בתשובה להפונז, 02/12/13 9:42
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אבל מה אני יכולה לעשות עם אמירה כזאת בלי שתגיד לי לפחות *משהו* על למה אתה קורא ״חלקן״ או ״משמעותי״? כל הדיון שלנו, להזכירך, סובב סביב השאלה מה זה ״ידע״ בספרות. אני לא חושבת שיש מישהו שיטען ברצינות שבשביל להבין את שייקספיר אסור לקרוא אותו. השאלה איך קוראים את הקורפוס, ועוד יותר חשוב, עם איזה סט כלים - מה שמעניין אותך בשורה התחתונה זה קטלוג ״מי אמר למי״ ומי מת באיזו מערכה, או שאתה חושב שזה יהיה רעיון טוב לעשות משהו עם כל התצפיות האלו בסופו של דבר? |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אז אני מציע שתעני, ואחר כך את מוזמנת לפרט. זאת בערך הפעם השמינית שאת מתחמקת מהשאלה. אני מתחיל לחשוש שאם מה שלומדים באוניברסיטה בספרות גורם למומחה לא להיות מסוגל לענות על שאלות פשוטות וישירות ורק לנטרל כל דיון על ידי אינטרפרטציות, אז אולי בעצם התואר בספרות גורע מהידע של הסטודנט, לא מוסיף לו (בפראפרזה על בדיחה נושנה על האוניברסיטה ככלל). כמובן שמה שמעניין אותי זה לא רק מי אמר למי, אבל לידע יש רמות כמו שניסיתי להסביר לעייפה בתגובות קודמות. אולי קודם שיהיו לנו קצת נתונים ותצפיות לפני שנתפלסף על מה לעשות איתן? (פרדיגמה נפוצה במדעי הטבע, אגב). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לענות על מה? על איזו שאלה קונקרטית? ומה עם מה שביקשתי ממך, לתת לי הדגמה לפירמידה של סוגי הידע? עד כמה שראיתי אתה בעיקר *טענת* ש*יש* כמה רמות של ידע, אבל בשום שלב של השיחה לא ממש הסברת או פירטת או אפיינת אותן. ״אולי קודם שיהיו לנו קצת נתונים ותצפיות לפני שנתפלסף על מה לעשות איתן? (פרדיגמה נפוצה במדעי הטבע, אגב)״ - הבחירה הסמנטית ב״להתפלסף״ זה בכוונה? אני קצת מתעבת את המילה הזו (יחד עם ״להתפלצן״) כי היא מעוררת בי קונוטציות של ״יאללה יאללה תפסיקי לחפור״ שזה בערך לגמרי להיפך ממסורת הדיון האנליטית של האייל. רוצה לקחת את הקורפוס השייקספירי כאוסף התצפיות? סבבה. מה עכשיו אתה חושב שצריך לעשות עם זה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בעוד שתצפיות הן אוסף דיסקרטי של נתונים חסרי הקשר לכשעצמם, הרי שיר, בית, שורה, מלה, הם כבר לפחות מידע (הנה היררכיה אפשרית). אלא כמובן אם האנלוגיה לתצפית היא אות בודדה, או ליתר דיוק הקווים שמהם עשוייה האות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
על השאלה הבאה1: (ואני מצטט מתגובה אי שם במעלה הפתיל): "האם הטקסט של יצירה ספרותית מהווה חלק משמעותי מה'ידע הספרותי' שלנו בנוגע ליצירה הזאת" או בפירוט:"האם המחזות של שייקספיר מהווים חלק משמעותי מה'ידע הספרותי' שלנו באשר ליצירתו של שייקספיר?". יש לי עוד מה לענות על מה שכתבת, אבל מאחר שנראה שזה רק מסיט את הדיון מהנקודה המרכזית אני אשאיר את התגובה כאן קצרה ותמציתית. אפשר יהיה לחזור לזה אחר כך. 1 אני מאד מתפלא שפתאום את לא יודעת על איזה שאלה מדובר, כשבתגובה 625310 שלך הצלחת לנסח אותה לא רע בעצמך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נדמה לי שכתבתי כבר שהשאלה "האם הטקסט של יצירה ספרותית מהווה חלק משמעותי מה'ידע הספרותי' שלנו בנוגע ליצירה הזאת" היא לא קונקרטית מפני שהפרמטרים שלה מעורפלים מדי (וגם בגלל שהיא שאלת כן ולא). על אותו משקל אתה יכול לשאול אותי אם ״שוויון זה טוב״, ואני אגיד שכן, והנה עניתי על השאלה ובו-בזמן לא אמרתי כלום על מה שהיא שואלת. האם אפשר להבין את הקורפוס השייקספירי בלי לקרוא אותו? לא. אבל בלי להגיד משהו על מה זה ״משמעותי״ (עשרים אחוז? שישים אחוז?) או על מה זה ״ידע ספרותי״ (מי אמר למי? הקשרים פוליטיים?) זאת פשוט לא שאלה טובה במיוחד, ולשאלות לא טובות במיוחד בדרך כלל יש תשובות בהתאמה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עשרים אחוז? שישים אחוז? תגידי את, זאת שאלת פרט והסבר, לא כן/לא. (החליפי את 'האם' ב'עד כמה' אם זה מה שעוזר לך). ידע ספרותי - את מוזמנת להגדיר, במקום להתחמק מתשובה. אני יכול לתת הרבה נסיונות להגדיר (/לכמת/להעריך וכו') את כל הדברים האלה, אבל למה צריך להאכיל אותך בכפית? וזה ממש לא דומה לשאלה "שיוויון זה טוב". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, עכשיו אני לגמרי לא מבינה את חלוקת העבודה בדיון הזה. אתה זה שמתחמק כבר כמה וכמה ימים מלענות לשאלה הדי בסיסית שלי למה *אתה* מתכוון ב״ידע בספרות״, מפני שזו היתה השאלה שהתחילה את כל הפתילון הזה. לא מעניין אותך? לא צריך בכוח. רק תגיד שנגמר לך ונסיים. לגבי ה״להאכיל בכפית״ - אי אפשר היה למצוא דרך קצת יותר ידידותית לשאול את השאלה שמתחבאת במשפט הזה? אני שואלת אותך חזור ושאול כבר כמעט שבוע מה *דעתך*. לא מה אומר הטקסטבוק, לא מה התשובה האולטימטיבית של היקום, ולא מה כותבי גדולי המומחים. מה *דעתך*. אם לא תגיד לי אותה, האופציות שנשארו לי הן או לנחש או לוותר. לגבי הדמיון לשאלה ״האם שוויון זה טוב״ - הסברתי כבר לפחות פעמיים למה זה המצב לדעתי. אני מבינה שאתה לא מסכים, אני לא מבינה *למה* אתה לא מסכים. רוצה - תסביר ונמשיך. לא רוצה? סבבה. לא צריך בכוח. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הדיון ביניכם מעניין וחבל לי שיגלוש לפסים צדדיים. בואו נלך בצעדים קטנים: אם אני מבין את אילה זמנית נכון אז בשאלה "האם הטקסט של יצירה ספרותית מהווה חלק משמעותי מה'ידע הספרותי' שלנו בנוגע ליצירה הזאת" ההסתייגות שלך היא מהמילה "משמעותי" ואם משמיטים אותה היא הופכת לשאלת כן/לא טריוויאלית שאת יכולה לענות עליה בחיוב? ההתנצחות ביניכם היא סביב האפשרות (או העדרה) לכמת את משקלו של חלק זה תחת הגדרות שונות של 'ידע ספרותי'. עד כאן אני בסביבה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
להבנתי הפתילון התחיל מהגדרה לא ברורה של ״ידע משמעותי״ (וכן של כל אחד מהמרכיבים - גם ״ידע״ וגם ״משמעותי״). שאלתי את הפונז למה הוא קורא ״ידע״ ולמה הוא קורא ״משמעותי״. עד עכשיו לא ברור לי מה *הוא* חושב או איך *הוא* מגדיר את שני המונחים האלה. איך אפשר להתקדם הלאה כשאין הסכמה, או לפחות הבנה לגבי ההגדרות הכי בסיסיות של הדיון? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא עוסק בפוליטיקה. את מוכנה להתייחס לתגובה שלי? הפונז הסכים שאני בסביבה, אם גם את מסכימה מצאנו בסיס, צר ככל שיהיה, שניתן להתקדם ממנו. אחרי שנברר על מה אתם מסכימים שאתם מדברים יהיה קל יותר לדבר על הדברים הפחות ברורים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מתכוון לתגובה 625350? אני לא עובדת על מסך רחב, אז רק רק רוצה להיות בטוחה ששנינו מדברים על אותה תגובה (האופציה השנייה היא להקטין את הפונט עד כאב ראש). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, אני מעתיקה ומדביקה, מטעמי מסך לא-רחב: ״ההסתייגות שלך היא מהמילה "משמעותי" ואם משמיטים אותה היא הופכת לשאלת כן/לא טריוויאלית שאת יכולה לענות עליה בחיוב? ההתנצחות ביניכם היא סביב האפשרות (או העדרה) לכמת את משקלו של חלק זה תחת הגדרות שונות של 'ידע ספרותי'. עד כאן אני בסביבה?״ אני חושבת שאתה בסביבה. מה שהיה עוזר לי למשל היה הדגמה של ״פירמידת הידע״ של הפונז שאומרת משהו בסגנון ״מי אמר למי - 20% של ידע בספרות. היכרות עם יצירות דומות - 30%. היכרות עם המכניזמים הלשוניים - 15%. יכולת להבין את הקשרים החברתיים וההסטוריים - 25%״, וכו׳ וכו׳. האחוזים המוחלטים לא חשובים בעיני, וממילא מאוד קשה לדייק בכימות כזה (למרות שכל תכנית לימודים בכל תחום עושה משהו דומה). אבל כן יהיה מועיל להבין למה הפונז מתכוון בטענה שמזהה בין קורא ספרים לבין בעל ידע בספרות. באיזה סוג של ידע מדובר? על זה נסוב כל הדיון, להבנתי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני רוצה להעלות רעיון חדש באשר לסיבות בגללן ראוי ללמוד ספרות בביה"ס, ודרכו גם לענות לך מהו לדעתי "ידע משמעותי" בספרות. הוא כמובן לא מקורי שלי: שמעתי אותו מבוטא לראשונה על ידי פרופ' ארנולד ווינשטיין, ואימצתי אותו בחום. דיברו כאן על לימודי ספרות כאמצעי לרכישת הון-תרבותי, ועל ספרות כעל תחום בעל "ערך אסתטי אינהרנטי" שפוטר אותו מהצורך בהצדקות נוספות (רעיון שזה כאן לאהדה רבה – אך אני לא מקבל אותו כלל). אבל יש סיבה טובה נוספת ללמודי ספרות: היא מנגישה לקורא חווית קיום-אנושי רחבה ועשירה בהרבה מזו הבלתי-אמצעית, שמטבע הדברים מוגבלת לנסיבות חייו המיקריות, ולמקום ולזמן המסויימים בהם הוא חי. דרכה נחשפות הרגשות, התגליות, התבונה, הטעויות, הפגמים, הלך הרוח – ובאופן כללי – החיים של אנשים אחרים, בתקופות אחרות ובמקומות אחרים. וכל זאת מנקודת המבט שלהם, ודרך הפריזמה המנטלית שלהם. בראייה הזו הסופר הוא מעין מדיום, והספרות כולה היא מפעל אקזיסטנציאלי. לבני אדם יש הזדמנויות מעטות להחשף לעולם דרך עינייים זרות שלא באמצעות קריאה. במידה מסויימת , אולי, דרך מערכות היחסים שלהם (אבל אלה מאד מוגבלות גם כן בזמן ובמקום, יש בהן הרבה אלמנטים שמעפילים ומערפלים התבוננות טהורה, ולרוב האנשים מסוגלות נמוכה הרבה-הרבה-הרבה יותר בהבעת עולמם הפנימי האמיתי, מיכולתו של סופר טוב לבטא את עולמה הפנימי המומצא של דמות פיקטיבית). במידה מסויימת דרך מדיה חדשות אחרות, כמו קולנוע או טלוויזיה. אבל ספרות הייתה ונותרה בעלת מעמד מיוחד מבחינה זו. קשה להפריז בחשיבות הפרספקטיבה, האמפתיה והידע על מגוון חוויות הקיום האנושיות והקבועים האוניברסליים שבהן, שרוכשים באמצעות קריאה – רק קריאה - בלי תאוריה ובלי הקשר היסטורי. כמובן, שיש צורך בבסיס מסויים כדי לגשת כך לספרות בהצלחה. הבסיס הזה – שאידיאלית אותו בית הספר אמור להבטיח - אינו ממש "ידע" (עובדות, הגדרות וכו'), אלא דומה יותר להכוונה מוטיבציונית ובגרות ריגשית, אותן אפשר כנראה לרכוש באמצעות קריאה מרובה ומודרכת (ואפשר גם לבד). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה סוג של ידע ״חוץ ספרותי״ במובן מסויים, לא? אגב, אם זה קו מחשבה שמעניין אותך, נסה את ״צדק פואטי״ של מרתה נוסבאום. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה את מתכוונת? (ותודה על ההמלצה). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם הבנתי אותך נכון, אתה מכוון לכך שספרות עוזרת לנו לשים את עצמנו בנעליים האפיסטמולוגיות של מישהו אחר ודרך זה להבין משהו עמוק יותר עליו, על עצמנו ועל מה שמשותף לנו בתור בני אדם. אני חושבת שסוג הידיעה שנובעת מהיכולת הזו, שמאוד קשורה לחוש האמפתיה האנושי, היא עניין רחב יותר מאשר היכרות עם גלגולו של הרומן המודרני או עם האופנים שבהם שירה אוראלית יוצרת תמונות מנטליות באמצעים רטוריים כאלו ואחרים (אפיתטים, אליטרציות וכו׳). בתלות בחווייה הרגשית, אנחנו נוגעים כאן בפילוסופיה של המוסר דרך הפילוסופיה של ההכרה, וזה דיון מרתק בעיני (ושוב, ההמלצה על נוסבאום). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבנת אותי נכון. אבל אני עדיין לא יורד לסוף דעתך. למה מדובר ב-"ידע חוץ ספרותי" או ב-"עניין רחב יותר"? הייתי אומר שלהפך: זו ה-raison d'etre של הספרות. הפואנטה. הליבה. שאר הדברים - ההיסטוריה של סוגות ספרתיות, טכניקות ספרותיות והפסיכולוגיה מאחוריהן, אסכולות של תאוריה וביקורת - הם ה-"עניין הרחב יותר" והם הראויים לסיווג כ-"ידע חוץ ספרותי" (או בעצם "מטא-ספרותי"). לא הייתי מהסס להעניק את התואר "בקיא בספרות" לאדם שקרא מספיק ספרים מהקאנון והבינם היטב (במובן האנושי הבסיסי), גם אם אין לו מושג בפורמליזם הרוסי, או מה זה בדיוק סינקדוכה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יכול להיות שצריך להבחין בין ״בקי בספרות״ לבין ״בקי בספרים״. אתה יודע מה, תן לי לחשוב על זה לילה (כאן עשרים לשתיים לפנות בוקר). אני אחשוב על זה שוב בבוקר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את שואלת אותי כבר שבוע מה *דעתי*, ואני אמרתי אותה כבר חמש פעמים, למשל בתגובה 625314. אם לא הבנת את מה שאמרתי שם אני מוכן להסביר במילים יותר פשוטות, למרות שזה יהיה די קשה. מי שלא אומר מה דעתו זאת את. ולגבי חלוקת העבודה: מה שהתחיל את כל הפתיל הארוך (והקצת מתסכל) הזה, היא תגובה 625155 שלי, בה כתבתי במפורש: "אז אם נחזור לטיעון הראשוני כאן - זה שקראתי מאות ספרים בחיי, אולי (וודאי ש) לא הופך אותי למומחה לספרות, אבל גוף הידע שיש לי בתחום גדול לאין ערוך משל הידע במתימטיקה של מי שלא למד מתימטיקה." על זה הדיון. זאת דעתי, שחוזרת ונשנית לאורך הפתיל, ולטעון שדעתי לא ברורה זה קצת משעשע1. וזאת הטענה הראשונית. לאורך עשרות תגובות אחרי אותה טענה - שנראה במעומעם שאת מתנגדת לה - לא אמרת שום דבר שיסתור את הדעה הזאת, יביא נימוקים נגדה, ינסה לכמת עד כמה היא לא נכונה (לדעתך), וכן הלאה. אפילו זה שאת כנראה חושבת הפוך לא הצלחת לומר במפורש - שאלות חוזרות ונשנות לגבי עמדתך בנושא רק נתקלו במטא-ניתוח של השאלה לגורמיה. אז אולי את פשוט חושבת שזאת שאלה שלא שווה לדון בה, שהיא לא לגיטימית, שהיא חסרת משמעות וכו'. אבל מאחר שזאת את שהתחלת את הדיון הנגדי לטענה שהעלתי לעיל (זאת שמודגשת) - כנראה שאת חושבת שיש לה משמעות, למשל שהיא טוענת טענה שגויה: לא טענה מעורפלת, לא טענה לא מוגדרת, לא טענה שצריך לפרק לגורמיה כדי לדון בה - טענה שאומרת משהו שגוי. אז כנראה שאת מסוגלת להבין משמעות מאחורי הטענה הזאת, מבלי להתפלפל מהו ידע במתימטיקה למשל. אם יש לך דרך אחרת לדון בטענה הזאת מבלי לגלוש למטא-דיון בשפה ורכיביה, אשמח לשמוע מה דעתך. את לא יכולה לומר שאני לא מקדיש מאמץ רב כדי לשמוע סוף סוף מה דעתך, עובדה שכתבתי כבר מאות מילים בנושא. אם את לא חושבת שהטקסט של יצירה מהווה חלק משמעותי מהידע הספרותי לגביה, אנא הסבירי למה2. 1 או עצוב, אם הייתי חושב שאכן לא הבנת את דעתי, אבל אז זה עניין אחר לגמרי. 2 למשל: ידע ספרותי הינו רק מה שכולל ניתוח ודיון על יצירה בקונטקסט של יצירות אחרות וגו'. ולכן - למי שבקיא בכל כתבי שייקספיר (ז"א קרא את כולם, בשפה שהוא מבין ומכיר) אין אפילו שביב של 'ידע ספרותי' יותר ממי שלא קרא אפילו מילה ששייקספיר כתב. אי לכך מאות הספרים שהפונז קרא לא הגדילו את הידע הספרותי שלו אפילו באפסילון קטן. ולכן הטענה של הפונז שהתחילה את הפתיל שגויה.3 3 ולזה אני קורא כפית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(חלילה, זמנית, זה רק ביטוי ציורי). פי.סי. סנואו היה גאה בשניכם, הדיון ביניכם הוא דוגמא פנטסטית לקצר בין שתי התרבויות. כל אחד מכם טוען שהשני לא עונה על שאלות פשוטות, וזאת מהסיבה הפשוטה שאתם מדברים בשתי שפות שונות, כך שהתשובה שצד אחד נותן נשמעת לצד השני כמו "בררר...צרלצפפ...אחחחרוממק" עד שבא לצעוק "תן לו עם הגונג", אלא שברוח הימים האלה גם זה כבר לא מעלה חיוך אלא הרגשת עצבות קלה (גם אם אתה סתם ציניקן...). אני אנסה לתרגם את מה אני חושב שהבנתי מדבריה של הזמנית לללשון שאתה דובר: "אז אם נהפוך את הטיעון הראשוני כאן - זה שכל יום אני מחברת ומחסירה מספרים במכולת ובאוטובוס ובאיזון פנקס הצ'קים שלי, אולי (וודאי ש) לא הופך אותי למומחית למתמטיקה, אבל גוף הידע שיש לי בתחום גדול לאין ערוך1 משל הידע בספרות של מי שלא למד ספרות." או, במלים אחרות: קריאת ספרים היא תנאי הכרחי אך טריביאלי מדי. היא עוסקת בחומר הגלם של הספרות אבל הדמיון בינה לבין ידע ספרותי הוא כמו הדמיון בין... טוב, בשביל מה הבאתי את הדוגמא למעלה אם אני הולך לכתוב אותה במפורש? ____________ 1- כמובן ש"לאין ערוך"2 הוא לא ביטוי שהזמנית היתה משתמשת בו שכן הוא מחייב השוואה בין שני מספרים... "לאין שעור" היה מתאים יותר לאוצר המלים שלה, בהיותו ראי של עולמה המחשבתי, שכן "שעור" ו"השערה" הם בתחום הרעיונות. 2- בטח ש"כמובן ש..." - העם עם גיל דויטש! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מסכימה ומוסיפה מה שרציתי לכתוב קודם: אנשי המקצועות הריאליים אכן מדברים על ספרות ואמנות, אבל לא כל דיבור משקף הבנה או רצון להבין. כבר יצא לי לשמוע מאדם כזה שהוא אוהב ציור של ואן גוך כי "זה נראה ממש כמו בחיים"1. אמירה שאולי חשובה מבחינת ההתחברות הרגשית של הצופה אל היצירה, אבל ריקה ושגויה אם חושבים על ואן גוך והצעדים שעשה בהתרחקות מהריאליזם. אני לא אומרת שאי אפשר להבין אמנות וספרות בלי קריאת חומר רקע קודם, ואני מאוד בעד ההתחברות האינטואיטיבית/רגשית ליצירה באופן כללי. אבל לטעון שאם צופים ביצירה או קוראים את הספר זה כבר "נחשב" לצורך עניין הבקיאות, פשוט לא נכון. 1 ממש מקווה שלא נתתי את הדוגמא הזו באייל בעבר. אבל יש עוד כמוה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל ברקת, אני לא אמרתי שמי שקורא יצירה הוא בקיא1 או מומחה. רק אמרתי שיש לו ידע כלשהוא על היצירה, ולא ידע זניח. כמו כן אני לא בטוח שאני מסכים שתגובה רגשית של צופה כלשהוא ליצירה אמנותית היא ריקה ושגויה כי הוא לא יודע על ואן גוך והצעדים שעשה בהתרחקות מהריאליזם. את אפילו לא יודעת אם ואן גוך עצמו היה אומר שה'התרחקות מהריאליזם' היה המסר שניסה להעביר בתמונה, ושזה היה חשוב לו להעביר יותר מאשר לגרום לחוויה של הצופה, הכעס או העצב או האימה שמופיע בציור. (מיותר לומר אבל) אני הרי לגמרי מסכים שההקשר של היצירות, הטכניקה שלהן, האמצעים האמנותיים והחדשנות (או שמא השמרנות שלהם), המיקום שלהם במכלול היצירה של אותו אדם או אותה תקופה - גם הם מהווים חלק משמעותי מהידע לגבי תחום היצירה הזה, וברור לחלוטין שחלק ניכר מהידע הזה שמור למומחים בתחום ולא לתולעי ספרים הדיוטות שכמונו1. ואם מראש מישהו היה טוען כאן ש'תחום הספרות עוסק רק בניתוח והשוואה וקטלוג של יצירות ספרותיות', ולא כולל את המידע הקיים ביצירות כשלעצמן (ששייך לפקולטה האזוטרית 'ספרות קראית2' שמאמינה בכתובים אך לא בתורה שבעל פה כמובן), הייתי מודה מראש שאם כך מי שלא הלך לאוניברסיטה ללמוד ספרות כנראה מבין מעט מאד על ספרות. ואם כבר אשמח לדעת האם את חושבת שאם תקראי את כל יצירותיו של שייקספיר, זה ייתן לך מושג סביר על פועלו של האיש, או שתישארי בורת-שייקספיר כמעט כמו בתחילה? **ועוד דיסכליימר לגבי התגובה שלך: מי שאין לו רצון להבין, זה לא משנה כמה ספרים, קורסים והרצאות הוא יקבל. נראה לי שגם על זה נוכל להסכים. 1 ביחיד, שאף אחד לא ייעלב כאן. 2 קראית בקמץ ב-ק'. 3 ולא על זה הדיון, הרי הבקיאות שלי בתיאוריה שהביאה למדלית פילדס האחרונה במתימטיקה זעומה הרבה יותר מהידע המועט שיש לי על שייקספיר ויצירותיו, למרות שיש לי תואר בוגר במתימטיקה. אני מקווה שכבר הסכמנו שתואר ראשון לא הופך אף אחד למומחה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם אתה כבר נתלה באילן הזה Once or twice I have been provoked and have asked the company how many of them could describe the Second Law of Thermodynamics. The response was cold: it was also negative. Yet I was asking something which is the scientific equivalent of: Have you read a work of Shakespeare’s? הדוגמא שלך משוה בין חיבור וחיסור לבין קריאת שייקספיר.
I now believe that if I had asked an even simpler question — such as, What do you mean by mass, or acceleration, which is the scientific equivalent of saying, Can you read? — not more than one in ten of the highly educated would have felt that I was speaking the same language. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נתחיל בגונג - מעלה גם מעלה חיוך, השלמת חייו של אדם רב מעללים בגיל שבעים וחמש אמנם מותר לו להשרות עצבות, אבל חס וחלילה מלכסות על הצחוק וההומור שהלה הרעיף עלינו בתקופה המכובדת ששרה עימנו. אני בטוח שאם איינשטיין עצמו מביט עלינו כרגע ממקום ששנינו (אני ואתה1) לא מאמינים בו, החיוך לא נגרע משפתיו. אולי הוא אפילו עושה פארודיה של חיקויים של חלק ממספידיו. לפחות בניסוח שלך ניתן להתחיל בדיון כמותי של מי (הידע) יותר גדול. למשל, דיון כזה היה אומר: גם מי שלא למד באוניברסיטה, למד כעשר שנים ספרות בבית ספר. וכן מתימטיקה. החלק מתוך לימוד המתימטיקה שלו שמסייע לו בפעולות שהזכרת, הסתיים בכיתה ד', ועם שקלול הגברת קצב הלימודים בתיכון, נעריך אותו בחמישית מהידע שצבר התלמיד. לעומת זאת, לדעתי רוב רובו של החומר הנלמד בתחום הספרות היה עצם ההיכרות עם יצירות שונות, קריאתן והבנתן. אמנם נוספו לזה כמה כלים ומושגים שונים, אבל אני מעריך את כמותם בחמישית, בעוד היצירות עצמן מהוות כארבע חמישיות מהחומר הנלמד. ואפשר להמשיך ולפרט, אבל הרי אתה באת לכאן רק כדי להבהיר :) 1 No pun intended
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם כבר מדברים על סנואו: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אוי, זה ארוך. אם יש לך חשק לתקצר או לכתוב את המסר המרכזי זה יהיה נחמד. אגב, חשבתי שתתקני אותי שהשם הוא סי.פי. ולא פי.סי. כפי שכתבתי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לתקן שגיאות של אחרים זה לא פי.סי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באמת ארוך, אבל במקרה הזה אני חושבת שיש ערך לאורך. זה כתוב יחסית בהיר - שווה השקעה של חצי שעה מהחיים, אם שאלות כאלה מעניינות אותך. למיטיבי קריאה, שווה להמשיך גם לתגובות. לגבי סנואו - פשוט לא היה כזה דחוף לי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה אומר, אתה לא *מסביר*. אתה מבין את ההבדל בין השניים? לטעון שיש פירמידה של ידע זה דבר אחד. *להסביר* מהן פירמידות הידע האלו זה דבר אחר לגמרי. אם עשית את *זה* במהלך הדיון (וביקשתי הסבר לפחות פעם אחת עם טקסט מאוד קונקרטי ודי פשוט), אשמח אם תיתן לי קישור, כי אני באמת לא זוכרת שראיתי אותה. אנחנו עדיין לא מדברים בכלל על מה *דעתי* - נגיע לזה אחר כך. אנחנו עדיין, לאורך כל הפתיל הזה, מנסים לברר מה *דעתך*. איכשהו מרגיש לי שלשאול אותך לגבי הגדרות מדוייקות של מונחי בסיס שבהם אתה משתמש נראה לך כמו ״התפלפלות״, ״מטא דיון בשפה ורכיביה״, וכו׳. אז לא. זה האלף-בית של פילוסופיה אנליטית. אתה משתמש במושגים? (״ידע״, ״מלחמה״, ״חציון״) תגדיר אותם. אפשר להתווכח על ההגדרות, כמובן, אבל לפחות יהיה ברור על מה המחלוקת. אני גם ברצינות לא מבינה את המטרה הרטורית של (2), מאותה הסיבה בדיוק (ועוד נופל למין ״הכל או לא כלום״, להעצמת האפקט). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שתי הערות : 1. למשפט "אנחנו עדיין לא מדברים בכלל על מה *דעתי* - נגיע לזה אחר כך." אבל הפונז שאל לדעתך כבר לפני הרבה תגובות. חבל שלא ציינת כבר אז שאת שומרת את הבעת דעתך לאחר כך, זה היה מונע תסכול מקוראיך. מקריאת התגובות שלך מתקבל הרושם שמענה לנקודות שמעלים מגיבים אחרים עומד מאוד נמוך בסדר העדיפויות שלך. זה לא מקדם את הדיון, וזה מצער אותי כי חשבתי שיכול להתפתח דיון מאוד מעניין. 2. כשאני קורא את הפונז אני מניח שהוא משתמש במושגים במשמעותם המקובלת, שאלמלא כן היה מכריז על שימוש חריג בנכס. ובכל אופן, גם אם ניתן לפרש "ידע" ו"מלחמה" באופנים שונים מהמקובל, על משמעות המונח "חציון" ממש קשה להתווכח. אני מציע שתדלגי לשלב שבו את מסבירה לנו את עמדתך כדי שנקבל את ההקשר שכרגע ברור מאליו רק לך ולקוראיך הוא חסר לחלוטין - מדוע צריך להניח אצלך או אצל בר פלוגתך שימוש בהגדרות השונות מהשימוש המקובל בשפה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איך אני יכולה להגיב לדעתו של מישהו כשאני לא יודעת מה היא? כל הפתיל הזה התחיל מהשאלה שלי לפונז למה הוא קורא ״ידע״ בספרות. בהמשך הדיון הוא המשיך וטען לגבי קיומן של ״פירמידות ידע״, וגם את המושג הזה הוא לא ממש הסביר (למרות שביקשתי). איזו הגדרה מוסכמת יש ל״ידע״? הרי על זה כל הדיון כאן מלכתחילה - אם ״ידע״ בספרות זה ״מי אמר למי״ או ״איך הטקסט מתכתב עם התרחשויות בנות זמנו״, ומה החשיבות היחסית של כל אחד משני סוגי הידע הזה בהגדרת ״משמעותי״. אפשר לחשוב על זה בתור תרגיל ברגרסיה מרובה, אם זה ברור יותר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, מה שאריק אמר. ונושא פירמידת הידע היה ניסיון נקודתי, וכושל כנראה, לפתח את הדיון על קיומן של רמות ידע שונות. לו הייתי יודע שהמושג הזה שבדיתי על המקום מסתיר מעינייך את כל שאר הנאמר בדיון הייתי כנראה נמנע ממנו. כן, את הרגרסיה אני מתחיל להרגיש וזה לא ממש נעים ומעודד להמשיך כאן. אולי אם תעני לשאלות של אריק זה יהיה דיון פורה יותר. ייתכן והוא יתברר כשותף בהיר ופחות מעורפל ממני, לפחות עבורך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רגע, אז מעניין אותך לדבר על רמות ידע שונות? מצויין (כי גם אני עוד בעניין). לגבי הרגרסיה, לא התכוונתי לזה שהדיון מתדרדר, אלא שיש כמה ״משתנים״ שמסבירים מהו ידע, ושיכול להיות חשוב להבין את החשיבות היחסית שלהם. אם המטאפורה גרועה, אז סליחה ובוא נשכח ממנה. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |