אבל כזו שמתבססת על המציאות. הקריטורה של הארץ היא אכן כזאת וזאת שאתה תיארת ממש לא. |
|
||||
|
||||
אז מה, מהיום תצליח לגנות רוצחי ילדים בלי לנסות בכל מחיר לגנות גם מתנחלים לשם האיזון? |
|
||||
|
||||
כמובן שה''נאה לי'' היה אמור להיות ''נראה לי''. |
|
||||
|
||||
קריקטורות מטבען שהן הולכות כמה צעדים מעבר לתגובה שקולה ומיושב. לא כן? צעד אחד רחוק מדי? אולי. ובכל זאת הקריקטורה חושפת טפח מן האמת שקשה לחשוף ע"י התבטאויות משפטיות ומאוזנות: יש כאן נערה המטרטרת בית ספר שלם ע"י פרובוקציות וחרחור מדנים. אני עצמי הגעתי לנקודה שאני מעדיף לזנוח לרגע את נקוד המבט של הצד השני ומעלה את דאגת הצד שלי: האם יתכן שלפנינו מורה העושה את מלאכתו נאמנה, אשר אינו מטיף לתלמידיו את דעותיו אך גם אינו מסתיר אותן מהם, אשר חטאו הוא בכך שנתקל בתלמידה הנחושה לחולל מהומות בכל מחיר? |
|
||||
|
||||
למה קשה לחשוף? הנה אחד שעשה זאת בצורה בהירה - שוקי שמאל:" יש כאן נערה המטרטרת בית ספר שלם ע"י פרובוקציות וחרחור מדנים". זה נראה לי די ברור ולא משתמע לשתי פנים. לצעוק (==לצייר) 'טרור יהודי' או מיד במדרון ל -'יודופוצים'1 רק מרדד את הדיון והופך אותו לגרוטסקה (בעיני צד אחד) ופרובוקציה (בעיני צד שני). עם זה שאני דווקא לא מצדד בדעתה של התלמידה הנ"ל, אפילו אם היא נחושה לחולל מהומות בכל מחיר2, נראה לי שעד כה היא פועלת במסגרת החוק ובמסגרת זכותה לעשות קולות (ומהומות קטנות) על מנת להשמיע את דעתה. לעשות לה דה-לגיטימציה על ידי הצגתה כטרוריסטית רצחנית נראה לי לא פחות גרוע ממה שאתה מייחס לה. 1 התחמקות זולה מפוצווין3 2 ויש מצב שהיא לא, והמצב כבר יצא מזמן משליטתה וממונף על ידי גורמים יותר חזקים ומתוחכמים ממנה 3 טוב, זה לא אני התחלתי, זו הקריקטורה. |
|
||||
|
||||
מסכים. אירוני כמה מהר הנאורים שוכחים שסובלנות היא כלפי מי שחושב אחרת ממך, לא כלפי מי שחושב כמוך. |
|
||||
|
||||
אז *נערה בת 17* עם ונדטה נגד מורה אחד היא עכשיו האיום מספר אחת על הדמוקרטיה הישראלית, או האם ייתכן שלפנינו בידרמן המסתכל על סבח (בח' וע') ולכן הוא רואה איום גדול? |
|
||||
|
||||
למרבה השעשוע בצידו השני (והמג'ונדר) של אותו גיליון 'הארץ' נכתב בדיוק הטיעון הזה. |
|
||||
|
||||
"האיום מספר אחת על הדמוקרטיה הישראלית"? לא. אבל היא איום מספר אחת על שלומו של מורה אחד שיתכן שהוא בסדר גמור ואולי אפילו מורה טוב. "בידרמן המסתכל על סבח (בח' וע')"? נו באמת... הפיל והשאלה העדתית. עכשיו, מי שדחף/הכה אותה בח' המורים זה מורה שהוא חבר של ורטה שגם איתו היא מסוכסכת והמנהל רק הדף אותה מן החדר. הפדרמנית שלך היא פגע רע (בר' וע'). כעת המנהל שכפי שראינו יצא להגנת העובד שלו וורטה ב"חרוף נפש" הפך גם הוא לעוכר ישראל וזימן את הוריה לבית הספר. חסר רק שגם המנהל הוא פרידמן שכזה והקלחת רותחת שלך תגלוש לגמרי. עם כל הרצון לראות את הסיפור הזה כביצה לתוכה קפץ ורטה שלא בטובתו, הפרטים החדשים מאלצים אותנו להביא בחשבון שמדובר בסערה בכוס תה שנבחשה ע"י נערה חסרת רסן. |
|
||||
|
||||
מזל היורקת סבח הצועקת כל זה מחזק את כמיהתי לשקט. |
|
||||
|
||||
אוזניך תצילנה? - אין דבר כי שקט הוא רפש הפקר דם ונפש ולא למען ההוד הנסתר |
|
||||
|
||||
יכול להיות ש'נערה חסרת רסן' בחשה בסערה, אבל את פסטיבל השישו-ושמחו הזה היא לא יכולה לייצר לבדה. במחילה, כל שנה יש כמה סיפורים של שימוע ומורים שאולי הם לגמרי בסדר, ואתה לא שומע כלום על זה. הסיפור פה הוא בוודאי הפוליטיקה. וזה לא 'הפיל והשאלה העדתית'. כשאורי משגב כותב ''לא ארחיב כרגע בנוגע לאקלים המשפחתי שהצמיח את ספיר סבח'', אתה תמה למה בדיוק הוא מתכוון, כי הוא לא טרח להסביר את עצמו, ואז נזכר שפעם ''חברתי'' היה שם קוד למזרחי (כבר לא, בדרך כלל), ומשווה את זה לפירוט של כל קשרי המשפחה של ורטה למלח הארץ ארבעה דורות אחורה, ואין עצה וברירה אלא לתמוה. אגב, אותו המנהל גם זימן את וורטה לשימוע בחירוף נפש. סיק טרנזיט וכו'. |
|
||||
|
||||
בא נניח שכולם גזענים והפרידמנים באופן מולד לא יכןלים לשאת את הסבאחים. עדיין אני לא מבין מדוע אתה העלית את הנושא הזה. האם מעכשיו אפשר להכריז על שקריות כל משפט שאגפו השמאלי מסתיים ב-מן ואגפו הימני כולל ח' ו-ע'? |
|
||||
|
||||
לרגע לא אניח שכולם גזענים, אבל בהחלט אניח שלבידרמן הייתה יד קלה על ההדק, ואם תשים לב בחרתי בסגנון ה'אולי' שלך בדיוק: כי לזרוק ספקולציות תמיד אפשר. |
|
||||
|
||||
אם נאלצים להניח מראש אמינות מוגבלת מאד למה שמופיע בתקשורת, כמעט כל אמירה היא סוג של ספקולציה? לא כן? אשרשר לפתיל הזה אמירה כללית בנושא. אני חש עייפות גדולה מן העיסוק בעניין המזרחי. להרגשתי איני בודד בעייפות ובמיאוס הזה. ברור לגמרי שבחברה הישראלית יש פערים סוציו-אקונומיים בלתי מובנים על רקע גזעי ועדתי. אפילו המילה "פערים" עצמה כבר מכניסה תאור לא מדוייק לנושא. המדובר באפלייות למיניהן המתבטאות באינטראקציות חברתיות נבדלות על רקע עדתי. היות וההבדלים הללו קיימים ולא ראיתי או שמעתי מישהו הטוען שאינן קיימות, ברור למדי שיש מנגנונים חברתיים המשמרים ומקיימים את הפערים הללו. דיון מועיל בנושאים הללו היה צריך לכלול חשיפה של המנגנונים הללו ותיאור איך הם עובדים. בעובדה, יש מעט מאוד מזה בדיונים הללו (דוגמה אחת שאני זוכר ציינה את ההפניות השונות למסלולים במערכת החינוך). מעט הדיונים הרציניים האלו מכוסים בהר של התבטאויות שעיקרן טינה גזענית, טענות על קיפוח אישי נקודתי, טענות ומענות על קיפוח בתחומים שוליים ולא אפקטיביים במיוחד (ע"ע המשוררים על השטרות) וניגוח החברה הישראלית בעניינים שהם על פניהם חסרי בסיס (כמו אותה מלומדת שהעלתה על נס בעיתון הארץ את הליברליות והרב-תרבותיות של מערכת החינוך הצרפתית משנות ה-60 שהשמרנות שלה היתה אחת ממטרות הניגוח העיקריות של מהפכת הסטודנטים ב-1968 ושאת תוצאותיה יכול כל אחד לראות בחברה הצרפתית היום). חבל מאד שנושא חשוב וכואב כל כך, הוא קורבן קבע לטרמפיסטים המנצלים אותו באופן מגוחך לכל מיני צרכים אחרים. אתה באמת חושב שהמזרחיות של התלמידה סבאח היא נקודת התורפה שלה המושכת את האש אליה? האם חוסר הכבוד שלה כלפי המורים שלה והניסיון הגס לסתום את פיותיהם אין בהם די? בינתיים, עוד לא שמענו מישהו הטוען שתכונות אלו הן חלק מן ה"גנום המזרחי". הראשונים שהעלו את הטענה הזו היו מגניה האמיצים של התלמידה הז'דאנוביסטית. לא כן? |
|
||||
|
||||
מצטער, אני לא לוקח ברצינות את הניסיון שלך להפוך תלמידה בת 17 לאיום כזה גדול, שכל מערכת החינוך לא מסוגלת להתמודד איתו. הכח בכיתה הוא בדרך-כלל עדיין אצל המורים, ואם רבע ממה שהיא טענה היה נכון, בהחלט היה מקום לבירור. אבל גם אם מדובר בתלמידה חסרת כבוד וגסת רוח (סוג שלמיטב הבנתי כל-כך נדיר בישראל, עד שהוא מתגלה רק במקרים נדירים כאלה), התגובה ההיסטרית, והקריקטורה המופרעת של בידרמן (מי היה מאמין שבשבילו פיטרו את זאב) הם אוברקיל קיצוני. האם זה היה קורה אם היה מדובר בתלמידה ספיר צוקרמן, שהיא נינתה של נתיבה בן-יהודה ובתו של טייס קרב, מול המורה מקסים אבוטבול? ייתכן, אבל לאור העובדה שב'הארץ' ייצוג המזרחיים נמוך בהרבה מאשר ב'בית יעקב' בעמנואל, אני קצת ספקן. ולאור ההתפתלויות מעליבות-האינטליגנציה של אורי 'תפיסת הספינה לא תסייע לחשבון החשמל שלי' משגב, אני נהיה *ממש* ספקן. אתה מחפש מנגנונים? המנגנון הפשוט ביותר הוא האולד בויז נטוורק. הנטיה לראות את 'משלנו' באור סלחני יותר. (אגב, אל תנסה אף פעם לכתוב תגובה מאותו סגנון עם המילה "נשים" במקום מזרחים). |
|
||||
|
||||
תודה. מבלי להיות חצוף מדי,יש מקור יותר ראשוני? בכל מקרה שמחתי לגלות שיש מי שעושה ביקורת למוסף מיוחד לענייני קריקטורות. זה בטח העבודה השניה הכי טובה בעולם ( לאחר זאת) |
|
||||
|
||||
אם זאת העבודה השניה בטיבה, חיפוש טעויות כתיב בספר הטלפונים הוא בטח במקום השלישי. |
|
||||
|
||||
מה, לעבור כל היום על קריקטורות ( וקריקטורות טובות?) ומדי פעם לתקן את התאריך? להורי יש ספר קריקטורות של הניו יורקר ושל צ'רלס אדאמס. שעות של כיף. אם גם היו משלמים לי? |
|
||||
|
||||
אני מוצא לזה בעיקר התייחסויות בפורומים, הנה אחת: |
|
||||
|
||||
על פי הכתבה הזאת, אם אתה קריקטוריסט שמקבל מעטפה משוקן עדיף לך סטטיטסטית לגלות שזה סארס ממכתב פיטורין. |
|
||||
|
||||
לפי הדודה הוא עבד בהארץ עד לשנת 2001, סמוך למותו (אוקטובר 2002). לא מסופר שם על מצבו הבריאותי בשנותיו האחרונות, אבל הוא היה בן 78 כשפרש. |
|
||||
|
||||
טוידלדי שיפצר כאן קצת את העובדות כך שיתאימו לתזה שלו, אבל בעיקרון זה נכון. למיטב זכרוני, הארץ הוציא את זאב לפנסיה בניגוד לרצונו והקריקטורות של בידרמן (שכבר עבד אז בעיתון) מילאו את המקום. כך שאפקטיבית אפשר לומר שפינו את זאב לטובת בידרמן. |
|
||||
|
||||
לפחות למדתי מהדודה שבידרמן הוא אדם הגון. |
|
||||
|
||||
אה, מה בדיוק שיפצור העובדות כאן? |
|
||||
|
||||
"הציג את העובדות באופן הנוח להדגשת עניינו" עדיף מבחינתך? אם רוצים להתקטנן, אז, כאשר מפסיקים את עבודתו של אדם הנמצא כבר שנים רבות מעבר לגיל הפרישה, אפשר לתאר זאת כפיטורין ואפשר כ"הוצא לגימלאות". למיטב ידיעתי אין חובה על המעסיק להעסיק מישהו שעבר את גיל הפרישה. כמוכן לא הביאו את בידרמן כדי להחליף את זאב, הוא כבר עבד שם כשנתיים. כל זה לא משנה הרבה עניינית וזה צויין גם בהודעה המקורית: זאב היה בחוץ ובידרמן בפנים. |
|
||||
|
||||
זה שאתה חוזר על אותה טענה פעמיים לא תשכנע אותי בנכונותה. עניתי לך כבר שאיני רואה בתלמידה בת 17 סכנה גדולה למערכת החינוך בישראל. יתר על כן, חשבתי שתלונותיה נגד המורה שלה לאזרחות ומחשבת ישראל היו לגיטימיות עד לגבול מסויים. הגבול הזה היה שמורה צריך לעמוד מאחורי מה שהוא אומר בכיתה ואינו יכול להסתתר מאחורי "חיסיון מקצועי". בדיעבד התברר לי שהדברים שהמורה אמר לא היו ממש חתרניים (מסוג צה"ל אינו בראש מצעד הלהיטים של הצבאות מוסריים ביותר בעולם). יתכן שאתה לא רוצה לשמוע דעות כאלו במערכת החינוך של ישראל. אצלי, זה בדיוק סוג האמירות שחופש הדיבור אמור להגן עליהם. כמוכן התגלה שהנערה הגימנזיסטית מובילה קרקס אנטי-דרייפוסרי שנועד לשלוח את המורה המנוול לאותו אי השדים שלשם רצה בן גוריון לשלוח את ההוגה הלאומני, הפלגני והתומך בטרור פרופ' ישראל אלדד. ובכן מה נותר לומר להגנתה? אה כן, שהיא מזרחית ולכן הפרידמנים מתנכלים לה. אפשר למצוא גם מה לכתוב נגד פמיניזם פונדמנטליסטי וצבוע, אבל מה לעשות שבמקרה זה הדבר היחיד שאפשר להגיד הוא שטוב שהמתלוננת היא נערה ולא נער. מן הסתם לו היתה נער לא היתה מסתפקת בקרקס תקשורתי אלא היתה שורפת את דלת ביתו או דוקרת אותו ממש. |
|
||||
|
||||
מה שמו של הצבא שכן עומד בראש מצעד הלהיטים של הצבאות מוסריים ביותר בעולם? יש בכלל משמעות לשטויות האלו? לא עקבתי אחר הדיון, אני מניח שהנקודה עלתה כבר, אבל בכל זאת אולי יש צורך להזכיר שביה"ס נועד להנחיל לתלמידים ידע ומיומנויות שיסיעו להם להצליח בהמשך חייהם, ולא כדי לספק את הצרכים הנפשיים של מורים שנהנים לשחק בתפקיד מורי דרך רוחניים מול קהל שבוי ונאיבי. חופש דיבור זה באינטרנט, לא על חשבון ותוך ניצול הילדים וגם מעילה באמון ההורים. אבל אני בטוח שכבר דשתם בכך. |
|
||||
|
||||
אני מבין שאתה מצדיק את העברתה מתפקידה של המורה החיילת שהעבירה שיעורי אינדוקטרינציה על המחאה בזמן ההתנתקות תוך ניצול הילדים ומעילה באמון ההורים. |
|
||||
|
||||
לא זוכר את הסיפור, אבל כמו שאתה מספר אותו, כן. מדוע אתה חושד שאני חושב אחרת? |
|
||||
|
||||
אכן נידונו. אני מסכים עם מה שכתבת ואכן צבאות לא נמדדים בעיקר ע"פ איכות הקוד האתי שלהם (עם כל הכבוד לפרופ' כשר). אע"פ שמעשיה של העלמה ספיר נראים לגיטימיים, נראה שבמעשיה יש גרעין של הטרדה ורעשנות. היא מנסה לקחת ארועים שהם עניין לדיון פנימי בתוך ביה"ס והנהלתו ומנסה לעשות ממנו קרקס תקשורתי ואוירת רדיפה שתמנע מראש כל אמירה בחדרי הכיתות שסוטה ולו במעט מן הקו המרכזי של הציבוריות הישראלית. בעיני ההצבעה על כך שהכרזות מסוג "הצבא המוסרי ביותר בעולם" הן קרוב לודאי קלישאות שאין בן תוכן, הן בדיוק סוג האמירות שצריך להגן עליהן. הדבר היחידי שבעיני עומד לזכותה של העלמה ספיר, הוא שכנראה תחת הנהלה עם קצת יותר כריזמה ויושרה, כל הפרשה לא היתה באה לעולם. מה שמו של הצבא שכן עומד בראש מצעד הלהיטים של הצבאות מוסריים ביותר בעולם? אולי הצבא של קוסטה ריקה. |
|
||||
|
||||
אם איני טועה העתונאי של הארץ הוא שהעלה לדיון את המזרחיות של הנערה ספיר סבח, בתור השמצה מרומזת . תקן אם אני טועה. |
|
||||
|
||||
הואל בטובך לחזור למאמר של משגב שפתח את הקרקס הזה, תודה. (חוץ מזה, גברת סבח טענה שהוא השתיק אותה, התנהג אליה בגסות, טען שהיא רוצה להרוג את כל הערבים וכן כהנה. טענות כאלה, מן הסתם, אמורות לעלות לבירור בהנהלת בית הספר, והיא אמורה להחליט אם יש בהן ממש ואז להוריד לו על הראש, או לא ואז להוריד לה על הראש). |
|
||||
|
||||
OK, רק שבדרך למנהל ביה"ס שלה, ספיר כנראה התבלבלה בינו לבין נועם פדרמן. לדעתי חבל על הויכוח. אני לא חסיד גדול של דיונים בענייני דיומא קונטרוורסליים בחדרי הכיתה. אני מקשר בין רוב היתרונות של העניין הזה שנטענו כאן לבין זה שמדובר בבחירת הדרך הקלה לעניין את בני הנוער (שמן הסתם נלהבים מכל דבר שאי אפשר לתת עליו שיעורי בית). בכל מקרה וורטה אחד עומד מול המון של מורים המבצעים בתלמידיהם מעשה של אינדוקטרינציה לאומנית, גזענית וקלאריקלית. טענת פעמיים שאני מנסה לעשות מן העלמה איום קיומי על הדמוקרטיה הישראלית. היא לא. מצד שני קשה לי גם לראות בה ז'אן דארק המגינה על זכויותיו של הרוב המדוכא. |
|
||||
|
||||
אורי משגב התייחס להאשמות העדתיות כלפיו כך שאו שלא עקבת אחריו או שאתה לוקה באותו חוסר יושר שבו אתה מאשים אחרים. |
|
||||
|
||||
הנה הפסקה הרלוונטית, מוטבעת בהרבה מלל לא רלוונטי: "תבתי שאיני רוצה להתעכב על האקלים המשפחתי והפוליטי שבו צמחה ספיר סבח. הסיבה העיקרית הייתה שילוב של שני גורמים - גם ההבנה שהנערה עצמה אינה מוקד העניין, וגם סוג של צנעת פרט - למרות שדף הפייסבוק של האם נורית פתוח לכל, כמו גם דף הפייסבוק של מיכאל בן ארי, ואפשר בהחלט להתרשם שם מהערכים שאותם היא ובנותיה מקדמות, ואף מדרך הביטוי שלהן. אבל אני מבין בדיעבד שהניגוד בין ההתייחסות לרקע המשפחתי של ורטה להתעלמות מהרקע המשפחתי של סבח יכול היה להתפרש כהענקת נקודות זכות ל"בן האליטה". לא הייתה לי כוונה כזו." והנקודה איננה שהוא 'התייחס' מול 'התעלם', אלא *איך* הוא התייחס, ארבע דורות אחורה, לרקע המשפחתי של ורטה (שחלק ממנו בוודאי לא רלוונטי לדיון או לדעותיו של ורטה, רק לייחוס שלו), לעומת הרמיזה שהוא "לא רוצה להתעכב" על הרקע שלה (למה, מה בדיוק הוא יספר? שההורים שלה חושבים כמוה? באמת שוק והלם שתפוח לא נפל רחוק מהעץ). |
|
||||
|
||||
אני לא רואה הרבה בסיס להאשמת משגב בגזענות כאן. יש מקום לטעון שהרקע המשפחתי של ורטה לא רלוונטי, אבל הוא בפירוש מציג את הייחוס שלו כמלח הארץ, ולא כאשכנזי1. למה לרמוז משהו על המשפחה של סבח? כי כשמדובר בנערה, ובהתנהגות בעייתית שלה, מקובל מאוד להטיל לפחות חלק מהאשמה על המשפחה - ובפרט אם נראה שהתנהגותה היא בעידוד המשפחה. 1 ולמה תמיד יוצא, או "יוצא", שמלח הארץ הוא אשכנזים? זה דיון מעניין (או לא מעניין) בפני עצמו, אבל אין סיבה לנהל אותו דווקא על הגב של משגב. _____ גילוי נאות: לא באמת קוראים לי בוזגלו, קוראים לי בוכבינדר. |
|
||||
|
||||
עשייתו החינוכית של אדם ורטה היא החינוך. מי שכל הזמן הולך בין הטיפות אינו מחנך. אינני יודע אם הוא באמת לגלג עליה בהתחלה. חינוך והוראת אזרחות, פילוסופיה וכד', הוא העלאת דילמות ושיחה פתוחה עליהן. והעיקר-לא לפחד. מורה פחדן הוא מורה נכה. אני מניח שקראת מתישהו את סיפרו של אלקסיס דה טוקוויל '' הדמוקרטיה באמריקה''. הוא מתאר מצבי עריצות והשתקה באמריקה שהיו גרועים יותר מצרפת המלוכנית. שמעתי את זה גם מעולים מחבר המדינות. במקום בו לא היו נציגי משטר, היו שיחות פתוחות יותר מאשר אצלנו ופחות פרות קדושות. |
|
||||
|
||||
געגועי איציק לבריה''מ, מעודדת השיח הפתוח במקום שאין נציגי משטר. (הבעיה היא, מר איציק, שלהאמין שאתה היית מעודד שיח פתוח - די קשה. ברור לגמרי מצורת דיבורך פה, שבתור מורה לאזרחות היית מסמן איזה גבול, וכל מי שהיה חוצה אותו - היית פוסל אותו ומזלזל בו כעפרא דארעא, תוך אמונה עזה שאתה רק מגן על הדמוקרטיה בפני התלמידים המסוכנים. בקיצור, די ברור שה''מורה הלא פחדן'' שלך יכול להיות רק אי-שם משמאל לבנט, ואולי גם משמאל לביבי כדי שתרצה שהוא 'יעלה דילמות וידבר עליהן שיחה פתוחה'. אם לא, הוא יהיה כהניסט שאי אפשר לדבר איתו רציונלית). |
|
||||
|
||||
כרגיל מיצי הקיבה של טווידלדי פועלים כשהוא מגיב לדברי. כל דבריך אולי חוץ ממילות החיבור, אינם קשורים לשום דבר אלא למה שנוכחותי מעוררת אצלך. אתה יודע שאני כבר מתגעגע לבריה"מ, אתה כבר יודע שאני פוסל תלמידים שמביעים דעות ימניות ובכלל אני מאד לא סובלני ומזלזל כעפרא דארעא תוך אמונה שאני רק מגן על הדמוקרטיה. כשאתה חוקר נושא כלשהו, זו השיטה שלך? להפעיל את הדמיון והרגשות שמושא המחקר שלך מעורר אצלך? מדוע התייחסתי לספרו של דה טוקוויל? כי הוא מציג פן של עריצות הרוב בתוך דמוקרטיה -רק פן-שאינו בא מהשלטון. בשלטון עריץ הפן הזה לטענתו חלש יותר. מישהו מעולי בריה"מ סיפר לי סיפור דומה. אז החוקר בעל המוח האנליטי טווידלדי מסיק שאני מתגעגע לסטלין. וואללה תהיה לי בריא. |
|
||||
|
||||
אהה, שוב איציק מעוז השכל הקר מול כל הרגשנים האלה. אני רק אומר, שזה לא מי שאמר לך שמעניין, אלא בחירת הדוגמאות והמשקל שאתה בוחר לייחס לאנקדוטה פלונית או אלמונית (פלוס העובדה שאני לא באמת מאמין ביכולתך לנהל דיון פתוח וחופשי כמו שלטענתך מורה לאזרחות צריך לעשות. וכיוון שאני חושד בלא מעט אחרים, עדיף שילמדו את החומר קודם ואז ינהלו 'דיון' כשיש כבר על מה לנהל אותו). |
|
||||
|
||||
אהה. ממש אהה. האמונות ואי האמונות שלך רלוונטיות ומבוססות מאד כנראה. אינני חושב שקשה שלא להבחין בזעם שלך בכל פעם שאתה מתייחס לדברי, למרות הניסיונות להסוות את הדברים בסרקזם ולהתעטף באצטלה של החוקר המלומד. אני מתרשם שתחת המעטה של היותך טכנאי מחקר בהיסטוריה כלומר, ''אובייקטיבי'' ומקצועי, אתה אידאולוג ימני ולאומני וזה מה שמביא לך את הסעיף בכל פעם שאתה מגיב לדברי. לילה טוב, סיימתי להיום. |
|
||||
|
||||
כן, זה אני. רעם זעם כל הזמן. מזל שיש את כבודו המלומד והבלתי-זועם בעליל, שרגשות לא משפיעים עליו לעולם, וכולו מכונת טיורינג רציונלית מהלכת. ברוך בואך, בנדר רודריגז! |
|
||||
|
||||
... ולמי ששאל למעלה על ה״בינאריזציה״ של הפוליטיקה הישראלית: תת הפילון הזה הוא דוגמה מצויינת ל״אד ציניקום״ המתודולוגי שלה. |
|
||||
|
||||
תת פתילון, כמובן (מי אני שאחלק ציונים לפילים, בעיקר כשיש דיון מקביל על ג׳ירף). |
|
||||
|
||||
ודאי! מקרית כמובן העובדה שאת האד-ציניקום את רואה בתגובה מצד שאת לא נמצאת בו במפה, ולא למשל בתגובותיו של שכ"ג ל-dd (או שמא אא). *זו* הדוגמה. לא הנטיה להכניס אפרטהייד ונאצים לכל מקום, לא הקפיצה להשוואות לתקופות אפלות. אובייקטיבי, ווטסון. |
|
||||
|
||||
אני לא בעד להכניס אפרטהייד ונאצים לכל מקום, וזו נטייה מגוחכת בעיני באותה מידה. שרשרתי בתגובה אליך כי זו היתה התגובה האחרונה בתת הפתילון, והאמירה שלי היתה אמירה כללית. אגב, על המפה שלי יש כל מיני צדדים, לא רק שמאל וימין. יש גם ״ליברלים״, ״שמרנים״, ״רדיקלים״ וכו׳. אני חושבת שגם אתה וגם dd עשויים להיות מופתעים מאיפה אני ממוקמת על המפה. למעשה, אפילו כתבתי משהו בנידון ל-dd אאז״נ. |
|
||||
|
||||
העניין הוא, שאת הציניות של שכ''ג שיבחת, ועל הציניות של טווידלי רתחת. |
|
||||
|
||||
מה הפסול בהפגנת טעם מעודן? |
|
||||
|
||||
א. לא זכור לי איפה שיבחתי את הציניות של שכ״ג. אפשר קישור? ב. לא ״רתחתי״ על הציניות של טווידלדי בשום צורה (איך הגעת למסקנה הזו?). |
|
||||
|
||||
"א. לא זכור לי איפה שיבחתי את הציניות של שכ״ג. אפשר קישור?" עמוק בלב. תודי! ואיך ניתן לך קישור לתוככי נפשך? |
|
||||
|
||||
חדר 101? |
|
||||
|
||||
למה את חושבת שמישהו יהיה מופתע אחרי שכבר הכרזת שאת בשמאל? |
|
||||
|
||||
היא ''שמאל מרכז'', כלומר שמאלנית שלא נוח לה עם זה לכן מוסיפה לזה מחלצות. |
|
||||
|
||||
לא נוח לי עם זה שאני בשמאל? בגלל זה אני חוזרת ואומרת שאני בשמאל? אין לי סימפטיה למונח ״מרכז״ במפה הפוליטית, וממילא אני גם לא מזדהה איתו. |
|
||||
|
||||
מפני שהמגרסה הבינארית של הפוליטיקה הישראלית הפכה את המילים ״שמאל״ ו״ימין״ לכמעט חסרות משמעות במקרה הטוב, וקריקטורות של עצמן במקרה הרע. בתשובה ל-dd למעלה ניסיתי להסביר לו שהשמאל שלי והשמאל שלי זה שתי חיות שונות לגמרי. יש לי הרבה חברים בימין שלא מוצאים כרגע אף מפלגה שתייצג אותם, כי הם לא דתיים. הבעיטה החוצה של מושגים כמו ליברליזם, קהילתנות, רדיקליזם, שמרנות וכו׳ היא הרת אסון. |
|
||||
|
||||
אני בהחלט מסכים למשפט הראשון שלך, אבל תוהה מדוע הוא לא מפריע לך להצהיר "אני בשמאל" (נקודה!). |
|
||||
|
||||
מפני שכל מבע תמיד מתקיים בתוך הקשר. כשאני ממפה את העמדות שלי, הן בשמאל (מהסוג הליברלי, סוציאל דמוקרטי וכו׳). ״לא שמאל ולא ימין״ זה החבר׳ה של הסינדיקליזם המהפכני בתחילת המאה העשרים, וראינו מה יצא מהם. |
|
||||
|
||||
כשאת אומרת "ליברלי" את מתכוונת למשמעות האמריקאית? |
|
||||
|
||||
כשאתה אומר ״משמעות אמריקאית״ אתה מתכוון ״פרוגרסיבי״? |
|
||||
|
||||
כשאת אומרת "פרוגרסיבי" את מתכוונת לציונים הכלליים? |
|
||||
|
||||
אבל לא. |
|
||||
|
||||
לי זה דווקא נשמע כמו ג'טרו טול. |
|
||||
|
||||
על השיר הראשון עוד רציתי לקטר קצת ולהתחכם על ההבדל בין 'פופ' ל'פרוג', אבל כשהסט התגלגל ועבר לבואי, יס ובסוף ביצוע אדיר של 'ריהאנון' לפליטווד מק - סטיבי ניקס, בת-לילית שכמותה קורעת אותו לגזרים - נסתתמו טענותיי. ונאמר אמן. |
|
||||
|
||||
כן |
|
||||
|
||||
המורה לאזרחות שלי בתיכון (סיימתי ב-1999) היתה ימנית. אף אחד מאיתנו לא חשב שהיא מסיתה אותנו לשום דבר מעצם זה שהיא אמרה מה עמדתה בכל מיני שאלות של דת ומדינה, החזרת שטחים (אלו היו שנות הדיון על הנסיגה מהגולן, והיו לי בני כיתה מהרמה), אידיאולוגיות כלכליות וכו׳. יותר מאוחר היא גם לימדה אותי מדע המדינה (בתיכון), ובאף שלב לא הרגשנו שכופים עלינו להרגיש ככה או ככה כלפי מיל, מרקס או רולס. הסיפור כאן הוא בכלל לא שמאל וימין, לדעתי (ובטח לא עניין עדתי) אלא מי שמסוגלים להתמודד ברצינות עם מתחים דמוקרטיים מול מי שלא. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |