|
||||
|
||||
אני רק שאלה לדורון הנ"ל: בכמה אחוזים מהמקרים ד"ר שלא יודע סטטיסטיקה יהיה ד"ר טוב? אבל קצת יותר ברצינות: 1. אני לפעמים תמה אם החברות הנ"ל השתכללו עד כדי לקחת עבודות *שמישהו הגיש* ולשכפל אותן בלי ידיעתו.פה ושם אני תמה עם עבודות סמינריוניות שלי מלפני עשור מצאו את דרכן למקום כזה (מן הסתם לא, ובכל זאת אני תמה). 2. ממה שאני מכיר, אלה שנתפסים יותר, ככלל, הם ערבים ועולים חדשים-יחסית. זה לא דווקא בגלל שהם מעתיקים יותר, אלא בגלל שקל יותר לעלות על הפער בין ההתנסחות בעבודה להתנסחות שלהם בחיי היום-יום. 3. לא מעט מרצים כבר משתמשים בחבר גוגל כדי למצוא העתקות. ויש מציאות. |
|
||||
|
||||
אצלנו (קורס אחד באונ' גדולה, לא חשוב איזו) יש מערכת שאוספת עבודות משנים קודמות, ומשווה כל עבודה חדשה שמתקבלת עם כל העבודות במאגר. אחרי השבוע הראשון ההעתקות כמעט ונעלמו. המערכת עובדת בצורה דומה לn-gram (מייחל לישום בינ-אוניברסיטאי). |
|
||||
|
||||
רוצה לומר: ״אחרי השבוע הראשון, התפיסות כמעט ונעלמו״? |
|
||||
|
||||
זכור לי שהתברר שאחת המערכות הללו זמינה לבדיקה גם לכל משתמש (בגרסת ניסיון). כלומר: כפק"ל העתקה הסטודנט היה צריך לדעת על קיומה ולבדוק את העבודה בעצמו במערכת לפני ההגשה. לא זכורי לי פרטים נוספים. |
|
||||
|
||||
כאן מדובר במערכת שלנו (כלומר התמשקות לא מאוד מוצלחת שלי לקוד פתוח שמצאתי ברשת), אבל באופן עקרוני אני רואה בזה ערך גם אם המערכת שמאפשרת לסטודנט לבדוק את עצמו. בסופו של דבר אין בנמצא תוכנה שיכולה לזהות שיכתוב של עבודה של חבר, וכולם יודעים את זה. זה כמובן בא בנוסף לבחינות ולצורך להגיע מוכנים למעבדה. |
|
||||
|
||||
הפתרון הזה לא יעבוד עבור עבודות ''בהזמנה אישית'', שם מישהו מחבר (תמורת תשלום) עבודה חדשה לחלוטין, שיגיש הסטודנט. |
|
||||
|
||||
נכון, אבל רוב הסטודנטים לא יוציאו סכומים נכבדים על העבודות הרבות שיש להם להגיש במהלך התואר, ועל עבודות חשובות באמת (דיסרטציות למשל) לפחות אצלנו נבחנים. מעבר לזה, אני כן חושב שזה לגיטימי לבחון את הידיעות של הסטודנט בתחום כאשר יש אי-התאמה בין רמת הסטודנט לרמת העבודה. |
|
||||
|
||||
תגובה ישנה על אוניברסיטאות "חתימת כשרות" מחברת Turnitin. |
|
||||
|
||||
במחלקה למחשבים, היו אוגרים את כל התרגילים שהוגשו - תרגילים של כתיבת קודים. עבודה שהציגה קוד שכבר קים במאגר נחשדה מיידית בהעתקה אפילו אם הקוד היה תוצאה של עבודה עצמאית שפשוט לא הייתה מקורית, בלא ידיעת התלמיד. |
|
||||
|
||||
לפחות ידיעת הסטטיסטיקה קלה לבדיקה במבחן סטנדרטי. לגבי 1., אני סמוך ובטוח שזה חלק ממאגר המידע שלהם. אני תוהה עד כמה זה שונה עקרונית מפתרון תרגילי בית על ידי חיפוש באינטרנט של התשובה הנכונה. (זה שונה כי מישהו מרוויח מזה כסף כמובן, אבל זה לא עקרוני כאן). |
|
||||
|
||||
בימי התואר הראשון שלי, אם אני זוכר נכון, הציון על תרגילי הבית היה לא יותר מ-10% מציון הקורס. במובן זה, אין אולי הבדל עקרוני, אבל ההבדל הכמותי הוא תהומי. אבל יש בכל זאת גם הבדל עקרוני: כל מי שהכרתי בתואר הראשון, כולל אני, העתיק פה ושם בתרגילי הבית (אז לא העתיקו מהאינטרנט, אבל העתקה מחבר זה אותו דבר, נכון?). אולי באמת זה יותר טוב מרע. ברור שתרגילי הבית נועדו לעזור לך להבין ולהפנים את החומר. אם השקעת רבע שעה בשאלה כלשהי ולא הצלחת, ואז העתקת את הפתרון ועמלת להבין אותו, אז זה עזר לך להבין ולהפנים יותר טוב מאשר חברך שהשקיע רבע שעה, לא הצליח, ולא הגיש פתרון. אם לא השקעת אפילו שניה, אלא ישר העתקת, אבל טרחת להבין את הפתרון, אז זה עזר לך להבין ולהפנים - פחות מבמקרה הקודם, אבל יותר מאשר חברך שלא השקיע שניה ולא הגיש פתרון. ואם לא טרחת להבין את הפתרון שהעתקת? אז הרווחת ברמאות כמה נקודות יותר מחברך שלא הגיש פתרון. אבל אם עשית את זה מספיק כדי שתהיה לזה משמעות בציון הקורס, מצבך לקראת המבחן לא מזהיר. (אז למה בכלל לתת חלק מציון הקורס עבור התרגילים? כי כסטודנטים לתואר ראשון רובנו עדיין לא בוגרים (הא). צריך לתת לנו קצת מקלות וגזרים כדי שנעשה את מה שטוב לנו לטווח רחוק אבל קשה בטווח הקצר.) הזעקה בדיון הזה היא על רמאות בעבודות סמינריוניות ומעלה. אלו כבר חלק חשוב מציון הקורס ומהזכאות לתואר. הם לא נועדו רק לעזור לך, הם נועדו להוכיח לאחרים מה אתה יכול. |
|
||||
|
||||
אני מסכים. כולל הסוגריים. בציון לתרגילים אתה גם נותן משוב לסטודנט לאורך הסמסטר, ומאפשר לו לתקן את שגיאותיו כך שיגיע למבחן מוכן יותר. |
|
||||
|
||||
ניתן לראות בכתבה שפורסמה על איך עובדת תעשיית כתיבת העבודות האקדמאיות |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |