בתשובה לצפריר כהן, 14/02/14 15:34
 |
|
 |
||
|
||||
 |
הבעיה בהנחה הזו, היא שהיא מניחה *יעילות ועקביות* במדיניות הממשלה. אבל ההחלטה לתת מקלט קבוצתי לא התקבלה בצורה סופר-יעילה ומסודרת, וגם כח האדם לבדוק את כל מבקשי המקלט הנ"ל מאוד לא קיים (והמדינה לא ממש מנסה). הפרשנות שניתנת לכך שהמדינה "יודעת" שכולם פליטים, לא לגמרי מסתדרת עם הביורוקרטיה הישראלית. וכן, בשום אופן אין להחזיר כרגע סודאנים לארצם (לפחות לאזורי הלחימה והמשיקים להם), עד גמר הלחימה שם ואריתראים אם *באמת* מצפה להם מוות (ברור שלחלק יש סכנת חיים, אבל לאור המריבות בין אריתראים תומכי המשטר למתנגדיו *בארץ* ברור שהעניין טיפה יותר מסובך). זה נכון גם לגבי מהגרי עבודה - אתה לא שולח בן אדם למוות. אבל זה לא אומר שאתה חייב לעשות ממנו אזרח או לתת לו רשיון עבודה. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
ראיתי באחרונה את הסרט "קפטן פיליפס" עם תום האנקס המתאר את פרשת חטיפתו ב-2009 של קפיטן אמריקאי מעל סיפון ספינתו ע"י שודדי ים סומליים. ע"פ הסרט 4 צעירים פיראטים בסירה רעועה וחמושים בקלאצ'ניקוב אחד או שניים השתלטו על ספינה בה היה צוות של 20 איש שניסו למנוע את עליית הפירטים לסיפון ע"י תמרונים חדים והשפרצת סילוני מים. בסופו של דבר אנשי הצוות הצליחו לפצוע את אחד החוטפים (ע"י פיזור שברי זכוכית. החוטף היה יחף) ולהשתלט בידיים ריקות על פירט שני. לאחר מו"מ קצר הנערים שודדי הים הסכימו לרדת מן הספינה לסירת הצלה ולקחו איתם את קפטן פיליפס (רב החובל) לצרכי כופר. בשלב מסויים השיגו אנשי חיל הים האמריקני והקיפו את ספינת המילוט. צלפים חיסלו את שלושת הפיראטים הצעירים שעל הסירה ושחררו את הקפיטן. להתרשמותי, הימאים יכלו לחסל את הפיראטים בקלות ביריות אקדח (הסיפון היה בגובה של משהו כמו 20 מ' והתנשא לגובה רב מאד מעל סירת החוטפים העלובה). במקום זאת התפתח שם סיפור בו היו מעורבים המפקדה העולמית, צי קטן של ספינות קרב ויחידות עילית של הצי של ארה"ב ("כלבי הים", הקומנדו הימי האמריקני, היחידה שחסלה את בן לאדן). עד כמה שזכור לי, בימים עברו היה נהוג לתלות פיראטים, אם לא הרגו אותם מיד בלב ים. נראה שבזמננו נקבע מחיר חדש על חיי אדם. זה מקובל לגמרי אם צוות צלפים של יחידת עילית שהיא חלק מן הצי הימי האדיר והיקר עד מאד של ארה"ב, יורה כדורים בראשם של נערים פיראטים, אך לא מקובל שסתם איש צוות של ספינה יחסל אותם כמו שיורים בכלבים שוטים. הסוף לגבי הפיראטים הוא אותו סוף, אבל לצד המוציא להורג זה צריך לעלות עשרות אלפי דולרים ולא כמה דולרים של כדורי אקדח. כאמור לפיראטים זה כנראה לא משנה הרבה, אבל חיי אדם הפכו הרבה יותר יקרים לפחות אצל אלו שיכולים להרשות לעצמם את המחיר. זהו כנראה ההגיון של הגדר ושל מחנות הריכוז ושל כל המשא ומתן המוזר עם אנשים שהסתננו באופן בלתי חוקי לגבולות המדינה. הסטאטוס קוו המקובל בזמננו הוא כנראה שזה בסדר לגרש את המסתננים אבל זה צריך לעלות לך הרבה כסף. ועוד משהו קטן. המשת"פים של המסתננים טוענים שמספר השוהים הבלתי חוקיים שאינם מן היבשת השחורה עולה על מספרם של המסתננים השחורים ונראה שהדבר לא מפריע כל כך לישראלים. הם רואים בכך ראייה לגזענות של המתנגדים להם. הניחוש שלי הוא שהמשת"פים מחקים כאן את אופן הפעולה הרגיל של התקשורת: מפיצים תערובת של מידע חלקי ומגמתי שמערפל את המצב במקום להבהיר אותו. אני משער שחלק גדול מאותם שב"חים הם עובדים זרים שלא יצאו מן הארץ ע"פ תנאי השהייה המוגבלת מראש שלהם כאן ומבחינת הישראלים לא מדובר אלא בתת סוג של כלל העובדים הזרים. בכל מקרה הקבוצה הגדולה הזו כמעט בלתי נראית ביום-יום הישראלי ולא נראה שנוצרות קהילות שלהם כהכנה לשהות קבע שלהם כאן כקבוצה נפרדת. אינני נמנה על אלו הממעיטים בנזקה של העבודה הזרה ובמקרה הטוב ביותר הייתי מתאר אותה כרעה שאיני יודע איך להמנע ממנה, אבל בנסיון להשוות את האפקט שלהם לאפקט ולכמות של המסתננים מאפריקה, יש משהו מאד מאד "דג מסריחי". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רק לגבי הסיבה שבגללה ימאים לא נכנסו עד לאחרונה ללחימה: כי הנחת היסוד הייתה שעדיף לחברות הספנות לשלם כמה מליונים כופר ולא להסתכן בכך שפיראטים יהרגו אנשי צוות (פיצויים יותר גבוהים, ואובדן חיי צוות) או שאותם פיראטים יפגעו בספינה במהלך הקרב (עשרות מליונים נזק, לפחות). הדבר השתנה בעקבות מגפת הפיראטיות, וחברות התחילו לשים מאבטחים על ספינות סוחר. אבל עד לאחרונה, ההגיון שמנע את זה היה הגיון כלכלי ולא דווקא מה שאתה מתאר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא יודע איך לתת לך תשובה טובה על הדברים האלו. יתכן שאתה צודק. מה שעולה מן הסרט ואיני רואה סיבה מדוע ישקרו בעניין זה, יכולתם של הפיראטים הצעירים היחפים והמורעבים להשתלט על ספינות הענק הללו, נבעה כל כולה מן הפאסיביות ואמצעי הנגד ה''מעודנים'' של אנשי הצוות. במקרה שאנשי הצוות היו מגיבים בירי על ניסיון העלייה לסיפון, לא היה לפיראטים שום בדל של סיכוי אפילו לעלות לסיפון. בדיעבד, גם ללא נשק ובידיים חשופות עלה בידי הצוות לפצוע את אחד השודדים ולהכניע את השני. לא מדובר כאן בקרב בין כוחות שווים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לצורך איזון של התיאור החד-צדדי שלך, מומלץ לקרוא על אירוע אחר, בו נחתים איטלקים ששים-אלי-הדק הרגו דייגים הודים: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במקרים רבים אתה צודק; אבל כבר נראו שודדים עם מקלעים כבדים, RPG ועוד כהנה וכהנה, עם סירות מירוץ וכן הלאה. אז לפחות עד שהפיראטיות הפכה מגפה, היה משתלם לחברות ולחברות הביטוח להימנע *בכל מקרה* מלחימה, נזקים ונפגעים, במקום להסתכן בהם (ולהכשיר את הצוותים ללחימה). זה במידת-מה כמו ההוראות לבנקים, לציית בכל מקרה של שוד בנק, גם אם ברור שאין לשודד נשק. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. ראיתי בויקיפדיה שלמעשה ממשלת ארה"ב הורתה לכל האניות עם הדגל שלה לשמור על מרחק של לפחות 600 ק"מ מחופי קרן אפריקה. הספינה הספציפית הזאת משום מה לא נהגה ע"פ ההנחיות האלו. ב. רציתי עוד רק להוסיף שע"פ הויקיפדיה לא מדובר כלל בפיראטים "מקצועיים", אלא בדייגים שבצוק העיתים עשו הסבה מקצועית. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |