|
בימי התואר הראשון שלי, אם אני זוכר נכון, הציון על תרגילי הבית היה לא יותר מ-10% מציון הקורס. במובן זה, אין אולי הבדל עקרוני, אבל ההבדל הכמותי הוא תהומי.
אבל יש בכל זאת גם הבדל עקרוני: כל מי שהכרתי בתואר הראשון, כולל אני, העתיק פה ושם בתרגילי הבית (אז לא העתיקו מהאינטרנט, אבל העתקה מחבר זה אותו דבר, נכון?). אולי באמת זה יותר טוב מרע. ברור שתרגילי הבית נועדו לעזור לך להבין ולהפנים את החומר. אם השקעת רבע שעה בשאלה כלשהי ולא הצלחת, ואז העתקת את הפתרון ועמלת להבין אותו, אז זה עזר לך להבין ולהפנים יותר טוב מאשר חברך שהשקיע רבע שעה, לא הצליח, ולא הגיש פתרון. אם לא השקעת אפילו שניה, אלא ישר העתקת, אבל טרחת להבין את הפתרון, אז זה עזר לך להבין ולהפנים - פחות מבמקרה הקודם, אבל יותר מאשר חברך שלא השקיע שניה ולא הגיש פתרון. ואם לא טרחת להבין את הפתרון שהעתקת? אז הרווחת ברמאות כמה נקודות יותר מחברך שלא הגיש פתרון. אבל אם עשית את זה מספיק כדי שתהיה לזה משמעות בציון הקורס, מצבך לקראת המבחן לא מזהיר.
(אז למה בכלל לתת חלק מציון הקורס עבור התרגילים? כי כסטודנטים לתואר ראשון רובנו עדיין לא בוגרים (הא). צריך לתת לנו קצת מקלות וגזרים כדי שנעשה את מה שטוב לנו לטווח רחוק אבל קשה בטווח הקצר.)
הזעקה בדיון הזה היא על רמאות בעבודות סמינריוניות ומעלה. אלו כבר חלק חשוב מציון הקורס ומהזכאות לתואר. הם לא נועדו רק לעזור לך, הם נועדו להוכיח לאחרים מה אתה יכול.
|
|