בתשובה לאיציק ש., 29/01/14 17:33
 |
|
 |
||
|
||||
 |
מדוע לא? אני רוצה להדגיש שלא דיברתי על אלוהים גומל, או מעניש או חורץ גורלות, אלא על אלוהים "צופה" ו-"נוכח". מובן שהאלוהים של לייבוביץ' הוא לא האלוהים של גן חובה אבל למיטב הבנתי הדלה, ע"פ לייבוביץ' הבחירה בקיום מצוות, קלות כחמורות, היא הדרך (היהודית) לשמור על קשר (חד כיווני) עם האל הטרנסצדנטלי הזה, שלעולם לא מתקשר בחזרה. אלוהים נשגב מבינתנו, אך ההכרה בקיומו כנשגב מבינתנו איננה נשגבת מבינתנו, והדרך היחידה לחדד את ההכרה הזו (כיהודי) היא למלא מצוות ומסורות, שאולי לא נכתבו אישית בידי א' אבל הן מספקות רמה מסוימת של "נוכחות" אלוהית בחיי המאמין. אם ניתן לעשות דבר כלשהו בשלושים דרכים שונות, והאדם המאמין נדרש לעשות את הדבר באחת הדרכים בלבד ובקצה שורת ההצדקות לדרישה יושבת התשובה "כי אלוהים", ביצוע הדבר בדרך המסוימת הנ"ל מהווה תזכורת ש... "אלוהים". תזכורת שע"פ לייבוביץ' יש לה ערך אנושי. לייבוביץ' בוחר בנוכחות התמידית הזו של תזכורת אנושית לקיומו של הנשגב, ומצהיר עליה כקשר היחיד האפשרי עם הנשגב. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
הכוונה היא לאו דוקא לשיניו של האלוה | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דיברת על אלוהים שנמצא אתך גם כשאתה מחרבן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואתה חושב שגם לייבוביץ התכוון לכך? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא בטוח שכדאי להעמיק עוד בענין בית-השימוש, אבל אם לומר זאת בכל זאת, התייחסתי לאלוהים שליבוביץ' מרגיש במקלחת. אני אישית סבור שהוא היה מאמין גדול באלוהים ברמה האישית, עליה אגב הוא לא מרבה כלל לדבר, הוא לא דן בחוויה הדתית האישית שלו לעולם, רק במתודיקה. והמתודיקה שלו גם היא מאוד דתית כמובן, במובן של והגית בה כל הזמן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם יש כאן עניין של חוויה והרגשה, מדוע טוען ליבוביץ בתוקף שאינו מבין את המושג אמונה באלוהים ללא קיום מצוות ? נניח שאני חש תחושה דומה ללא קשר לקיום מצוות ואני קורא לכך אמונה באלוהים. מה לא מובן כאן ובכל זאת מובן שם ? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש כאן ענין של מתודיקה דתית. כמו שהמדיטציה לנזיר הזן כך ההגית-בה ליהודי. יתכן בהחלט שאתה חש באל אחר. (יש כדורים בשביל זה) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם לא ענית תשובה של ממש, וגם הבדיחה לא משהו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מכיוון שהתחלת לחלק ציונים אענה לך כאיוולתך: קראתי שוב את המאמר המקורי והבנתי שמה שחסר לך לאורך כל הדרך זה רקע ביהדות. לנתח את משנתו של ליבוביץ' מבלי שלמדת רמב"ם זה כמו לנתח את משנתו של בגין מבלי שקראת מימיך דבר מפרי עטו של ז'בוטינסקי. האמת, גרוע יותר, אבל זו ההשוואה הכי קרובה שמצאתי. לכן הפרשנות שלך מנקודת מבט של יהודי חילוני את הדברים שליבוביץ' אומר מתעלמת מכל הרקע הדתי שליבוביץ' נשען עליו כשהוא אומר את הדברים. אתה מבין את המושג אלוהים באופן מסוים אבל מתעלם מאלף שנה של ספרות תורנית שמסבירה אותו אחרת. אז נכון, ליבוביץ' לא מאמין במה שאתה קורא אלוהים. בשביל זה לכתוב מאמר? ציפיתי מעורכי האייל שיבררו את המאמרים כך שהם נכתבים על ידי אנשים עם רקע בנושא שהם כותבים עליו, ולכן שגיתי בהבנת המאמר שלך במקור. עכשיו אני רואה שלאורך התגובות למאמר שלך המגיבים מנסים להסביר לך את ליבוביץ' אבל חסר לך הרקע להבין. הצרה היא שכמעט כל ארון הספרים היהודי נכתב על ידי ועבור אנשים מאמינים, ואז כשמגיע ליבוביץ' שמדבר אל ועם יהודים חילונים חסר להם די הרבה רקע שהוא משתמש בו אפילו בלא מדעת. הוא מצטט את מורה נבוכים, שהוא הספר הפילוסופי של הרמב"ם, אבל ברקע נמצאת אצלו משנה תורה. אני מציע שתקרא את כל החוברת "אמונתו של הרמב"ם" של ליבוביץ' שנמצאת ברשת ומשם תוכל להמשיך עם הקושיות שלך לפורומים היעודיים שדנים בליבוביץ' וברמב"ם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא חילקתי לך ציונים, ולמרות שהחלטת להשיב לי "כאיוולתי" לא אחלק לך כאלה גם עתה, ואשתדל להתמקד בעניין. אוסף המאמרים שנקרא "אמונתו של הרמבם" אינו חדש לי, ונתקלתי בו כבר קודם כשחיפשתי הסבר לביטוי "מצוי אמת" וכבר היו בינינו חילופי דברים לפני חודשים רבים, כשאמרתי בפתיל שנתתי לו את הכותרת "מצוי אמת", שאיני מסוגל להבין את המושג הזה, ואתה ניסת להסביר, ואני עדיין איני מבין, כי כשאומרים על משהו שהוא אמת מצביעים על "משהו", כך שאתה יכול לשפוט אם זה אכן אמת, אבל להגדיר משהו כאמת מבלי לומר עליו שום דבר נוסף נשגב מבינתי. מאחר ששלחת אותי שוב לאותו קובץ מאמרים ניסיתי (לאחר שהתפניתי מעיסוקים אחרים שהיו לי לאחרונה) למצוא שם דברים רלוונטיים לויכוח על דעותיהם של ליבוביץ ושל הרמב"ם בקשר לקדמות העולם או חידושו. בתגובה 626993 הכרתי בכך שהרמב"ם מעדיף את גירסת חידוש העולם, ותמהתי על כך שליבוביץ לא מדגיש עובדה זו וניכר שהוא מעדיף בעיקר ממה שהוא קורא "סיבות אמוניות" את גירסת קדמות העולם כפי שמסתבר מהציטוט שהבאתי מהספר של ששר, כשלמאמינים בחידוש העולם הוא קורא: "תמימים". לתמיהה הזאת מצאתי הסבר בפרק 6 באוסף המאמרים: "הרמב"ם מכיר הכרה עמוקה בחשיבות בעיית הקדמות והחידוש, שהיא בעיית סופיותו או אין-סופיותו של העולם בזמן ושל תפיסת מהות הזמן עצמו, והיא מעסיקה את החשיבה המטאפיסית – לאו-דווקא הדתית – מיום היות הגות פילוסופית, וספק אם היא ניתנת להכרעה רציונאלית. אולם את המימד התיאולוגי שבה אין הוא רואה במשמעותה לגבי יסודות האמונה – שהם, לדעת הרמב"ם, אינם תלויים בה – אלא בהשפעתה על הפסיכולוגיה של האדם המאמין, ורק מבחינת חיזוק האמונה באלוהים בלבם של רוב בני-אדם חלושי האמונה הוא נותן עדיפות לאמונת החידוש על השקפת הקדמות: האינטרס הדתי קובע במקום שלא ניתן להכריע על-פי השכל." יש כאן תשובה ממוקדת לתמיהה שלי, ואכן כאן ליבוביץ לא מסתיר את העובדה שבחירתו של הרמבם מבין הגרסאות היא דווקא גרסת חידוש העולם. אך כפי שמסביר ליבוביץ, הרמב"מ אמנם בוחר בגרסת חידוש העולם, אבל הסיבה אינה משום שבכך הוא מאמין, אלא כפי שהדגשתי בציטוט למעלה, סיבה שאולי אינה עניינית לויכוח. עוד ראוי לציין שבפרק מובאים דברים של הרמבם שבהם הוא מתווכח עם שיטת ה"כלאם" המוסלמית שבה חידוש העולם הוא עניין מרכזי וממנו נובעת האמונה, עוד משהו שמראה שאכן כלל לא בטוח שהרמב"מ מאמין בחידוש העולם, כלומר בבריאת העולם ע"י אלוהים ברגע מסויים. וליבוביץ מראה שוב ושוב, גם בסרט, וגם בספר של ששר, וגם כאן (כשהדברים מיוחסים לרמבם), שעניין בריאת העולם הוא בעייתי מבחינה תיאולוגית והוא מעדיף לומר ש"אלוהים הוא סיבת העולם", אך לא שיצר את העולם. ולי יש בעיית הבנה עם ההגדרה הזאת איני מבין מה זאת אומרת "סיבת העולם" ללא שתהיה בריאה. אבל טוב. אני גרוע מ"חלוש אמונה". איני מאמין כלל. . . |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |