|
יש רק הבדל קטן אך משמעותי: בספורט הרמאות היא לשם ההישג עצמו, והמטרה הסופית היא השתתפות (או זכייה) באיזו תחרות כלשהיא. במקצועות אחרים (רפואה, הנדסת בנין, ביולוגיה, מחשבים, פסיכולוגיה וכו') הרמאות רק עזרה לקבלת טייטל כלשהוא, אבל הפרקטיקה בעצמה היא המהות של המקצוע, והרמאות בעצם גרמה לך להכשיר בעל מקצוע פגום, שיבצע את המקצוע שלו בצורה פחות מקצועית, ועשוי לגרום כך נזק לא מבוטל.
אז עם כל הכבוד לחשיבות של המיקום של האצן בתחרות מסוימת, הנזק הסביבתי של הרמאות בספורט נראה לי זניח לעומת הנזק הסביבתי הפוטנציאלי של הכשרת בעלי מקצוע כושלים. נראה לי שבתגובה שלך אתה רומז ש"כוחות השוק" אמורים להתמודד עם הבעייה הזאת. מול זה אני טוען ש-
א. אני לא סומך על כוחות השוק, אפילו לא בתחום שבו הם הוגדרו מלכתחילה. ב. כמו שאומר סטיב בושמי ב'ארמגדון' - הרעיון של לשבת בתוך טיל עם ארבעים אלף חלקים, שכל אחד מהם יוצר על ידי מי שנתן את הצעת המחיר הנמוכה יותר, גורם לי להרגיש קצת לא נוח.
|
|